ניצחון הגוש האסלאמי המזוהה עם חמאס בבחירות שנערכו השבוע למועצת הסטודנטים באוניברסיטת א-נג'אח שבשכם מסמן שינוי מגמה אפשרי בפוליטיקה הפלסטינית ובמאבק המתנהל בין פתח לבין חמאס על דעת הקהל ברחוב הפלסטיני בגדה המערבית.
שטחי הגדה נשלטים כאמור על ידי מנגנוני הרשות הפלסטינית והעומד בראשה, מחמוד עבאס (אבו מאזן), מנהיג תנועת הפתח ויו"ר אש"ף.
עבאס, אשר נבחר לכהונתו כנשיא הרשות הפלסטינית בבחירות דמוקרטיות שנערכו בשנת 2005, ממשיך לכהן בתפקידו מכוח צו חירום משנת 2009.
היחלשות מעמדה של הרשות הפלסטינית
על אף השקט היחסי השורר ברחבי הגדה המערבית ומצבה הכלכלי בהשוואה למתרחש ברצועת עזה הנשלטת דה פקטו על ידי חמאס, דעת הקהל הפלסטינית ביחס להתנהלות הרשות הפלסטינית נמצאת בשפל חסר תקדים.
אי קיום בחירות דמוקרטיות לרשות הפלסטינית, כמו גם האשמות בשחיתות מצד בכיריה והיעדר התקדמות בתהליך המדיני מול ישראל החלישו את מעמדם של מחמוד עבאס ותנועת הפתח לאורך השנים.
תהליך זה מאיר באור חיובי את חמאס, הבוחר לאמץ את דרך ההתנגדות מול ישראל, אשר לדעת חלקים מהציבור הוכיחה את עצמה כאפקטיבית יותר בהשוואה לגישתה של הרשות הפלסטינית, המקיימת שיתוף פעולה ותיאום ביטחוני עם ירושלים ומקבלת קיתונות של ביקורות בעקבות כך.
סיטואציה זו מקבלת דגש חזק אף יותר בהתחשב בהבנה של הציבור הפלסטיני שכהונתו של עבאס בתפקיד נשיא הרשות נמצאת בישרות האחרונה שלה.
חוסר הפופולריות של מוסדות הרשות הפלסטינית והיעדר מנגנון מסודר להעברת מושכות ההנהגה לאחר לכתו של עבאס מעוררים דאגה בישראל ובארה"ב מפני היום שאחרי ומה שעתיד להתרחש בשטחים באותו הזמן.
הבחירות באוניברסיטאות - סימן לדעת הקהל הפלסטינית?
הבחירות המתקיימות באוניברסיטאות ברשות הפלסטינית נחשבות לאירועים בעלי חשיבות פוליטית שלא ניתן לזלזל בה, ולעיתים מסמנות את המתרחש בדעת הקהל של הציבור הפלסטיני בכללותו.
זכייתו של הגוש האסלאמי בבחירות באוניברסיטת שכם בטריטוריה הנשלטת על ידי מנגנוני הרשות הפלסטינית מתרחשת לראשונה מזה כ-16 שנים, נתון המעיד על חשיבות האירוע.
בהקשר זה, יש לציין שהזכייה מתרחשת בהמשך לניצחון הרשימה המזוהה עם חמאס בבחירות שהתקיימו באוניברסיטת ביר זית ברמאללה לפני שנה, מוסד אקדמאי בולט אשר כמו א-נג'אח נמצא גם בשטחים הנשלטים על ידי הרשות.
התפתחויות אלו המתרחשות במקביל לפגיעה במעמדם של הכוחות המזוהים עם הרשות הפלסטינית ופתח מהוות עדות אפשרית להצלחתו של חמאס למלא את הוואקום הפוליטי שנוצר ולצבור כוח ואהדה על חשבון יריביו בפתח, וזאת אף במגרש הביתי של מחמוד עבאס.
היום שאחרי אבו מאזן על רקע התחזקות חמאס
כאמור, שטחי הגדה המערבית מצויים בשלב מעבר בעת שלהי כהונתו של עבאס, הדמות החזקה ברשות הפלסטינית ומי ששולט בה קרוב לעשרים שנים.
אי קיום בחירות לנשיאות הרשות הפלסטינית מזה תקופה ארוכה, היעדר יורש פוטנציאלי או מנגנון מסודר להעברת סמכויותיו של עבאס והפילוגים הפנימיים הקיימים בפתח מעלים סימני שאלה באשר למצב שעתיד להיווצר לאחר סיום כהונתו של יו"ר הרשות.
סיטואציה שכזו יוצרת חשש בקרב מקבלי ההחלטות בישראל ואף בארה"ב מפני האפשרות להתדרדרות האזור ולהתקוממות של הציבור הפלסטיני בסגנון אינתיפאדה שלישית, לאחר הסרת הבלמים מפני מאבק אלים המאפיינים את תקופת שלטונו של אבו מאזן.
החשש מפני מאבקים פנימיים בפתח והפיכה של חמאס
חוסיין אל-שייח', מזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף, נחשב היה עד לפני מס' חודשים כאל המועמד המוביל לרשת את עבאס וסומן אף כיורשו הבולט. עם זאת הקלטות אשר הודלפו לאחרונה לתקשורת, בהן נשמע אל-שייח' מתבטא בבוטות כלפי יו"ר הרשות הפלסטינית החלישו בהתאם לדיווחים את סיכוייו וערערו את היחסים בינו לבין עבאס.
על רקע אותן ההתפתחויות ישנם מספר מועמדים שונים המזוהים עם תנועת הפתח אשר שמם עלה באשר לתפקיד נשיא הרשות הפלסטינית.
במסגרת זאת ניתן לציין את ג'יבריל רג'וב, המזכיר הכללי של פתח ומי שמקורב לעבאס, מאג'ד פרג', ראש שירותי המודיעין ברשות, מחמוד אל-אעלול ומוחמד דחלאן, אשר אמנם עזב את תנועת פתח אולם מחזיק בבסיסי כוח וציבור תומכים בשטחי הגדה. אולם לאף אחד מבניהם אין יתרון, משאבים או תמיכה הגוברים באופן משמעותי על האחר.
סיטואציה זו מעלה חשש מפני קרבות פנימיים אשר יתרחשו בשטחים בין פלגים בפתח שיתאגדו סביב מועמדים שונים, וזאת לצורך השתלטות על מוסדות ההנהגה.
לחלופין, אפשרות נוספת הינה חלוקה בפועל של השטח בין הפלגים השונים במקרה של היעדר הכרעה פוליטית או צבאית ברורה.
תרחיש נוסף שניתן להעלות הינו השתלטות של חמאס על שטחי הגדה, בדומה להפיכה שביצע הארגון ברצועת עזה בשנת 2007, וזאת על רקע התמיכה הרבה לה זוכה הארגון בערים ברשות הפלסטינית והירידה בפופולריות של הפתח.
