אלטרנטיבה לגרמניה (ראשי תיבות בגרמנית – AfD), היא מפלגת ימין גרמנית אשר מתוארת לעיתים כמפלגת ימין קיצונית (Far Right Political Party).
המפלגה נוסדה בשנת 2013 על ידי חברים בתנועת אלטרנטיבה אלקטורלית 2013 ואישים נוספים שהגיעו מהמפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU) אשר מזוהה עם המרכז-ימין בגרמניה.
בין מייסדיה של המפלגה נמנו הפרופסורים והכלכלנים ברנד לוק (Bernd Lucke) ויואכים סטרבטי (Joachim Starbatty), אשר פרשו מאלטרנטיבה לגרמניה בהמשך.
כיום בראש המפלגה עומדים הפוליטיקאית ואשת העסקים אליס ויידל (Alice Weidel) וטינו כרופאלה (Tino Chrupalla).
המפלגה היא כוח עולה בפוליטיקה הגרמנית והשניה בגודלה במדינה מבחינת כמות מצביעים וזאת על פי תוצאות הבחירות שנערכו לאחרונה ביום 23 בפברואר 2025.
במערכת הבחירות המפלגה זכתה לשיעור תמיכה של מעל 20% מקולות המצביעים. בהתאם, המפלגה שניה רק למפלגה הנוצרית-דמוקרטית אשר גרפה למעלה מ-28% מקולות הבוחרים, ומהווה ביתה הפוליטי של קנצלרית גרמניה לשעבר אנג'לה מרקל ומונהגת כיום על ידי פרידריך מרץ.
היסטוריה אלקטורלית של אלטרנטיבה לגרמניה
אלטרנטיבה לגרמניה אמנם נוסדה לפני כשנים עשר שנים בלבד ואולם לאורך השנים הגדילה את כוחה האלקטורלי בעקביות הן במחוזות בחירה שונים בגרמניה והן בבחירות לגופים פן-אירופאיים.
בהקשר זה, זמן קצר לאחר היווסדה המפלגה החלה לצבור תמיכה והצליחה להתמודד בבחירות הפדרליות בכל מחוזותיה של גרמניה, תוך גריפת הצלחות והישגים בייחוד (אך לא רק) באזורים הממוקמים במזרח המדינה.
הישג בולט של המפלגה אירע בשנת 2016 במסגרת בחירות מקומיות שנערכו במס' מדינות בגרמניה, בהן המפלגה העצימה את כוחה האלקטורלי ובכלל זאת במדינתה של הקנצלרית דאז אנג'לה מרקל.
בשנת 2017 אלטרנטיבה לגרמניה הגדילה את קהל בוחריה בבחירות הפדרליות וזכתה ביותר מתשעים מושבים בפרלמנט הגרמני (Bundestag), אשר שיקפו כ-12% מקולות הבוחרים.
כעת, פרסומים ראשוניים של תוצאות הבחירות הכלליות בגרמניה שנערכו ביום 23 בפברואר 2025 צופים שדרוג משמעותי נוסף בכוחה האלקטורלי של המפלגה, אשר צפויה לזכות בשיעור הגבוה מ-20% מקולות המצביעים.
תוצאות אלו מציבות את אלטרנטיבה לגרמניה בתור המפלגה השנייה בגודלה בגרמניה אחרי המפלגה הנוצרית-דמוקרטית ולפני מפלגתו של קנצלר גרמניה הנוכחי, אולף שולץ.
אלטרנטיבה לגרמניה בפרלמנט האירופי
זמר קצר לאחר הקמתה, אלטרנטיבה לגרמניה החלה להתמודד בבחירות לפרלמנט האירופי והצטרפה לקואליציה של מפלגות ימין הידועה בשם אירופאים שמרנים ורפורמיסטים (ECR).
הצטרפותה של המפלגה לקבוצת מפלגות ECR היוותה נקודת ציון חשובה עבורה בהינתן הרכבה של הקואליציה בשעתו, אשר כללה במסגרתה מפלגות מיינסטרים באירופה מצדו הימני והשמרני של הספקטרום הפוליטי.
בהמשך המפלגה התנתקה מהקואליציה הפן-אירופאית על רקע פערים בין הצדדים ויצירת קשרים עם מפלגות אחרות ביבשת אירופה אשר שיקפו התפתחויות במצעה הפוליטי.
בדומה למגמת התחזקותה האלקטורלית של המפלגה בגרמניה, אלטרנטיבה לגרמניה הגדילה את כוחה הפוליטי גם ברמה פן-אירופאית במסגרת הבחירות שנערכו לפרלמנט האירופאי בשנת 2024.
המפלגה גרפה כ-16% מהקולות, ובכך עקפה כל אחת מבין מפלגות הקואליציה הנוכחית בגרמניה שאותה הוביל קנצלר גרמניה אולף שולץ ונותרה שנייה רק למפלגה הנוצרית-דמוקרטית. (1)
כיום, אלטרנטיבה לגרמניה חברה בקואליציית המפלגות 'אירופה של האומות הריבוניות' (Europe of Sovereign Nations Group) בפרלמנט האירופי אשר נוסדה בשנת 2024.
תפיסותיה הפוליטיות של אלטרנטיבה לגרמניה
בשנים הראשונות לאחר הקמתה אלטרנטיבה לגרמניה שמה דגש על מדיניות כלכלית ובייחוד היחסים הכלכליים בין גרמניה לאיחוד האירופי תחת גוש אירו אחד ומטבע משותף.
במסגרת זאת המפלגה מיקדה את מסריה סביב ביקורת על האיחוד האירופי אשר התבססה על נימוקים כלכליים בעיקרם.
בכך, אלטרנטיבה לגרמניה המשיכה את הקו של תנועת אלטרנטיבה אלקטורלית 2013 ממנה צמחה המפלגה, אשר הביעה התנגדות כלפי מדיניותה הכלכלית של גרמניה בשעתו והסיוע שניתן על ידה כחלק מחברותה באיחוד האירופי למדינות דרום אירופה.
בדומה לכך, חלק מהמסרים של המפלגה התמקדו בהשלכות הכלכליות השליליות שמופנות כלפי גרמניה מעצם חברותה בגוש היורו ויישום מדיניות כלכלית פן-אירופאית.
גורמים במפלגה השמיעו ביקורת כלפי גוש האירו לצד הצעות לפירוקו או לחלופין ארגונו מחדש לפי גופי משנה תוך חלוקה בין המדינות בהתאם למיקומן ביבשת אירופה. (2)
במשך הזמן אלטרנטיבה לגרמניה החלה לאמץ מסרים אשר התמקדו בסוגיות לאומיות ותרבותיות, אגב הפגנת נטייה לימין הפוליטי.
התפתחויות אלו אירעו על רקע שינויים בהנהגת המפלגה, הישגיה האלקטורליים וריבוי מתקפות טרור בגרמניה במעורבותם של מהגרים.
כל זאת בזמנים שבהם צמחו בגרמניה תנועות חברתיות אשר הביעו התנגדות לרב תרבותיות או לחלופין ביקורת כלפי הגירתם של זרים ואסלאמיזציה של מדינות המערב, כדוגמת תנועת פגידה (PEGIDA).
המפלגה החלה לנקוט בעמדות ביקורתיות כלפי ההגירה המוסלמית למדינה לצד הבעת תמיכה של גורמים ב-AfD בלאום הגרמני ובתפיסות פן-גרמניות.
לשם ההמחשה, מנהיגת המפלגה לשעבר פראוקה פטרי צידדה בייחוס קונוטציות חיוביות למונח "voelkisch" ('לאום') בו נעשה שימוש בתקופה הנאצית, בטענה כי לא מדובר בהיגד שווה ערך לגזענות אלא בשם תואר המיוחס לעם ('people'). (3)
אלטרנטיבה לגרמניה אימצה קו נוקשה יותר בכל הקשור לאסלאם בגרמניה ואף תמכה באיסור על קריאה לתפילה ועטיה של כיסויי פנים מלאים. (4)
התבטאויות של חברים באלטרנטיבה לגרמניה כלפי אוכלוסיית המהגרים במדינה עמדו ברקע חילוקי דעות פנימיים ועזיבה של גורמים בכירים את המפלגה.
הקצנה בעמדות של AfD התבטאה גם בתמיכה בפרישה של גרמניה מהאיחוד האירופי, בהשוואה לעמדות מתונות יותר שאפיינו את המפלגה בשנותיה הראשונות אשר התמקדו ככלל בביקורת על רקע כלכלי שהופנתה כלפי גוש האירו.
התפתחות נוספת במצעה של המפלגה באה לידי ביטוי בתמיכה גוברת ברוסיה תחת משטרו של פוטין, בשאיפה למסד יחסים כלכליים בין המדינות ובדרישה להסיר את הסנקציות שהוטלו על מוסקבה. (5)
