סנאטורים רפובליקאים דוחים את מאמציו של ממשל ביידן להקל על הגירתם של פליטים פלסטינים מרצועת עזה לארה"ב במסגרת תהליך של איחוד משפחות. (www.thehill.com, פורסם ביום 2.5.2024)
במכתב אשר נשלח מטעם 34 מחוקקים לנשיא ארה"ב ביום רביעי חברי הסנאט כינו את כוונותיו של הממשל 'סיכון ביטחוני לאומי'.
פנייתם של המחוקקים הרפובליקאים לבית הלבן מגיעה בהמשך לפרסומים בכלי התקשורת בדבר הבחינה הנעשית על ידי הממשל האמריקאי לסייע לפלסטינים אשר חיים בארה"ב בהבאת קרובי משפחתם מרצועת עזה לארה"ב על רקע המלחמה המתנהלת בין חמאס לישראל.
בהקשר זה, מזכירת העיתונות של הבית הלבן אמרה ביום רביעי:
"אנו בוחנים כל הזמן הצעות מדיניות לתמיכה נוספת בפלסטינים שהם בני משפחה של אזרחים אמריקאים ואולי ירצו להגיע לארצות הברית"
בין השורות
בחינת הסיוע לאיחוד משפחות על ידי הממשל האמריקאי מהווה צעד נוסף של הנשיא ביידן לקראת הפלסטינים במסגרת מלחמת חרבות ברזל.
התפתחות זו כאמור מגיעה בהמשך להימנעותה של ארה"ב בהצבעה שנערכה במועצת הביטחון להפסקת אש, הביקורת מצד בכירי הממשל על ישראל אשר לטענתם אינה עושה מספיק על מנת לצמצם את המשבר ההומניטרי ברצועה ואף הדיווחים על יוזמה לקידום פתרון שתי המדינות והכרה במדינה פלסטינית.
כעת, הסיוע הנבחן בהבאת קרובי משפחתם של אזרחים אמריקאים המתגוררים ברצועת עזה לארה"ב מהווה פעולה נוספת בשרשרת פעולות שנועדו לאזן ביחס של ארה"ב כלפי הפלסטינים, בהמשך לתמיכתו של ביידן במאמץ המלחמתי של ישראל מול חמאס.
צעדים אלו נועדו להקל על הפלסטינים מבלי לשבור את הכלים מול ישראל ותוך הימנעות מנזקים אסטרטגיים למלחמה בארגון הטרור.
התמונה הרחבה
התנהלות הנשיא ביידן מאז החלה מלחמת חרבות ברזל משפיעה על מעמדו של הממשל בעיני ציבור האזרחים האמריקאי בתקופה קריטית זו על רקע מערכת הבחירות הקרבה.
לצד קבלת החלטות התואמות את תפיסת העולם של המפלגה הדמוקרטית עמה מזוהה הנשיא, הצעדים הפרו-פלסטינים הקודמים מצד הממשל האמריקאי מהווים גם תגובה ללחץ המופעל מאת מגזרים משמעותיים מציבור הבוחרים בארה"ב המהווים גם מצביעים פוטנציאליים למפלגה הדמוקרטית.
פעולות הננקטות על ידי הממשל בזירה הבינלאומית מצטרפות לצעדים הנעשים בתוך ארה"ב מול האוכלוסייה הערבית-אמריקאית ונועדו לפייס ולהפחית מהביקורת המופנית כלפי ביידן לאחר חודשים של תמיכה חיונית בישראל.
לצד זאת בחינת האפשרות לאיחוד משפחות ממוצא פלסטיני בארה"ב מהווה אקט בעל משמעויות עמוקות יותר בשל ההשלכות שעשויות להתלוות לכך על החברה האמריקאית והפוליטיקה הפנימית בארה"ב.
תוצאתם המעשית של צעדים קודמים שנעשו על ידי הממשל נצפתה בעיקרה מחוץ לארה"ב, ברצועת עזה (תמיכה במלחמה של ישראל מול חמאס) או במוסדות האו"ם (הימנעות מהטלת ווטו על הצעת החלטה להפסקת אש).
להבדיל מכך, הבאתם של פליטים פלסטינים לארה"ב עשויה להוות עליית מדרגה וייתכן וגם חצייה של קו אדום בעיני המצביעים, ובייחוד בוחרים מתנדנדים, ומושכת תשומת לב נוספת בגבעת הקפיטול.
התנהלות שכזו צפויה לעמוד בראש סדר היום האקטואלי ולשמש כחומר ביד היוצר בעבור מסע הבחירות של דונלד טראמפ, יריבו של ביידן במערכת הבחירות.
תעמולת בחירות שכזו, ככל ואכן תתממש ותיושם על ידי הרפובליקאים, תתקשר בתורה גם לביקורת הקיימת בקרב מגזרים באוכלוסייה האמריקאית המופנית כלפי הממשל באשר לגבול הפרוץ בדרומה של ארה"ב והמשך חדירתם של מהגרים לשטחה.
