סבב נוסף של שיחות פיוס בין חמאס לפתח צפוי להיערך בעוד מס' ימים בסין, על רקע מלחמת חרבות ברזל והמגעים המתמשכים בין ארגון הטרור לישראל בתיווכן של ארה"ב, קטאר ומצרים.
כאמור, שני הארגונים הבולטים בסצנה הפוליטית הפלסטינית קיימו פגישות משותפות בחודשים מרץ ואפריל ברוסיה ובסין.
הפגישות אשר נערכו בהשתתפות פלגים פלסטינים נוספים כדוגמת הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, נועדו על מנת לגבש הסכמות בין הצדדים בדבר איחוד השורות וסיום הפיצול הפלסטיני אשר נמשך מאז שנת 2007.
השיח אשר צפוי להתחדש בימים הקרובים נערך בזמנים שבהם כוחו הצבאי של חמאס נפגע בעקבות המלחמה, כאשר פרסום בסוכנות רויטרס אשר הביא מדבריהם של גורמים אמריקאים מדווח שכחצי מלוחמי הארגון חוסלו על ידי ישראל.
צה"ל ממשיך לפעול בימים אלו בשטחי רצועת עזה, ובייחוד באזור רפיח ומחנות המרכז, בניסיון לקעקע את תשתיות הטרור של חמאס ולפגוע ביכולותיו הצבאיות והשלטוניות.
נכון למועד זה הניסיונות להביא להפוגה במלחמת חרבות ברזל במסגרת המגעים אינם נוחלים הצלחה, וזאת על אף שנדמה היה כי הושגה התקדמות בימים האחרונים לאחר נאומו של הנשיא ג'ו ביידן ופרסום מתווה בן שלושה שלבים להפסקת אש.
בהקשר זה, ארגון הטרור הביע בימים האחרונים חוסר הסכמה להצעה הישראלית הנוכחית אשר הועברה לו לאחר נאום ביידן, כאשר ליבת המחלוקת נעוצה בשאלת יכולתה של ישראל לחדש את הקרבות לאחר הפסקת האש.
על כל פנים, השיחות בהשתתפות חמאס ופתח נערכות במבט קדימה בצל ההבנה של ארגון הטרור כי תפקידו השלטוני ברצועה ככל הנראה ייגמר לאחר תום המלחמה, לפחות ברמה הרשמית, וזאת בהנחה שחמאס יצליח לשרוד בתצורה כזו או אחרת על רקע האבדות שסופג במלחמה.
ירידה לפרטים: המוקד בשיחות חמאס - פתח
הפגישה שעתידה להיערך בסין באמצע חודש יוני צפויה להתמקד במס' היבטים מרכזיים:
צירופו של חמאס לאש"ף, ארגון הגג הפלסטיני אשר מוכר על ידי הקהילה הבינלאומית כנציגם הלגיטימי של הפלסטינים. כיום אש"ף נשלט על ידי תנועת הפתח ומונהג על ידי יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן (מחמוד עבאס).
הקמת ממשלה פלסטינית אשר תשלוט בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה במתכונת שתהיה מקובלת על ידי חמאס ופתח.
תכנית היום שאחרי ברצועת עזה לאחר סיום מלחמת חרבות ברזל, ובייחוד הגורמים אשר ינהלו את שטחי הרצועה לאחר ירידתו של חמאס מהשלטון.
הצהרות לתקשורת של גורמים בחמאס מהימים האחרונים ממחישות שהסבב השלישי של השיחות באירוח של גורמים זרים נערך על רקע התגמשותו של ארגון הטרור באשר לתפקידו השלטוני ברצועת עזה והסתכלותו קדימה על הזירה הפוליטית הפלסטינית כמרחב להשפעה עתידית וחיזוק כוחו של הארגון.
בהתייחסות ליום שאחרי ברצועת עזה, בכיר חמאס באסם נעים אמר בימים האחרונים את הדברים הבאים:
"בין אם חמאס בממשלה או מחוצה לה, זו לא דרישה ראשית של התנועה והיא לא רואה בכך תנאי לפיוס כלשהו" (www.reuters.com, פורסם ביום 5.6.2024)
בחמאס נערכים למפגש עם פתח מתוך מטרה למצוא מתכונת מתאימה שבה יוכל ארגון הטרור להשפיע ולקחת חלק בזירה הפוליטית הפלסטינית, וזאת בעידן של מלחמת חרבות ברזל והתנאים החדשים אשר הולכים ומתגבשים בשטח.
שאיפה זו מקבלת אישוש בדבריו של ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה, אשר מרמזים על התמקדותו של הארגון במוסדות הפוליטיים ברשות הפלסטינית ובאש"ף כיעד הבא של חמאס.
בהצהרה לתקשורת מיום שישי הנייה אמר שלצד הקמת ממשלה פלסטינית אשר תזכה להסכמה רחבה בקרב האוכלוסייה, בחמאס דורשים בחירות למועצה הלאומית הפלסטינית, הפועלת כגוף המחוקק של אש"ף, לצד בחירות לנשיאות הרשות הפלסטינית ולפרלמנט הפלסטיני.
בנוסף, לצד דרישותיו של חמאס לבחירות במוסדות הפלסטינים המרכזיים, נדמה שבארגון מעוניינים להבטיח שמוסדות אחרים להם השפעה על הנעשה בזירה הפוליטית לא יהיו מוטים לטובת פתח ואנשיו של אבו מאזן.
דברים אלו באים לידי ביטוי בדרישותיו של חמאס לרפורמות בממסד האדמיניסטרטיבי ברשות הפלסטינית וברצועת עזה.
לטענתו של בכיר חמאס, באסם נעים, על ממסד שכזה להתבסס על גורמים טכנוקרטיים וזאת כחלק מהסדר פוליטי רחב יותר. (www.reuters.com, פורסם ביום 5.6.2024)
מהעבר האחר, גורמים ברשות הפלסטינית שמים את הדגש על איחוד הזירות והארגונים הפלסטינים תחת קורת הגג המשותפת של אש"ף, וזאת בראייה עתידית אשר תופסת את המהלך כצעד קדימה לקראת הקמתה של מדינה פלסטינית.
בהקשר זה, בדברים שנשא השבוע ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, מוחמד מוסטפא, אשר נחשב למקורבו של אבו מאזן, במסגרת מסיבת עיתונאים עם שר החוץ העיראקי אמר האחרון שהרשות מוכנה לייסד מחדש הנהגה פלסטינית מאוחדת לאחר המלחמה:
"אנו מוכנים, כפלסטינים, ליטול את האחריות שלנו ביום שאחרי (לאחר סיומה של המלחמה בעזה) על מנת לעזור… להחזיר את האחדות של העם וההנהגה הפלסטינית"
בין השורות: המאבק של חמאס ופתח להרחבת שליטתם הפוליטית והאזרחית
מפגש הפסגה בהשתתפות חמאס ופתח שעתיד להיערך בסין שופך אור על הלך המחשבה הפלסטיני המשותף ולצדו הפעילות של הפלגים הפלסטינים לקדם את האינטרסים של כל אחד בנפרד.
אבו מאזן ובכירי חמאס מבינים את היתרונות הגלומים בחידוש הקשרים בין יהודה ושומרון לרצועת עזה ופעילות תחת מסגרת משותפת במאבקם מול ישראל.
על אף ההבדלים באידאולוגיה ובאמצעים, שיתוף פעולה בין הארגונים ואיחודן של יהודה ושומרון ורצועת עזה עשויים לחזק את כוחם של הפלסטינים והגורמים אשר ינהיגו אותם במגעם מול ישראל והקהילה הבינלאומית.
הפיצול הפנים פלסטיני למס' אזורים ובין מס' פלגים פוגע במאמץ המשותף לקידום השאיפות הלאומיות של הפלסטינים, בין אם בדרך צבאית ובין אם בדרך מדינית.
דברים אלו נכתבים נוכח העובדה שכיום, לכוחות הפוליטיים המרכזיים בזירה הפלסטינית יש שליטה על אזורים מוגבלים בלבד שבהם מתגוררת אוכלוסייה פלסטינית, סיטואציה אשר מייצרת קושי לדבר בשם האוכלוסייה הפלסטינית בכללותה או לגייס את התושבים הפלסטינים לטובת הפרויקט הלאומי הפלסטיני.
באשר לראייה צרה יותר, בעבור חמאס משמעות מהלך אשר יביא לאיחוד בין עזה ליהודה ושומרון התבטאה עד עתה בפוטנציאל לחלוקת נטל המלחמה באמצעות פתיחה של חזיתות נוספות מול צה"ל.
כעת, בעת שבה כוחו הצבאי של חמאס נחלש וקיימת תמימות דעים בקרב ישראל, מדינות המערב, הציר הסוני המתון וידידותיו של חמאס בעולם הערבי באשר לצורך בממשלה חלופית ברצועת עזה, בכירי הארגון פועלים על מנת לשמר את כוחו בדרכים אחרות.
במובן זה, נשיאת העיניים למערכת הפוליטית הפלסטינית טומנת במסגרתה הזדמנות לחמאס לחזק את שליטתו ביהודה ושומרון וכך לפתוח פתח למחוזות נוספים אשר היו מעבר להישג ידו עד עתה.
דברים אלו נכונים בייחוד נוכח סקרים שנערכו בחודש מרץ האחרון על ידי המרכז הפלסטיני למחקרי מדיניות וסקרים, ואשר מצביעים על האהדה לה זוכה חמאס ברחוב הפלסטיני.
בהתאם לתוצאות המחקר, כ-71% מקרב הנשאלים ברצועת עזה ויהודה ושומרון בדעה שהמתקפה על ישראל היתה החלטה נכונה של חמאס, בעוד רמת שביעות הרצון של הפלסטינים מחמאס ויחיא סינוואר גבוהה יותר בהשוואה לזו המופגנת כלפי פתח ואבו מאזן.
מנגד, בפתח שואפים להכפיף את חמאס לאש"ף ולעקרונות ולכללים של ארגון הגג הפלסטיני, ובתוך כך להביא את חמאס להכיר באש"ף כנציגם הבלעדי של הפלסטינים.
צעד זה כרוך בהסכמתו של חמאס לקבל על עצמו את מערכת ההסכמים שעליהם חתם אש"ף בעבר, ובהם הסכמי אוסלו, לצד מוכנות להכיר בפתרון שתי המדינות.
סיטואציה זו עשויה להיות גלולה קשה לבליעה עבור ארגון הטרור ואולם לא בלתי ניתנת להשגה.
בהקשר זה, ארגון הטרור המחיש את הגמישות המאפיינת אותו, ככל ונדרש לכך, ואשר באה לידי ביטוי באמנה שהתקבלה על ידו בשנת 2017 המכירה בקווי 1967 כגבולותיה של מדינה פלסטינית, וזאת כפתרון זמני ולצד המשך תביעתו של חמאס על השטח שממערב לנהר הירדן בכללותו.
משמעות המהלך עשויה להתבטא בחיזוק כוחו של אש"ף, הנתון כאמור לשליטתם של תנועת הפתח ואבו מאזן, הן בזירה הפנים-פלסטינית והן בזירה הבינלאומית, כארגון גג פלסטיני לגיטימי הפועל מכוח קונצנזוס רחב למען קידום שאיפותיהם הלאומיות של הפלסטינים.
הישג זה יכול לאפשר לפתח לגרוף הישגים טריטוריאליים ולחזור לשטחי רצועת עזה תחת לגיטימציה ציבורית ובכסות של הסכם פנים פלסטיני (על חשבון חזרה לשטח על גבי 'טנק ישראלי'), וזאת לאחר שנים שבהם התנועה נעדרה מהאזור בעקבות גירוש פעיליה משטחי הרצועה בשנת 2007.
לצד זאת ובעבור אש"ף, הכפפת חמאס לארגון הגג הפלסטיני עשויה לסייע בגיוס מימון חיצוני הנדרש לצרכי שיקום רצועת עזה.
בנוסף, יש באפשרותו של מהלך שכזה בכדי להקל על אש"ף בקידום מדיניותו בזירה הבינלאומית באמצעות צעדים אשר עד כה היה לו קושי בביצועם, אגב הטלת מגבלות על פעילות חמאס בהתאם לעקרונות ולקווים המנחים של אש"ף.
התמונה הרחבה: קידום התביעה למדינה פלסטינית מחוץ למסגרת של מו"מ ישיר עם ישראל
אחד מההישגים הבולטים של הפלסטינים במלחמת חרבות ברזל נוגע פחות להתפתחויות בשדה הקרב ברצועת עזה ובישראל ומתמקד יותר באהדה חסרת התקדים המופגנת כלפי הפלסטינים בזירה הבינלאומית.
החל מתנועת מחאה כלל עולמית אשר שורשיה נטועים עמוק בקמפוסים במדינות המערב, הצהרות ומעשים מצד מקבלי ההחלטות במדינות המערב, ועד להחלטות המתקבלות בפורומים בינלאומיים – נדמה שהאינטרסים הפלסטינים מקבלים הכרה וגיבוי שלא היו כדוגמתם בעבר.
פיוס פנים פלסטיני, איחוד השורות בקרב הפלגים הפלסטינים ומוכנותו של חמאס להעביר את מושכות השלטון (לפחות לעת עתה) לגורם אחר, עשויים לתת דחיפה נוספת ומשמעותית למגמה הנצפית לאחרונה.
צעד שכזה יכול לחזק את הלגיטימציה הפלסטינית בעולם ולפתוח פתח עבור בעלות בריתם של הפלסטינים בחצי הכדור המזרחי, העולם הערבי ומדינות אירופה וארה"ב לקדם צעדים פרו פלסטינים, אשר עד עתה נמנעו מלקדם על רקע שליטתו של ארגון טרור אסלאמי בשטחי רצועת עזה.
התפתחויות אלו יכולות בתורן להפעיל לחץ על ישראל מתוך מחשבה שהדבר נחוץ לשם חידוש התהליך המדיני בין הפלסטינים לירושלים, וזאת אף במסגרת נורמליזציה מדינית רחבה יותר בין ישראל למדינות ערב.
עם זאת, אחדות פנים פלסטינית ומתן הטבות חד צדדיות עבור הפלסטינים מצד הקהילה הבינלאומית עשויים להשיג את התוצאה ההפוכה בנסיבות הנוכחיות.
דברים אלו נכתבים על רקע המשך תמיכתה של הרשות הפלסטינית במחבלים, קידום מסרים אנטי-ישראליים ואף אנטישמיים במוסדות חינוך פלסטינים וחיזוק אפשרי בכוחו הפוליטי של חמאס בטווח הארוך.
זום אאוט מהמרחב הפלסטיני למרחב האזורי ומעבר לו מצביע על התפתחויות נוספות אשר עשויות להדאיג את ישראל.
בראשן ניתן למנות את המשך חדירתה הפוליטית והדיפלומטית של סין במזרח התיכון. ראשית וכזכור בייג'ינג פעלה כמתווכת הראשית בנורמליזציה בין ערב הסעודית לאיראן, אשר העלתה שאלות באשר להיתכנות להכרה סעודית בישראל לאור ההתנגדות הקיימת למהלך מצדה של הרפובליקה האסלאמית.
אירוח נוסף של הפלגים הפלסטינים בתוך מס' חודשים בשטחה של סין ממחיש את העמקת מעורבותה של המעצמה האסייתית באזור והמשך דריסת רגלה של סין גם בזירה הפלסטינית, מגמה אשר עשויה להשליך במישרין גם על ישראל, לשלילה ולחיוב כאחד.
מצד אחד, אחדות פנים פלסטינית בתיווכה של סין, אשר תהיה כרוכה בהצטרפותו של חמאס לאש"ף, עשויה להנמיך את גובה הלהבות מצד ארגון הטרור.
התמתנות מצדו של חמאס, על פני השטח ובטווח הזמן הקרוב, עשויה להתרחש ככל והארגון יהיה מוכן להכפיף את עצמו לעקרונות של אש"ף, אשר דוחים ככלל את שימוש בטרור ואת מה שבחמאס מכנים 'דרך ההתנגדות', וזאת לצד הכרה של חמאס בגבולות 1967.
מצד שני, יש להבהיר שסין נוהגת לפעול כנגד האינטרסים הביטחוניים והדיפלומטיים של ישראל על בסיס מערך האינטרסים של סין והבריתות אותן הענק הסיני מקיים עם מדינות האזור, אשר לעיתים קרובות מציבים את בייג'ינג בצד הפוך של המתרס מול ירושלים.
בהקשר זה ניתן לציין את התנהלותה של סין בפורומים בינלאומיים כדוגמת מועצת הביטחון, בהם סין נוהגת להצביע כנגד ישראל בהחלטות הנוגעות אליה, לצד סיוע צבאי וייעוץ שמעניקה סין למדינות המשתייכות לראייתה של ישראל לציר הרשע, ובראשן איראן.
