ביום 10 במרץ 2023 חתמו נציגיהן של הרפובליקה האסלאמית של איראן וערב הסעודית על הצהרה משותפת בבייג'ינג בדבר חידוש היחסים בין המעצמות האזוריות, וזאת בהמשך לנתק דיפלומטי שנמשך מזה כשבע שנים. השבר הדיפלומטי כאמור הגיע בהמשך להוצאתו להורג בשנת 2016 של איש דת שיעי בכיר בערב הסעודית, נימאר א-נימאר, אשר בעקבות כך פרץ הציבור האיראני לשגרירותה של ערב הסעודית באיראן.
ההודעה בדבר הנורמליזציה בין ערב הסעודית ואיראן שהפתיעה רבים היוותה תוצר סופי של מגעים ומספר סבבי שיחות אשר התקיימו בשנתיים האחרונות בין הצדדים בתיווכן של עיראק, עומאן וסין, אשר בסופן החליטו ריאד וטהראן על החזרת היחסים הדיפלומטיים ביניהן למסלולם.
חידוש היחסים בין המדינות וההצהרות בדבר פתיחה הדדית של השגרירויות לוו בהמשך בהרחבת מעגל הנורמליזציה אשר כלל שיקום הקשרים של ערב הסעודית עם גורמים נוספים במחנה בראשו עומדת איראן והתחממות ביחסים בין איראן למדינות המפרץ הערביות.
בהקשר זה עולה השאלה אם הפעולות האחרונות אשר הינן יוצאות דופן בנוף האזורי ושמטרתן המוצהרת הינה הפחתה של המתיחות האזורית מהוות אכן סדר מזרח תיכוני חדש או שמא מפגש אינטרסים רגעי של הרפובליקה האסלאמית וערב הסעודית אשר לו קיים תוקף קצר מועד בלבד.
המתיחות ההיסטורית ביחסי ערב הסעודית ואיראן
יש לציין כי הקשרים בין ערב הסעודית ואיראן לוו במתיחות גם עובר למשבר אשר החלה מאז המהפכה האסלאמית באיראן ונמשכה בעשרות השנים האחרונות, על רקע שאיפתה של כל אחת לחזק את מעמדה במרחב המזרח תיכוני ולהנהיג את עולם האסלאם. ריאד וטהראן עומדות בראש ברית של מדינות וארגונים המתבססת על יסודות דתיים ואתניים שונים העומדים בצדדים מנוגדים של המתרס.
בהקשר זה ישנו הציר השיעי הכולל את סוריה, המיליציות הנתמכות על ידי איראן בעיראק, חיזבאללה בלבנון, החו'תים בתימן ושעמו מזוהים גם הג'יהאד האסלאמי וחמאס ברצועת עזה. מול מדינות הסהר השיעי ישנן מדינות ערב הסוניות המתונות, הכולל את מדינות המפרץ הערביות.
הדינמיקה בין ריאד וטהראן התאפיינה מזה שנים בניסיונה של הרפובליקה האסלאמית לחתור תחת משטריהן של מדינות המפרץ הערביות ולערער את יציבותן, תוך היעזרות בקהילות השיעיות החיות בהן, ובמיוחד בבחריין (בה האוכלוסייה השיעית מהווה שיעור ניכר מהאוכלוסייה) ובערב הסעודית, אשר חלקה המזרחי והעתיר במשאבי נפט מיושב על ידי ציבור בעל רוב שיעי.
בנוסף לכך הסכסוך בין המחנות התבטא במעורבותן של ערב הסעודית והרפובליקה האסלאמית של איראן בסכסוכים אזוריים, ובכלל זאת בסוריה ובתימן, ובתמיכתם בצדדים יריבים באותם האזורים.
התחממות היחסים בין הציר השיעי לבין מדינות המפרץ הערביות
ההצהרה המשותפת בדבר חידוש היחסים בין ערב הסעודית ואיראן לא היוותה הצעד האחרון בעניין, כאשר בשבועות האחרונים התפרסמו בתקשורת דיווחים בדבר מפגשים שנערכו בהשתתפותם של בכירים מאיראן ומאיחוד האמירויות.
בהקשר זה ניתן לציין את ביקורו של מזכיר המועצה לביטחון לאומי של איראן באיחוד האמירויות והצהרותיהם של בכירים אמירתים בדבר שבחה של איראן, ובהם דבריו של השגריר מאיחוד האמירויות אשר ציין כי מדינתו "דוחה כל פגיעה באיראן".
לכך יש להוסיף את ההסכמות בין ערב הסעודית וסוריה בדבר פתיחה מחדש של השגרירויות וזאת בהמשך לנתק ממושך שהתקיים בין המדינות בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה וסגירתה של השגרירות הסעודית בדמשק בשנת 2012.
ריאד ודמשק אף הסכימו על הצורך בדבר מציאת פתרון למלחמת האזרחים בסוריה אשר ישמור על שלמותה הטריטוריאלית של דמשק, אמרה אשר קשה היה לדמיין שתאמר מצדה של הממלכה הסעודית עד לפני כמה חודשים.
כמו כן ומלבד הקשרים הבין מדינתיים חלה התקרבות בקשרים שבין מדינות המפרץ לבין ארגוני הטרור הנתמכים על ידי טהראן ובהם חמאס. במסגרת זאת בחודש שעבר דווח על עסקת חילופי שבויים סעודים מצד אחד ושבויים פלסטינים החברים בחמאס מצד שני, ואף על ביקורם הצפוי של בכירים מהארגון בערב הסעודית ופגישתם העתידית עם מוחמד בן סלמאן.
המניעים של ערב הסעודית לנורמליזציה עם איראן
התחממות היחסים בין הציר השיעי לבין מדינות המפרץ הערביות מסמן יותר מכל את רצונן של ריאד וטהראן למקד את משאביהן באתגרים הגדולים יותר העומדים בפניהן, וזאת על רקע השינויים הגאו-אסטרטגיים המתרחשים במזרח התיכון.
מנקודת מבט זו יש לציין את האינטרסים של כל צד בשמירה על יציבות פנימית, בין אם ברמה האזרחית, הביטחונית או הכלכלית, כאשר חידוש היחסים מהווה אמצעי יעיל לכל הפחות לטווח הזמן הקרוב בהסרה של מס' איומים אשר העסיקו את ההנהגות בערב הסעודית ואיראן.
מנקודת מבטה של ערב הסעודית ניתן לציין את ערעור היחסים בינה לבין ארה"ב, אשר היוותה מזה שנים משענת ביטחונית מרכזית לממלכה הסעודית במאבקה קודם מול משטרו של סדאם חוסיין ולאחר מכן מול משטר האייתולות באיראן לאחר הפלישה האמריקאית לעיראק.
הפגיעה בתדמיתה של ריאד בקונגרס האמריקאי בהמשך לפרשת חאשוקג'י והאשמות בדבר הפרת זכויות אדם בעקבות מעורבותה במלחמה בתימן, יחד עם הפחתה במעורבותה של ארה"ב במזרח התיכון משפיעים על ההנהגה הסעודית ומביאים אותה לבחון חלופות אחרות לביטחון הממלכה.
ההתנהלות האמריקאית מגיעה בזמנים שבהם קיים חשש מפני פעילותה הביטחונית של איראן, אשר התאפיינה בתקיפת אתרי הנפט בערב הסעודית באמצעות בעלי בריתה הח'ותים בתימן ובהמשך פיתוח תוכנית הגרעין האיראנית, המהווה איום ישיר על הממלכה הסעודית. כתוצאה מאותן ההתפתחויות נדמה, כי ההתקרבות הסעודית לאיראן משקפת את דרכה של הממלכה להתמודד עם האתגר הביטחוני באמצעות פנייתה למוקד הבעיה וניסיון להסדיר את יחסיה עם הרפובליקה האסלאמית.
המענה של הרפובליקה האסלאמית לסנקציות וההפגנות באיראן בשל מותה של מהסא אמיני
מהעבר האחר יש להדגיש כי פרישתה של ארה"ב מהסכם הגרעין עם איראן והחזרת הסנקציות השפיעו וממשיכים לתת את אותותיהן על הכלכלה האיראנית. אתגריה של איראן בתחום פרויקט הגרעין התעצמו בהמשך לגילוים של שרידי אורניום במספר אתרים בלתי מוכרזים ברפובליקה האסלאמית במהלך חקירותיה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בחודשים האחרונים.
בהקשר זה איראן סירבה לשתף פעולה עם סבא"א בעניין ואף דרשה לסגור את תיקי החקירה במסגרת הסכם עתידי שייחתם מול המעצמות בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית. התנהלותה של איראן העצימה את מידת חוסר האמון בה והרחיקה נכון לעכשיו כל הסדר עתידי הנוגע לפרויקט הגרעין ואת הסרת הסנקציות מאיראן.
בנוסף לכך ההפגנות באיראן אשר היו חסרות תקדים בהיקפן בעקבות מותה של הצעירה האיראנית ממוצא כורדי מהסא אמיני בידי כוחות הביטחון בטהראן מציבות גם הן איום ישיר על המשך הישרדותו של משטר האייתולות. אותן המחאות אשר התפשטו לאזורים נרחבים במדינה נתמכות בין היתר על ידי ערב הסעודית וכלי התקשורת המופעלים על ידה.
חידוש היחסים עם ערב הסעודית ייתכן ויאפשר לאיראן עתה להתמודד ביתר שאת עם בעיותיה הכלכליות וחוסר היציבות הפנימית. מהלך הנורמליזציה יפחית במידת מה את מעורבותה של ריאד בנעשה בזירה הפנימית של איראן ויפתח בפני טהראן ערוצי סחר והשקעות חדשים מקרב מדינות המפרץ, התפתחות אשר מהווה אינטרס כלכלי הדדי של המדינות המעורבות.
תגובת נגד לשיחות הנורמליזציה בין ישראל לבין ערב הסעודית
ההתקרבות החדשה בין איראן ובעלות בריתה לבין ערב הסעודית מתרחשת על רקע הדיווחים אודות המגעים המתקיימים בין ריאד וירושלים שמטרתם הסופית הינה נורמליזציה היסטורית והכרה דיפלומטית רשמית של ערב הסעודית בישראל. יש לשער כי הרצון להגביל את מעורבותה של ישראל במרחב המזרח תיכוני ולתקוע טריז בשיחות הנורמליזציה היווה תמריץ אשר עמד במוקד קבלת ההחלטות בטהראן עובר לחתימה על ההצהרה המשותפת עם ריאד בבייג'ינג.
הערכה זו מתחזקת לנוכח הצהרותיהם של בכירים איראנים לתקשורת במהלך מפגשם עם מקביליהם ממדינות המפרץ. במסגרת זאת ניתן להזכיר את דבריו של יו"ר הפרלמנט האיראני במפגשו עם שגריר איחוד האמירויות ואזהרותיו מפני "תכניותיה של ישראל במפרץ" והסכנה מפני ערעור יציבות האזור על ידה של ירושלים.
דברים אלו מצטרפים להצהרותיו של עוזר שר החוץ האיראני לפיהם חידוש היחסים בין ערב הסעודית ואיראן צפוי לפגוע בנוכחותה של ישראל באזור ובנורמליזציה אפשרית בינה לבין ריאד.
דברים אלו ממחישים את הסכנה שרואה טהראן בהתקרבות סעודית-ישראלית ובהשלכות השליליות שעלולות להתלוות לכך מצידה של הרפובליקה האסלאמית ברמה המודיעינית והביטחונית. במסגרת זאת פירות שיתוף פעולה אפשרי מצדן של ריאד וירושלים יכול ליצור אתגרים בפני איראן ובעלות בריתה במרחב, ובכלל זאת בכל הנוגע למעורבותה של איראן בנעשה במדינות האזור ובפיתוח פרויקט הגרעין האיראני.
יחסי איראן וערב הסעודית לאן?
שאלת היותה של הנורמליזציה בין ריאד וטהראן כמפגש אינטרסים רגעי של המדינות המעורבות או שמא שינוי סדרי עדיפויות ואימוץ מדיניות חוץ פייסנית והדדית בדרך לסדר חדש במזרח התיכון תעמוד בפני בחינה וביקורת לאורך התקופה הקרובה.
בהתחשב במערכת היחסים המתוחה וארוכת השנים המאפיינת את הממלכה הסעודית והרפובליקה האסלאמית, כמו גם ניגודי האינטרסים האינהרנטיים הקיימים ביניהם מעמידים בסימן שאלה את יכולתן של ההסכמות אשר הושגו לשרוד לאורך זמן.
על אף העובדה שחידוש היחסים עשוי לשרת את מטרות הצדדים בתקופה הקרובה, נדמה כי רצונן של ריאד וטהראן ליטול את ההובלה במרחב המזרח תיכוני ולהכתיב את סדר היום, תוך ניצול כל הפירות הנלווים לכך עשוי להעמידן בהמשך שוב בצדדים מנוגדים.
במסגרת זאת האידאולוגיה השיעית המאפיינת את המשטר באיראן וניסיונותיה לייצא את המהפכה האסלאמית מאז 1979, יחד עם פיתוח פרויקט גרעין אזרחי צפויים להיתקל בתגובה מצדה של ערב הסעודית, הרואה את עצמה כשומרת על המקומות הקדושים לאסלאם. דברים אלו מקבלים ביטוי בימים אלו מעצם חתירתה של ריאד לפיתוח פרויקט גרעין משלה בעזרת סיוע אמריקאי ובעקבות השיחות המתקיימות בינה לבין ישראל, המהווה קלף ביטוח במאבק מול איראן.
התפתחויות אלו מעידות על מידת חוסר האמון השורר במוסדות הממלכה באשר לאיראנים, ואף יותר מכל על הטקטיקה הסעודית המתבססת על פעילות במספר ערוצים במקביל (ולעיתים אף סותרים) מתוך מטרה לקדם את האינטרסים של הממלכה.
