בלינקן מגיע לביקור נוסף במזרח התיכון במטרה לקדם את מתווה ביידן להפסקת אש

במסיבת עיתונאים שערך במצרים לפני צאתו לישראל קרא מזכיר המדינה למדינות ערב להפעיל לחץ על חמאס לקבל את המתווה, צעד שממחיש שינוי ברטוריקה ומכניס את חמאס למלכוד על רקע ביקורת של ארגון הטרור לפיה ההצעה שאושרה על ידי ישראל אינה מחייבת אותה להפסקת אש קבועה
Facebook
Twitter
WhatsApp
ג'ו ביידן
צילום: Consolidated News Photos / Shutterstock.com

מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן מגיע לביקור נוסף במזרח התיכון מתוך מטרה לקדם את המתווה שהציג הנשיא ביידן אשר מסדיר הפסקת אש במלחמת חרבות ברזל ושחרור חטופים בשלושה שלבים.

הגעתו של בלינקן לאזור מתקיימת על רקע סירובו של חמאס לקבל את ההצעה להפסקת אש, הצעה שלטענת מזכיר המדינה ישראל כבר קיבלה בהתאם לדבריו עם נשיא מצרים עבד אל-פאתח א-סיסי. (www.alarabiya.net, פורסם ביום 10.6.2024)

בהתאם לדיווח ביומון אל-ערביה הסעודי, מזכיר המדינה אמר לכתבים במצרים לפני צאתו לישראל את הדברים הבאים:

"המסר שלי לממשלות ולעמי האזור הוא אם אתם רוצים הפסקת אש הפעילו לחץ על חמאס להסכים"

במקביל לכך, מועצת הביטחון תצביע היום על המתווה של הנשיא האמריקאי, בעוד הצעת ההחלטה שהוגשה למועצה פונה במישרין לחמאס לקבל את ההצעה.

בין השורות

המתווה שהציג הנשיא ג'ו ביידן בנאומו מיום 31 במאי 2024 מתמקד בהפסקת אש אשר מתבססת על שלושה שלבים, במהלכם ישוחררו חטופים בתמורה לאסירים במקביל להכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה.

בעניין זה, חילוקי הדעות בין ישראל לחמאס סביב המתווה מתמקדים בשאלת האופציה הקיימת לישראל לחדש את המלחמה לאחר הפסקת האש ולפני השלמת המתווה.

בעוד הניסוח של המתווה כפי שהציגו ביידן בנאומו מנע את חידוש הלחימה כל עוד הצדדים ממשיכים לנהל מו"מ, נדמה שההצעה שהועברה לחמאס על ידי המתווכות ואשר מציגה את הנוסח המוסכם על ישראל נוקטת בנוסח מעט שונה, אשר משאיר סימני שאלה בנוגע להמשך המלחמה.   

על רקע האמור ולצד סירובו של חמאס להצעה הישראלית, קיימת עמימות סביב סוגיית חידוש הלחימה אשר באה לידי ביטוי גם בחוסר בהירות בקרב חברות מועצת הביטחון אם ישראל הסכימה בפועל למתווה לפיו היא תתחייב להפסקת אש קבועה ברצועת עזה.

מדוע זה חשוב?

נכון לעתה נדמה שהלחץ סביב המגעים מופנה לכיוונו של חמאס, על רקע המאמצים המדיניים המופעלים מצד ממשל ביידן מול מדינות ערב לפעול מול חמאס ולוודא שארגון הטרור יקבל העסקה. 

בנוסף לכך לאחרונה ניתן לראות הצהרות של בכירים אמריקאים ובהם נשיא ארה"ב ומזכיר המדינה המטילים את האחריות לחוסר התקדמות בשיחות על חמאס וסירובו למתווה.

התדרדרות במצב ההומניטרי ברצועת עזה, העמקת המבצע הצבאי ברפיח ופעילותה של ישראל לשחרור החטופים מחזקות את רצונם של הצדדים המעורבים בשיחות להגיע להבנות אשר יאפשרו עצירה בלחימה ושחרור של חטופים בהקדם, אגב הכנסה של סיוע הומניטרי לרצועה.

בתנאים אלו, הפניית אצבע מאשימה לכיוונו של חמאס בריש גלי במסגרת שיחות עם מנהיגים ערביים והצהרות לתקשורת עשויים לרכך את התנגדותו של ארגון הטרור בדרך לקבלת ההצעה, גם אם אינה מבטיחה בפועל את סיום המלחמה.

סיכויים למהלך שכזה עשויים להתחזק ככל ומדינות ערב יחלו להפעיל לחצים על חמאס באמצעות איומים בסנקציות ופעולות להן השלכות משמעותיות ומעשיות בפועל, וזאת על רקע לחץ אמריקאי המופנה לכיוונן ונוכח התגבשות הנסיבות המחזקות את המוטיבציה להגיע להבנות הדדיות אשר יחייבו את הצדדים.

התמונה הרחבה

לצד השאיפה להגיע להבנות אשר יקדמו את שחרורם של החטופים חשוב להבהיר שבמקרה שבו חמאס יצהיר על מוכנותו לפעול בהתאם למתווה ביידן ישראל עשויה למצוא את עצמה בדילמה באשר לשאלה אם לחדש את המלחמה בבוא העת.

כאמור, לאחר סיום השלב הראשון בהפסקת האש אשר יכלול ככל הנראה שחרור של עשרות חטופים בתמורה לשחרור אסירים ונסיגה של צה"ל מהערים המרכזיות ברצועת עזה, תעלה השאלה אם ישראל מחויבת להמשך הפסקת האש, כאשר במקרה של מימוש השלב השני במתווה משמעות הדבר היא נסיגה מוחלטת מעזה.

מצב שבו ישראל נתפסת כסרבנית לפני ההגעה להסכמות מייצר לחצים בינלאומיים ואף עימותים (חלקם מתוקשרים) עם הממשל האמריקאי, לצד איומים בסנקציות מצד ארה"ב ואירופה הנוגעות בחלקן לאספקת אמצעי לחימה לישראל.

עם זאת, הסתלקות מהמתווה לאחר שכבר הוסכם והצדדים החלו ביישומו עשוי לייצר לישראל תדמית שלילית אף יותר, ולגרור השלכות מהותיות יותר לצד תגובות קשות בקרב מדינות ערב ובעלות בריתה המערביות של ירושלים.

כאמור, זוהי הסיטואציה עמה עתיד הדרג המדיני להתמודד. בהקשר זה, ישנה חשיבות להבנות אשר ישררו בין הצדדים ובייחוד בין ישראל לארה"ב לפני הכניסה למתווה, לצד הציפיות של הממשל האמריקאי והמסגרת אשר תהיה מקובלת על ביידן להמשך לבוא ושבה ישראל תוכל לפעול.

פעילות שעשויה להתבטא בחידוש המלחמה אמנם תיעשה תחת ביקורת ציבורית ודיפלומטית במקרה של החלטה מצד ישראל על סיום המתווה לפני השלמתו. 

אולם, חיוני כי החלטה שכזו תיעשה לכל הפחות תוך הסכמה שבשתיקה מצד ארה"ב או הבנה מבעוד מועד מצד הממשל האמריקאי שאפשרות זו אכן ריאלית מבחינתה של ישראל.

מצב שכזה יהיה עדיף על פני היווצרות סיכונים שעשויים להשליך באופן מהותי על המדינה והמאמץ המלחמתי במקרה שבו ישראל תיתפס כמי ששוברת את ההבנות ללא הסכמה מוקדמת לכך מול ארה"ב, וזאת חודשים ספורים לפני הבחירות בארה"ב.  

עשוי לעניין אותך

פרויקטים מיוחדים

כתבות אחרונות