הפגנות באיראן
צילום: tanitost / Shutterstock.com
ההפגנות באיראן אשר החלו בחודש ספטמבר 2022 ונמשכו עד לאמצע שנת 2023 מהוות מחאה של ציבור האזרחים ברפובליקה האסלאמית בעקבות מותה של מהסה אמיני, צעירה איראנית ממוצא כורדי אשר נהרגה בעת שהיתה נתונה במעצר משטרתי בידי מחלקת המוסר בטהרן. בהתאם לדיווחים מהסה אמיני נעצרה ועונתה בידי המשטרה בעקבות הפרה של קוד הלבוש הנהוג באיראן, כאשר נטען כנגדה כי לא לבשה את החיג'אב כפי שנדרש.
התפשטות ההפגנות באיראן לאחר מותה של מהסה אמיני
לאחר מותה של מהסא אמיני החלו הפגנות בבירה טהראן אשר התפשטו במהרה לערים נוספות ברפובליקה האסלאמית, וביניהן במחוזות המאוכלסים באוכלוסייה בעלת רוב כורדי. המשטר באיראן התייחס אל ההפגנות כפעולות המונעות בתמיכה של כוחות זרים וכבלתי לגיטימיות, ואשר מטרתן הינה ערעור היציבות במדינה.
לצורך ההתמודדות עם המחאה הנרחבת החל המשטר להגביל את הגישה לאינטרנט ולמדיות החברתיות ועשה שימוש באמצעי מעקב טכנולוגיים אחר המפגינים. לצד זאת כוחות הביטחון המזוהים עם המשטר, ובהם משמרות המהפכה והמיליציה הפרו ממשלתית בסיג', התעמתו עם המפגינים כאשר אזורים שונים במדינה חוו הפרות סדר והסלמה במאבק בין תומכי המשטר ומתנגדיו.
במקביל לכך וכנגד ההפגנות באיראן אשר הופנו כנגד המשטר וכוחות הביטחון תומכי המשטר החלו לצאת ולהפגין במחאות נגדיות.
היקף ההפגנות באיראן ואופיין
בהשוואה להפגנות שנערכו ברפובליקה האסלאמית בשנת 2019 ההפגנות בעקבות מותה של מהסא אמיני היו פחות קטלניות והתאפיינו במס' הרוגים קטן יותר. על פי ההערכות נהרגו במסגרת ההפגנות לפחות 540 בני אדם בידי הממשלה לצד כ-20,000 עצורים.
עם זאת המורכבות של המחאה באה לידי ביטוי בהתפשטות הנרחבת שלה לערים ומחוזות שונים באיראן, וביניהן עיר הולדתה של מהסא אמיני, מרכזים עירוניים ובפריפריה. בהקשר זה המשתתפים בהפגנות באיראן היו מזוהים עם מעמדות חברתיים שונים, כאשר המחאות עצמן נערכו במסגרות שונות, ובהן בתי ספר, אוניברסיטאות ורחובות.
בנוסף ולצד מחאה במרכזים עירוניים כדוגמת הבירה טהראן ההפגנות באיראן תועדו גם בערים קדושות לשיעים ובהן קום ומשהד.
דרישות המפגינים במחאה בגין מותה של מהסה אמיני
בתחילת המחאה ניתן מקום בולט לפעילותן של נשים באיראן אשר העלו דרישות בדבר הפסקת קוד הלבוש המחייב החל על נשים ולבישת החיג'אב. עם זאת במהרה המחאות התפתחו לכדי מאבק אשר באזורים שונים התאפיין בעימותים אלימים בין המפגינים וכוחות הביטחון.
בהמשך עלו קריאות להפלת משטר האייתולות ובקריאות גנאי כלפי דרג ההנהגה הבכיר והמנהיג העליון, במה שהבדיל את ההפגנות האחרונות בעקבות מותה של מהסה אמיני מהפגנות אחרות במדינה.
בהקשר זה מפגינים דרשו שינוי מקיף בממשלה ולא הסתפקו ברפורמות מצומצמות יותר כאשר סקרים שנערכו במהלך שנת 2022 הצביעו על התנגדות של כ-75% מהציבור האיראני לחובה החלה על נשים ללבוש חיג'אב בעוד שיעורי תמיכה גבוהים יותר ניתנו לטובת שינוי המשטר באיראן מתאוקרטיה למדינה חילונית.
ההפגנות התבססו בנוסף על היעדר שביעות רצון מצידם של האזרחים באיראן מהמצב הכלכלי והשחיתות הקיימת במוסדות ההנהגה, לצד עליית המחירים והדיכוי הפוליטי.
פעילות המשטר לצורך התמודדות עם ההפגנות באיראן
בתחילה הדרג הבכיר באיראן ובראשו המנהיג העליון האייתולה אלי ח'מינאי התייחסו להפגנות כאל מהומות וכמזימה של מעצמות זרות, וביניהן ארה"ב וישראל, לערער את היציבות ברפובליקה האסלאמית. תיאורים אלו נועדו לצרכי דה לגיטימציה של המפגינים ופגיעה באמינותם אגב תיוגם כמי שמשרתים אינטרסים זרים ולא כמי שמונעים מטובת הרפובליקה האסלאמית.
בהמשך להתפשטותן של המחאות המשטר באיראן החל להגביל את הסיקור התקשורתי של ההפגנות, תוך פגיעה בחופש הביטוי של האזרחים באיראן. בהקשר זה פער המשטר להשבית אתרי אינטרנט ולעצור עיתונאים ואנשי תקשורת. במסגרת זאת המידע אשר סוקר באמצעי תקשורת מערביים הועבר באמצעות ארגוני זכויות אדם ומדיה חברתית.
לצד זאת וכפי שסוקר בתקשורת פעלה הרפובליקה האסלאמית לערער את הלגיטימציה של ההפגנות באיראן באמצעות יצירת ראיונות וסרטוני מדיה מזויפים ופעלו להטעות כלי תקשורת זרים בניסיון לגרום להם לסקר דיווחים שלא התרחשו בפועל.
בהתאם לדיווחים ועדויות במהלך ההפגנות באיראן נעצרו מאות נשים, אשר חלקן עברו התעללות מצד הרשויות מתוך מטרה לגרום להודאות שווא בגין השתתפותן במחאות. תחת החשש ממאסר חלק מהמפגינים אשר נפצעו במסגרת המחאות אף סירבו לקבל טיפול רפואי מפאת החשש שיעצרו וייכלאו על ידי השלטונות.
מלבד מעצר של אזרחים הרשויות פעלו על מנת להגביל את פעילותם של אנשי תקשורת ועצרו עשרות עיתונאים, כמו גם פעילים פוליטיים, עורכי דין, סטודנטים וקטינים.
יש לציין כי נטען לא אחת שחלק מהמעצרים לא לוו בהגשת כתבי אישום או בהליכים משפטיים. מלבד מעצרים המוניים הרפובליקה האסלאמית קיימה משפטיים פומביים ואף הוצאות להורג.
פעילות המפגינים בהפגנות באיראן
ההפגנות באיראן אשדר התפשטו בהמשך למותה של מהסה אמיני התאפיינו בכינוסים קטנים ומהירים מתוך מטרה שלא להיתפס על ידי כוחות הביטחון, לצד פעולות של מרי אזרחי והפרה של החוק. אותן הפעולות באו לידי ביטוי למשל באמצעות עיכובי תנועה בכבישים על ידי כלי רכב, אשר כנגדם השתמשו כוחות הביטחון בירי חי.
על מנת להימנע מזיהוי על ידי הרשויות מפגינים חבשו מסכות והחליפו בגדים בזמן ההפגנות באיראן והרסו מצלמות ציבוריות.
בנוסף המחאה התאפיינה בשימוש באלמנטים סמליים, ובהם מזרקות שנצבעו באדום כסמל לדם, גזירת שיערן של נשים ושריפת כיסויי ראש וחיג'אבים, השלכת כיסויי ראש של גברים ברחוב ועוד.
תוכן עניינים
פרויקטים מיוחדים
דעות ופרשנויות
