הבחירות לנשיאות ארה"ב
הבחירות לנשיאות ארה"ב עתידות להיערך ב-5 בנובמבר 2024 ובמסגרתן צפויים להתמודד נשיא ארה"ב המכהן, ג'ו ביידן, ונשיאה הקודם של ארה"ב, דונלד טראמפ.
מערכת הבחירות תתקיים בתקופה שבה הקיטוב הפוליטי, החברתי והאידאולוגי בארה"ב נותר גבוה, כפי שהדברים באים לידי ביטוי בנושאים שנויים במחלוקת אשר מעסיקים את הציבור האמריקאי.
בהקשר זה ניתן למנות חילוקי דעות בנוגע להפלות, הזכות לשאת נשק, זכויות להט"בים, יחסים טרנס-אטלנטיים של ארה"ב עם בעלות בריתה, מערכת היחסים של ארה"ב עם סין ורוסיה, מעורבות במלחמות וסכסוכים ברחבי העולם כדוגמת מלחמת חרבות ברזל ומלחמת רוסיה-אוקראינה, ועוד.
במרכזו של הקיטוב בחברה האמריקאית ישנה החלוקה בציבור האמריקאי אשר מעמידה מצד אחד תפיסות סוציאל-דמוקרטיות, ליברליות וגלובליסטיות ומצד שני תפיסות שמרניות, לאומיות וריבוניות.
משכך, ובהתחשב בהשפעתה של ארה"ב על הנעשה במערכת הבינלאומית, תוצאות הבחירות לנשיאות צפויות לייצר גלים ולהשליך על הנעשה מחוץ לגבולה של המעצמה האמריקאית.
בעניין זה ניתן להדגיש השפעות אפשריות על פוליטיקה פנימית במדינות אחרות, מדיניות חוץ ותהליך קבלת החלטות של מדינות וארגונים בינלאומיים כדוגמת האיחוד האירופי, פעילותן של מעצמות אחרות ובמרכזן רוסיה, סין ואיראן ותהליכים אזוריים במרחב המזרח תיכוני.
צילום: rarrarorro / Shutterstock.com
הליכי הבחירות בארה"ב
הבחירות לנשיאות ארה"ב מתנהלות בהתאם לשיטת האלקטורים אשר במסגרתה הנשיא וסגנו נבחרים על ידי חבר האלקטורים ולא באמצעות בחירה ישירה של האזרחים.
בחבר האלקטורים מכהנים הנציגים של כל מדינה בקונגרס האמריקאי, אשר מתחלק לסנאט ולבית הנבחרים, ומונה בסך הכל 538 חברים שנבחרים על ידי אזרחי ארה"ב במערכת הבחירות לנשיאות.
מס' האלקטורים להם זכאית כל מדינה בחבר האלקטורים מתבסס על מס' הנציגים של המדינה בקונגרס, אשר נקבע באופן יחסי בהתאם למס' התושבים המתגוררים במדינה.
אלקטורים של מדינה מצביעים למועמד לנשיאות אשר קיבל את מירב קולות הבוחרים באותה מדינה, בכפוף לחריגים אשר חלים בנברסקה ובמיין.
מועמד לנשיאות אשר שיעורי ההצבעה לטובתו במדינה גבוהים מ-50% גורף את כל הקולות של האלקטורים שעתידים לייצג את המדינה בקונגרס האמריקאי לאחר הבחירות.
עקרון זה תקף גם ביחס לקולותיהם של חברי קונגרס מאותה מדינה אשר משתייכים לחבר האלקטורים ומזוהים עם המפלגה שעמה מזוהה המועמד שהפסיד בבחירות במדינה.
ציר הזמנים עד לבחירות לנשיאות ארה"ב
המועמדים לנשיאות ארה"ב
ג'ו ביידן
ג'ו ביידן מכהן כנשיאה הנוכחי של ארה"ב והמועמד המוביל של המפלגה הדמוקרטית בבחירות לנשיאות.
ביידן, בן 82, כיהן במשך 36 שנים כסנאטור מטעם מדינת דלאוור בסנאט של ארה"ב ובמשך 8 שנים כסגן הנשיא של ברק אובמה, נשיאה של ארה"ב בשנים 2009-2017.
דונלד טראמפ
דונלד טראמפ כיהן כנשיאה הקודם של ארה"ב בשנים 2017-2021 והמועמד המוביל של המפלגה הרפובליקאית בבחירות לנשיאות.
טרמאפ, בן 78, נודע בציבור הרחב לפני כניסתו לפוליטיקה כאיש עסקים וכן כמנחה והמפיק של תכנית הריאליטי הפופולארית בשם 'המתמחה' ששודרה במהלך השנים 2004-2015.
אידאולוגיה ותפיסות פוליטיות
ג'ו ביידן
ג'ו ביידן משתייך לצד הליברלי בפוליטיקה האמריקאית ולמרכז הפוליטי של המפלגה הדמוקרטית.
הנשיא האמריקאי ממשיך את דרכם של נשיאים דמוקרטים קודמים לפניו ומנהיג מדיניות כלכלית-חברתית אשר מתבטאת בהפניה של משאבים פדרליים לטובת פרויקטים סוציאליים ורווחה, הנגשה של שירותים חברתיים והשקעה בתשתיות.
לצד זאת, וכחלק מההשפעה המתחזקת של תפיסות ליברליות-מודרניות במפלגה הדמוקרטית בארה"ב, ממשל ביידן נוקט ברטוריקה ומקדם החלטות ביצועיות אשר מזוהות עם ערכים פרוגרסיביים וגלובליסטים.
התנהלות זו באה לידי ביטוי בתמיכה במדיניות אקלים שמטרתה להפחית את פליטת גזי החממה, השקעה באנרגיות ירוקות ומתחדשות, קידום זכויות להט"בים, ועוד.
במוקד תפיסת עולמו של הממשל האמריקאי בראשות ג'ו ביידן ישנם התמיכה והקידום של זכויות אדם, הן בארה"ב והן מחוצה לה, נטייה למעורבות מוגברת של הממשל בחברה, ראייה גלובליסטית של היחסים הבינלאומיים ומתן דגש לשיתוף פעולה עם מדינות, ארגונים ומוסדות החולקים השקפת עולם דומה.
דונלד טראמפ
דונלד טראמפ משתייך לצד השמרני של הפוליטיקה האמריקאית, ויחד עם זאת מציג תפיסה פוליטית, אידאולוגיה וקווי מדיניות ייחודיים לו אשר חורגים בחלקם מתפיסות סטנדרטיות אשר רווחות במפלגה הרפובליקאית.
טראמפ מזוהה יותר מכל עם הסיסמה 'אמריקה תחילה', אשר מצדדת בקביעת מדיניות וקבלת החלטות המתחשבות ראשית באינטרסים של המעצמה האמריקאית.
עמדתו של טראמפ מתבססת על תפיסה על פיה בעשורים האחרונים ארה"ב נמצאת בירידה מתמדת במידת השפעתה ועוצמתה ביחסים הבינלאומיים.
בעניין זה, טראמפ מתמקד בהשלכות שליליות כלפי ארה"ב המופנות לכיוונה בעקבות הסדרה של יחסים כלכליים ומסחריים בינה לבין בעלות בריתה אשר מתאפיינים לטענתו בתנאים לא הוגנים למעצמה האמריקאית וניצולה על ידי ידידותיה.
הנשיא הקודם מביע ביקורת כנגד היבטים שונים של הגלובליזציה והשפעותיה, ובהן פגיעה בריבונותן של מדינות וערעור מעמדו ומאפייניו של הלאום, לצד השלכות קרובות יותר לבית המתבטאות בסגירה של תעשיות ועסקים אמריקאים והעברתם אל מחוץ לגבולות ארה"ב.
מצע פוליטי ויוזמות ביצועיות
ג'ו ביידן
- השקעה נרחבת בתשתיות בארה"ב לצורך חיזוק והמרצה של הכלכלה האמריקאית.
- קידום שירותים חברתיים והנגשה של שירותי בריאות לאזרחים.
- מאבק במשבר האקלים.
- קידום זכויות אדם והגנה על ערכים דמוקרטיים.
- תמיכה באמצעים דיפלומטיים לפתרון סכסוכים ושימוש בכוח צבאי לצרכי הגנה.
- שיתוף פעולה עם מדינות ומוסדות בינלאומיים לצורך התמודדות עם משברים.
- שמירה על דיני המלחמה והגנה על אזרחים באזורי סכסוך.
- תמיכה בקהילה הלהט"ב ובנישואים חד מיניים.
- מעורבות בכלכלה באמצעות קידום רגולציה לצרכי החלשת מונופולים.
צילום: lev radin / Shutterstock.com
דונלד טראמפ
- התנגדות להגירה ממדינות מוסלמיות ואמריקה הלטינית.
- הפחתה במיסים לאינדיבידואלים ועסקים.
- צמצום יוזמות סוציאליות ורווחה עבור האזרחים בסיוע המדינה.
- הפחתה ברגולציה קיימת והחלת מגבלות על רגולציה חדשה.
- אימוץ קו פרגמטי בנוגע להפלות ותמיכה בהותרת ההכרעה בעניין לטובת המדינות.
- ביקורת על האיחוד האירופי ובחינה מחדש של הסכמים טרנס-אטלננטיים ברקע הביקורת על תנאי סחר לא הוגנים לרעת ארה"ב.
- בחינה מחדש של מעורבות ארה"ב בברית נאט"ו וסעיף ההגנה ההדדית במטרה להגביר את המעורבות והתרומה של מדינות אירופה בברית הצפון אטלנטית.
צילום: Christopher Halloran / Shutterstock.com
אירועים בולטים בתקופת הנשיאות
ג'ו ביידן
- תוכנית Build Back Better שמטרתה חיזוק המשק האמריקאי לאחר משבר הקורונה באמצעות השקעה בתשתיות והרחבת שירותים חברתיים.
- עלייה בהיקף ההגירה הלא חוקית לארה"ב מגבול מקסיקו וגיבוש מסלול אזרחות עבור חצי מיליון מהגרים אשר נשואים לאזרחים אמריקאים.
- חזרה של ארה"ב להסכם פריז אשר מסדיר מגבלות ומאבק בפליטה של גזי חממה.
- מו"מ עם איראן לצרכי חתימה על הסכם הגרעין אשר לא הבשיל לכדי הסכם מחייב.
- הקמת קואליציה בינלאומית לצורך התמודדות עם האיום החות'י בים האדום.
- נסיגת ארה"ב מאפגניסטן אשר לאחריה הטליבן עלה לשלטון.
- תמיכה בישראל ובאוקראינה במלחמתם מול חמאס ורוסיה באמצעות אספקת אמצעי לחימה וציוד הגנתי.
- מתיחות ביחסים מול רוסיה בעקבות הטענות למעורבות של מוסקבה בבחירות בוושינגטון, מתקפות סייבר כנגד ארה"ב והמלחמה באוקראינה.
- המשך ההתדרדרות ביחסי ארה"ב-סין והסלמה במלחמות הסחר בעקבות טענות לריגול של סין בארה"ב ותמיכה של סין ברוסיה במלחמה מול אוקראינה.
- חיזוק במערך הבריתות של ארה"ב עם אוסטרליה, יפן והודו כמשקל נגד לסין.
דונלד טראמפ
- בניית החומה על גבול ארה"ב-מקסיקו למניעת הסתננות של מהגרים.
- מינוי שלושה שופטים שמרנים לביהמ"ש העליון בארה"ב, צעד אשר השפיע בהמשך על פסיקותיה של הערכאה השיפוטית העליונה בשורת נושאים מהותיים לציבור האמריקאי.
- ביטול הלכת 'רו נגד וייד' אשר הכירה בזכותן של נשים לבצע הפלה ללא התערבות של המדינה בשליש הראשון להריון.
- קידום הסכמי אברהם ונורמליזציה היסטורית בין ישראל למדינות ערב.
- פרישה מהסכם הגרעין עם איראן.
- יחסים חיוביים עם נשיא רוסיה וולדימיר פוטין ומנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג און.
- העברה של שגרירות ארה"ב לירושלים, הכרה בירושלים כבירת ישראל ובריבונות של ישראל ברמת הגולן.
- פרישה מהסכם פריז אשר מסדיר מגבלות ומאבק בפליטה של גזי חממה.
היחס לישראל
ג'ו ביידן
ביידן מזוהה כציוני, משתייך למחנה הפרו ישראלי במפלגה הדמוקרטית וידוע כידיד של ישראל.
בעת האחרונה, ביידן הביע תמיכה בישראל לאחר אירועי ה-7 באוקטובר אשר התבטאה בהצהרות בתקשורת, אספקת אמצעי לחימה, העברה של נושאות מטוסים לאזור ויירוט טילים ומל"טים במהלך המתקפה של איראן כנגד ישראל
מנגד, התמיכה בישראל על ידי ממשל ביידן נעשית תחת המסגרת והמגבלות הערכיות והאידאולוגיות של המפלגה הדמוקרטית.
לשם ההמחשה, ממשל ביידן מביע תמיכה בפתרון שתי המדינות והתנגדות לבנייה של התנחלויות בשטחי יהודה ושומרון.
באשר למלחמת חרבות ברזל, נשמעת ביקורת מצד הממשל כנגד ישראל בעקבות הטענות לפגיעה באזרחים פלסטינים, אשר הובילה לצעדים מעשיים בדמות צמצום האספקה של אמצעי לחימה.
לביידן מערכת יחסים מורכבת עם רה"מ בנימין נתניהו עמו לביידן היכרות מוקדמת, אשר מתבטאת בהחרמת נאומו של רה"מ בפני הקונגרס האמריקאי בשנת 2015 ובביקורת מעת לעת כלפי מדיניות רה"מ, ומנגד בגילויי תמיכה פומביים ברה"מ ברמה אישית וחברית.
דונלד טראמפ
תקופת נשיאותו של טראמפ התאפיינה בתמיכה וקבלת החלטות חסרות תקדים לטובת ישראל, ובהן העברת השגרירות לירושלים, הכרה בירושלים כבירת ישראל ובריבונות של ישראל ברמת הגולן, וכן פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין שאליו ישראל התנגדה.
נקודת השיא הגיעה במעמד החתימה על הסכמי אברהם בו לקחו חלק טראמפ, נתניהו ונציגים של איחוד האמירויות ובחריין, בהמשך הצטרפו למערכת ההסכמים מרוקו וסודן.
אירוע זה התאפשר בעקבות מעורבותו של ממשל טראמפ וצעדים אותם הנשיא היה מוכן לנקוט לטובת מדינות ערב בתמורה לנורמליזציה והסדרת יחסיהן עם ישראל.
לצד התמיכה בישראל תקופת נשיאותו של טראמפ התבטאה ביחסים קרובים בין הנשיא האמריקאי לרה"מ הישראלי, בנימין נתניהו.
בהמשך היחסים בין המנהיגים החלו להתערער בעקבות ביקורת של טראמפ על נתניהו בשל התנגדותו לקחת חלק במבצע לחיסול הגנרל האיראני קאסם סולימאני, וכן לאחר הפסדו של טראמפ בבחירות בארה"ב וברכתו של נתניהו לביידן לאחר היבחרו לנשיאות.
במסגרת ראיונות שאותם טראמפ קיים לתקשורת בחודשים האחרונים הביע המועמד לנשיאות את נכונותו לעמוד לצדה של ישראל במקרה של עימות מול איראן.
יחד עם זאת, טראמפ ביקר לא אחת את ישראל ורה"מ בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר והיעדר מוכנותה של ישראל להתרחשויות, ואף הפציר בישראל לסיים את המלחמה וללכת במסלול של שלום.
מה הציבור האמריקאי חושב?
סקרי בחירות לנשיאות ארה"ב אשר נערכו בשבועות האחרונים מציגים ככלל שיעורי הצבעה גבוהים יותר לטראמפ שמחזיק ביתרון קל על פני ביידן.



