הפורום לשיתוף פעולה סיני-ערבי מתכנס השבוע בבירת סין בייג'ינג כאשר מלחמת חרבות ברזל והמאמצים לסיומה עומדים במוקד ההתכנסות, כפי שניתן ללמוד מדבריהם של המשתתפים.
הפורום אשר נוסד בשנת 2004 מהווה המסגרת המרכזית לשיתוף פעולה ושיח בין סין לבין מדינות העולם הערבי החברות בליגה הערבית.
בהקשר זה ניתן לציין בין מטרותיו של הפורום קידום פרויקטים כלכליים וסחר בין סין לעולם הערבי במסגרת מיזם החגורה והדרך הידוע של המעצמה האסייתית, תיאום עמדות וקידום שיח בנושאים פוליטיים וגיאו-אסטרטגיים, ועוד.
הועידה בבייג'ינג אשר החלה אתמול מהווה המפגש העשירי של חברות הארגון ומתייחדת בהשתתפות מצד פוליטיקאים ובעלי תפקידים מדרג גבוה יותר בהשוואה למפגשים קודמים.
במסגרת זאת ניתן לציין את הגעתו של נשיא סין שי ג'יאנפינג לפתיחת המושב, לצד השתתפותם של נשיאי מצרים, איחוד האמירויות ותוניסיה וכן מלך בחריין, בנוסף לנציגים ממדינות ערביות נוספות.
ירידה לפרטים
דבריהם של נציגי המדינות המשתתפות עומדים השנה בסימן המלחמה בין ישראל לארגוני הטרור ברצועת עזה לצד המשך מתן הדגש להיבטים מסחריים, עריכת מיזמים משותפים ומעבר של סחורות ואנשים בין חברות הפורום.
בהיבט הראשון, נאומו של הנשיא הסיני היה זה אשר משך את עיקר תשומת הלב התקשורתית בעקבות התמיכה שהביע ג'יאנפינג בסיום המלחמה ברצועת עזה ובפתרון שתי המדינות, כאשר לדבריו:
"המלחמה לא יכולה להימשך ללא הגבלת זמן, הצדק לא יכול להישאר נעדר לצמיתות, ולא ניתן לבטל את פתרון שתי המדינות באופן שרירותי" (www.alarabiya.net, פורסם ביום 30.5.2024)
בהקשר זה, הנשיא הסיני קרא לקיים ועידת שלום בקנה מידה גדול לצורך פתרון הסכסוך בין ישראל לפלסטינים, והדגיש את תמיכתה של סין במדינה פלסטינית עצמאית עם ריבונות מלאה וחברות באו"ם.
נציגי מדינות ערב הצטרפו לדבריו של המארח והביעו עמדה נצית יותר בהפניית הביקורת כלפי ישראל בעקבות המצב ברצועת עזה.
במסגרת נאומו של עבד אל-פאתח א-סיסי קרא הנשיא המצרי "לעצור את המלחמה הישראלית האכזרית", "ליישם באופן מיידי ובר קיימא סיוע הומניטרי לרצועת עזה כדי לשים קץ למצור הישראלי" וכן "להתעמת עם כל הניסיונות לעקור בכוח פלסטינים מאדמותיהם" (www.aawsat.com, פורסם ביום 30.5.2024)
לצד זאת א-סיסי הדגיש בדבריו את ההכרח לטענתו באימוץ פתרון שתי המדינות על מנת להגיע לשלום וליציבות אזורית ובינלאומית.
דברים דומים נאמרו מצד משתתפים נוספים ובהם נשיא תוניסיה, אשר עמד על זכותם של הפלסטינים להקים מדינה עצמאית שבירתה ירושלים.
הנשיא התוניסאי, קאיס סעיד, התייחס בדבריו להתפתחויות הבינלאומיות וגילויי התמיכה כלפי הפלסטינים הנצפים ברחבי העולם וטען שהקהילה הבינלאומית החלה להתקומם כנגד ישראל, בעוד לטענתו התגבש סדר עולמי חדש בהתאם לרוח הדברים.
בנוסף ומלבד התייחסות לסוגיות גיאו-אסטרטגיות המפגש אותו מארחת סין מתמקד בהיבטים כלכליים ומסחריים לצד פרויקטים משותפים ופיתוח וזאת במסגרת מה שהנשיא הסיני מכנה "חמש מסגרות שיתוף הפעולה".
בדבריו התייחס שי ג'יאנפינג לחדשנות, יצירת מסגרת מורחבת להשקעות ושיתוף פעולה פיננסי, מסגרת לשיתוף פעולה אנרגטי, מסגרת ליחסים כלכליים ומסחריים הדדיים ומסגרת לחילופי אנשים. (www.aawsat.com, פורסם ביום 30.5.2024)
בין השורות
הפורום הסיני-ערבי ודבריהם של נציגי המדינות המשתתפות במפגש הפסגה הנערך בבייג'ינג מבטאים המשך של המגמה הנצפית בקרב מדינות המערב הדמוקרטיות אשר במרכזה התחזקות העמדה המצדדת בסיום המלחמה בעזה והכרה במדינה פלסטינית.
במובן זה נדמה שקידום העמדה התומכת בזכאותם של הפלסטינים למדינה עצמאית, לצד מתן גושפנקא ותוקף רשמי ולגיטימי לדברים המתבססים על תמיכה חוצת יבשות ומחנות פוליטיים, עשויים להתגלות כהישג הבולט ביותר של הפלסטינים במערכה.
המוכנות להכיר במדינה פלסטינית עצמאית קיבלה ביטוי בסבב הנוכחי דווקא במדינות המערב, בקרב פוליטיקאים ובעלי תפקידים רשמיים בבריטניה, צרפת וארה"ב, אשר יצאו בהצהרות יוצאות דופן שעד כה נותרו במסגרת שיח לא רשמי וברמה דיפלומטית.
דברים אלו מצטרפים לצעד נוסף אותו עשו ספרד, אירלנד ונורבגיה, שלוש מדינות הידועות בביקורתן כלפי ישראל על רקע הסכסוך הישראלי פלסטיני, אשר הכירו לפני מס' ימים באופן רשמי במדינה פלסטינית.
מנגד, בחודשים האחרונים העולם עד להסלמה בהפגנות ופעילויות פוליטיות מצד סטודנטים ברחבי קמפוסים בארה"ב וגם באירופה ברמה אשר לא נצפתה בעבר.
הצהרות ומעשים המתרחשים באקדמיה האמריקאית מתקשרים לעיתים לשיח אנטישמי ועידוד פעולות אשר מכוונות כלפי יהודים מעצם דתם.
צעדים אלו אינם מבחינים בין תקיפה ישירה של יהודים ומוסדות המזוהים עם היהדות ברחבי לעולם לבין ביקורת באמצעים לגיטימיים כלפי מדינת ישראל.
אותן התפתחויות הנצפות ברחבי אירופה וארה"ב מקבלות תמיכה וחיזוק מצד מנהיגי מדינות ערב המתונות ובאות לידי ביטוי גם במפגשי פסגה ומסגרות לשיתוף פעולה חוצה יבשות כדוגמת הפורום הסיני-ערבי.
התמונה הרחבה
כאמור, מפגש הפסגה הסיני-ערבי מתמקד בחלקו דווקא בסכסוך הישראלי פלסטיני ובדרכים לפתרונו, בעוד נדמה כי המעצמה הסינית מאמצת בהקשר הזה את המגמה העולמית המבטאת תמיכה במדינה פלסטינית עצמאית וכזו שעולה בקנה אחד עם עמדתן של מדינות ערב המתונות.
לצד אותם הדברים ומעבר להתמקדות במלחמה בעזה המוצאת את ביטויה בדברים העולים במפגש הפסגה, יש לעמוד על היבטים נוספים הנלווים לכך, אשר יוצאים מגדרי הסכסוך האזורי ונוגעים בעיקרם במישרין למדינות המשתתפות.
הדגש הניתן לסכסוך בפורום הסיני-ערבי מבטא את הזיקה הקיימת בין סוגיה פוליטית נפיצה המתרחשת באגן הים התיכון לבין שאיפות כלכליות הדדיות ואינטרסים פוליטיים אחרים הנוגעים למדינות החברות בפורום.
היבטים אלו עומדים בלב ליבו של הפורום והתכלית להקמתו, אשר בעודו משמש גם כבמה אקטואלית להבעת עמדות בסוגיות אזוריות נועד בעיקרו לתת מענה לאינטרסים הקרובים יותר למדינות החברות בו.
בהקשר זה, הפורום לשיתוף פעולה סיני-ערבי משמש כאמצעי בעבור סין לצורך המשך הפיתוח הכלכלי והעמקת מרחבי השפעתה ביבשות אסיה ואפריקה המאכלסות את מדינות הליגה הערבית.
פעילות זו נעשית באמצעות חזון החגורה והדרך המתבסס על הקמתם של פרויקטים ומיזמים כלכליים ביוזמתה של סין על אדמתן של בעלות בריתה לצד עידוד מסחר והשקעות בין המדינות, הממונפים בתורם להישגים דיפלומטיים.
שיתוף הפעולה הסיני-ערבי מואיל למעצמה האסייתית גם בכל הנוגע למתן מענה לצרכי האנרגיה של התעשייה הסינית, בעוד חלק ניכר מהביקוש לנפט מצדה של סין מקורו במדינות ערב.
בנוסף, אימוץ עמדה הצהרתית פרו פלסטינית מצדה של סין על במות רשמיות כדוגמת הפורום הסיני-ערבי ומועצת הביטחון של האו"ם נעשה במקביל להכרתן של מדינות ערב בעקרון סין האחת, המתקשר לסכסוכים אזוריים בהם מעורבת סין מול טאיוואן ושאיפותיה לעצמאות בתמיכתה של ארה"ב.
צעדים אלו נעשים כאשר ברקע עומדת איתנה תמיכתן של סין ומדינות העולם הערבי בעקרונות שמרניים של ריבונות ודחיית מעורבות חיצונית בנעשה בתחומיהן של מדינות לאום.
עמדות כאמור מקבלות חשיבות יתרה בעידן של העצמת הגלובליזציה ועלייה בחשיבותו של שיח המעמיד במרכז סוגיות הנוגעות לזכויות אדם לצד היבטים אקלים וסביבה במדינות דמוקרטיות.
שיח זה לעיתים מעמיד במרכז הביקורת את המדינות החברות בפורום ועשוי לסכן את האינטרסים הכלכליים שלהן.
במובן זה, הצהרות המשתתפים באשר למלחמה בעזה הינן בעלות חשיבות ועשויות לחזק את המגמה המכירה בזכויות הפלסטינים אגב המשך בידודה של ישראל בזירה הבינלאומית.
דברים אלו מקבלים דגש מפאת השפה המשותפת שאותה מביעות חברות הפורום יחד עם מדינות המשתייכות למחנות דיפלומטיים נוספים ואשר מחזיקות בתפיסות עולם שונות.
לצד זאת יש לציין כי מלחמת חרבות ברזל מהווה בעיקרה סוגיה משנית בחשיבותה בעבור סין, כאשר מדינות העולם הערבי מחזיקות באינטרסים קודמים בעדיפותם.
בהקשר זה, חשיבותו של הסכסוך הישראלי פלסטיני נובעת גם מעצם היותו אמצעי לקידום שאיפות אחרות, לצד תפקידו ביצירה של מסגרת לשיח משותף בין המדינות החברות בפורום, וזאת בייחוד בזמנים שבהם העמדות של חברות הארגון מקבלות תמיכה גם מחוצה לו.