בימים האחרונים הולכים ומתרבים הדיווחים באשר להתגבשותה של עסקה נוספת לשחרור החטופים המוחזקים בידי חמאס ברצועת עזה.
סיקורים בכלי התקשורת וכן הצהרות מצד נבחרי ציבור וגורמים רשמיים בישראל מתמקדים בייחוד בתנאי ההבנות ובעקרונות אשר על בסיסם ייערך המתווה הסופי לשחרור החטופים בתמורה לאסירים הפלסטינים וכן ההשלכות שעלולות לנבוע כתוצאה מכך על המשך המלחמה.
נזכיר שבמסגרת ההסכמות שהושגו בין ישראל לחמאס בחודש נובמבר האחרון ושעל פיהן שוחררו החטופים במתווה הקודם הוחלט על יחס של שלושה אסירים (אסירות ואסירים צעירים) בעבור כל חטוף אחד.
בנוסף לכך ההבנות הקודמות בין הצדדים כללו הפסקה של הלחימה למשך מס' ימים בעבור שחרור של כל 10 חטופים ישראלים, לצד הכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה.
המתווה הנוכחי אשר נידון במעורבותן של קטאר, ארה"ב ומצרים עשוי להוביל להסדרה אשר תכלול שחרור של חטופים ותתבסס על תנאים נוקשים יותר מבחינתה של ישראל בהשוואה להבנות הקודמות שהושגו בין הצדדים בפעימות השחרור האחרונות.
עיקר האתגר בפני מקבלי ההחלטות בישראל במשא ומתן צפוי להתמקד בהיבטים הבאים:
מספר האסירים שחמאס ידרוש את שחרורם בעבור כל חטוף המוחזק ברצועת עזה, ובייחוד חיילים המשרתים בצה"ל, אשר צפוי להיות גבוה הרבה יותר בהשוואה לעסקה הקודמת
זהות האסירים הפלסטינים שישוחררו וההערכות שבמסגרת העסקה יכללו אסירים-רוצחים עם דם על הידיים
שאלת היום שלאחר תום ההפוגה בלחימה והדרישה של חמאס לקבלת ערבויות שיבטיחו מבחינתו את סיום המלחמה ברצועת עזה
פרסום בוושינגטון פוסט מיום 30.1.2024 מדווח על עקרונות המסגרת לעסקה המתגבשת, לפיהם ישוחררו חטופים המוחזקים על ידי חמאס ברצועה, במהלך הפוגה בת 6 שבועות בלחימה.
המפתח לעסקה בהתאם לפרסום יתבסס על חטוף ישראלי אחד בתמורה לשלושה אסירים פלסטינים.
פרסומים אחרים בכלי תקשורת ערביים כדוגמת אל-ערבי אל-ג'דיד מוסיפים כי המתווה המתגבש מסדיר עסקה אשר תתבצע במס' שלבים, כפי שסוכם השבוע בשיחות בפריז בהשתתפותן של ישראל וארה"ב.
בהתאם לכך, בשלב הראשון ישוחררו כל החטופים האזרחיים ולאחר מכן ישוחררו חיילים וכן גופותיהם של ישראלים המוחזקים על ידי חמאס.
נכון להיום חמאס בוחן את ההצעה וצפוי להשיב לתנאיה בימים הקרובים, וזאת לאחר שבכירים בארגון הטרור כבר הודיעו שיש לחמאס הערות מהותיות לעקרונות העסקה.
עוד חשוב להדגיש כי המגעים בין הצדדים מתקיימים על רקע הצהרותיו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, אשר הדגיש שלא ישוחררו אלפי מחבלים, בעוד המערכה בעזה תימשך עד להשגת מטרות המלחמה.
העסקה המתגבשת לשחרור החטופים והקושי בצידה
העסקה בנוסח הסופי והמחייב שלה צפויה להציב דילמה קשה בקרב מקבלי ההחלטות בישראל, וזאת על רקע ההבנה לפיה התנאים של המתווה שיושג עשויים לאלץ את הדרג המדיני בישראל לבחור בין שחרור החטופים לבין המשך המלחמה בעזה והכרעתו של חמאס.
בהקשר זה, המתח שבין שני יעדי המלחמה אשר הוגדרו על ידי הדרג המדיני ניכר לאורך כל שלבי המערכה.
פרסומים בתקשורת ודיונים שנערכו באולפנים עמדו על הסתירה שעלולה להיווצר בין שני היעדים, אגב הקושי שעשוי להתעורר בדמות הבחירה ביעד אחד לצד וויתור על האחר.
דברים אלו נאמרו אל מול הצהרותיהם של בכירים בממשלה ובהם נתניהו עצמו אשר עמדו דווקא על הקשר המשלים בין שני היעדים.
בהתאם לעמדה זו המשך הלחץ הצבאי על חמאס עשוי להעלות את הסיכויים לשחרורם של החטופים, סיטואציה אשר ייתכן וקיבלה ביטוי מוחשי במתווה הראשון שהושג בעסקה הקודמת מחודש נובמבר.
באשר למתווה הנוכחי שעל הפרק, השיחות בפריז הביאו לגיבושם של עקרונות כלליים לעסקה ובהם הפוגה בלחימה למשך מס' שבועות, לצד שחרורם של חטופים ואסירים בהתאם למפתח שייקבע במסגרת השיחות בין הצדדים.
המסגרת לעסקה עתידית כאמור אינה מהווה סוף פסוק ותנאיה הקונקרטיים צפויים להיקבע במהלך משא ומתן שיערך בימים הקרובים במעורבות ישראל וחמאס.
דברים אלו מותנים בכך שארגון הטרור לא ידחה על הסף את ההצעה הראשונית ויהיה מוכן לקחת חלק במגעים לעסקה גם בעת שבה הלחימה בעזה ממשיכה להתנהל.
ליבת המחלוקת במסגרת השיחות בין הצדדים צפויה להתמקד ביחס בין אסירים פלסטינים לבין חטופים ישראלים שישוחררו במסגרת העסקה וכן המשך המערכה הצבאית לאחר תום הפסקת האש.
יחס שחרור 'אסירים תמורת חטופים'
הפערים בין הצדדים לעניין היחס של אסירים-חטופים מבטאים ספקטרום מספרי. מצדו האחד של הספקטרום ישנה שאיפתו של חמאס להביא לשחרורם של אלפי אסירים באמצעות קביעת יחס מספרי שיעמוד על כמה מאות אסירים בעבור כל חטוף אחד.
מצדו האחר של הספקטרום עומדת שאיפתה של ישראל להסדיר יחס של עשרות אסירים לכל היותר בעבור כל חטוף, אשר ישקף שחרור של מס' מאות אסירים בסך הכל (ולא אלפים).
סוגיה זו הינה בעלת חשיבות מיוחדת עבור ישראל וטומנת במסגרתה השלכות ביטחוניות ותדמיתיות כאחד.
בהקשר זה, שחרורם של אלפי אסירים ובהם מחבלים עם דם על הידיים עשוי לסייע לחמאס לחדש את כוח האדם ויכולותיו שנפגעו בעקבות מלחמת חרבות ברזל ברצועת עזה והמערכה הצבאית שמתנהלת כנגד הארגון גם בשטחי יהודה ושומרון.
מעבר לכך שחרור מספר רב של אסירים יהווה בגדר מימוש המטרה ההתחלתית אשר עמדה במוקד מבצע 'מבול אל אקצא' בעבור חמאס, לצד תקיעת טריז בשיחות בין ישראל לערב הסעודית והרצון להחזיר את הסוגייה הפלסטינית לסדר היום העולמי.
הישג כאמור של חמאס עלול להוות בגדר מכה תדמיתית לישראל ופגיעה נוספת בהרתעה הביטחונית, ובכך לעודד את ביצוען של פעולות דומות כדוגמת אירועי ה-7 באוקטובר בעתיד.
רצועת עזה ומעמדו של חמאס ביום שאחרי ההפוגה
השיחות באשר להסדרה אשר תחול ברצועת עזה ביום שאחרי תום ההפוגה בלחימה מהווה סוגיה עיקרית עבור שני הצדדים, כאשר מבחינתו של חמאס ייתכן ואף מדובר בסוגיה החשובה מבין השתיים.
מטרתו של חמאס בשלב זה של המשא ומתן תהא לקבל ערבויות אשר יחייבו את ישראל לסיים את המערכה הצבאית ולהסיג את כוחותיה מהרצועה.
מימוש שאיפה זו מצד חמאס תאפשר את המשך שרידותו של ארגון הטרור ואנשיו ברצועת עזה כמו גם את המשך שלטונו ושליטתו על המובלעת העזתית.
בהקשר זה יש לציין כי החטופים מהווים הלכה למעשה בגדר קלף המיקוח המרכזי וככל הנראה גם היחיד שקיים בידי חמאס אשר עשוי לסייע לו להמשיך לפעול ברצועת עזה בטווח הזמן הבינוני והארוך.
משכך, סביר שחמאס לא ימהר לוותר על כל החטופים לפני שיבטיח את המשך קיומו ופעילותו במרחב גם לאחר מלחמת חרבות ברזל באמצעות סיום פעילותה של ישראל בעזה.
עסקה הומניטרית וחידוש הלחימה לאחריה
אפשרות אחת מתמקדת בשחרור של הנשים, הזקנים, הילדים והפצועים שנותרו בשבי חמאס בתמורה להפוגה במלחמה ושחרור אסירים פלסטינים בהתאם ליחס חטופים-אסירים אשר ייקבע על ידי ישראל וחמאס במסגרת המגעים.
עסקה שכזו הינה מוגבלת בהיקפה ועשויה לדחות בעבור שני הצדדים את הצורך לקבל כבר כעת החלטות קשות.
קרי, מצד אחד החלטה של ישראל על שחרורם של אלפי אסירים פלסטינים וסיום המלחמה לפני הבסתו של חמאס ומצד שני החלטה של חמאס על שחרור כל החטופים ללא ערבויות שיבטיחו את סיום המלחמה והמשך שרידותו של הארגון ברצועת עזה.
עסקה כוללת בהתבסס על הדינמיקה בין הישגי צה"ל לבין הלחצים שיופעלו על ישראל
שחרור חטופים במסגרת עסקה מוגבלת בדומה לעסקה עליה הוסכם בחודש נובמבר עשויה שלא לפעול לטובת האינטרסים של חמאס, שכן הינה צפויה לצמצם את אותו קלף מיקוח בו מחזיק כעת הארגון, ומצד שני לספק מרחב נשימה נוסף לדרג המדיני בישראל הנדרש עבור המשך המערכה.
מתווה שכזה עומד בפני קשיים בשל דרישת הסף שמציב חמאס להגיע כבר כעת להבנות באשר לשלבים נוספים של עסקה רחבה יותר שתסדיר את סיום המלחמה.
לאור זאת, במהלך המגעים הקרובים הנציגים הישראלים עשויים להתמודד עם הצעות להסדרה כוללת וארוכת טווח של המערכה בין ישראל לחמאס.
הסדרה שכזו באשר לשחרור החטופים והפוגה משמעותית בלחימה, אשר עשויה להתפתח בתורה לסיומה של מלחמת חרבות ברזל, יכולה להתבסס על מנעד של אפשרויות תאורטיות וחלופיות שחלקן עשויות לעמוד בפועל בבסיס הסכמה עתידית, מפורטת ומחייבת בין הצדדים.
הסדרה שכזו צפויה לכלול הבנות באשר להיבטים הבאים:
יחס השחרור של אסירים אל מול חטופים
מס' ימי ההפוגה בלחימה
הסטטוס של המערכה הצבאית לאחר תום הפסקת האש
ההסדרה שתחול ברצועת עזה ביום שאחרי המלחמה
עתידו של חמאס ברצועת עזה, ובכלל זאת הבנות באשר לשמירת יכולותיו הצבאיות וסמכויותיו השלטוניות
בשלב הזה הפרטים המדויקים עליהם יסכימו הצדדים במסגרת עסקה מורכבת ורחבה יותר עשויים להיות מושפעים ולהיקבע כפועל יוצא של מס' היבטים.
באשר לחמאס, היקף הדרישות של הארגון עשוי להתגבש ולהשתנות במהלך המשא ומתן בהתאם להישגים של צה"ל בשטח וכתוצאה מהלחצים אשר יופעלו על חמאס מצד קטאר.
לצד ההישגים של צה"ל ברצועת עזה קשה להתעלם מהעובדה שגם לאחר כארבעה חודשי לחימה נדמה שישראל אינה מתקרבת לסף השבירה של הארגון, בעוד ירי הטילים לכיוון ישראל נמשך, גם אם במספרים נמוכים יותר.
היקף הפגיעה בדרג הפיקודי ובכוח האדם של הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז אל-דין אל-קאסם, וכן עוצמת ההרס של תשתיות הטרור ברצועת עזה ייתכן ואינם מספיקים בשלב זה בכדי להדק את החרב סביב צווארו של ארגון הטרור.
נזכיר כי הגורמים הבכירים בחמאס בדרג המדיני והצבאי כאחד מצליחים להסתתר ולחמוק מידי צה"ל בתוך שטחי הרצועה, בעוד המערך הלוחם של הארגון ויכולותיו הצבאיות אמנם נסדקו ואולם עוד לא קרסו בשלב זה, כאשר בהתאם להערכות חלק ניכר מכוחו של חמאס מוסיף לתפקד.
לאור האמור נדמה כי בצה"ל יידרשו לפרק זמן ארוך יותר על מנת להביא לתוצאות קונקרטיות ומהותיות מעבר להישגים המשמעותיים שהושגו עד כה, על מנת שניתן יהיה לתרגם את המערכה הצבאית לניצחון דיפלומטי במשא ומתן בין ישראל לחמאס.
היבט זה בא לידי ביטוי בייחוד לאור העובדה כי חמאס אינו ממהר להיכנס למשא ומתן ואף ממשיך להציב דרישות סף ותנאים נוקשים לצורך הגעה להבנות, ובכללם הדרישה לסיום המלחמה ושחרורם של אלפי אסירים הכלואים בישראל.
סיטואציה זו מבשרת שייתכן וחמאס עוד אינו מרגיש בסכנה באשר להמשך קיומו ברצועת עזה ואינו חושש מפני הנזקים הצפויים לו ולאנשיו במקרה שבו המשא ומתן לא יבשיל לכדי הבנות מחייבות בסיטואציה הנוכחית.
דברים אלו נכתבים בהיעדר מקורות לחץ נוספים על הארגון שהיו עשויים להועיל בנסיבות הנוכחיות, כדוגמת הפסקת הסיוע הכספי לחמאס מצד קטאר.
קטאר מצדה ממשיכה לפעול כמתווכת בין ישראל לחמאס, תפקיד רגיש ובעל חשיבות המהווה הסבר אחד מני רבים לכך שהאמירות הקטנה אינה חווה לחצים מכיוונה של ארה"ב להגביר את הלחצים מטעמה על ארגון הטרור לצורך ריכוך דרישותיו בשיחות מול ישראל.
לא פחות חשוב הינו הלחץ אשר מופעל על הדרג המדיני בישראל מבית ומחוץ לצורך התקדמות עם עסקה לשחרור החטופים המוחזקים כבר קרוב לארבעה חודשים בידי ארגוני הטרור ברצועת עזה.
ראשית, נדמה כי מידת הסבלנות של ארה"ב להמשך קיומה של המלחמה והמערכה הצבאית בתוכה הולכת ופוקעת, בשימת לב להיקף הנפגעים ומראות ההרס מרצועת עזה והירידה במידת הפופולאריות של הנשיא ג'ו ביידן בקרב חלק מציבור בוחריו על רקע תמיכתו בישראל.
סיטואציה זו מתרחשת בעיתוי רגיש מאד בעבור הבית הלבן, מס' חודשים לפני מערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב אשר צפויה להיערך בחודש נובמבר הקרוב.
לכך יש להוסיף את העובדה שבקרב החטופים המוחזקים בידי חמאס ישנם אזרחים אמריקאים, אשר מייצרים אינטרסים נוספים בקרב ארה"ב אשר אינם בהכרח חופפים לאלו של ישראל.
לצד האמור יש לציין את הלחצים אשר הולכים ומעמיקים בתוך ישראל בקרב האוכלוסייה האזרחית, על רקע הדרישה להגיע להבנות אשר יאפשרו את שחרורם של כל החטופים, כאשר ברקע חמאס ממשיך את הלוחמה הפסיכולוגית ומשחרר סרטונים נוספים המתעדים את מצבם של חטופים.
לכך יש להוסיף את הצהרותיהם של נבחרי ציבור, ובהם אף של חלק מחברי הקואליציה, הדוחפים לכיוון עסקה ומתעדפים את שחרורם של החטופים על חשבון המשך המערכה הצבאית והכנעתו של חמאס.
הלחצים מבית ומחוץ המופנים כלפי הדרג המדיני עשויים להשפיע בתורם על מידת הדחיפות של הממשלה להגיע להסכמות מול חמאס ולצמצם לפיכך את מרחב התמרון של מקבלי ההחלטות בישראל בבואם לשאת ולתת מול ארגון הטרור.
חמאס מודעים היטב לסיטואציה הפוליטית בתוך ישראל ולדינמיקה בין הממשל האמריקאי לבין ממשלת ישראל, היבטים כאמור שייתכן ומסייעים להסביר את עמידתו הנוקשה של ארגון הטרור על דרישותיו.
בהקשר זה בחמאס עשויים להיכנס לשיחות המשא ומתן תחת ההנחה לפיה הזמן פועל לטובת הארגון וזאת בהיעדר מענה צבאי ומיידי מצד ישראל לסיטואציה ומעצם המחשבה שהקבינט לא יוכל להמשיך את המלחמה עוד הרבה זמן ויאלץ להיכנס להסדרה בקרוב.
בנסיבות אלו חמאס עשוי לסבור כי אין זה מטובתו לוותר על קלפי המיקוח שלו ללא ניצול מיטבי של הסיטואציה והצבת הדרישות המרביות (ואף מעבר לכך) שאנשיו חושבים שניתן יהיה לקבל במסגרת השיחות.
