שר החוץ הסעודי, פייסל בן פרחאן, אישר ביום שישי שממלכת ערב הסעודית "תומכת בהצבת כוח בינלאומי בעזה, בהחלטת האומות המאוחדות, שתפקידו לתמוך ברשות הפלסטינית".
לדברי שר החוץ הסעודי, הרשות הפלסטינית יכולה לעמוד באחריות של ניהול שטחי רצועת עזה ובייחוד במתן שירותים אזרחיים לתושבי הרצועה.
אולם לדבריו, לשם כך נדרשת תמיכה מצד כוחות בינלאומיים מטעם האו"ם תוך שמירת השליטה הביטחונית ברצועה בידי גורמים שניתן לסמוך עליהם.
דבריו של בן פרחאן נאמרו בהמשך לפגישה שנערכה במדריד בינו לבין נציג האיחוד האירופי לענייני מדיניות חוץ וביטחון, ז'וזפ בורל, ואשר במהלכה הצדדים דנו בהתפתחויות אזוריות ובינלאומיות. (www.awp.net, פורסם ביום 5.7.2024)
במעמד זה בן פרחאן התייחס להשלכות של המלחמה, אשר לטענתו חורגת בהשפעתה מעבר לסוגיה הפלסטינית לאזור כולו ותורמת להגברת ההסלמה והמתיחות, וזאת ברקע ההתפתחויות האחרונות בדרום לבנון. (www.awp.net, פורסם ביום 5.7.2024)
מנגד, בציוץ בפלטפורמת X גם בורל התייחס לפגישה ואמר כי הוא מסכים עם הנסיך הסעודי על קידום צעדים בונים לצרכי שלום בשיתוף פעולה של האיחוד האירופי עם מדינות ערב שתכליתם לסיים את מלחמת חרבות ברזל ולמען פתרון שתי המדינות.
בין השורות
הדברים של בן פרחאן ובורל בעניין המאמצים לסיום המלחמה מעידים על אופני הניתוח והבחינה של המלחמה בעיני גורמים אזוריים, אשר מתמקדים בהשלכות של העימותים מעבר למרחב של ישראל ורצועת עזה.
נדמה כי לאחר כ-9 חודשים של מלחמה שהתנהלה בעיקרה בשטחי ישראל ועזה, ובהמשך לדיווחים האחרונים בעניין ההסלמה באזור הצפון נדמה כי מוקד תשומת הלב של מדינות ערב ואירופה עובר לזירה שעד כה נחשבה כמשנית מאז שהחלה המלחמה ב-7 באוקטובר.
בהקשר זה, המשך התדרדרות המצב עשוי להסלים את המערכה הנמשכת בין ישראל לחמאס ולהעלותה בדרגה ממלחמה מקומית למלחמה אזורית וכזו שצפויה להשפיע במישרין על מדינות ערב ובעקיפין גם על אירופה.
נקודה נוספת שראוי לשים אליה לב הינה החיבור שהופך להיות רווח במסדרונות רבים באירופה ובעולם הערבי בין המאמצים לסיום המלחמה לבין פתרון שתי המדינות.
נדמה כי המגעים המתקיימים כיום במעורבות ישראל וחמאס עשויים שלא להישאר במנותק או לעמוד באופן עצמאי לשם תכלית סיום המלחמה בלבד, אלא לשמש כקרקע ליצירת תנאים וקרש קפיצה לעבר פתרון דיפלומטי מקיף ורחב יותר בהמשך במעורבות הרשות הפלסטינית.
תפיסה זו אשר מייחדת את אירופה והעולם הערבי אינה מסתפקת בסיום המלחמה אלא שמה דגש על הטמעה של מנגנונים שימנעו הישנות של אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל.
מה צפוי בהמשך
החיבור של סיום המלחמה ופתרון שתי המדינות עשוי להוסיף מורכבות למצב, אשר כבר כיום מתאפיין בקשיים שנכון לרגע זה אין לצדדים פתרון בעבורם, ובראשם זהות הגורם אשר ישלוט ברצועת עזה בטווח הזמן הקרוב.
אולם, ברקע אותם הדברים מקבלי החלטות במדינות ערב המתונות, באיחוד האירופי ואף בארה"ב שואפים לייצר מנגנונים שיהוו בגדר תחילתו של מענה, אשר יאפשר את סיום המערכה הצבאית ושעל בסיסו ניתן יהיה לבנות בהמשך קרקע יציבה למו"מ ופתרון שתי המדינות.
מבחינה זו קיימת חשיבות בהכרה של גורמים כדוגמת בן פרחאן ובורל בתפקידה של הרשות הפלסטינית כגורם משילותי ומנהלתי ברצועת עזה בחודשים הקרובים, כמוסד שהיקף סמכויותיו צפוי ככל הנראה לגדול לאורך הזמן.
החזרת הרשות לשטחי רצועת עזה והעברת הכוח הביטחוני לידי גורמים בינלאומיים עשויות להוות במובן זה חלק מראייה להמשך לקראת חידוש התהליך המדיני.
תהליך מדיני ומו"מ כולל לשלום כאמור עשוי למצוא את ישראל כמי שאינה מוכנה לו, כאשר ברקע דעות חלוקות בחברה בעניין והמשך נוכחותו של חמאס בפוליטיקה הפלסטינית, בעוד הנסיבות המתגבשות לאור מראות ההרס בעזה עשויות לייצר נקודת פתיחה מיטיבה לפלסטינים במו"מ שיערך בהמשך.
