על רקע המשך המערכה ברצועת עזה ופעולות אינטנסיביות מצד צה"ל באזור ח'אן יונס כנגד יעדי חמאס, פרסומים בכלי תקשורת ערביים מבטאים (לפחות למרעית עין) את התמיכה אשר הולכת וצוברת תאוצה ברעיון הקמתה של מדינה פלסטינית.
דברים אלו מתבססים על הצהרות של בכירים אירופאים וכן מנהיגים ערביים, אשר שמים פעמיהם לכיוון פתרון שתי המדינות וחידוש התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים דווקא בימים אלו, אשר נתפס כמענה אפשרי להסלמה הביטחונית וכאמצעי שיקדם את סיום המלחמה.
דברים אלו מקבלים חיזוק ומשמעות נוספת על רקע החלטתו של חמאס לפרסם השבוע מסמך בן 18 עמודים במסגרתו פורט הארגון לפרטי פרטים את טענותיו באשר להחלטתו לפלוש לישראל, והסיבות אשר עומדות לתפיסתו מאחורי אירועי ה-7 באוקטובר.
התפתחויות אלו עשויות לבשר על היווצרותו של ציר אירופאי-ערבי-פלסטיני המתבסס על נראטיב מדיני-לאומי אותו מקדמים הצדדים כלפי חוץ, גם אם על בסיס אינטרסים שונים המזוהים עם כל צד.
לצד האמור הפרטים אשר עולים מהפרסומים ממשיכים לבשר על היעדר אחידות בין המחנות השונים ואף בקרבם באשר למלחמה בעזה, הגורמים המעורבים בה ומידת אחריותם וכן היום שאחרי וסיומה של המערכה.
סקירה חדשותית
מסמך רשמי מטעם חמאס: 'זה הסיפור שלנו... למה מבול אל אקצא'
ביום ראשון חמאס פרסם מסמך רשמי במסגרתו עמד ארגון הטרור על הסיבות והמניעים לפלישה ליישובי הדרום ולמוצבי צה"ל ביום 7 באוקטובר 2024.
פרטי המסמך סוקרו בהרחבה בכלי התקשורת הערביים, ובכלל זאת כלי התקשורת הקטארי אל-ג'זירה בשפה הערבית.
לטענת חמאס, מבצע מבול אל אקצא, כפי שמכונה על ידי אנשי הארגון הפלישה ליישובי הדרום, מהווה צעד הכרחי ותגובה טבעית לצורך ההתמודדות עם מטרותיה של ישראל לחיסול השאיפות הפלסטיניות.
במסגרת המסמך חמאס מתמקד בניסיונותיה לכאורה של ישראל לשלוט ולייהד את הארץ, ומנגד במטרותיו של הארגון להסדיר את הריבונות הפלסטינית על מסגד אל אקצא וכן לסיים את המצור על רצועת עזה.
בעניין זה חמאס מדגיש את ההיסטוריה הקולוניאלית כלשונו, ממנה סובלים הפלסטינים, אשר נמשך לטענתו כ-105 שנים, מביניהם 30 שנים תחת 'הכיבוש' הבריטי ו-75 שנים תחת 'הכיבוש' הישראלי.
סוגיה נוספת אשר מקבלת התייחסות במסמך נוגעת להרג של האזרחים במהלך הפלישה, פעולה שאותה מכחיש הארגון, אשר ממשיך להדגיש כי אנשיו תקפו אתרים צבאיים בלבד, אגב אזכור חובתם הדתית של אנשי חמאס להימנע מפגיעה באזרחים, ובייחוד נשים, ילדים וזקנים.
פתרון שתי המדינות על סדר היום העולמי
נמשכים המאמצים מצד גורמים אירופאיים וכן מדינות ערב להביא להפסקת אש בין ישראל לחמאס ולסיום הלחימה ברצועת עזה, במקביל לתפיסת תהליך מדיני בין ישראל לפלסטינים כתכנית יציאה מהמלחמה ישירות למו"מ לפתרון שתי המדינות.
ז'וזפ בורל, הנציב העליון לענייני חוץ ומדיניות ביטחון של האיחוד האירופי, הדגיש כי הדרך היחידה להשגת שלום אזורי היא באמצעות החלתו של פתרון שתי המדינות מבחוץ – כך בהתאם לפרסום ביומון הסעודי אל-ערב מיום 22 בינואר 2024.
בהקשר זה, גורמים רשמיים באיחוד האירופי פועלים על מנת לייצר את התנאים שיאפשרו את סיום המלחמה.
תנאים אלו כוללים בין היתר התנגדות לנוכחות צבאית קבועה של ישראל ברצועת עזה וכן סיום שלטונו של חמאס ברצועה, במקביל למתן תפקיד בולט יותר לרשות הפלסטינית.
הצהרות כאמור נאמרות בהמשך להחלטתו של הפרלמנט האירופי מיום חמישי האחרון הקוראת להפסקת אש קבועה ברצועה בתנאי להתפרקותו של חמאס מנשקו ושחרור בני הערובה.
התנעתו של התהליך המדיני והתייחסות לפתרון שתי המדינות כמענה לסכסוך בין הצדדים זוכה לתמיכה גם מצד מנהיגים ערבים ופלסטינים, ובהם שר החוץ הסעודי פייסל בן פרחאן וכן ראש ממשלת הרשות הפלסטינית מוחמד שתייה.
היומון אל-ראי הירדני דיווח ביום 22.1.2024 על קריאתו של שתייה "לתרגם את הקונצנזוס הבינלאומי על הקמת מדינה פלסטינית לצעדים מעשיים" וכאלו שיסיימו את 'הכיבוש' הישראלי, כלשונו.
בדבריו שייך ראש ממשלת הרשות הפלסטינית את פעולותיה של ישראל לקולוניאליזם ודחייה של תהליך השלום, כאשר שתייה אף קרא להטיל סנקציות על ישראל.
פרשנות
הצהרתו של חמאס השבוע מעידה על ניסיונותיו של ארגון הטרור למצב את הפלישה לישראל כמאבק לאומי צודק של הפלסטינים, אגב דחיקה הצידה של המאפיינים הדתיים-אסלאמיים והרדיקליים הנלווים לפלישה לישראל ולתוצאותיה.
אזכורים באשר לטבח שבוצע באזרחים ישראלים על ידי חמאס ביום 7 באוקטובר נהדפים ומוכחשים על ידי הארגון, אשר פועל לנצל את הלכי הרוח המתחזקים בעולם הערבי ובאירופה על מנת להצדיק את האירועים האחרונים.
התנהלות זו של חמאס מתבצעת אגב עשיית שימוש מן השפה ולחוץ בטרמינולוגיה שהולמת תפיסות רווחות באיחוד האירופי ואף עולות בקנה אחד עם אינטרסים של מנהיגים במדינות המפרץ הערביות.
דמויות בולטות כדוגמת הנסיך יורש העצר הסעודי ושר החוץ הסעודי הפועל תחתיו מאמצים את המשוואה של נורמליזציה עם ישראל בתמורה להתנעת התהליך המדיני עם הפלסטינים, שיש בה בכדי לשמר את היציבות הפנימית במסגרת מדינתם.
בנוסף, לבד מהניסיון להחזיר לקדמת הבמה את פתרון שתי המדינות, מעניין לציין כי הנראטיב הקולוניאליסטי המודגש על ידי אנשי חמאס במצעו מוצא ביטוי גם בקרב גורמים בכירים ברשות הפלסטינית.
בהקשר זה, מוכנותו של הארגון לאמץ שיח אשר ידבר לגורמים מערביים באמצעות שימוש במוטיבים שבסיסם בהיסטוריה המזוהה עמם (לאומיות, כיבוש, קולוניאליזם) עשויה לרמז על יכולתו של חמאס לאמץ טקטיקות רכות ודיפלומטיות המזוהות עם הרשות הפלסטינית לצרכי התמודדות עם ישראל.
שינוי שכזה במגמה מצד חמאס יכול להתרחש ככל והארגון יידרש לעשות זאת על רקע לחץ בינלאומי שיופעל עליו, כמו גם בעקבות אילוצים פנים-ערביים למען מימוש השאיפות הלאומיות של הפלסטינים בעתיד, לצרכי שרידותו של חמאס ולקראת סיום הפילוג הפנים פלסטיני.
לצד האמור ועל אף השימוש בטרמינולוגיה דומה בקרב בכירים אירופאים וגורמים רשמיים במדינות ערב ובקרב הפלסטינים באשר לדרכים לסיומה של המערכה יש להדגיש את הפערים וחילוקי הדעות הקיימים בין הצדדים השונים, ואף בקרב כל מחנה.
כאן נדרש לציין את הדרישה האירופאית לירידתו של חמאס מהשלטון בשטחי רצועת עזה, אגב הציפיות באשר להעברת המושכות לרשות הפלסטינית, בין אם בתצורתה הנוכחית או 'המחודשת'.
השקפה כאמור אינה עולה בקנה אחד עם עמדותיהם של גורמים בכירים בחמאס ואינה הולמת את כוונותיו של הארגון לשמר את יכולותיו הצבאיות ולהמשיך לקחת חלק בניהולה של רצועת עזה.
בנוסף הסתכלות על המתרחש בקרב המדינות הדמוקרטיות-ליברליות מעלה את קיומם של חילוקי דעות בין ידידותיה הקרובות של ישראל, ובראשן ארה"ב וגרמניה, לבין חברות אחרות באיחוד האירופי.
כאן ניתן להזכיר את עמדתם הרשמית של האיחוד האירופי ומדינות כדוגמת אירלנד וספרד, אשר נוטים לבטא אמירות ביקורתיות כלפי ישראל, על רקע ניסיונות לקדם הפסקת אש מיידית בין ישראל לחמאס.
לעומת זאת, ארה"ב בראשות ממשל ביידן וכן גרמניה ממשיכות לעת עתה לנקוט בקו הצהרתי המזוהה עם ישראל, אגב מתן תמיכה אקטיבית לצרכי המערכה, בין אם באמצעות אספקת אמצעי לחימה ובין אם במסגרת מוסדותיו של בית הדין הבינלאומי בהאג.
התנהלות זו מצדן של האחרונות נעשית במקביל לקיומם של חילוקי הדעות בין הצדדים, ואולם כאלה הנעדרים לפחות כעת השלכות מעשיות בצדם.
מקורות:
אל ערב; אל-ג'זירה; אל-ראי
