עיקרי הדברים
השבוע השני לחודש אפריל 2024 התאפיין בהמשך ההמתנה לפתיחתה של מערכה צבאית ברפיח, במקביל להעברת מוקד הלחימה למחנות המרכז ברצועת עזה.
כלי תקשורת ערביים מדווחים על הפצצות כבדות של צה"ל במחנה נוסייראת אשר החלו ביום שלישי, לצד פשיטה קרקעית של הכוחות בשחר יום חמישי.
במקביל להמשך המערכה הצבאית ישראל וחמאס ממשיכות במגעים לעסקה אשר תוביל להפסקת אש ולשחרור החטופים בתיווכן של ארה"ב, קטאר ומצרים.
ישראל מגלה גמישות גבוהה מבעבר לדרישותיו של חמאס הנוגעות לחזרתם של תושבים פלסטינים לצפון רצועת עזה, לצד הסכמות מסתמנות באשר לשחרורם של אסירים פלסטינים אשר נשפטו למאסר עולם בישראל.
מהעבר האחר בחמאס מסרבים לעת עתה להתגמש על דרישות הארגון לקבלת ערבויות לסיומה של המלחמה ונסיגה של כוחות צה"ל מהרצועה, שתי סוגיות אשר כרגע עומדות במוקד המחלוקת במסגרת המגעים.
רצועת עזה
בהצהרה לתקשורת שניתנה ביום שלישי מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן הטיל ספק כי ישראל תחל במבצע צבאי ברפיח לפני המועד הצפוי לשיחות בוושינגטון אשר עתידות להתמקד במלחמת חרבות ברזל.
דבריו של בלינקן נאמרו בהמשך לדברים שנשא ראש הממשלה בנימין נתניהו יום קודם לכן במסגרתם הכריז כי נקבע מועד לתחילתו של המבצע ברפיח, בעוד מזכיר המדינה האמריקאי שלל עדכון מצד ירושלים לוושינגטון בעניין.
במהלך מסיבת עיתונאים שערך יחד עם מקבילו הבריטי דיוויד קמרון, בלינקן נשא את הדברים הבאים: "אני לא צופה שפעולות כלשהן יינקטו לפני השיחות הללו, ולצורך העניין אני לא רואה שום דבר מיידי. אבל יש הרבה עבודה לעשות ואנו ממשיכים להאמין שפעולות צבאיות מהותיות ברפיח יהיו מסוכנות ביותר עבור אזרחים שיילכדו בדרך."
בתוך כך, כוחות צה"ל נכנסו למחנה הפליטים נוסייראת בלילה שבין רביעי לחמישי במה שנדמה כמבצע צבאי אשר נועד לטפל בגדודי חמאס במחנות המרכז ברצועת עזה באזורים שבהם צה"ל עוד לא פעל בהם קרקעית.
פרסומים בתקשורת הערבית מדווחים על תקיפות אוויריות של צה"ל באזורים שונים במרכז רצועת עזה אשר מתרחשות על רקע תחילתו של חג שבירת הצום המוסלמי עיד אל-פיטר.
התקיפות האוויריות במחנה נוסייראת החלו ביום שלישי, בעוד פרסומים פלסטינים מדווחים על 14 הרוגים עם תחילת המבצע (www.wafa.ps, 9.4.2024).
בהתאם לדיווחים ערביים במסגרת המתקפה נכנסו למחנה הפליטים נוסייראת דחפורים וכלי רכב צבאיים נוספים וזאת בחיפוי אווירי ומתקפות אינטנסיביות באזורים שונים בצפון המחנה (www.aawsat.com , פורסם ביום 11.4.2024).
בנוסף ומלבד המבצע במחנה נוסייראת מתבצעות תקיפות של צה"ל גם באל-בוריג', אל-מגאזי ודיר אל-בלח (www.alaraby.com, פורסם ביום 11.4.2024).
בהתאם למשרד הבריאות בעזה מניין ההרוגים הפלסטינים במסגרת מלחמת חרבות ברזל עומד על כ-33,482 בני אדם בעוד ישנם למעלה מ-76,000 פצועים (www.aawsat.com, 11.4.2024).
ביום רביעי צה"ל חיסל מהאוויר שלושה מבניו של ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה, בעת ששהו במכונית במחנה הפליטים שאטי שבצפון הרצועה (www.aljazeera.net, פורסם ביום 10.4.2024).
במסגרת התקיפה אשר בוצעה באמצעות טיל אשר שוגר ממזל"ט חוסלו גם כמה מנכדיו של הנייה. בהתאם לדיווחים ערביים כ-60 מבני משפחת הנייה נהרגו לאורך השנים בעימותים כנגד ישראל.
בתגובה לתקיפה הנייה אמר את הדברים הבאים: "אני מודה לאלוהים על הכבוד הזה שבו העניק לנו את מות הקדושים של שלושת בני וכמה נכדי… עם הכאב והדם הזה, אנו יוצרים תקוות, עתיד וחופש עבור עמנו, המטרה שלנו והאומה שלנו" (www.aljazeera.net, פורסם ביום 10.4.2024).
עוד הוסיף הנייה ואמר "הכיבוש מאמין שבאמצעות הכוונה של בני המנהיגים הוא ישבור את נחישות עמנו. אנחנו אומרים להם שהדם הזה רק יגרום לנו להיות איתנים יותר בעקרונות שלנו ובדבקות בארצנו" (www.palinfo.com, פורסם ביום 11.4.2024).
בהמשך לתקיפה בחמאס פרסמו הצהרה במסגרתה הדגישו כי מדובר לדבריהם בפעולה נואשת של ישראל אשר אינה מצליחה להביא להישגים בשטח, מתוך תקווה שהחיסול יסייע לה במסגרת שיחות המשא ומתן מול חמאס.
החיסול גרר תגובות רבות בקרב מנהיגים מוסלמים ברחבי העולם, ובהם נשיא טורקיה ארדואן אשר אמר כי "ישראל תישא באחריות בפני החוק על פשעיה נגד האנושות" (www.alarab.co.uk, פורסם ביום 10.4.2024).
מנהיגים נוספים ובהם אבו מאזן וכן ראש ממשלת ושר החוץ של קטאר ניחמו את הנייה על 'מות הקדושים' של ילדיו ונכדיו.
הנייה מצדו הדגיש שהאירוע לא ישפיע על התנהלות חמאס במו"מ מול ישראל, על רקע בחינה של הצעות חדשות להפסקת אש בין הצדדים.
מו"מ לשחרור החטופים
ביום ראשון משלחת מטעם חמאס הגיעה לקהיר לצורך המשך המגעים להפסקת אש ושחרור החטופים במעורבותן של ארה"ב, מצרים וקטאר.
המגעים מתנהלים לאחר הגמשת עמדותיה של ישראל במסגרת השיחות והעברת הצעה מעודכנת לחמאס על רקע המשך הלחצים המופנים כלפי הדרג המדיני אשר מתבטאים בהפגנות הנערכות בעולם הקוראות לעצור אספקה של אמצעי לחימה לישראל, כמו גם בהתבטאויותיהם של מנהיגים מקרב בעלות בריתה.
ההתגמשות מהצד הישראלי מתמקדת בעיקרה במוכנותה של ישראל לחזרה של מס' מוגבל של תושבים פלסטינים לצפון רצועת עזה, אשר היוותה אחת מבין דרישותיו של חמאס אשר אליהן ישראל לא נענתה עד כה.
בהמשך לכך, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן דחק בתחילת השבוע במצרים וקטאר ללחוץ על חמאס להסכים להצעה החדשה להפסקת אש, במסגרתה ישוחררו החטופים, וזאת כחלק מהסכמות רחבות יותר באשר להפסקה ממושכת יותר בלחימה (www.politico.eu, פורסם ביום 6.4.2024).
דיווחים בתקשורת הערבית מתארים עסקה בת שלושה שלבים (www.palinfo.com, 9.4.2024):
השלב הראשון מסדיר את שחרורם של 40 חטופים ישראלים חיים מכל הקטגוריות כנגד שחרורם של 900 אסירים פלסטינים, ובהם 100 אסירים המרצים מאסר עולם.
בשלב זה תושבים פלסטינים יורשו לחזור לביתם בצפון הרצועה (ללא הסדרה של כמות התושבים אשר יורשו לחזור), במקביל לנסיגה של כוחות צה"ל מהרחובות המרכזיים סלאח א-דין ואל-ראשיד.
ישראל גם הסכימה להעלות את היקף הסיוע ההומניטרי ל-500 משאיות סיוע אשר ייכנסו מדי יום לרצועת עזה;
בשלב השני ישוחררו החטופים הישראלים כנגד שחרור האסירים הפלסטינים ותופסק הלחימה, מבלי לנקוב במספרם של האסירים;
בשלב השלישי יוחזרו גופותיהם של חטופים ישראלים המוחזקות בידי חמאס.
גורמים רשמיים בישראל הביעו אופטימיות באשר להסכמות עתידיות אשר יתבססו על נסיגה חלקית של כוחות צה"ל מהרצועה (www.bloomberg.com, פורסם ביום 8.4.2024), בשאיפה שההגמשה בתנאים תוביל להסכמות גם בקרב חמאס לעסקה.
בתגובה לכך בחמאס ממשיכים לתאר את ההצעה הישראלית "בלתי מתפשרת" וכזו שלא נענית לאף אחת מהדרישות של העם הפלסטיני וההתנגדות הפלסטינית (www.palinfo.com, 9.4.2024), לצד הבהרה מטעם חמאס לפיה בארגון ממשיכים לבחון את ההצעה.
בהקשר זה, בחמאס ממשיכים לעמוד על דרישותיו המרכזיות של הארגון לצורך שחרור החטופים ובמרכזן הפסקת אש קבועה בלחימה ונסיגת מוחלטת של צה"ל מרצועת עזה (www.aljazeera.com, פורסם ביום 6.4.2024), תנאים אשר עדיין אינם מוסכמים על ידי ישראל.
בהתאם לדבריו של איסמעיל הנייה, על המגעים המתקיימים במסגרת המו"מ להתחיל מהעיקרון המסדיר את סיומה של המלחמה והפסקת אש קבועה.
הזירה הבינלאומית
המשך הלחימה ברצועת עזה, העלייה במס' ההרוגים וההחמרה במצב ההומניטרי ממשיכים להעמיק את הביקורת הבינלאומית המופנית כנגד ישראל בקרב בעלות בריתה המערביות, כמו גם במדינות ערב והאסלאם.
בדברים שנשא השבוע הנשיא האמריקאי אמר ביידן "אני חושב שהוא [בנימין נתניהו] עושה טעות. אני לא מסכים עם גישתו", וזאת בהתייחסותו של הנשיא להתנהלותה של ישראל ברצועת עזה.
התבטאויותיו של ביידן מגיעות בהמשך להצהרות שנשמעו מכיוונו בימים האחרונים במסגרתן התנה את המשך הסיוע האמריקאי לישראל בהכנסה של סיוע הומניטרי לרצועת עזה.
ראש ממשלת אירלנד סיימון האריס הפנה מצדו ביקורת נוקשה כלפי בנימין נתניהו בעקבות מה שכינה כ-"רצח העם" שראש ממשלת ישראל מוביל לכאורה מאז 7 באוקטובר (www.felesteen.news, פורסם ביום 9.4.2024).
עוד הדגיש המנהיג שהעם האירי נגעל מהמעשים כביכול, אגב דרישתו להפסיק את האש ברצועה ולהכניס סיוע הומניטרי.
התפתחויות נוספות בזירה הבינלאומית הגיעו גם מכיוונה של טורקיה, אשר לראשונה מתחילת המלחמה אישרה חבילת סנקציות כנגד ישראל (www.felesteen.news, פורסם ביום 9.4.2024).
לדברים אלו התייחס גם שר החוץ הטורקי אשר אמר כי טורקיה החליטה לנקוט בצעדים כנגד ישראל בעקבות המגבלות שאותן מטילה ישראל לכאורה על ניסיונותיה של טורקיה לספק סיוע הומניטרי לרצועת עזה.
לצד התבטאויות של מקבלי ההחלטות יש לציין כי מזה מס' חודשים הולכת ומתחזקת תנועת מחאה עולמית כנגד מלחמת חרבות ברזל המגנה את התנהלותה של ישראל ומתמקדת בטענה לפיה המערכה הצבאית מהווה בבחינת 'רצח עם'.
מלבד אותן האמירות ארגוני זכויות אדם מקדמים נראטיבים לפיהם ממשלת ישראל עושה שימוש ברעב כנשק מלחמה מול הפלסטינים, אשר הביא למותם של ילדים ברצועת עזה (www.palinfo.com, פורסם ביום 9.4.2024).
הטענות המופנות מצד ארגוני מחאה וארגוני זכויות אדם מלוות בקריאה לעצור מכירה של אמצעי לחימה לישראל לצד הדרישה להטלת סנקציות.
נזכיר כי הביקורת כנגד ישראל החמירה לאחרונה לאחר הפגיעה באנשי ארגון המטבח העולמי ברצועת עזה והריגתם של שבעה מעובדי הארגון ההומניטרי אשר פועל בין היתר על מנת לספק אוכל לנזקקים באזורי מלחמה בעולם.
בתגובה לאירוע אשר גרר ביקורת קשה מהבית הלבן, ראש הארגון, השף חוזה אנדרס, התראיין לתקשורת האמריקאית ואמר שמלחמתה של ישראל בעזה אינה נדמית כמלחמה כנגד הטרור או מלחמה הגנתית וטען שישראל נלחמת "מלחמה כנגד האנושות עצמה".
על רקע אותן ההתפתחויות, שר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין דיבר השבוע בפני ועדה מטעם הסנאט בעודו מתייחס למלחמה ואמר כי לארה"ב אין כל הוכחה לפיה ישראל מבצעת רצח עם בעזה (www.axios.com, פורסם ביום 4.9.2024).
התבטאותו של אוסטין עוררה גל של דיווחים ושמועות אשר התמקדו בכך ששר ההגנה לא הכחיש את קיומו של רצח עם ברצועת עזה.
הדברים מצטרפים לדיווחים בבריטניה על פיהם הממשלה הבריטית קיבלה חוות דעת משפטית אשר לא נחשפה בפני הציבור באשר לתמיכתה של בריטניה בישראל על רקע המצב ברצועת עזה, במקביל להחלטתה של הממשלה הבריטית להמשיך ולהעביר אמצעי לחימה לישראל.
סיטואציה זו העלתה את החשד בקרב הציבור הבריטי באשר לעמדות המצוינות בחוות הדעת, לצד סיקורים נרחבים בכלי התקשורת בממלכה המאוחדת.
כתגובה לאירועים האחרונים ובעקבות דרישתו של הנשיא האמריקאי ביידן ישראל הסכימה לפתוח מעברים נוספים לרצועת עזה אשר דרכם ייכנס סיוע הומניטרי, לרבות השימוש בנמל אשדוד וכן הקמה של מעבר גבול חדש לשטחי הרצועה.
