בהמשך לדיווחים האחרונים שפורסמו בערוץ 12 בישראל בדבר התנאים שהציבה ערב הסעודית לנורמליזציה עם ישראל נדמה כי חלו התפתחויות באשר לדרישות הסעודיות לכל הפחות בכל הנוגע לסוגיה הפלסטינית.
בהקשר זה פרסומים בכלי תקשורת זרים אשר סיקרו את המגעים בין הצדדים במהלך השנה האחרונה התמקדו בעיקרם בדרישותיה הביטחוניות של ריאד לצורך הכרה דיפלומטית בישראל.
בהתאם לדיווחים קודמים כאמור הדרישות שהועלו על ידי הסעודים נגעו בעיקרן להמשך אספקת כלי נשק מתקדמים על ידי ארה"ב, בהמשך לעיכובן של עסקאות נשק על ידי ממשל ביידן, אשר עליהן הוסכם בין ריאד ווושינגטון במהלך כהונתו של הנשיא טראמפ בבית הלבן.
בנוסף לכך ציינו הסעודים תנאים אחרים בעלי אוריינטציה ביטחונית, ובהם סיוע אמריקאי בפיתוח פרויקט גרעין אזרחי באמצעות שימוש במאגרי אורניום המצויים בשטחי הממלכה וכן קבלת ערבויות ביטחוניות מצידה של ארה"ב לטובתה של ריאד.
חזרתה של הסוגיה הפלסטינית
הדיווחים האחרונים שפורסמו השבוע בישראל באשר לדרישותיה של ריאד הנוגעות לפלסטינים מוסיפות נדבך משמעותי ומורכבות לשיחות המו"מ אשר להם היבטים ביטחוניים הנוגעים במישרין לישראל.
דרישתם של הסעודים כפי שפורסמה בערוץ 12 ובאתר מאקו בדבר וויתור על סמכויותיו של צה"ל ביהודה ושומרון, חיזוק מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית ומתן סמכויות ביטחוניות לרשות באתרים הקדושים לאסלאם ולנצרות בירושלים יכולים להתפרש במספר כיוונים.
ראשית, התנאים לעיל ייתכן ומשקפים הבנה של בכירים בממלכה הסעודית, כי השלמת תהליך הנורמליזציה עם ישראל לא יכולה להיעשות בהתעלמות מוחלטת מהפלסטינים.
הממלכה אותה מוביל דה פקטו הנסיך ויורש העצר מוחמד בן סלאמן הציבה יעדים שאפתניים לפיתוח הכלכלה המקומית בהתאם לחזון 2030 של בן סלאמן שמטרתה בין היתר הינה להסיר את תלותה של ריאד בנפט.
הסעודים מבינים את התרומה הרבה אשר יכולה להיות לישראל באסטרטגיה ארוכת הטווח של הממלכה, אולם לצד זאת השגת הסכם נורמליזציה ללא הצגת חזון לפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני עלול לערער את הלגיטימיות של ההסכם מבית ומחוץ.
בהקשר זה, אינטרס ראשון במעלה של בן סלמאן ובכירים בארמון המלוכה הסעודי הינו היציבות הפנימית בריאד, המתחרה על הנהגת העולם המוסלמי אל מול מעצמות אזוריות אחרות ובהן איראן וטורקיה.
התעלמות מהפלסטינים במסגרת כל הסכמה עתידית עם ישראל עלולה להפנות האשמות כלפי בכירים בממלכה בגין בגידה והפניית עורף למצבם של הפלסטינים, המהווים עדיין סוגיה אקטואלית במדינות ערב הזוכה לעניין בקרב דעת הקהל המקומית.
מצב שכזה יכול לאתגר שיתוף פעולה עתידי עם ישראל וקצירה של פירות הנורמליזציה וזאת על אף קיומו של הסכם בין הצדדים. משום כך, הדרישות העולות מהשיחות האחרונות בין הצדדים יכולות להוות מענה סעודי ובבחינת הקדמת תרופה למכה.
מצד שני העובדה שהדרישה לפתרון הסכסוך והקמה של מדינה פלסטינית בגבולות 1967 וזכות השיבה אינן מהוות נכון לעכשיו חלק מהדינמיקה המסתמנת במגעים ייתכן ומלמדת כי הסעודים אינם מעוניינים להציב דרישות אשר ישראל קרוב לוודאי לא תוכל לקבל בהתאם לניסיון העבר.
וויתור על הסמכויות בגדה - אתגר ביטחוני בתקופה רגישה
התנאי לוויתור של צה"ל על סמכויותיו בשטחי יהודה ושומרון עלול להתגלות כאתגר ביטחוני אשר ישראל תתקשה לקבלו בהתחשב בסיטואציה הקיימת בגדה.
בהקשר זה יש להדגיש את הירידה בפופולריות של הרשות הפלסטינית בתקופה שרבים רואים כאל הישורת האחרונה בכהונתו של אבו מאזן, וזאת בהיעדר יורש או מנגנון ברור להעברת מושכות ההנהגה.
לכך יש להוסיף את מה שמסתמן כאל עלייה ברמת האהדה כלפי חמאס וניסיונותיו של הארגון, כמו גם ארגונים נוספים, לערער את היציבות באזור ולחתור תחת הרשות הפלסטינית.
דוגמא למעמדו של חמאס בשטחים הגיעה לפני מס' ימים לאחר ניצחון הרשימה המזוהה עם הארגון באוניברסיטת א-נג'אח שבשכם, כשנה לאחר ניצחון התנועה באוניברסיטת ביר זית שברמאללה.
על כן צמצום נוכחותו של צה"ל מעלה חשש מפני ההשלכות הביטחוניות של המהלך בזמן שגורמים נוספים מעורבים בנעשה בשטח, וזאת על אף שחיזוקה של הרשות הפלסטינית מהווה אינטרס ישראלי וסעודי כאחד.
