האיום מצדה של ישראל לפתוח במערכה צבאית בעיר רפיח שבדרום רצועת עזה עוררה לאחרונה חילופי דברים ומגעים בין בכירים איראנים למנהיגי חיזבאללה בלבנון באשר להמשך המלחמה והעתקתה צפונה.
מפקד כוח קודס האיראני איסמעיל קאאני נפגש עם מזכ"ל חיזבאללה בביירות בחודש שעבר על מנת לדון בסיכונים אשר עשויים להיווצר במקרה שבו ישראל תפתח במתקפה בלבנון ושעתידה להביא לפגיעה קשה בארגון הטרור הלבנוני, כך בהתאם לפרסום ברויטרס מיום 15.3.2024. (1)
אין זו הפעם הראשונה שבה בכירים משני הצדדים מנהלים שיחות ונפגשים פנים אל פנים בעקבות המלחמה אשר הביאה למותם של למעלה מ-250 מאנשי חיזבאללה, מתוך מטרה לתאם עמדות ולהחליט על התגובה הנכונה מצדם להמשך.
נזכיר שהיומון arabicpost פרסם דיווח ביום 22.2.2024 לפיו גורמים איראנים באו בביקורת בחודש שעבר כלפי חיזבאללה בעקבות מתקפת טילים שיזם כנגד העיר צפת. (2)
הביקורת לוותה במסרים מהמנהיג העליון עלי ח'מינאי לחיזבאללה לפיהם על הארגון לשמור על 'סבלנות אסטרטגית' מול ישראל ולא להסלים את המצב, על רקע שאיפתה של איראן שלא להסיט את תשומת הלב העולמית מההתרחשויות ברצועת עזה. (3)
עמדותיה של טהראן כאמור העלו בחודשים האחרונים ביקורת מאת הפלגים החמושים בלבנון וגם בעיראק על רקע דרישתם לקבלת חופש תמרון רחב יותר מול ישראל על מנת שלא להצטייר כחלשים, על רקע העלייה במניין ההרוגים בקרב ארגון הטרור הלבנוני.
כעת, ההערכות בקרב חברות הציר השיעי הרדיקלי באשר למתקפה קרובה של ישראל אשר עתידה להיפתח ברפיח משפיעות גם קבלת ההחלטות של הרפובליקה האסלאמית בנוגע לתגובה הצבאית הראויה כלפי ישראל.
בהקשר זה, פרסום נוסף של היומון arabicpost מיום 28.2.2024 דיווח על "אור ירוק" אשר ניתן מאת איראן לחיזבאללה לערוך את ההכנות הנדרשות במקרה של כניסת צה"ל לרפיח ולהסלים את המתקפות כלפי ישראל מצד ארגון הטרור הלבנוני ככל ותיפתח מערכה צבאית נוספת בארץ הארזים. (4)
שינוי בעמדותיה של טהראן והתאמת התגובה בהתאם להתפתחויות במערכת הצבאית ממחישים את מערך השיקולים אשר מכתיב את התנהלותם של מקבלי ההחלטות בקרב ההנהגה האיראנית ובארגון חיזבאללה כתלות בחזיתות השונות ובציר הלחימה שעובר בין עזה ללבנון.
מחד, פעולותיהם של חיזבאללה וטהראן עד כה מאז תחילתה של מלחמת חרבות ברזל ממחישים את שאיפתם להימנע ממלחמה כוללת עם ישראל אשר עשויה להזיק להם מכמה היבטים.
כאן ניתן לציין את מטרתה של איראן להימנע ממעורבות ישירה במלחמה שייתכן ותעמיד בסכנה את פרויקט הגרעין של הרפובליקה האסלאמית ותחשוף את מתקני הגרעין לתקיפות ישראליות.
שיקולים אלו מקבלים דגש על רקע דיווחים בתקשורת העולמית המעידים כי ברצונם של איראן וחיזבאללה להשאיר את הרפובליקה האסלאמית מחוץ למערכה, במקרה של הסלמת המצב מול ישראל.
בהקשר זה, במהלך הפגישה אשר נערכה כאמור בחודש שעבר בין מזכ"ל חיזבאללה למפקד כוח קודס על רקע ההסלמה האפשרית במלחמה, הדגיש המנהיג הלבנוני כי אינו מעוניין במעורבותה של איראן במלחמה עם ישראל או ארצות הברית וציין בדבריו ש-"זה המאבק שלנו". (5)
שאיפה זו מצד טהראן מלווה ברצונה להמשיך ולשמר את הפוקוס התקשורתי על ישראל ועל הנעשה בעזה, על רקע המצב ההומניטרי שהולך ומתדרדר ברצועה אשר גורר בתורו ביקורת עולמית גוברת על הדרג המדיני.
ביקורת כאמור והלחץ על מקבלי ההחלטות בישראל מקרב בעלות בריתה ובראשן ממשל ביידן, המפלגה הדמוקרטית ויהודים אמריקאים עשויים לשמש כגורם ממתן על ירושלים ולהגמיש את עמדותיה של ישראל במו"מ מול חמאס, ולבסוף אף להוביל ליציאתו של צה"ל מהרצועה.
בנוסף, בחיזבאללה עוד זוכרים את תוצאות מלחמת לבנון השניה ובכירי הארגון מעוניינים להימנע ממראות ההרס בלבנון ומהביקורת שתופנה לכיוונו במקרה של הישנות האירועים, וזאת בעת שבה בלבנון וגם בחיזבאללה צופים במראות הקשים שעולים מהרצועה לאחר כחמישה חודשי מלחמה.
מנהיגים בארגון הלבנוני מבינים כי הסלמת הלחימה מול ישראל עשויה להתפתח לכדי מלחמה בהיקף מלא בין הצדדים. במקרה כזה חיזבאללה צפוי יהיה לספוג פגיעה קשה במערך הצבאי שלו בעקבות מתקפה ישראלית נרחבת ולפיכך גם בכוחו הפוליטי.
התפתחויות אלו עשויות להעמיד בסכנה את שליטתו וריבונותו של חיזבאללה בלבנון, בזמנים שבהם המדינה מתמודדת עם מצב כלכלי קשה ומחלוקות פוליטיות באשר לזהותו של נשיא לבנון הבא, תפקיד שלא אויש זה יותר משנה וחצי.
מהעבר האחר של המשוואה נדמה כי השאיפה האיראנית ורצונו של חיזבאללה להימנע ממלחמה נרחבת עם ישראל לא תחזיק מעמד בכל מחיר, כאשר הסלמה בקרבות מצדן אפשרית בהתאם להתפתחויות במלחמה.
שינויים אלו צפויים להתרחש עת שבה מוקד המלחמה ינוע אט אט מכיוון עזה צפונה לביירות ואולי אף לטהראן.
המשך מיטוט יכולותיו הצבאיות של חמאס בעזה, כניסה בפועל של צה"ל לרפיח ומוכנותו של הדרג המדיני בישראל 'ללכת עד הסוף' על מנת להשיג את יעדי המלחמה גם במחיר של נזקים דיפלומטיים וכלכליים, עשויים להדליק נורות אזהרה באיראן ובחיזבאללה ולהעלות את חששן מפני הבאות.
תפיסתן של איראן וחיזבאללה לפיה המלחמה שמתרחשת כעת ב'פריפריה' ובבסיס הדרומי של הציר השיעי ברצועת עזה עתידה להתקרב אליהן ולהפוך למלחמה חזיתית מול ישראל צפויה להביא לחישוב מחדש מצדן באשר למערך הסיכונים שיעמוד בפניהן והדרכים הנכונות להתמודד עם המצב.
התחזקות תפיסה זו עשויה לשנות את סדרי עדיפויותיהם והאינטרסים של ההנהגה האיראנית וחיזבאללה ולהביא להתרת הרסן מהארגון הלבנוני וארגוני טרור נוספים הפועלים במרחב.
שינוי ההתנהלות כאמור עשוי להעלות את הסיכויים להסלמה מהותית במצב וזאת גם אם כעת אין בכך בכדי לעלות בקנה אחד עם האינטרסים של הצדדים.
בהקשר זה יש לציין כי עד עתה ועל אף המשך שיגורי הרקטות מלבנון ישראל וחיזבאללה ממשיכים לפעול על מנת להכיל את המצב.
התנהלות זו משקפת את ההבנה של כל השחקנים במשולש 'ישראל – חיזבאללה – איראן' כי במצב דברים רגיל עדיף להימנע ככל האפשר מפתיחתה של מלחמה שעתידה לזרוע הרס רב בלבנון וגם בישראל.
לצד האמור שיקולים אלו נתקלים כעת בדרישה הישראלית לנסיגה של חיזבאללה מהגבול הצפוני על רקע החשש מפלישה של חיזבאללה לתוך ישראל, שעשויה להוביל לאירועים דומים אשר התרחשו בדרום המדינה ביום 7 באוקטובר ואף גרוע מכך.
האינטרס הישראלי לשינוי המצב הקיים וחוסר מוכנותו של הדרג המדיני והציבור בישראל להמשיך עם הסטטוס קוו, או לקבל את נוכחותו של חיזבאללה על הגבול הצפוני אגב הפרת החלטת האו"ם 1701, דורשים שינוי בהבנות הקיימות בין הצדדים ובהצבתם של קווים אדומים חדשים מכאן והלאה.
מכאן שהבחירה של הצדדים ללכת לכיוון פתרון צבאי או פתרון דיפלומטי של המחלוקת עשויה להיות מוכרעת במידה רבה מהמגעים העקיפים בין ישראל לחיזבאללה שהתנהלו בחודשים האחרונים ועד עתה לא נחלו הצלחה.
(1) www.reuters.com (פורסם ביום 15.3.2024).
(2) www.arabicpost.net (פורסם ביום 22.2.2024).
(3) שם.
(4) www.arabicpost.net (פורסם ביום 28.2.2024).
(5) www.reuters.com (פורסם ביום 15.3.2024).
