הדיונים על היום שאחרי ברצועת עזה נמשכים ביתר שאת על רקע דיווחים המעידים על מוכנותה של וושינגטון להגביר את מעורבותה ותפקידה בניהול האזור לאחר מלחמת חרבות ברזל.
תכניות שונות עלו בחודשים האחרונים באשר למשילות בעזה וזהות הגורמים אשר ייכנסו בנעלי חמאס, על רקע התנגדותה של ישראל להותרת השליטה באזור לחמאס או העברתה לרשות הפלסטינית, מפאת זיקתה לטרור ובעקבות החשש מהישנות האירועים אשר הובילו למלחמה.
בהקשר זה, פרסום באתר פוליטיקו מדווח שבממשל ביידן בוחנים את האפשרות למנות גורם רשמי אמריקאי על מנת שישמש כיועץ אזרחי בכיר לכוח שיטור ואכיפה שיתבסס על גורמים פלסטינים וערביים. (www.politico.com, פורסם ביום 23.5.2024)
סמכויותיו של היועץ הבכיר הינן עוד סוגיה שנדרש להכריע לגביה, אולם הציפייה היא שאותו בעל תפקיד יעבוד בצמוד עם מפקד כוח האכיפה שיפעל ברצועת עזה בהתחלה באזורים נקודתיים ובהמשך ירחיב את פעילותו לאזורים נוספים.
בין השורות
הפרסום עשוי ללמד על שלושה נדבכים מרכזיים שיעמדו בבסיס התכנית ליום שאחרי ברצועת עזה, אשר הולכת ומתגבשת על אף המחלוקות הקיימות בין ישראל, ארה"ב ומדינות ערב בעניין פעילות צה"ל באזור:
כוח אכיפה רב לאומי אשר יורכב מקואליציה מרובת משתתפים אזוריים מקרב מדינות ערב המתונות
ממשל אזרחי אשר ינוהל על ידי גורמים פלסטינים מקומיים
מעורבות אמריקאית אשר תתבטא בפיקוח וייעוץ לכוח האכיפה שיפעל בעזה
התרחישים השונים אשר הועלו על ידי הצד האמריקאי בהשתתפות ממשל ביידן, מחלקת המדינה והפנטגון מהצד האמריקאי ועל ידי הדרג המדיני בהובלת ראש הממשלה נתניהו מהצד הישראלי מתמקדים בכוח רב לאומי אשר יפעל ככוח שיטור ואכיפה ויתבסס על גורמים פלסטינים וערביים.
סוגיה זו עלתה כאמור גם במהלך ראיון שערך נתניהו לתקשורת האמריקאית לפני מס' ימים, במהלכו אף קרא למדינות המפרץ הערביות ובהן איחוד האמירויות וערב הסעודית לקחת חלק פעיל ביום שאחרי ברצועת עזה.
על אף שדבריו של רה"מ העלו ביקורת בקרב איחוד האמירויות, נדמה שממשל ביידן פועל בכיוון דומה אגב הניסיון לשכנע את מדינות הציר הסוני המתון, ובהן מרוקו, מצרים ואיחוד האמירויות להצטרף לכוח לשמירת השלום בעזה. (www.politico.com, פורסם ביום 23.5.2024)
בחזית הפוליטית, לצד הכוח הרב לאומי בישראל ובארה"ב חוזרת ונשנית האפשרות להעביר את מושכות ההנהגה והממשל לידי גורמים פלסטינים עזתיים, ללא קשרים לחמאס ולרשות הפלסטינית.
אפשרות זו עלתה כמועדפת בחודשים האחרונים בקרב גורמים בממשלת ישראל עם פרסום מסמך עקרונות באשר ליום שאחרי והצגתו בפני הקבינט.
כעת, פרסומים בתקשורת האמריקאית מדווחים על הסכמות בין ישראל, ארה"ב וגורמים אזוריים באשר להקמת מועצה פלסטינית שתורכב מפלסטינים עזתיים ושתפעל כממשל במהלך מה שתוגדר כתקופת מעבר. (www.politico.com, פורסם ביום 23.5.2024)
לצד האכיפתי ולצד הפוליטי יצטרף כאמור יועץ אשר ימונה מצד ארה"ב אשר יפעל מחוץ לשטחי הרצועה, אליה לא ייכנס בפועל, וישמש כמתאם ואיש קשר מול ישראל וייקח חלק באימון כוח האכיפה.
התמונה הרחבה
כוח רב לאומי עשוי לתת מענה לחשש של ישראל מפני העברת המושכות לידי הרשות הפלסטינית, אשר נתפסת בעיניים ישראליות כמי שממשיכה לקשור את עצמה לטרור פלסטיני גם אם אינה מעורבת במישרין בהוצאה לפועל של מתקפות על ישראל.
מנקודת מבט אמריקאית, מעורבות אזורית עשויה גם לייצר לגיטימציה למתכונת חלופית של משילות בעזה בעיניים ערביות אשר אינה מתבססת על חמאס או הרשות הפלסטינית ולעמוד ברזי הביקורת בקרב הציבור האמריקאי.
לצד זאת המשך המעורבות של ארה"ב בנעשה בשטחי רצועת עזה בטווח הזמן הקרוב באמצעות יועץ בכיר מטעמה גם לאחר תום המלחמה עשוי להקל על מוכנותן של מדינות ערב לקחת חלק בתהליך.
תחימת חלקה של ארה"ב בתהליך היום שאחרי לייעוץ שיצא לפועל מחוץ לאזורי המחלוקת מונע הלכה למעשה אנטגוניזם בעיני העולם הערבי והפלסטינים שהיה יכול להיווצר במקרה של השתתפותה של ארה"ב בפעולות אכיפה באמצעות כוח אמריקאי על אדמת רצועת עזה.
במצב שכזה וושינגטון אינה נוטשת את הסיטואציה בזמנים קשים שבהם נדרשת פעילות שיקום רצינית על רקע ההריסות ברצועת עזה.
בנוסף, השתתפותה של ארה"ב בתהליך בזמן הקרוב יכולה להפחית את הסבירות להתקוממות של חמאס ולחידוש כוחו או השתלטותם של גורמי טרור אחרים על השטח.
השלכות להמשך
עקרונות דרכי הפעולה ליום שאחרי ממחישים את מורכבות הסיטואציה והרגישות הנלווית לכך, בעוד ארה"ב פועלת בתווך שבין ישראל לבין הפלסטינים ומדינות ערב בניסיון לגבש תוכנית שתענה על צרכי הביטחון של ישראל ומנגד גם תקבל לגיטימציה מצד הפלסטינים.
הכרה ולגיטימציה פלסטינית כאמור חיונית לצורך מעורבותן של מדינות ערב בתהליך שהינה בפני עצמה מהותית לצורך הצלחתה.
לצד זאת התבססות על ניסיון עבר עשוי ללמד על המגבלות והקשיים שבהסתמכות על כוח לשמירת הסדר אשר מיוסד באופן ייעודי למטרה זו באזורים שבהם נוכחים ארגוני טרור המפעילים טקטיקות גרילה ומוסווים בקרב האוכלוסייה הרחבה.
נזכיר בהיבט הזה את הניסיון הכושל של ארה"ב להסתמך על כוחות ערביים במהלך מלחמת האזרחים בסוריה במסגרת המלחמה מול דאעש.
הבסת ארגון הג'יהאד ופגיעה ביכולותיו הצבאיות התאפשרה לבסוף בעקבות שיתוף פעולה של ארה"ב עם ארגונים כורדים וותיקים בעלי ניסיון בשדה הקרב, היכרות עם השטח ומניעים חזקים להשגת היעדים של כוח המשימה והבסת דאעש אשר היווה בגדר איום קיומי על הטריטוריה הכורדית בזמנו.
משום כך, כוח רב לאומי אשר יחל לפעול ברצועת עזה לפני פגיעה אנושה בזרוע הצבאית של חמאס ובאחיזתו בשטח ובאוכלוסייה הפלסטינית עשוי לנחול כישלון בהפגנת משילות ברצועה ובבלימת פעילותו של חמאס.
במצב שכזה לארגון הטרור העזתי הוותיק עשויים להיות יתרונות מעצם התארגנותו בשטח, המשאבים העומדים לרשותו, האהדה מצד האוכלוסייה המקומית ושאיפתו לשמר את הזרוע הצבאית שהינה קריטית להמשך הישרדותו ותפקודו כתנועה עצמאית בהמשך.
בנסיבות אלו הגורמים שייקחו חלק בקואליציה רב לאומית שתפעל ברצועת עזה ייתכן ויימנעו מלקרוא תיגר ולפעול כנגד נוכחותו וחידוש יכולותיו של חמאס.
דברים אלו עשויים להתברר כנכונים בייחוד ככל והדבר יהיה כרוך בעימותים רחבים מול הארגון אשר מזה למעלה מ-7 חודשים מחזיק מעמד ומצליח לשרוד במלחמה מול הצבא הנחשב כחזק ביותר במזרח התיכון.
