סין ורוסיה פסלו במועצת הביטחון של האו"ם לפני זמן קצר הצעת החלטה של ארה"ב שנוגעת להפסקת אש ברצועת עזה.
במסגרת ההצעה קשרו האמריקאים בין הפסקת אש במלחמה המתנהלת ברצועת עזה לבין המגעים המתקיימים בין ישראל לחמאס בתיווך של קטאר, מצרים וארה"ב ושחרורם של החטופים המוחזקים בשבי חמאס.
פרסום ביומון ערב-ניוז הסעודי הביא מדבריו של השגריר הרוסי באו"ם אשר התייחס להצעה האמריקאית כפוליטית ואשר מטרתה 'לזרוק עצם' לציבור הבוחרים בארה"ב באמצעות האזכור של הפסקת האש במסגרת הדברים שהונחו על שולחנה של מועצת הביטחון. (1)
לדברי השגריר, ההצעה אינה מטילה מגבלות על ישראל ומבטיחה בפועל את חסינותה, על רקע העובדה שפעולותיה של ישראל אינן מפורטות במסגרת ההצעה. (2)
התנגדותן של רוסיה וסין הביאה לביקורת בקרב שגרירת ארה"ב באו"ם, לינדה תומאס.
תומאס ציינה לאחר ההצבעה כי הבחירה של מוסקבה ובייג'ינג להטיל ווטו נובעת מעצם העובדה שההצעה הועלתה על ידי ארה"ב, ואף הדגישה ששתי המדינות אינן עושות דבר בזירה הדיפלומטית על מנת לסייע למאמצים ההומניטריים.
ההצעה האמריקאית קוראת לראשונה להפסקת אש ברצועת עזה מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023 ונחשבת בשל כך בגדר החמרה בטון ובעמדה של ארה"ב כלפי ישראל.
ההתפתחויות האחרונות מתרחשות ברקע המתיחות בין ישראל לארה"ב, ובייחוד בין ג'ו ביידן לבנימין נתניהו, בעקבות המשבר ההומניטרי ברצועה והמחלוקות סביב מבצע צבאי ברפיח, מערכה שלה הבית הלבן מתנגד בעקבות החשש מפני נפגעים בקרב הפליטים הפלסטינים שמצאו מחסה באזור מהקרבות.
יש להדגיש שעד כה ארה"ב הטילה ווטו שלוש פעמים על הצעות קודמות אשר הועלו מצדן של חברות אחרות במועצת הביטחון של האו"ם, אשר קראו להפסקת אש מיידית ברצועת עזה. (3)
הווטו האמריקאי במסגרת התכנסויות קודמות של מועצת הביטחון לווה בהעלאת הצעות מתחרות מצדה של ארה"ב אשר התמקדו בהפסקת אש זמנית, וגם אז כזו אשר הוכפפה לשחרורם של החטופים המוחזקים בידי חמאס.
האירועים האחרונים מלמדים על הפערים הקיימים בין ארה"ב לבין רוסיה וסין, מדינות ערב המתונות ואף למדינות האיחוד האירופי בעניין הקשר שבין המלחמה לבין סוגיית החטופים הישראלים ואף באשר לאופייה של הפסקת האש הרצויה.
הבית הלבן ממשיך לדבוק בקו הקושר בין הפסקת אש זמנית לבין שחרור החטופים המצויים למעלה מחמישה חודשים בשבי בעזה.
מתן הדגש להפסקת אש ארעית ממחישה את הקבלה האמריקאית, לכל הפחות כלפי חוץ, של הדרישה הישראלית באשר לסיום תפקידו של חמאס ברצועת עזה והצורך להחליפו בגורם שלטוני אחר.
בנקודה זו כאמור מתגלים חילוקי דעות בין וושינגטון לירושלים המתמקדים סביב זהות הגורמים אשר ייכנסו בנעליו של חמאס וינהלו את הרצועה ביום שאחרי.
בעוד ארה"ב מוכנה לתת את המושכות לרשות הפלסטינית בישראל מביעים התנגדות נחרצת לכך.
עמדה זו מזוהה בייחוד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, כאשר תוכניות אשר הוצגו בפני הדרג המדיני שמים את הדגש על גורמים מקומיים ברצועת עזה אשר ייכנסו לוואקום שייווצר לאחר לכת חמאס.
בעניין זה, דיווחים בתקשורת העולמית אף מזכירים פניות שנעשו למנהיגי שבטים ברצועה לבירור בעניין הסכמתם להשתתף בניהול הרצועה בהמשך.
לעומת זאת, הצעות נגדיות להפסקת אש אשר נידונות בפני מועצת הביטחון ביוזמתן של רוסיה, סין ומדינות ערב המתונות נוטות להתמקד בעיקרן בהפסקה מוחלטת של הקרבות.
במסגרת זאת אותן מדינות נותנות דגש למשבר ההומניטרי הקיים ברצועה, לרבות היקף ההרוגים חסר התקדים והרס רב של בתים ורכוש, לצד התפשטותן של מחלות ורעב שהולך ומחמיר בקרב האוכלוסייה הפלסטינית, אשר רבים בקרבה הפכו לפליטים בשטחי הרצועה.
הצעות אלו אשר נפסלו עד כה על ידי ארה"ב אינן קושרות בין הדרישה להפסקת האש וסיום המלחמה לבין שחרור החטופים הישראלים.
בנוסף, בעוד יש מקרב המציעות מדינות אשר מכירות בחשיבות של סיום שלטונו של חמאס ברצועה, נדמה כי הן אינן מוכנות לעגן זאת במסגרת החלטה קונקרטית ובעלת השלכות מעשיות אשר מועלת על שולחן מועצת הביטחון.
(1) www.arabnews.com (פורסם ביום 22.3.2024).
(2) שם.
(3) www.apnews.com (פורסם ביום 20.2.2024).
