מעורבותן של חברות מועצת הביטחון במלחמת חרבות ברזל הולכת ומתגבשת לכדי מדיניות מוחשית וברורה יותר בהשוואה להתנהלותן בחודשים קודמים, בעיצומם של המגעים לשחרור החטופים ולקראת ההכרעה באשר לפעולה צבאית של צה"ל ברפיח.
הצהרות והתבטאויות של ארה"ב, מדינות אירופה ורוסיה אשר התפרסמו השבוע בתקשורת בשפה הערבית ובאנגלית מעידות על אסטרטגיה ופתרונות מועדפים של כל צד למלחמה בעזה ובהקשר המערבי גם לסכסוך הישראלי פלסטיני הרחב יותר.
סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה ביום שני, כי ממשל ביידן פועל לצורך הגעה להפסקת אש בת שישה שבועות בלחימה ברצועת עזה, וזאת כקרש קפיצה לצורך הפסקת אש ארוכה יותר.
הדיווח מתבסס על דברים שנאמרו מצד הנשיא האמריקאי במהלך פגישתו עם מלך ירדן עבדאללה השני שנערכה השבוע.
דבריו של ביידן מגיעים על רקע דיווחים נוספים בישראל ומעבר לים על כוונותיה של ארה"ב לקדם את פתרון שתי המדינות, ובמידת הצורך אף במסלול עוקף נתניהו.
כאמור, בתגובה לכך הדגיש ראש הממשלה נתניהו את התנגדותו להכרה חד צדדית במדינה פלסטינית, וזאת על אף שלא שלל על הסף את פתרון שתי המדינות אשר יושג לעמדתו במשא ומתן ישיר בין ישראל לפלסטינים.
לצד זאת, פרסומים בתקשורת האמריקאית ממחישים את הסיכונים בפניהם עומד הבית הלבן בעקבות התמיכה המובהקת בישראל אשר אפיינה את ממשל ביידן בחודשים הראשונים למלחמת חרבות ברזל.
בהתאם לפרסום ב-ABC News מחלקת המדינה של ארה"ב קיבלה בימים האחרונים אזהרות מאת שלוחותיה ברחבי המזרח התיכון באשר להשפעות השליליות העולות בעקבות מדיניותו של ממשל ביידן בקשר למלחמה בעזה ותמיכתה של המעצמה האמריקאית בישראל.
לשם ההמחשה, משתפי פעולה קודמים של המעצמה האמריקאית במרוקו אף מתייחסים לארה"ב כגורם רעיל, וזאת במקביל לאיתותי אזהרה נוספים אשר הועברו לארה"ב ואשר לגביהם נערך השבוע דיון בהשתתפותם של גורמים בקהיליית המודיעין האמריקאית.
אזהרות כאמור באשר לערעור מעמדה של ארה"ב ותדמיתה באזור אף בקרב בעלות בריתה נמשכים על אף הצהרות מתונות יותר שנשמעו בימים האחרונים בקרב ממשל ביידן אשר מבטאות דאגה גם לאינטרסים הפלסטינים.
ההתבטאויות האחרונות בקרב גורמים רשמיים בבית הלבן ובכללם הנשיא האמריקאי מתמקדות כעת יותר בהפסקת אש והכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה, אגב מתן דגש למצבה של האוכלוסייה האזרחית ברצועה וההרג של חפים מפשע, ובכללם נשים וילדים.
הצהרות אלו ניתנות במקביל למגעים המתנהלים באמצעות קואליציה של מדינות בראשות ארה"ב ובהשתתפותן של מדינות ערב שמטרתם לקדם פתרון מדיני שבסופו הקמתה של מדינה פלסטינית.
פעולותיו של הממשל האמריקאי אשר מדגישות גם את הצד הפלסטיני במשוואה של הסכסוך והמלחמה המתנהלת ברצועת עזה ובישראל נעשות על רקע ניסיונות של גורמים רשמיים בבית הלבן לפייס את האוכלוסייה הערבית בארה"ב לקראת הבחירות אשר עתידות להיערך בנובמבר הקרוב.
האימוץ הפומבי של פתרון שתי המדינות, עם או בלי מעורבותה של ישראל, מאפיין גם את בעלות בריתן של ישראל וארה"ב באירופה, ובהן צרפת ובריטניה.
בהקשר זה, נשיא צרפת עמנואל מקרון הדגיש ביום שישי כי הכרה במדינה פלסטינית אינה מהווה עוד בגדר טאבו עבור מדינת הטריקולור, כך בהתאם לפרסום ביומון אל-ערבי אל-ג'דיד.
הצהרתו של מקרון נאמרה בעת פגישתו בפריז עם מלך ירדן, ובהתאם לדבריו של הנשיא הצרפתי פריז עובדת על הדברים יחד עם שותפותיה באזור והינה מוכנה לתרום לצורך כך.
התבטאויותיהם של גורמים בבית הלבן ושל נשיא צרפת מצטרפות לדברים שנשא מוקדם יותר החודש שר החוץ הבריטי דיוויד קמרון אשר מהם משתמע בדבר הכרה אפשרית של בריטניה במדינה פלסטינית וזאת אף במסגרת הצבעה באו"ם.
מנגד, רוסיה ממשיכה לעמוד לצד הפלגים הפלסטינים, לכל הפחות בפן ההצהרתי והפומבי.
היומון אל-ערב דיווח ביום 16 בפברואר 2024 כי רוסיה הזמינה את אבו מאזן (מחמוד עבאס) ותנועת הפתח וכן בכירים בחמאס והג'יהאד האסלאמי לשיחות שיערכו בסוף החודש במוסקבה על רקע מלחמת חרבות ברזל.
הודעה בעניין ניתנה מאת סגן שר החוץ הרוסי מיכאל בוגדנוב, ולפיה השיחות יחלו ביום 29 בפברואר ויימשכו עד לתחילת חודש מרץ.
אירוח שיחות פנים-פלסטיניות מהווה המשך מגמה מצד רוסיה הדוגלת בגישה פרו-פלסטינית מתחילת המלחמה, אשר התבטאה גם בהצהרות כנגד פעילותה של ישראל ברצועת עזה.
ההצהרות וההחלטות המתקבלות על ידי מעצמות העל ובעלות בריתן משקפות את הפערים הקיימים בין המחנה בהובלת ארה"ב לעומת המחנה בהובלתה של רוסיה, עת שבה המדינות בוחרות להתכנס סביב קווי פעולה ופתרונות שונים למלחמה.
מדינות המערב מקיימות מגעים בשיתוף פעולה עם מדינות ערב המשתייכות לציר הסוני המתון על מנת להכתיב הסדר מדיני אשר במסגרתו ניצב במוקד פתרון שתי המדינות.
הסדרה שכזו בעתיד נדרשת לתפיסתן אף לכלול את מיגור שלטונו של חמאס ברצועת עזה ואימוץ העמדה לפיה לא ניתן לחזור למצב אשר שרר לפני הטבח שאירע ב-7 באוקטובר.
לעומת זאת נדמה שרוסיה ממשיכה לבטא לפחות כלפי חוץ עמדה המטה את מרכז הכובד לכיוון הצד הפלסטיני, אגב הניסיון לשמר את הלגיטימציה של חמאס והג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה ולאחד את השורות בקרב הפלגים השונים באמצעות פיוס פנים פלסטיני ותיאום עמדות בין הצדדים.
עמדה זו מצד הקרמלין מבטאת משקל נגד ותגובה לניסיונות של ארה"ב ואירופה ליטול את ההובלה לסיום המלחמה, בעוד מוסקבה פועלת על מנת למנוע פגיעה באינטרסים ובמערך הבריתות שלה באזור.
דברים אלו מקבלים דגש בייחוד בשימת לב לכך שמדינות המערב מנסות לשלב את ההסדרה על הפסקת אש ברצועה יחד עם פתרון רחב יותר גם לסכסוך הישראלי פלסטיני, אשר לו עשויות להיות השלכות רוחביות ועמוקות במזרח התיכון.
פתרון שכזה בהובלת ארה"ב תחת ממשל ביידן ובעלות בריתה באירופה יכול להיות מושפע גם מהאינטרסים ותפיסות העולם המזוהות עמן, וזאת בייחוד חודשים ספורים לפני הבחירות בארה"ב ובזמנים שבהם הלחץ מבית המופעל על מקבלי ההחלטות בארה"ב, צרפת ובריטניה עולה.
התפתחויות כאמור מתרחשות בזמנים שבהם המתיחות בין המעצמות גבוהה, על רקע המשך המלחמה באוקראינה, כוונותיה של רוסיה להציב נשק גרעיני בחלל והדיווחים באשר למותו של מנהיג האופוזיציה הרוסי אלכסיי נבלני בכלא.
המחשה לכך ניתנה בהצהרה שנשא הנשיא הצרפתי מקרון במסגרת מסיבת עיתונאים שקיים לאחרונה יחד עם הנשיא האוקראיני וולדימיר זלנסקי ושסוקרה ביומון אל-חדת'.
לדברי מקרון המשטר הרוסי הגביר את התקפותיו על צרפת ואוקראינה במימד הסייבר וכן בכל הקשור להפצת דיסאינפורמציה בתקשורת ואף ציין כי "רוסיה של ולדימיר פוטין הפכה לשחקן שמערער את היציבות בעולם."
מקורות:
רויטרס; ABC News; אל-ערבי אל-ג'דיד; אל-ערב; אל-חדת'.
