הרשות הפלסטינית

הרשות הפלסטינית שוכנת בשטחי יהודה ושומרון באזור המזרח התיכון ונשלטת על ידי תנועת הפתח, המהווה גם הארגון הדומיננטי באש"ף. יושב ראש הרשות הפלסטינית הינו מחמוד עבאס (אבו מאזן) אשר החליף את קודמו בתפקיד יאסר ערפאת.

עד לשנת 2007 שלטה הרשות גם בשטחי רצועת עזה עד להפיכה אשר אותה ביצע חמאס וגירוש פעילי פתח מהרצועה. 

פעילות אש"ף, הסכמי אוסלו והקמתה של הרשות הפלסטינית

במלחמת ששת הימים שפרצה ביוני 1967 ישראל כבשה את שטחי יהודה ושומרון אשר היו בשליטתה של ירדן עד לאותה העת, ואת שטחי רצועת עזה מידי מצרים, אשר כאמור עיקר האוכלוסייה שחיה בהן היתה פלסטינית.

ב-15 בנובמבר 1988 הכריז ארגון אש"ף במהלך כינוסה של המועצה הלאומית הפלסטינית על הקמת מדינת פלסטין. ארבע שנים לאחר מכן, בכירים ישראלים, ובהם סגן שר החוץ החלו לקיים משא ומתן עם נציגי אש"ף באוסלו, במהלכו הוסכם על הקמה של רשות פלסטינית, אשר תהא אחראית על שטחי יהודה ושומרון ועזה במהלך תקופת ביניים בת חמש שנים. 

ההסכמות בין הצדדים לא כללו התייחסות לסוגיות רגישות כגון זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים לשטחי מדינת ישראל (בהמשך למאורעות מלחמת העצמאות), השליטה על ירושלים ושאלת הבירה הפלסטינית במזרחה, הקמת היישובים היהודים (ההתנחלויות) בשטחי יהודה ושומרון ועוד. בחודש ספטמבר 1993 נחתמו הסכמי אוסלו בין אש"ף וישראל, במסגרתם ניתנה הכרה מצד אש"ף בישראל והכרה של ישראל באש"ף כנציגם של הפלסטינים.

בהמשך לכך הוקמה הרשות הפלסטינית מכוח הסכם עזה-יריחו שנחתם ב-4 במאי 1994, אשר התבסס על ההסכמות שהושגו באוסלו בשנת 1993. הסכם עזה-יריחו כלל נסיגה ישראלית מאזור יריחו וחלקה מרצועת עזה, והסדיר את הקמת הרשות הפלסטינית והמשטרה האזרחית הפלסטינית.

בהתאם להסכמות בין ישראל לפלסטינים לאחר הסכמי אוסלו שטחי הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון וברצועת עזה חולקו לשטחי B, A ו-C, כדלקמן:

א. שטחי A – כ-18% משטחי הרשות באזור יהודה ושומרון, בהם לרשות קיימת שליטה אזרחית וביטחונית.

ב. שטחי B – כ-22% משטחי הרשות באזור יהודה ושומרון, בהם לרשות קיימת שליטה אזרחית (לרבות שיטור), ואילו השליטה הביטחונית ניתנה ישראל.

ג. שטחי C – כ-60% משטחי הרשות ביהודה ושומרון, אשר מצויים בשליטה אזרחית וביטחונית של ישראל, ובהם מצויות גם ההתנחלויות.

הרשות הפלסטינית
קרדיט: Sergio Sanchez / Shutterstock.com

האינתיפאדה השנייה ומעורבותם של הרשות הפלסטינית, פתח ואש"ף באירועים

באינתיפאדה השנייה מעמדם של הרשות הפלסטינית וארגון אש"ף התערער בשל מעורבותם באירועים האלימים ובעימותים כנגד ישראל, ובכללם בפיגועי הטרור שכוונו כלפי האוכלוסייה האזרחית בתוך ישראל. במסגרת אותם המאורעות השתתפו פתח, חמאס והג'יהאד האסלאמי ותנועות פלסטיניות נוספות, אשר לקחו חלק בהתקוממות אשר התרחשה בשטחי יהודה ושומרון. במסגרת זאת בוצעו פעולות מחאה בדרגות שונות, אשר לבסוף התדרדרו למלחמת גרילה ופיגועי טרור כנגד כוחות צה"ל והאוכלוסייה האזרחית בישראל.

ישראל טענה שהרשות השתתפה בעצמה בפעילויות הטרור, לרבות בארגון ובמימון שלהן, אשר כללו כאמור פיגועים כלפי אזרחים ישראלים. נקודת השיא של אירועי האינתיפאדה השנייה התרחשו בשנת 2002, כאשר במהלך מבצע 'חומת מגן' כבש צה"ל את שטחי A שהיו בשליטה פלסטינית ועצר את פעילי הרשות הפלסטינית שהיו מעורבים בטרור. 

גירושה של הרשות הפלסטינית מרצועת עזה

עד לשנת 2007 שלטה הרשות הפלסטינית גם בשטחי רצועת עזה, ואולם לאחר העימותים בינה לבין ארגון חמאס, איבדה הרשות הלכה למעשה את אחיזתה ברצועה לטובת ארגון חמאס אשר ביצע הפיכה באזור, ונכון להיום מהווה הריבון בפועל בשטחי הרצועה, בה הוא שולט באמצעות הזרוע הצבאית המשויכת לתנועה, גדודי עז אל-דין אל קאסם, והזרוע המדינית של הארגון.

במסגרת בחירות שנערכו לרשות המחוקקת הפלסטינית בחודש ינואר 2006 קיבל חמאס את עיקר קולות הבוחרים, ומינה מטעמו את איסמעיל הנייה לראש ממשלת הרשות הפלסטינית. עם זאת, ממשלת האחדות הפלסטינית קרסה בעקבות העימותים אשר התפתחו בין פתח לחמאס, ואשר התרכזו בשטחי רצועת עזה, וזאת בהמשך לתקופה מתוחה ועימותים בעצימות נמוכה אשר התרחשו בין הצדדים במהלך החודשים הקודמים. 

בסופם של האירועים האלימים בשטחי הרצועה השתלטו חברי ארגון חמאס על מוקדי הכוח ברצועה, תוך ביצוע הוצאות להורג המוניות וגירוש נציגי הרשות מהאזור. ובמקביל לכך יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן פיזר את ממשלת האחדות הפלסטינית ומינה ראש ממשלה חלופי, בצעד אשר לא הוכר על ידי חמאס.

פתח
קרדיט: Anas-Mohammed / Shutterstock.com

מנהל ואדמיניסטרציה בשטחי הרשות הפלסטינית

החל משנת 2005 מחמוד עבאס (אבו מאזן) מכהן כיושב ראש הרשות הפלסטינית, ומהווה את הדמות הדומיננטית בארגון, ובכף החליף את קודמו בתפקיד יאסר ערפאת, אשר נחשב עד למותו כאל המנהיג הבלתי מעורער של התנועה. יושב ראש הרשות מכהן בנוסף כמפקד מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, המורכבים בין היתר מהמשטרה הפלסטינית, הביטחון המסכל, המודיעין הכללי והצבאי, כוח 17 (ביטחון הנשיאות) והביטחון הלאומי. שליטתה של הרשות הפלסטינית במנגנוני הביטחון מסייעת לפתח במאבקיו מול ארגון חמאס בשטחי הגדה המערבית, שם שולטים אנשי הפתח ומבצעים מעת לעת פעילויות הכוללות מעצר של פעילי התנועה.

התיאום הביטחוני בין ישראל והרשות הפלסטינית

הצדדים מקיימים תיאום ביטחוני שוטף בשטחי יהודה ושומרון, אשר מתבסס על שיתופי פעולה בתחום הביטחוני בין מערכת הביטחון הישראלית למנגנוני הביטחון הפלסטיניים. התיאום בין ישראל והרשות הפלסטינית משקף מפגש אינטרסים בין הצדדים, אשר על אף המתיחויות ממשיכים לפעול כנגד התארגנויות חמושות באזור. 

התיאום סייע בביצוע מעצרים של פעילי טרור המשתייכים לפלגים ולתנועות פלסטיניות שונות, ובראשן ארגון חמאס, אשר מנסה מעת לעת להוציא פיגועי טרור כנגד יעדים ישראלים מתוך שטחי הגדה. בנוסף לכך פועל הארגון ללא הרף מתוך מטרה לערער את היציבות באזורים שבשליטתה של הרשות הפלסטינית, וזאת תוך הסתייעות והפעלת תומכיו באזור, המרוכזים בעיקרם בערים הפלסטיניות שבשטחי A.

אש"ף ומדיניות החוץ של הרשות הפלסטינית

אש"ף מייצג את הרשות הפלסטינית בקשרי החוץ של האחרונה ובמגעיה עם מדינות וארגונים מחוץ לשטחי הרשות, לרבות באמצעות הפעלת שגרירויות פלסטיניות במדינות זרות, להן קיימת נציגות מקבילה בשטחי הרשות. 

לצד החלטת העצרת הכללית של האו"ם שהתקבלה בחודש ינואר 2013 בדבר הכרה במדינה פלסטינית, פועלת הרשות הפלסטינית מעת לעת באמצעות האו"ם וארגונים בינלאומיים אחרים לקידום האינטרסים של הפלסטינים, באמצעות פעולות חד צדדיות, ובעידן שבו לא נראה אופק לתהליך השלום עם ישראל. 

בהקשר זה ניתן להזכיר מס' החלטות שהתקבלו על ידי העצרת הכללית של האו"ם ביוזמה פלסטינית מהתקופה האחרונה, במסגרתן נקבע להעביר לחוות דעתו המשפטית של בית הדין הבינלאומי בהאג את ההשלכות הנובעות מנוכחותה של ישראל בשטחי יהודה ושומרון.

תוכן עניינים

פרויקטים מיוחדים

דעות ופרשנויות

דילוג לתוכן