
מלחמת חרבות ברזל
צילום: Anas-Mohammed / Shutterstock.com
מלחמת חרבות ברזל, הידועה בעולם הערבי בכינוי 'מבול אל אקצא' או שיטפון אל אקצא, בהם נעשה שימוש לצורך תיאור הפלישה של חמאס לשטחי ישראל, הינה מלחמה ומערכה צבאית המתנהלת בין ישראל וכוחות הביטחון לבין ארגוני הטרור ברצועת עזה, ובראשם חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.
מלחמת חרבות ברזל - ציר זמנים

מלחמת חרבות ברזל נפתחה ביום שבת, 7.10.2023, בחג שמחת תורה, בהמשך למתקפת הטרור ופלישתם של אלפי מחבלים מרצועת עזה אל יישובי ישראל.

למחרת פתיחתה של המלחמה ברצועת עזה נפתחה החזית הצפונית במסגרתה נערכו עימותים בקנה מידה נמוך יותר מול חיזבאללה והשלוחה של חמאס בלבנון. עימותים אלו כללו ירי טילים וכן טילי נ"ט מצד ארגוני הטרור אל מול מתקפות אוויריות ומבצעים ממוקדים נגד פעילי טרור.

לקראת סוף חודש אוקטובר החלה הפלישה הקרקעית של צה"ל לרצועת עזה, במהלכה כוחות של הצבא נכנסו לאזורים בצפון עזה. ללחימה הקרקעית קדמה מערכה אווירית אינטנסיבית של חיל האוויר במהלכה חוסלו בכירים בחמאס כמו גם בארגוני טרור אחרים.

ביום 24.11.2025 החל שחרור החטופים על פי הבנות שהושגו בין ישראל לחמאס בתיווכן של קטאר, מצרים וארה"ב. במסגרת העסקה שוחררו כ-80 חטופים בסך הכל כנגד שחרורם של אסירים פלסטינים על פי מפתח של שלושה אסירים עבור כל חטוף אחד. במשך אותו הזמן חלה הפוגה בלחימה.

ביום 19.9.2024 החל מבצע חיצי הצפון בלבנון כנגד חיזבאללה. המבצע כלל פשיטה קרקעית אל תוך לבנון במקביל להמשך המערכה האווירית. מטרת המבצע היתה לאפשר את חזרתם של תושבי הצפון לביתם, לאחר חודשים ארוכים של ירי בלתי פוסק אל אזור צפון המדינה. מבצע הביפרים וחיסול הנהגת כוח רדואן היוו בין נקודות הציון החשובות של המבצע. בסוף חודש נובמבר 2024 נכנסה לתוקף הפסקת אש אשר סיימה את המבצע.

בחודש ינואר 2025 ישראל וחמאס הגיעו להסכמות על עסקת שחרור חטופים-אסירים נוספת. ההבנות הושגו בשלהי כהונתו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן והתבססו על עסקה בת שלושה שלבים. השלב הראשון נועד להימשך 42 ימים ובמסגרתו שוחררו עשרות חטופים ישראלים כנגד שחרורם של אסירים פלסטינים והפסקת אש בלחימה.
מלחמת חרבות ברזל - פרטים בולטים
חזיתות וצדדים
החזית העיקרית בלחימה מתנהלת ברצועת עזה מול חמאס וארגוני טרור נוספים הפועלים בשטח. חזית נוספת מתנהלת באזור יהודה ושומרון, בו צה"ל ערך מס' מבצעים צבאיים כנגד ארגונים, פעילים ותשתיות טרור במרחב האזורי. חזית שלישית במלחמה נפתחה מול חיזבאללה ושלוחת חמאס בלבנון. חזית זו התנהלה בעצימות נמוכה עד לפתיחתו של מבצע חיצי הצפון שכלל גם פלישה קרקעית לדרום לבנון. חזית רביעית וחמישית התנהלה אל מול ארגוני הטרור השיעים בעיראק ומול החותים (אנסאר אללה) בתימן אשר שיגרו לישראלים טילים וכלי טיס בלתי מאוישים אשר חלקם הביאו לאבדות בנפש וברכוש.
הישגים בולטים במלחמה
בעזה צה"ל הצליח להשתלט על שטחים נרחבים, ובכלל זאת על ציר נצרים שעובר במרכז הרצועה וכן ציר פילדלפי הסמוך לגבול עם מצרים ואשר היווה נתיב הברחה מרכזי עבור ארגוני הטרור הפלסטינים. בנוסף, בצה"ל סיכלו חלק ניכר מהמערך הלוחם של חמאס, ובכלל זאת בכירים בזרוע הצבאית והמדינית של ארגון הטרור. בצפון צה"ל סיכל את ההנהגה של חיזבאללה לרבות מזכ"ל הארגון חסן נסראללה, ובהיבט המדיני ישראל חתמה על הסכם הפסקת אשר מסייע להרחיק את חיזבאללה מהגבול.
מאמרים בולטים בנושא חרבות ברזל


דוח מצב: מלחמת חרבות ברזל – שבוע שלישי לחודש אפריל 2024

דוח מצב: מלחמת חרבות ברזל – שבוע שני לחודש אפריל 2024

דוח מצב: מלחמת חרבות ברזל – שבוע ראשון לחודש אפריל 2024

מלחמת חרבות ברזל – העמדות השונות ליום שאחרי וההשלכות על הסכסוך הישראלי פלסטיני | מבט על

מלחמת חרבות ברזל כעימות אזורי נוסף במסגרת המאבקים בין מעצמות העל | ניתוח


חמאס קוראים לחזית פלסטינית אחידה נגד ישראל ביהודה ושומרון

חליל אל-חיה: ישראל מתחמקת מכניסה למשא ומתן על שלב ב' בעסקה

בכיר חמאס מחמוד מרדאווי: ישראל היא "ישות זמנית"


חמאס: ישראל מפרה את הרכיב ההומניטרי בהסכם הפסקת האש



הפגנה פרו פלסטינית בלונדון בהשתתפות עשרות אלפי מפגינים

המלחמה החלה ביום שבת, 7 באוקטובר 2023 לאחר מתקפת הפתע שביצע חמאס יחד עם הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, לצד ארגוני טרור נוספים ותושבי רצועת עזה על ישראל, ופלישתם ליישובי הדרום ולבסיסי צה"ל באזורים הסמוכים לרצועת עזה.
המתקפה של ארגוני הטרור הפלסטינים התמקדה בהשתלטות על מוצבים צבאיים של צה"ל, לצד פלישה ליישובים וקיבוצים ישראלים בשטחי עוטף עזה (עוטף ישראל) לפרק זמן של מס' שעות.
במסגרת פלישתם ליישובי הדרום ביצעו המחבלים טבח במאות אזרחים ישראלים, ובהם נשים, תינוקות, ילדים וזקנים, לצד מקרי אונס והתעללות קשים אשר תועדו על ידם ופורסמו בכלי התקשורת העולמיים.
למעלה מ-1,100 אזרחים ישראלים וזרים נרצחו על ידי ארגוני הטרור אשר חדרו לשטחי ישראל במסגרת מתקפת הפתע. מקרב הנרצחים, ישנם מאות אזרחים ישראלים וזרים אשר נורו ונרצחו על ידי חוליות מחבלים במסיבת טבע שנערכה ליד היישוב רעים, בה השתתפו כ-3,500 בני אדם.
מלבד הטבח שבוצע באזרחים, ארגוני הטרור חטפו לשטח רצועת עזה למעלה מ-240 אזרחים וחיילים ישראלים לצד אזרחים זרים, לרבות עשרות ילדים ונשים.

מלחמת חרבות ברזל ואירועי ה-7 באוקטובר
ביום שבת בבוקר, ה-7 באוקטובר 2023 אשר אירע בחג שמחת תורה החל ירי טילים מאסיבי מצד ארגוני הטרור הפלסטינים לשטחי מדינת ישראל, ובכלל זאת לאזור הדרום, ירושלים וגוש דן.
על רקע מטחי הטילים, לקראת השעה 7:00 בבוקר כ-3,000 מחבלים המשתייכים לארגוני חמאס והג'יהאד האסלאמי, וכן תושבים פלסטינים המתגוררים ברצועת עזה חדרו לשטח ישראל והשתלטו על קיבוצים ויישובים הממוקמים בסמוך לשטחי הרצועה, לצד כיבוש מס' מוצבים של צה"ל.
המחבלים הצליחו לחדור לישראל באמצעות עשרות פרצות בגדר המערכת שנוצרו בעקבות שימוש במטעני חבלה וכלי רכב הנדסיים, לצד שימוש בכלי רחיפה, אשר אפשרו למחבלים להשקיף על השטח ולהעביר מידע לכוחות אשר חדרו מהקרקע.
במהלך מתקפת הפתע אשר קדמה למלחמת חרבות ברזל המחבלים הוציאו להורג חיילים ופוצצו טנקים וכלי רכב משוריינים בעת השתלטותם על מפקדת אוגדת עזה, מוצב כיסופים, מוצב ארז וכן במהלך העימותים בבסיס נחל עוז ובסיסים נוספים.
לצד הקרבות מול חיילי צה"ל חוליות אחרות של מחבלים פלשו לערים שדרות ואופקים וכן ליישובי עוטף עזה וטבחו והוציאו להורג אזרחים.
הפשיטה על יישובי הדרום אירעה במקביל לרצח המוני של אזרחים ישראלים וזרים אשר השתתפו באותה עת במסיבת טבע באזור קיבוץ רעים, אשר במהלכה נרצחו יותר מ-357 בני אדם, במה שנחשב כיום לפיגוע הבודד הרצחני ביותר שאירע מאז קום המדינה.
בנוסף למקרי הטבח וההתעללות חמאס חטפו למעלה מ-240 אזרחים וחיילים, אותם הובילו המחבלים לשטחי רצועת עזה באמצעות כלי רכב וכן באופן רגלי. בהתאם לדיווחים, חלק מהחטופים הוצאו להורג לאחר חטיפתם, בעוד חטופים נוספים מוחזקים בתנאים קשים ואף סובלים מפציעות חודרניות ומסכנות חיים.

עימותים בין כוחות הביטחון למחבלים ביום הראשון למלחמת חרבות ברזל
ביום הראשון של מלחמת חרבות ברזל, עם הגעתם של מחבלי חמאס והג'יהאד האסלאמי ליישובי הדרום, כיתות הכוננות ביישובים נלחמו במחבלים ופעלו על מנת למנוע את חדירתם, לצד קרבות שניהלו מול המחבלים שוטרי משטרת ישראל ולוחמי צה"ל אשר הוצבו בקרבת מקום, ובהם לוחמי חטיבת גולני.
בהמשך לכך, הוקפצו לאזור לוחמי יחידות עילית וכן יחידות מיוחדות נוספות של צה"ל ומשטרת ישראל, ובהן ימ"מ, שייטת 13, שלדג, סיירת מטכ"ל, לוט"ר ועוד אשר ניהלו קרבות מול המחבלים, וזאת במקביל להגעתם של כוחות צבאיים משמעותיים ובהיקפים גדולים יותר של צה"ל.
החטופים בעזה
במסגרת מתקפת הפתע של חמאס וארגוני טרור פלסטינים ביישובי הדרום נחטפו אזרחים ישראלים ואזרחים זרים מאזורי הקרבות בישראל לשטחי רצועת עזה.
במהלך הפלישה לישראל 251 אנשים נחטפו לשטחי עזה, ובהם גם 35 עובדים זרים וכן עשרות בעלי אזרחויות זרות, ובכלל זאת אזרחי ארה"ב, רוסיה, צרפת וגרמניה.
פלסטינים שבו את החטופים מערים ויישובים הממוקמים בקרבה לרצועת עזה, ובהם אופקים, שדרות, קיבוץ ניר עוז, קיבוץ כפר עזה, קיבוץ בארי, קיבוץ נחל עוז, וכן קיבוצים ויישובים נוספים.
בנוסף, אירוע חטיפה המוני אירע במסיבה ברעים, אשר במסגרתה נחטפו 43 אנשים, וזאת בעת הטבח והוצאות להורג המוניות אותן ביצעו חמאס וארגוני הטרור במבלים.
מלבד אזרחים, במהלך המתקפה חמאס לקח בשבי 25 חיילים, ובהם 7 תצפיתניות מבסיס נחל עוז, באירוע אשר קיבל סיקור נרחב באמצעי התקשורת.
בין החטופים 37 ילדים ונערים, ובהם תינוקות בגילאי מס' חודשים, וכן אנשים מבוגרים אשר נלקחו מבתיהם באירועים שחלקם תועדו בצילומים על ידי המחבלים.

ב-22 לחודש נובמבר 2023 ישראל וחמאס הגיעו להבנות באשר להפסקת אש ושחרור של חטופים כנגד אסירים פלסטינים בתיווכן של ארה"ב, מצרים וקטאר.
במסגרת העסקה שוחררו 80 חטופים כנגד שחרורם של 240 אסירים פלסטינים, ביחד של 3 אסירים עבור כל חטוף אחד, וזאת במס' סבבים עוקבים של שחרור חטופים-אסירים.
סבב שחרור אחרון שאמור היה לכלול 10 חטופות נוספות לא יצא אל הפועל, בעוד שהפסקת האש שהושגה בין הצדדים קרסה וחמאס חידש את הירי לישראל.
חטופים נוספים שוחררו שלא במסגרת ההסכם, ובהם 23 אזרחים תאילנדים אשר נחטפו מיישובי הדרום ביום 7 באוקטובר 2023, 2 אזרחיות אמריקאיות שביקרו ושהו בישראל בזמן הפלישה ושתי אזרחיות ישראליות מבוגרות, נורית קופר ויוכבד ליפשיץ.
מלבד אנשים שנחטפו לרצועת עזה ושוחררו במסגרת הבנות שהושגו עם חמאס, ישנם חטופים בעזה אשר שוחררו בכוח במסגרת פעולות של מערכת הביטחון.
ביניהם, התצפיתנית אורי מגידיש אשר שוחררה במבצע 'ראשית אור' ביום 30 באוקטובר 2023, פרננדו מרמן ולואיס הר אשר שוחררו במבצע 'יד זהב' ביום 12 בפברואר 2024 וכן נועה ארגמני, שלומי זיו, אלמוג מאיר ג'אן ואנדרי קוזולוב אשר שוחררו במבצע 'ארנון' ביום 8 ביוני 2024.
נכון להיום 111 חטופים נותרו בשבי חמאס וארגוני טרור נוספים ברצועת עזה ו-39 מהם הוכרזו כמתים.

המלחמה בשטחי הרצועה
בשלב זה ועל רקע הלחימה מול המחבלים ביישובי הדרום החלה מלחמת חרבות ברזל עם התקפות של צה"ל מהאוויר ומהים ברצועת עזה, וזאת במקביל לגיוס נרחב של מאות אלפי חיילי מילואים לשטחי הכינוס בסמיכות לרצועת עזה.
בשלביה הראשונים של חרבות ברזל הופצצו יעדים רבים של חמאס והג'יהאד האסלאמי בשטחי הרצועה, לצד חיסול שורת בכירים בארגונים, ובכללם איימן נופל, מפקד חטיבת מחנות המרכז של חמאס.
ביום 13 באוקטובר 2023 כוחות חי"ר ושריון של צה"ל נכנסו לרצועת עזה, מתוך מטרה לתקוף מחבלים שלל חמאס ולנסות ולחלץ בני ערובה שנחטפו על ידי חמאס לעזה. גורמים ישראליים דיווחו באותו הזמן כי המבצע אינו מהווה חלק ממערכה קרקעית רחבה יותר, אלא פשיטה זמנית לרצועת עזה.
בהמשך, ביום 26 באוקטובר 2023 נכנסו כוחות קרקעיים של צה"ל לשטחי עזה. אירוע זה היווה כניסה קרקעית בהיקף מוגבל של צה"ל לרצועה, ובו לקחו חלק חטיבת גבעתי ואוגדת שריון 162, אשר נכנסו לרצועה בליווי טנקים ודחפורים. הפשיטה התרחבה בהמשך לכדי מערכה קרקעית מלאה וכניסתם של כוחות נוספים מס' ימים לאחר מכן.

המערכה הצפונית במלחמת חרבות ברזל
במקביל למערכה הקרקעית ברצועת עזה נפתחה חזית בעצימות נמוכה בשטחה הצפוני של ישראל ובדרום בלבנון בין כוחות צה"ל לחיזבאללה, חמאס והג'יהאד האסלאמי, לצד מעורבותם של ארגוני טרור אסלאמיים-סונים הפועלים בלבנון.
הלחימה בצפון כללה ירי טילי נ"ט של חיזבאללה לעבר מוצבי צה"ל בצפון לצד ירי רקטות ליישובים ישראלים מצד חמאס והג'יהאד האסלאמי, וכן ניסיונות חדירה של חוליות מחבלים לשטחה של ישראל.
צה"ל השיב מנגד עם ירי ארטילרי ותקיפות מהאוויר באמצעות מטוסי קרב וכן מטוסים לא מאוישים, אשר הביאו לעשרות הרוגים בקרב שורות חיזבאללה וארגוני הטרור העזתים הפועלים בלבנון.

מלחמת חרבות ברזל בראייה בינלאומית
מלחמת חרבות ברזל הביאה לתגובות, פעולות והצהרות שונות כלפי ישראל וחמאס בזירה הבינלאומית אשר התמקדו בטבח שבוצע ביישובי הדרום והמשך ירי הטילים לשטחה של ישראל על ידי חמאס מחד והמתקפות של צה"ל ברצועת עזה מאידך.
המלחמה חזתה במעורבות גוברת מצדם של ארגונים בינלאומיים כדוגמת האו"ם, אשר שיאה בא לידי ביטוי בהחלטת מועצת הביטחון ביום 15.11.2023 אשר קראה להפסקת אש, שחרור החטופים הישראלים והגברת הסיוע ההומניטרי לשטחי רצועת עזה.
בנוסף, ביה"ד הבינלאומי לצדק בהאג פתח בהליכים כנגד ישראל וזאת בעקבות בקשה שהוגשה על ידי דרום אפריקה ביום 29.12.2023. במהלך חודש ינואר 2024 נערכו דיונים במסגרת כתליו של ביה"ד בהשתתפותה של ישראל.
בעקבות זאת ביה"ד הבינלאומי לצדק בהאג הוציא צווים בהם הורה לישראל לנקוט בכל הצעדים הדרושים על מנת למנוע רצח עם ברצועת עזה, ואולם מנגד לא הורה לישראל לעצור את מתקפותיה ברצועה.
בנוסף, ובמה שנחשב בגדר צעד חסר תקדים, התובע של ביה"ד הפלילי הבינלאומי ביקש מביה"ד להוציא צווי מעצר לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ולשר הביטחון יואב גלנט וכן למנהיגי חמאס יחיא סינוואר ואיסמעיל הנייה.