סוריה הולכת היום לבחירות כלליות לפרלמנט ברקע דיווחים על ניסיונות של שכנותיה מסביב להגביר את שיתוף הפעולה עמה ואת מרחב השפעתם במדינה.
במוקד – איראן, לה רשת של מיליציות שיעיות אשר פועלות במדינה השסועה, בה היא רואה שטח השפעה איראני-שיעי וחזית נוספת במאבק כנגד ישראל, וטורקיה שפועלת על מנת לחזק את הקשרים הדיפלומטים עם משטר אסד ומזוהה עם מיליציות סוניות הפועלות בצפון מערב סוריה.
פרסום ביומון א-שרק אל-אווסט מדווח על תמיכה של הרפובליקה האסלאמית במועמדים סורים בבחירות לפרלמנט אשר צפויים לדאוג לאינטרסים שלה, וזאת בייחוד באזורים בעלי משמעות אסטרטגית לאיראן, כדוגמת דיר א-זור במזרח סוריה ובאזור בגבול עם עיראק. (www.aawsat.com, פורסם ביום 14.7.2024)
בכך, באיראן מגוונים את אמצעי ההשפעה במדינה הסורית באמצעות קידום מועמדים לפרלמנט, אשר בכוחו לאשר את תקציב המדינה, לצאת למלחמה ולאשר אמנות זרות, לצד פיקוח על הממשלה. (www.aawsat.com, פורסם ביום 14.7.2024)
פעילות זו של איראן מתווספת למערך הסמי-צבאי שהרפובליקה האסלאמית הקימה על אדמת סוריה באמצעות מיליציות שיעיות הנאמנות לה, וזאת בדומה לנעשה בעיראק השכנה אשר גם בה לאיראן דריסת רגל בלתי מבוטלת.
אולם, ההתפתחויות האחרונות בסוריה משקפות מגמה חדשה יחסית שבה איראן פועלת על מנת לחדור למרחב הפוליטי במדינה וכך להגדיל את האמצעים העומדים לרשותה בבואה לקדם את האינטרסים שלה במרחב.
מהצד הטורקי, מתגברים הסימנים המעידים על ניסיונות לנורמליזציה בין המדינות, כאשר ברקע הצהרות של מנהיגים טורקים וסורים בדבר שיקום הקשרים אשר התערערו בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה.
נזכיר בעניין זה כי יחסי סוריה-טורקיה עלו על שרטון לאחר פריצתה של המלחמה, במסגרתה טורקיה צידדה במורדים הסונים שנלחמו כנגד משטר אסד ואף פלשה עם כוחותיה לצפון סוריה במטרה לבסס אזורים בטוחים לאופוזיציה אגב מלחמתה כנגד הכוחות הכורדים באזור.
בימים האחרונים הנשיא הטורקי יצא בהצהרות באשר לרצונו לשקם את הקשרים עם סוריה ולהשיב את היחסים למה שהיו בעבר. (www.abcnews.go.com, פורסם ביום 7.7.2024)
בהמשך לכך, שר החוץ הטורקי חזר על הדברים ביום ראשון והדגיש את חשיבותם באומרו כי:
"האזור נכנס כעת לאקלים המחפש שלום ויציבות. רוח הזמן מאלצת אותנו לחפש שלום ויציבות" (www.aa.com.tr/en, פורסם ביום 15.7.2024)
למשמע הדברים, התגובות ברחוב הסורי באזורים שבשליטת האופוזיציה לא איחרו לבוא, כאשר תושבים הביעו את התנגדותם למהלך והחלו בהפגנות ושביתות בערים במחוז אידליב ובצפון חלב, ואף סגרו את משרדי הממשלה הזמנית באזור (www.aawsat.com, פורסם ביום 14.7.2024)
בין השורות
- העמקת השפעתה של איראן בסוריה מגיעה לאחר שנים שבהן הרפובליקה האסלאמית ביססה את אחיזתה במדינה במסגרת מלחמת האזרחים.
- בדומה לעיראק, סוריה מהווה מרחב נוסף בו איראן מעוניינת לקבל דריסת רגל. בעניין זה, סוריה מאפשרת גישה לים התיכון, חולקת גבול עם ישראל ולבנון, שתי מדינות בעלות חשיבות עליונה לתפיסת הביטחון ומדיניות החוץ האיראנית.
- חיזוק השפעתה של איראן בסוריה מאפשרת לה להשלים רצף יבשתי הנתון להשפעתה מהרפובליקה האסלאמית במזרח ועד ללבנון במערב.
- השינוי בדינמיקה וביחסים של סוריה עם העולם הערבי והמדינות הסוניות באזור מגיע בעקבות דעיכתה של מלחמת האזרחים בסוריה ושיקום שליטתו של הנשיא הסורי באזורים נרחבים במדינה.
- בהמשך לכך, סוריה חזרה כחברה מן המניין לשורות הליגה הערבית ואף החלה בחידוש היחסים הדיפלומטיים עם מדינות הציר הסוני המתון ובהן ערב הסעודית, איחוד האמירויות וטורקיה, אשר מתחרות מול איראן על השפעה אזורית בעוד חלקן מתנגדות מסורתיות לציר השיעי בהובלתה.
- האינטרסים של טורקיה לשיקום היחסים עם משטר אסד הינם מגוונים. בעניין זה חידוש הקשרים עם השכנה מדרום צפוי לספק לטורקיה רווחים גאו-אסטרטגיים וכלכליים.
- בנוסף, נורמליזציה עם משטר אסד מתבסס על שאיפתה של טורקיה למצוא פתרון לאוכלוסיית הפליטים הסורים שעוד מתגוררת בטורקיה ומעצימה את זעם המקומיים, בהמשך לתקריות אלימות בין הצדדים על אדמת טורקיה ומחאות שהתפתחו בעקבות כך במדינה.
