הרשות הפלסטינית
צילום: nayef hammouri / Shutterstock.com
הרשות הפלסטינית הינה ישות פוליטית אשר מחזיקה בסמכויות שלטוניות בשטחים אשר ממוקמים באזור יהודה ושומרון. יושב ראש הרשות הפלסטינית הינו מחמוד עבאס (אבו מאזן) אשר החליף את קודמו בתפקיד יאסר ערפאת. במערכותיה השלטוניות של הרשות הפלסטינית קיימת נציגות בולטת לאישים ובעלי תפקידים אשר מזוהים עם תנועת הפתח, המהווה גם הארגון הדומיננטי באש"ף.
הרשות הפלסטינית בתמונות
הרשות הפלסטינית - דיוקן
הקמה ומטרות
הרשות הפלסטינית נוסדה במהלך שנות התשעים של המאה העשרים בעקבות הסכמי אוסלו ומתוך מטרה להקים גוף שאליו יועברו סמכויות משילות על השטחים הפלסטינים ביהודה ושומרון ורצועת עזה, וכשלב ביניים לפני חתימה על הסכם שלום והקמה של מדינה פלסטינית.
דמויות בולטות
יושב ראש הרשות הפלסטינית הוא מחמוד עבאס, הידוע בכינוי 'אבו מאזן', אשר מכהן בתפקידו החל משנת 2005. מחמוד עבאס הוא גם המנהיג של תנועת הפתח, הארגון הפוליטי הבולט בשטחי יהודה ושומרון אשר חלק מאנשיו איישו משרות ותפקידים במנגנונים של הרשות הפלסטינית.
משילות
משרדי הרשות הפלסטינית ממוקמים במוקטעה שבעיר רמאללה. הרשות הפלסטינית שולטת בפועל על שטחים ביהודה ושומרון, לאחר שגורשה מרצועת עזה על ידי חמאס בשנת 2007, במסגרת ההפיכה שביצע ארגון הטרור האסלאמי באזור.
מאמרים בולטים בנושא הרשות הפלסטינית
סטיב וויטקוף הודיע על המעבר לשלב השני בהסכם הפסקת האש
ינואר 14, 2026
הפלסטינים הודיעו על הפתיחה של השגרירות בבריטניה
ינואר 6, 2026
הצהרה משותפת נגד ישראל: עצירת הפעילות של INGO אינה מקובלת
דצמבר 31, 2025
רה"מ הרשות הפלסטינית שוחח ברמאללה עם שר החוץ ההולנדי
נובמבר 10, 2025
מצרים והרשות הפלסטינית במגעים לקראת וועידת השיקום של עזה
אוקטובר 18, 2025
מוחמד מוסטפא: המטרה הפלסטינית תושג בהקמה של מדינה
יוני 11, 2025
הרשות הפלסטינית מהווה גוף שלטוני אשר מחזיק באוטונומיה חלקית באזור יהודה ושומרון (הגדה המערבית). ישות זו נוסדה בעקבות החתימה על הסכמי אוסלו בשנות ה-90 וההסדרים אשר עוגנו במסגרתם, מתוך מטרה להפקיד סמכויות משילות חלקיות באיו"ש ורצועת עזה בידי הפלסטינים. כל זאת, במסגרת הליך הדרגתי אשר נועד להביא בסיומו לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני והקמת מדינה פלסטינית עצמאית באמצעים דיפלומטיים.
הרשות הפלסטינית מתבססת על רשות מבצעת, רשות מחוקקת ורשות שופטת ובראשה עומד יושב הראש הפלסטינית. היו"ר אמור להיבחר בהצבעה ישירה על ידי התושבים הפלסטינים, אולם ובפועל הרשות הפלסטינית לא ערכה בחירות מאז שנת 2006. הזרוע המחוקקת של הרשות פועלת באמצעות המועצה המחוקקת הפלסטינית אשר אחראית על חקיקה של חוקים ופיקוח על הרשות המבצעת.
עד לשנת 2007 הרשות הפלסטינית שלטה בשטחי רצועת עזה, עד להפיכה של חמאס באזור וגירוש פעילי פתח מהרצועה, אשר הובילו למשבר פוליטי וביטחוני בשטחים הפלסטינים.
פעילות אש"ף, הסכמי אוסלו והקמתה של הרשות הפלסטינית
המשא ומתן על הסכמי אוסלו אשר החל בראשית שנות התשעים נעשה ברקע השליטה הישראלית באזור יהודה ושומרון ורצועת עזה.
כל זאת, בהמשך למלחמת ששת הימים אשר פרצה בחודש יוני 1967 אשר במסגרתה ישראל כבשה את שטחי יהודה ושומרון אשר היו בשליטתה של ירדן עד לאותה העת, ואת שטחי רצועת עזה מידי מצרים.
בשנת 1992 החלו מגעים בין גורמים ישראלים לבין נציגי אש"ף בעיר אוסלו, במהלכו הוסכם על הקמה של רשות פלסטינית, אשר אליה תימסר השליטה על האזור בתהליך הדרגתי.
לבסוף, הסכמי אוסלו נחתמו בחודש ספטמבר 1993 ובמסגרתם ניתנה הכרה מצד אש"ף בישראל והכרה של ישראל באש"ף כנציגם של הפלסטינים.
בהמשך לכך הוקמה הרשות הפלסטינית מכוח הסכם עזה-יריחו שנחתם ב-4 במאי 1994, אשר התבסס על ההסכמות שהושגו באוסלו בשנת 1993.
הסכם עזה-יריחו הסדיר בנוסף נסיגה ישראלית מאזור יריחו ומאזורים ברצועת עזה, וכן את הקמתה של המשטרה האזרחית הפלסטינית.
הסכמי אוסלו שנחתמו בין ממשלת ישראל לאש"ף קבעו את העקרונות לחלוקה של איו"ש ורצועת עזה, כדלקמן:
- אזור A בשליטה אזרחית וביטחונית פלסטינית;
- אזור B בשליטה אזרחית פלסטינית ושליטה ביטחונית ישראלית;
- אזור C בשליטה אזרחית וביטחונית ישראלית, אשר בו מרוכזים עיקר השטחים באיו"ש.
בידי הרשות הופקדו סמכויות מינהל אזרחי, בריאות, ביטחון וחינוך בשטחים שבשליטתה.
המעורבות של הרשות הפלסטינית האינתיפאדה השנייה
באינתיפאדה השנייה השטחים בשליטת הרשות הפלסטינית ספגו נזקים ניכרים, ומעמדם הרשות ואש"ף התערער בשל מעורבותם באירועים האלימים ובעימותים כנגד ישראל.
במאורעות לקחו חלק הזרוע הצבאית של תנועת הפתח אשר היתה דומיננטית במנגנוני הרשות הפלסטינית, וכן ארגוני טרור כדוגמת חמאס והג'יהאד האסלאמי.
במסגרת זאת בוצעו פעולות מחאה בדרגות שונות, אשר לבסוף התדרדרו למלחמת גרילה ופיגועי טרור כנגד כוחות צה"ל והאוכלוסייה האזרחית בישראל.
נקודת השיא של אירועי האינתיפאדה השנייה חלה בשנת 2002, כאשר במהלך מבצע 'חומת מגן' צה"ל כבש את שטחי A שהיו בשליטה פלסטינית ועצר את פעילי הרשות הפלסטינית שהיו מעורבים בטרור.
הגירוש של הרשות הפלסטינית מרצועת עזה
עד לשנת 2007 הרשות הפלסטינית שלטה בשטחי רצועת עזה, ואולם לאחר העימותים בינה לבין ארגון חמאס, איבדה הרשות הלכה למעשה את אחיזתה באזור לטובת ארגון הטרור האסלאמי.
בהמשך להפיכה שביצע באזור ונכון להיום, חמאס מהווה הריבון בפועל בשטחי רצועת עזה. חמאס שולט בעזה באמצעות מנגנוני ביטחון פנים וכן הזרוע הצבאית המשויכת לו, גדודי עז אל-דין אל קאסם, לצד המשילות שמפגין חמאס באמצעות משרדים ממשלתיים המנוהלים ככלל על ידי הזרוע המדינית של הארגון.
בזמן ההפיכה שהתחוללה ברצועה, ממשלת הרשות הפלסטינית התבססה על ממשלת אחדות בהשתתפותו של חמאס.
כל זאת, בהמשך לזכייה של חמאס במרבית הקולות בבחירות שנערכו לרשות המחוקקת בחודש ינואר 2006, אשר בעקבותיה מינה מטעמו את איסמעיל הנייה לראשות הממשלה.
אולם ובהמשך לאירועים בעזה, ממשלת האחדות הפלסטינית פוזרה על ידי אבו מאזן בעקבות העימותים אשר התפתחו בין פתח לחמאס.
בסופם של האירועים האלימים בשטחי הרצועה השתלטו חברי ארגון חמאס על מוקדי הכוח ברצועה, תוך ביצוע הוצאות להורג המוניות וגירוש נציגי הרשות מהאזור.
מנהל ואדמיניסטרציה בשטחי הרשות הפלסטינית
החל משנת 2005 מחמוד עבאס (אבו מאזן) מכהן כיושב ראש הרשות הפלסטינית, ומהווה את הדמות הדומיננטית בארגון, בהמשך לשנות שלטונו של קודמו בתפקיד יאסר ערפאת, אשר נחשב עד למותו כמנהיג הבלתי מעורער של הפתח.
יושב ראש הרשות הפלסטינית מכהן בנוסף כמפקד מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, אשר מתבססים בין היתר על המשטרה הפלסטינית, הביטחון המסכל, המודיעין הכללי והצבאי, כוח 17 (ביטחון הנשיאות) והביטחון הלאומי.
שליטתה של הרשות הפלסטינית במנגנוני הביטחון ומערבותה של תנועת הפתח במוסדות הרשות הפלסטינית מסייעים בידי הפתח במאבקיה מול חמאס בשטחי איו"ש, על רקע פעולות ומעצרים של אנשי חמאס בידי הרשות הפלסטינית.
התיאום הביטחוני בין ישראל והרשות הפלסטינית
ישראל והרשות הפלסטינית מקיימים תיאום ביטחוני שוטף בשטחי יהודה ושומרון, אשר מתבסס על שיתופי פעולה בין מערכת הביטחון הישראלית למנגנוני הביטחון הפלסטיניים.
התיאום ההדדי משקף מפגש אינטרסים של הצדדים, אשר על אף המתיחויות ממשיכים לפעול כנגד התארגנויות חמושות באזור אשר מאיימות הן על ישראל והן על הרשות הפלסטינית.
התיאום סייע בביצוע מעצרים של פעילי טרור המשתייכים לפלגים ולתנועות פלסטיניות שונות, ובראשן ארגון חמאס, אשר מנסה מעת לעת להוציא אל הפועל פיגועי טרור כנגד יעדים ישראלים מתוך שטחי הגדה.
בנוסף לכך חמאס פועל מתוך מטרה לערער את היציבות באזורים שבשליטתה של הרשות הפלסטינית, וזאת תוך הסתייעות בתומכיו ואנשיו באזור.
מדיניות החוץ של הרשות הפלסטינית
הרשות הפלסטינית פועלת מעת לעת באמצעות משלחותיה לפורומים בינלאומיים כדוגמת האו"ם, כמו גם על ידי שגרירויות במדינות זרות וארגונים נוספים אחרים לקידום האינטרסים הלאומיים של הפלסטינים.
כל זאת, באמצעות פעולות חד צדדיות, חיזוק קשרים דיפלומטיים ומעורבות ביוזמות פרו פלסטיניות או כאלו שמטרתן להזיק לישראל בזירה הבינלאומית, ובעידן שבו לא נראה אופק לתהליך מדיני בין הצדדים.
מאמצים אלו נמשכים ביתר זאת על רקע הנוכחות הישראלית בשטחי איו"ש והמשך המערכה הצבאית ברצועת עזה מול חמאס, תוך היעזרות פלסטינית בכלים משפטיים במטרה לערער את מעמדה של ישראל ואישים ישראלים בעולם.
קשיים וביקורת כלפי הרשות הפלסטינית
הרשות הפלסטינית עומדת בפני ביקורות המופנות מקרב הרחוב הפלסטיני, יריבה הבולט חמאס וכן הקהילה הבינלאומית.
במוקד הביקורת עולות טענות בדבר שחיתות בקרב פקידי הרשות, קשיים כלכליים באזורים שבשליטתה, פגיעה בזכויות אדם וניתוק או היעדר ייצוגיות של הרחוב הפלסטיני.
בנוסף ובהמשך להפיכה שביצע חמאס ברצועת עזה, הרשות הפלסטינית לא קיימה בחירות נוספות לרשות המחוקקת ולמוסד הנשיאות, ובפועל הינה מתנהלת באופן ריכוזי בצל שליטתו של אבו מאזן במנגנוניה.
המתחים מול חמאס ממשיכים להשפיע על סדר היום של הרשות הפלסטינית כמו גם על העמדות של הפלסטינים באשר לתפקודה בהשוואה ליריבה הבולט חמאס.
עד לתחילתה של מלחמת חרבות ברזל פלסטינים רבים הביעו תמיכה בחמאס אשר נתפס היה כאקטיבי יותר וכמי שמצליח להביא להישגים בשטח מול ישראל.
בהקשר זה, חמאס ניהל מס' מערכות צבאיות מול ישראל, הביא לשחרורם של אלפי אסירים פלסטינים וגרם לאבדות כבדות בקרב חיילי צה"ל ואזרחים ישראלים.
התנהלות זו של ארגון הטרור מטילה צל על הרשות הפלסטינית ובייחוד העומד בראשה, אבו מאזן, שנתפסים כפאסיביים יותר בעוד הינם דוחפים לקידום השאיפות הפלסטיניות באמצעים דיפלומטיים.
היעדר התקדמות בתהליך המדיני מצד אחד והמשך סירובו של אבו מאזן לאמץ את דרך הטרור הביאו בעבר לאבדן תמיכה במנגנונים של הרשות הפלסטינית.
על אף האמור, מגמה זו עשויה לעמוד בפני שינויים על רקע המשך המלחמה ברצועת עזה, בזמן שישראל ממשיכה לפעול מול חמאס, אגב העמקת ההרס בשטח.
בהקשר זה יש להפנות להתפתחויות האחרונות בזירה הבינלאומית, בהמשך למוכנותן של מדינות מערביות באירופה ומחוצה להכיר באופן רשמי במדינה פלסטינית, מהלך אשר ההיתכנות להתרחשותו היתה נמוכה עד לפני מס' שנים.
מלבד ההיבט של הסכסוך הישראלי פלסטיני, הרשות הפלסטינית מתמודדת עם אתגרים כלכליים, אשר מתבטאים בייחוד בשיעורי אבטלה גבוהים ותלות בסיוע זר.
לצד האמור האשמות נוספות המופנות כלפי בכירי הרשות הפלסטינית מתמקדות בטענות להפרה של זכויות אדם, לרבות מעצרים ופגיעה בחופש העיתונות.
חלק ניכר מאותן פעולות מופנות כלפי חמאס ואנשי ארגון הטרור בשטחי יהודה ושומרון, לרבות צעירים הפעילים באגודות סטודנטים אסלאמיות המזוהות עם חמאס באוניברסיטאות.
תוכן עניינים
פרויקטים מיוחדים
דעות ופרשנויות
