מלחמת חרבות ברזל

צילום: Anas-Mohammed / Shutterstock.com

מלחמת חרבות ברזל, הידועה בעולם הערבי בכינוי 'מבול אל אקצא' או שיטפון אל אקצא, בהם נעשה שימוש לצורך תיאור הפלישה של חמאס לשטחי ישראל, הינה מלחמה ומערכה צבאית המתנהלת בין ישראל וכוחות הביטחון לבין ארגוני הטרור ברצועת עזה, ובראשם חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.

המלחמה החלה ביום שבת, 7 באוקטובר 2023 לאחר מתקפת הפתע שביצע חמאס יחד עם הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, לצד ארגוני טרור נוספים ותושבי רצועת עזה על ישראל, ופלישתם ליישובי הדרום ולבסיסי צה"ל באזורים הסמוכים לרצועת עזה.

המתקפה של ארגוני הטרור הפלסטינים התמקדה בהשתלטות על מוצבים צבאיים של צה"ל, לצד פלישה ליישובים וקיבוצים ישראלים בשטחי עוטף עזה (עוטף ישראל) לפרק זמן של מס' שעות.

במסגרת פלישתם ליישובי הדרום ביצעו המחבלים טבח במאות אזרחים ישראלים, ובהם נשים, תינוקות, ילדים וזקנים, לצד מקרי אונס והתעללות קשים אשר תועדו על ידם ופורסמו בכלי התקשורת העולמיים.

למעלה מ-1,100 אזרחים ישראלים וזרים נרצחו על ידי ארגוני הטרור אשר חדרו לשטחי ישראל במסגרת מתקפת הפתע. מקרב הנרצחים, ישנם מאות אזרחים ישראלים וזרים אשר נורו ונרצחו על ידי חוליות מחבלים במסיבת טבע שנערכה ליד היישוב רעים, בה השתתפו כ-3,500 בני אדם.

מלבד הטבח שבוצע באזרחים, ארגוני הטרור חטפו לשטח רצועת עזה למעלה מ-240 אזרחים וחיילים ישראלים לצד אזרחים זרים, לרבות עשרות ילדים ונשים.

מלחמת חרבות ברזל
קרדיט: Yehuda Bergstein / Shutterstock.com

מלחמת חרבות ברזל ואירועי ה-7 באוקטובר

ביום שבת בבוקר, ה-7 באוקטובר 2023 אשר אירע בחג שמחת תורה החל ירי טילים מאסיבי מצד ארגוני הטרור הפלסטינים לשטחי מדינת ישראל, ובכלל זאת לאזור הדרום, ירושלים וגוש דן.

על רקע מטחי הטילים, לקראת השעה 7:00 בבוקר כ-3,000 מחבלים המשתייכים לארגוני חמאס והג'יהאד האסלאמי, וכן תושבים פלסטינים המתגוררים ברצועת עזה חדרו לשטח ישראל והשתלטו על קיבוצים ויישובים הממוקמים בסמוך לשטחי הרצועה, לצד כיבוש מס' מוצבים של צה"ל.

המחבלים הצליחו לחדור לישראל באמצעות עשרות פרצות בגדר המערכת שנוצרו בעקבות שימוש במטעני חבלה וכלי רכב הנדסיים, לצד שימוש בכלי רחיפה, אשר אפשרו למחבלים להשקיף על השטח ולהעביר מידע לכוחות אשר חדרו מהקרקע.  

במהלך מתקפת הפתע אשר קדמה למלחמת חרבות ברזל המחבלים הוציאו להורג חיילים ופוצצו טנקים וכלי רכב משוריינים בעת השתלטותם על מפקדת אוגדת עזה, מוצב כיסופים, מוצב ארז וכן במהלך העימותים בבסיס נחל עוז ובסיסים נוספים.

לצד הקרבות מול חיילי צה"ל חוליות אחרות של מחבלים פלשו לערים שדרות ואופקים וכן ליישובי עוטף עזה וטבחו והוציאו להורג אזרחים. הפשיטה על יישובי הדרום אירעה במקביל לרצח המוני של אזרחים ישראלים וזרים אשר השתתפו באותה עת במסיבת טבע באזור קיבוץ רעים, אשר במהלכה נרצחו יותר מ-357 בני אדם, במה שנחשב כיום לפיגוע הבודד הרצחני ביותר שאירע מאז קום המדינה. 

בנוסף למקרי הטבח וההתעללות חמאס חטפו למעלה מ-240 אזרחים וחיילים, אותם הובילו המחבלים לשטחי רצועת עזה באמצעות כלי רכב וכן באופן רגלי. בהתאם לדיווחים, חלק מהחטופים הוצאו להורג לאחר חטיפתם, בעוד חטופים נוספים מוחזקים בתנאים קשים ואף סובלים מפציעות חודרניות ומסכנות חיים.

מלחמת חרבות ברזל
צילום: Yehuda Bergstein / Shutterstock.com

עימותים בין כוחות הביטחון למחבלים ביום הראשון של מלחמת חרבות ברזל

ביום הראשון של מלחמת חרבות ברזל, עם הגעתם של מחבלי חמאס והג'יהאד האסלאמי ליישובי הדרום, כיתות הכוננות ביישובים נלחמו במחבלים ופעלו על מנת למנוע את חדירתם, לצד קרבות שניהלו מול המחבלים שוטרי משטרת ישראל ולוחמי צה"ל אשר הוצבו בקרבת מקום, ובהם לוחמי חטיבת גולני.

בהמשך לכך, הוקפצו לאזור לוחמי יחידות עילית וכן יחידות מיוחדות נוספות של צה"ל ומשטרת ישראל, ובהן ימ"מ, שייטת 13, שלדג, סיירת מטכ"ל, לוט"ר ועוד אשר ניהלו קרבות מול המחבלים, וזאת במקביל להגעתם של כוחות צבאיים משמעותיים ובהיקפים גדולים יותר של צה"ל.

מלחמת חרבות ברזל ברצועת עזה

בשלב זה ועל רקע הלחימה מול המחבלים ביישובי הדרום החלה מלחמת חרבות ברזל עם התקפות של צה"ל מהאוויר ומהים ברצועת עזה, וזאת במקביל לגיוס נרחב של מאות אלפי חיילי מילואים לשטחי הכינוס בסמיכות לרצועת עזה.

בשלביה הראשונים של חרבות ברזל הופצצו יעדים רבים של חמאס והג'יהאד האסלאמי בשטחי הרצועה, לצד חיסול שורת בכירים בארגונים, ובכללם איימן נופל, מפקד חטיבת מחנות המרכז של חמאס.

ביום 13 באוקטובר 2023 כוחות חי"ר ושריון של צה"ל נכנסו לרצועת עזה, מתוך מטרה לתקוף מחבלים שלל חמאס ולנסות ולחלץ בני ערובה שנחטפו על ידי חמאס לעזה. גורמים ישראליים דיווחו באותו הזמן כי המבצע אינו מהווה חלק ממערכה קרקעית רחבה יותר, אלא פשיטה זמנית לרצועת עזה.

בהמשך, ביום 26 באוקטובר 2023 נכנסו כוחות קרקעיים של צה"ל לשטחי עזה. אירוע זה היווה כניסה קרקעית בהיקף מוגבל של צה"ל לרצועה, ובו לקחו חלק חטיבת גבעתי ואוגדת שריון 162, אשר נכנסו לרצועה בליווי טנקים ודחפורים. הפשיטה התרחבה בהמשך לכדי מערכה קרקעית מלאה וכניסתם של כוחות נוספים מס' ימים לאחר מכן.

מלחמת חרבות ברזל
קרדיט: Anas-Mohammed / Shutterstock.com

המערכה הצפונית במלחמת חרבות ברזל

במקביל למערכה הקרקעית ברצועת עזה נפתחה חזית בעצימות נמוכה בשטחה הצפוני של ישראל ובדרום בלבנון בין כוחות צה"ל לחיזבאללה, חמאס והג'יהאד האסלאמי, לצד מעורבותם של ארגוני טרור אסלאמיים-סונים הפועלים בלבנון.

הלחימה בצפון כללה ירי טילי נ"ט של חיזבאללה לעבר מוצבי צה"ל בצפון לצד ירי רקטות ליישובים ישראלים מצד חמאס והג'יהאד האסלאמי, וכן ניסיונות חדירה של חוליות מחבלים לשטחה של ישראל.

צה"ל השיב מנגד עם ירי ארטילרי ותקיפות מהאוויר באמצעות מטוסי קרב וכן מטוסים לא מאוישים, אשר הביאו לעשרות הרוגים בקרב שורות חיזבאללה וארגוני הטרור העזתים הפועלים בלבנון. 

מלחמת חרבות ברזל בראייה בינלאומית

מלחמת חרבות ברזל הביאה לתגובות, פעולות והצהרות שונות כלפי ישראל וחמאס בזירה הבינלאומית אשר התמקדו בטבח שבוצע ביישובי הדרום והמשך ירי הטילים לשטחה של ישראל על ידי חמאס מחד והמתקפות של צה"ל ברצועת עזה מאידך. 

המלחמה חזתה במעורבות גוברת מצדם של ארגונים בינלאומיים כדוגמת האו"ם, אשר שיאה בא לידי ביטוי בהחלטת מועצת הביטחון ביום 15.11.2023 אשר קראה להפסקת אש, שחרור החטופים הישראלים והגברת הסיוע ההומניטרי לשטחי רצועת עזה. 

בנוסף, ביה"ד הבינלאומי לצדק בהאג פתח בהליכים כנגד ישראל וזאת בעקבות בקשה שהוגשה על ידי דרום אפריקה ביום 29.12.2023. במהלך חודש ינואר 2024 נערכו דיונים במסגרת כתליו של ביה"ד בהשתתפותה של ישראל. 

בעקבות זאת ביה"ד הבינלאומי לצדק בהאג הוציא צווים בהם הורה לישראל לנקוט בכל הצעדים הדרושים על מנת למנוע רצח עם ברצועת עזה, ואולם מנגד לא הורה לישראל לעצור את מתקפותיה ברצועה.

בנוסף, ובמה שנחשב בגדר צעד חסר תקדים, התובע של ביה"ד הפלילי הבינלאומי ביקש מביה"ד להוציא צווי מעצר לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ולשר הביטחון יואב גלנט וכן למנהיגי חמאס יחיא סינוואר ואיסמעיל הנייה.

תוכן עניינים

פרויקטים מיוחדים

דעות ופרשנויות

דילוג לתוכן