חמאס
קרדיט: Anas-Mohammed / Shutterstock.com
חמאס הינו ארגון טרור אסלאמיסטי המשתייך לזרם הסוני באסלאם אשר מטרתו להקים מדינה פלסטינית על פי עקרונות ההלכה האסלאמית בשטחי מדינת ישראל, רצועת עזה, הגדה המערבית ומזרח ירושלים.
החמאס נוסד בשנת 1987 על ידי השייח' הפלסטיני אחמד יאסין כזרוע הצבאית של תנועת האחים המוסלמים בשטחי רצועת עזה. החל מהקמתו היווה חמאס בגדר יריב של אש"ף על השליטה ברחוב הפלסטיני וכאלטרנטיבה אסלאמית לאש"ף החילוני.
שאיפתו המוצהרת של חמאס לאחר היווסדות הארגון היתה לשחרר את 'פלסטין', אשר לדעת התנועה כוללת גם את השטחים הנכללים במסגרת מדינת ישראל, ולהקים שלטון הנוהג על פי כללי ההלכה האסלאמית.
בחמאס ממשיכים להאשים את נתניהו בכישלון המו"מ
מעבר רפיח וציר פילדלפי במוקד השיחות להפסקת אש
המועמדים לראשות הזרוע המדינית של חמאס לאחר עידן הנייה
לבנון ממתינה בציפייה ובדריכות לקראת מתקפה של ישראל
נסראללה: הפסקת אש בלבנון קשורה להפסקת אש ברצועת עזה
חמאס: לא ביצענו שינויים משמעותיים במתווה
חמאס באינתיפאדה הראשונה
במהלך האינתיפאדה הראשונה חמאס החל לתקוף את ישראל באמצעות ביצוע פעולות חטיפה ורצח של חיילים ישראלים, לצד הקמה ושימוש ביחידות ייעודיות, ובהן יחידה 101, שמטרתן היתה להוציא לפועל פיגועי טרור במהלך ההתקוממות הפלסטינית.
על אף שבתחילה פעל חמאס לצד ארגונים פלסטינים נוספים, בהמשך ארגן מחדש את יחידותיו אשר חברו קודם למוג'אהידון הפלסטינים, וגיבש זרוע צבאית נפרדת עבור הארגון אשר נקראה גדודי עז א-דין אל-קסאם, אותה הוביל המהנדס יחיא עיאש.
בשלהי שנת 1992 ובעקבות הריגתו של שוטר מג"ב, ישראל הגלתה כ-400 אנשי חמאס וג'יהאד אסלאמי לדרום לבנון, אשר היתה מצויה תחת שליטה ישראלית באותה העת. השהות של אנשי הארגון סייעה לחמאס עקב הקשרים שנוצרו בין אנשיו לבין חיזבאללה, אשר סייעו לחברי הארגון ללמוד כיצד לתכנן פיגועי התאבדות, תוך שימוש במפגעים ובמכוניות תופת.
פעילותו של חמאס במהלך האינתיפאדה הראשונה זיכו את חברי הארגון בשבחים מצד הרחוב הפלסטיני. סקרים שנערכו במהלך שנת 1993 העידו על תמיכה של 13% מקרב הפלסטינים בחמאס, ואולם נמוך מזה של הפתח אשר שמר על נאמנותם של כ-45% מתושבי הגדה מהמערבית, רצועת עזה ומזרח ירושלים.
עלייה בהיקף הפעילות של חמאס באינתיפאדת אל אקצא
האינתיפאדה השנייה, או כפי שכונתה על ידי הפלסטינים, 'אינתיפאדת אל אקצא', התאפיינה בתחילתה בהפגנות המוניות של הציבור הפלסטיני אשר לוו בתקריות אלימות בין הצדדים ובתמיכה של הציבור הפלסטיני בהתנגדות אלימה כנגד ישראל.
בהתאם לכך שיעורי התמיכה בחמאס עלו בהתמדה ל-17%, אשר אימץ כאמור את דרך הטרור מול ישראל. ארגון חמאס, בהובלת הזרוע הצבאית גדודי עז א-דין אל-קאסם, עשה שימוש בפיגועי התאבדות ובלוחמת גרילה כנגד אזרחים וחיילים ישראלים. במסגרת זאת, חמאס היה אחראי לכמעט ממחצית מכ-135 פיגועי ההתאבדות אשר התרחשו באותה התקופה, ואשר הובילו למותם של אלפי ישראלים.
כמה שנים לאחר פרוץ האינתיפאדה הציע מנהיג חמאס אחמד יאסין לישראל הפסקת אש ותקופת רגיעה ממושכת של 10 שנים, אשר כנגדה דרש הארגון הכרה ישראלית והקמה של מדינה פלסטינית בשטחי הגדה המערבית, רצועת עזה ומזרח ירושלים.
במסגרת זאת דחה יאסין את הדיונים על שאלת הפליטים הפלסטינים, תוך ניסיון לאמץ מודל של 'שחרור' אשר יתבצע בהדרגה מול ישראל. עם זאת, הצעתו של מנהיג חמאס (אשר חוסל בהמשך בתקיפה אווירית של ישראל) לא לוותה בהכרה בזכות קיומה של ישראל או בהסכמה פלסטינית לסיום הסכסוך הישראלי פלסטיני, ולא התקבלה על ידי ישראל.
חמאס בפוליטיקה הפלסטינית
חמאס הסכים להשתתף בבחירות שנערכו בשנת 2006 לפרלמנט הפלסטיני ולממשלה הפלסטינית, אשר תחת שליטתה היו השטחים אשר נמצאו בגדה המערבית וברצועת עזה. במערכת הבחירות חמאס אימץ מדיניות של טוהר מידות במסגרת הממשל ומאבק בשחיתות, והתמודד מול מרואן ברגותי אשר ייצג את תנועת הפתח בבחירות, בסיוע ובתמיכה של ישראל וארה"ב אשר התבטא בכספים אמריקאים שהועברו לרשות הפלסטינית ומתן האפשרות לפלסטינים ממזרח ירושלים להצביע בבחירות, תחת ההנחה כי הדבר יטיב עם תנועת הפתח.
בבחירות אשר התקיימו בשנת 2006 חמאס זכה ברוב בפרלמנט, כאשר לאחר הבחירות הוקמה בחודש במרץ 2007 ממשלת אחדות לאומית פלסטינית בראשות ראש הממשלה איסמעיל הנייה מחמאס. עם זאת הממשלה הפלסטינית החזיקה מעמד לזמן קצר, כאשר בשנת 2007 נוצר פיצוץ בין חמאס ופתח על רקע התחרות על השליטה במינויים למנגנוני הביטחון הפלסטיניים.
במהלך הקרבות אשר פרצו ברצועת עזה השתלט חמאס על הרצועה, ואילו הפלגים המזוהים עם תנועת הפתח ואבו מאזן הדיחו במקביל את אנשי חמאס מהממשלה בשטחי הגדה המערבית. ישראל מצידה החליטה להטיל מצור ופיקוח על שטחי עזה תחת ההנחה כי אבדן השליטה של הפתח בטריטוריה העזתית והעברתה לידי חמאס, אשר במצעו התחייב להשמדת ישראל, מציבה איום כלפיה.
עימותים בין חמאס לבין ישראל
העימותים של חמאס מול ישראל אשר התרחשו לאחר תקופת האינתיפאדות התבטאו במבצעים רחבי היקף של צה"ל בשטחי הרצועה, ובכלל זאת בתקיפות אוויריות ובפעולות קרקעיות. מנגד חמאס החל לפעול באמצעות ירי טילים על שטחי מדינת ישראל, בהמשך לפיתוח מערך רקטי על ידי הארגון, אשר כלל טילים קצרי וארוכי טווח אשר נכון להיום מכסים חלקים ניכרים ממדינת ישראל.
במסגרת זאת ניתן למנות את מבצע עופרת יצוקה אשר החל בסוף שנת 2008 ונמשך במשך כ-3 שבועות; מבצע עמוד ענן אשר נמשך כשבוע בחודש נובמבר 2012 ואשר במהלכו חוסל מפקד הזרוע הצבאית של חמאס אחמד ג'עברי, במקביל לירי של אלפי טילים לשטחה של ישראל; מבצע צוק איתן בשנת 2014; מבצע שומר החומות שהחל בחודש מאי 2021 בעקבות ירי טילים על ידי חמאס לכיוון ירושלים, ואשר לווה בהפרות סדר ובעימותים בין ערבים לבין יהודים בשטחי מדינת ישראל.
האידאולוגיה של חמאס ותפיסתו המדינית
לתפיסת חמאס שטחי 'פלסטין', אשר בהתאם להשקפת הארגון כוללים גם את שטחי מדינת ישראל, נחשבים בעיני חמאס כאל וואקף, קרי קניין דתי מעצם היותה של האדמה מצויה לטענת הארגון בשטחי דאר אל-אסלאם וככזו אשר אמורה להישלט ולהתנהל על פי חוקי השריעה האסלאמית.
חמאס מאמץ את דרך הגי'האד וההתנגדות בכל הקשור למאבק בישראל במסגרת הסכסוך הישראלי פלסטיני, ורואה בה כאל חובה החלה על המוסלמים, תוך פסילת עקרון שתי המדינות. על אף שלאורך השנים עמדתו של חמאס עברה שינויים והתאמות אל מול השינויים בנסיבות האזוריות ורצונו של הארגון לקבל לגיטימציה מאת הקהילה הבינלאומית, לא ברור אם התנועה אכן מסוגלת לפעול לשם פתרון הסכסוך והכרה קבועה בישראל ובפתרון שתי המדינות.
במובן זה נבדל חמאס מהנהגת הפתח וארגון אש"ף אשר בוחרים במודע להימנע מדרך ההתנגדות והטרור, אגב אימוץ שיטות דיפלומטיות וצעדים חד צדדיים על מנת לקדם את השאיפות הלאומיות של הפלסטינים.
מנהיגה של תנועת חמאס, חאלד משעל, אישר את מוכנותו של הארגון לקבל את פתרון שתי המדינות לאחר ניצחון הארגון בבחירות לפרלמנט הפלסטיני בשנת 2006. בהקשר זה, בכירים בחמאס התייחסו לאמנת הארגון ככזו שאינה משקפת את עמדת התנועה בהווה, והדגישו כי האמנה אינה ניתנת לשינוי עקב סיבות פנימיות בתוך חמאס.
בהמשך לזכייתו בבחירות לרשות הפלסטינית בשנת 2006 פרסם חמאס את תוכנית החקיקה הרשמית שלו אשר כללה את הפניית הסוגיה של ההכרה בישראל למשאל עם. עמדותיו של הארגון בדבר מוכנותו להעמיד את פתרון שתי המדינות למשאל עם עלו גם במהלך פגישה שנערכה בין חאלד משעל לבין נשיא ארה"ב לשעבר ג'ימי קרטר. עם זאת בכירים בחמאס משמיעים לעיתים הצהרות סותרות סביב הסכסוך הישראלי פלסטיני, תוך עריכת השוואות בין ישראל והפלסטינים לבין מזרח ומערב גרמניה, אשר לא הכירו אחת בשנייה במהלך תקופת המלחמה הקרה.
אלמנטים אנטישמיים בתפיסתו של חמאס
לצד התמיכה בהקמתה של מדינה פלסטינית אסלאמית בכל השטחים שממערב לנהר הירדן אמנת חמאס כפי שאומצה על ידי הארגון לאחר הקמתו מכילה קטעים אנטישמיים, ואף מתארת את החברה הישראלית במוטיבים נאצים.
התבטאויות של בכירים בחמאס ופרסומים המזוהים עם הארגון בכל הקשור לישראל מלווים לעיתים ברטוריקה אנטישמית, והיעדר הפרדה בין ציונים (יהודים החיים בישראל) לבין יהודים.
השקפות אלו מתקיימות לצד ניסיונות של הארגון להציג תמונת מצב שונה וזאת בין היתר בהתבטאויות מצד בכירים בחמאס כדוגמת איסמעיל הנייה, אשר מנסים להדגיש את התנגדותו של חמאס לישראל ולא ליהודים מעצם היותם יהודים.
שלטונו של חמאס ברצועת עזה והחלת חוקי השריעה
חמאס מכחיש כ בכוונתו להחיל את חוקי השריעה האסלאמית בשטחי רצועת עזה, ומתייחס להלכה הדתית כאל סטנדרט שיש לשאוף אליו, ואולם אין ליישם את חוקי האסלאם בכפייה. עם זאת עדויות של תושבים בעזה תיארו ניסיונות של חמאס לכפות סגנון חיים דתי על הפלסטינים, דבר שהתבטא בין היתר בכפיית לבוש התואם את הקוד האסלאמי על תלמידים, במקביל להתנגדות של האוכלוסייה לצעדיו של הארגון.
בהקשר זה, נשים פלסטיניות אשר מתגוררות ברצועה תיארו סדר יום נוקשה בכל הקשור ליחס לנשים, אשר לטענתן אינן יכולות לומר את דעתן ולצאת מביתן לבד, תוך הצגת הפעולות של חמאס כאל ניסיון לכפות את עקרונות הארגון על האוכלוסייה.
חמאס פועל בשטח הנתון לפיקוח וניטור בכל הנוגע למעבר של אנשים, כספים וסחורות, בעוד שיכולתו לקיים קשרי מסחר מוגבלת מפאת היותו מסווג כארגון טרור מצד מדינות מערביות ונתון לסנקציות.
על אף זאת, חמאס מפעיל רשת ענפה של מקורות מימון אשר מסייעת לארגון הטרור לקדם את פעילותו, הן ברצועת עזה והן מחוץ לשטחי הרצועה.
אפיקי הכנסתו של חמאס הינם חוצי גבולות, ומקורם מחד הינו בפעילות ישירה של חמאס ומאידך בסיוע שהארגון מקבל מאנשים פרטיים, ארגונים ומדינות.
ראשית, ריבונותו ושליטתו בשטחי רצועת עזה מציבות את חמאס בפוזיציה לגבות מסים מתושבי הרצועה, אשר מונה כשני מיליון בני אדם, וכן מבעלי עסקים.
בעניין זה, היקף ההכנסות של חמאס ממסים עומד על מאות מיליוני דולרים ובחלקו מתבסס על מיסוי שמחיל הארגון על מעבר סחורות אל שטחי הרצועה ומחוצה להם.
בנוסף לכך יש לציין את הכספים שארגון הטרור גובה בגין הפעלת המנהרות בציר פילדלפי, בהן מוברחות סחורות לשטחי עזה.
כמו כן, חמאס מפעיל מערך השקעות אשר מוערך בשווי של מאות מיליוני דולרים ומנוהל על ידי משרד ההשקעות של הארגון.
פעילות זו נעשית בפועל על ידי פעילים של הארגון אשר יושבים מחוץ לגבולות רצועת עזה ובאמצעות תאגידים שבבעלותו.
מקור הכנסה בולט אחר של חמאס הינו המימון שמקבל הארגון ישירות ממדינות אחרות, ובייחוד הרפובליקה האסלאמית של איראן והנסיכות הקטארית שבמפרץ הפרסי.
מימון זה נעשה באמצעות העברות כספים לחמאס ואנשיו בהסתייעות בחברות ייעודיות הקיימות לשם כך.
כספים כאמור מיועדים בחלקם לחמאס ואנשיו, הן לצרכים אישיים והן לצרכי פעילות הטרור של הארגון, ואחרים משמשים למטרות אזרחיות ובראשן ניהולה השוטף של רצועת עזה ותשלומים למשרדי ממשלה.
בנוסף לכך, חמאס מקבל סיוע מצד איראן ובעלות בריתה בציר השיעי אשר בא לידי ביטוי בייעוץ והכשרות וכן באספקה של ציוד ואמצעי לחימה.
נדבך אחר של הכנסה מתבסס על כספים המועברים לחמאס מהציבור הרחב באמצעות מערך בינלאומי ומתוחכם של תרומות וצדקה וכן קמפיינים של מימון המונים באמצעות פלטפורמות דיגיטליות.
בהקשר זה, חמאס מקיים קשרים עם ארגונים במדינות האסלאם וכן ביבשת אירופה וארה"ב אשר מגייסים כספים המועברים ישירות אל התנועה או שעוברים הלבנה בסיוע של גופים אחרים.
חלק מהכספים משמשים למטרות לגיטימיות, נתון אשר מקשה על איתורם של כספים אחרים שמיועדים למטרות טרור.
לצד זאת, ארגון הטרור נהנה מהכנסות אשר מתקבלות כתוצאה מסחר בנכסים דיגיטליים ומתבצעת באמצעות חשבונות המקושרים אליו, וזאת בסיוע של ארגונים המתמחים בכך.