היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב מייק וולץ פרסם את הצהרתן המשותפת של וושינגטון וקייב בהמשך למפגש שנערך בין הצדדים בג'דה שבערב הסעודית.
על פי תוכן ההצהרה, אוקראינה תסכים להצעה האמריקאית להפסקת אש בת 30 ימים אשר אותה הצדדים יוכלו להאריך בהסכמה משותפת.
ההצהרה מוסיפה כי הפסקת האש כפופה להסכמה ויישום בהתאם מצדה של רוסיה, כאשר וושינגטון התחייבה להבהיר בפני מוסקבה את חשיבותה של הדדיות בהשגה של שלום.
בתוך כך, ארה"ב ואוקראינה מתייחסות גם לסוגיית המינרלים על אדמתה של אוקראינה ולהסכם מקיף אשר יסוכם בהקדם לצורך פיתוחי מקורות המינרלים שבידיה של קייב למען פיתוח הכלכלה האוקראינית.
ניתוח
ההצהרה האמריקאית-אוקראינית מהווה הישג עבור נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אשר זמן קצר לאחר שובו למוסד הנשיאות הצליח לייצר הסכמה (גם אם במעמד צד אחד) להפסקה בלחימה אשר מתנהלת מזה מס' שנים.
מוכנותה של אוקראינה ללכת לקראת האמריקאים על אף התמיכה האירופאית חסרת התקדים שניתנת לקייב בשבועות האחרונות ממחישה את מידת החשיבות שמייחסת קייב לוושינגטון כשחקן מפתח והכרחי שעליה לשמור לצדה בזמנים של איום מצד מוסקבה.
יש לציין כי ההצהרה המשותפת מתייחסת לדרישתה של המשלחת האוקראינית למעורבות אירופאית בשיחות השלום, עליה חזרה לא פעם בשבועות האחרונים.
מעבר ליחסי הקרבה בין אוקראינה למדינות אירופה בנושא המלחמה מול רוסיה והתמיכה שהאחרונות מספקות לה, הדרישה של קייב עשויה להמחיש את האמון האוקראיני באירופה מפאת אינטרסים משותפים.
מנהיגים ברחבי היבשת רואים במלחמה של רוסיה מול אוקראינה כאיום ישיר עליהן, בעוד קייב למעשה נלחמת גם את מלחמתן שלהן.
תפיסה זו הספיקה על מנת שבכירים באירופה יתייחסו לצורך שבחיזוק מערכי ההגנה ביבשת, בעוד מדינות כדוגמת גרמניה אף עוסקות בהרחבת שורות הצבא כהכנה לעתיד.
עבור ארה"ב מדובר בניצחון קטן בשלב זה, גם אם רב חשיבות וכזה שטומן במסגרתו פוטנציאל להסדר שלום מקיף ורחב שספק אם היה נמצא בטווח העין בתקופת ממשלו של ביידן, שככלל יחסיו עם מוסקבה היו רעועים יותר.
לצד זאת וכעת, הכדור עובר לידיו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. בהקשר זה, לאחר המאמצים האמריקאים אשר לוו אף בעימות פומבי בין בכירי הממשל לנשיא זלנסקי לעיני המצלמות, קשה לראות את הרוסים מסרבים להפסקת האש בת שלושים ימים.
החלטה זו מצד רוסיה עשויה להתקבל ולו במטרה לייצר לפחות ארשת של כנות ושיתוף פעולה עם מטרותיו של טראמפ להביא לשלום בין שתי המדינות, סוגיה שקיבלה מקום מרכסי בקמפיין הבחירות של הנשיא.
מעבר לכך, לא מן הנמנע שההצעה האמריקאית לאוקראינה על הפסקת אש זמנית הונחה על השולחן לאחר שיחות מקבילות עם רוסיה בנושא, אשר גורמים מטעמה נפגשו עם בכירים אמריקאים על מנת לדון במלחמה באוקראינה.
בהקשר זה ניתן להזכיר את המפגש שנערך בין מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו לבין מקבילו הרוסי סרגיי לברוב בערב הסעודית, אירוע אשר יצר מתיחות מול אוקראינה בשל אי מעורבותה במגעים.
ההגעה להסכם שלום מקיף ומחייב זו כבר שאלה אחרת, כאשר לאחר שנות מלחמה עקובה מדם עבור הצד הרוסי קשה יהיה לראות את מוסקבה מוכנה לסגת מכלל השטחים האוקראינים שנכבשו על ידה.
דברים אלו נכתבים עוד בהנחה שרוסיה תהא מוכנה להיכנס לשיחות על הסכם מחייב ואורך טווח אשר יביא לידי סיום את המלחמה באוקראינה, סיטואציה שבאוקראינה וגם בקרב גורמים אירופאיים אינם שמים את מבטחם בה.
כעת ארה"ב תלויה ברוסיה, הן ברמת המוכנות שלה לקחת חלק במגעים לשלום והן בכוונותיה הקונקרטיות של רוסיה לסיים את המלחמה ארוכת השנים.
האתגרים בדרך להסכם מחייב יידרשו להתמודד עם התביעות שעשויות להיות לרוסיה על שטחה של אוקראינה, ומנגד עם הדרישות האוקראיניות לערבויות ביטחוניות שיבטיחו את שלומה של אוקראינה ושלמותה הטריטוריאלית.
בין שני הדברים מתקיימת זיקה, כאשר ערבויות ביטחוניות איתנות יותר אשר יקטינו את הסיכויים לחידוש המלחמה עשויות להיות תלויות בוויתורים גדולים יותר מצדה של אוקראינה לדרישות של מוסקבה בכל משא ומתן עתידי.
כאן גם נכנסת הצלע השלישית במשולש בדמותה של ארה"ב, אשר בעידן טראמפ דורשת להבטיח את האינטרסים האמריקאים במסגרת אינטרקציות בעלות אוריינטציה בינלאומית.
על הקשר שבין האינטרסים הכלכליים של ארה"ב לבין האינטרסים הביטחוניים של אוקראינה עמד סגן נשיא ארה"ב ג'יי. די. ואנס בראיון לרשת פוקס ניוז שנערך בתקופה האחרונה.
במקרה האוקראיני הדבר מושג באמצעות הסכם המינרלים אליו קייב וושינגטון לא הצליחו להגיע במהלך ביקורו של זלנסקי בבית הלבן אשר נגמר מהר מהצפוי לאחר חילופי הדברים לעיני המצלמות מול בכירי הממשל האמריקאי.
