מדינות ערב

ישנן 22 מדינות ערביות מרחבי המזרח התיכון החברות בליגה הערבית, אשר אוכלוסייתן דוברת ערבית ומזוהה עם דת האסלאם. עד שנות ה-90 במאה ה-20 נתפסו מדינות ערב כבעלות כלכלה ומשטר פחות מפותחים ביחס לאזורים אחרים בעולם. 

על אף כי מדינות באירופה, אסיה וחלקים מאפריקה החלו לחוות התפתחויות כלכליות על רקע אימוץ עקרונות של שוק חופשי לצד קידום משטרים דמוקרטיים המתבססים על זכויות אדם ובחירות חופשיות, מגמה כאמור לא התרחשה בקרב מדינות ערב וארצות האסלאם במזרח התיכון.

המשטרים במדינות ערב

מדינות ערב מתאפיינות במידה רבה בשלטון אוטוריטרי חילוני, כדוגמת המשטרים במצרים ובסוריה, או בשלטון מלוכני, כדוגמת ערב הסעודית, מרוקו וירדן. על אף העובדה כי ישנן ארצות ערביות שבהן מתקיימות בחירות לרשות המבצעת, הממשל באותן מדינות נעדר במידה רבה מאפיינים דמוקרטים ליברלים, בהם חופש העיתונות ושמירה על זכויות אדם.

בעידן שלאחר האביב הערבי, ולמרות הדחתם של שליטים ערביים אשר נטלו סמכויות בהיקף נרחב במהלך שנות כהונתם (בהם חוסני מובארכ במצרים, זין אל-עאבדין בן עלי בתוניסיה, מועמר קדאפי בלוב ועוד) וקריאות התמיכה בדמוקרטיה וזכויות אדם, נראה כי מגמת המהפכנות וההשתחררות משלטון ריכוזי לא הושלמו בעולם הערבי.

מהצד השני ועל אף החשש מפני השתלטותם של גורמים אסלאמיסטיים על ארצות ערב, ובייחוד ארצות אשר היו במוקד המהפכות של האביב הערבי, נדמה שקרנן של תנועות האסלאם הפוליטי והאחים המוסלמים במרכזן נמצאת גם היא במגמת ירידה.

מדד הדמוקרטיה לשנת 2016 סיווג את מרבית מדינות ערב כאל אוטוריטריות, למעט לבנון ועיראק שסווגו תחת הקטגוריה של משטרים היברידיים, ותוניסיה אשר נחשבת כדמוקרטיה.

דת האסלאם ואמונה במדינות ערב

עיקר האוכלוסייה במדינות ערב מזוהה עם דת האסלאם, המהווה דת אברהמית ואחת מהדתות המונותיאיסטיות (יחד עם היהדות והנצרות). האמונה המוסלמית מצדדת בכניעה מלאה לאל והקפדה על קיום משנתו של הנביא מוחמד, הנחשב בעיני המוסלמים כנביא החשוב מכולם וכאחרון הנביאים. 

לאחר מותו של מוחמד דת האסלאם התפתחה במהלך המאה ה-7 לספירה והתפשטה אל מחוץ לחצי האי ערב, לצפון אפריקה, מרכז אסיה ואף לאזורים באירופה.

הדת אשר מקורה בחצי האי ערב מבוססת על הסונה של מוחמד כפי שהיא מתועדת בספרות הסירה (המהווה אוסף של ביוגראפיות המתארות את חייו של מוחמד) ובספרות החדית' (התורה שבעל פה אשר הועלתה על הכתב המתארת אמרות ומנהגים של נביא האסלאם וחבר מרעיו). 

לצד האמור הספר הקדוש למוסלמים הינו הקוראן, אשר לפי האמונה ניתן למוחמד פסוקים פסוקים על ידי אללה באמצעות המלאך גבריאל, ואשר אותם מוחמד העביר אל מאמיני האסלאם. בזרמים המרכזיים של האסלאם הקוראן לעיתים אינו מפורש באופן מילולי, כאשר לאורך השנים התפתח ענף בחקר האסלאם המכונה ספרות התפסיר, אשר מפרשת את הקוראן. 

הסונה, החדית', הקוראן והתפסיר מהווים את הבסיס לחוק האסלאמי (השריעה), המורה למוסלמי כיצד להתנהל בחיי היום יום.

מדינות ערב במאה העשרים ואחת – פיגועי 11 בספטמבר, המלחמות בעיראק ואפגניסטאן והאביב הערבי

מס' אירועים מהותיים שהתרחשו במזרח התיכון בראשית המאה העשרים ואחת הובילו לשינויים ביחסי הכוחות האזוריים. במסגרת זאת ניתן לציין את פלישתה של ארה"ב לעיראק בשנת 2003 ואת מלחמת אפגניסטאן אשר החלה שנתיים קודם לכן, וזאת כתגובה לפיגועי 11 בספטמבר וכחלק ממלחמה כוללת של המעצמה האמריקאית בטרור.

אירועים בולטים נוספים החלו להתרחש בארצות ערב בשנת 2011 ובמשך שנים לאחר מכן במסגרת גלי מחאה, מהפכות וניסיונות מהפכה במזרח התיכון ובכלל זאת בצפון אפריקה, בלבנט, בסהר הפורה ובמפרץ הפרסי ואשר כונו "האביב הערבי". אירועים אלו הסתיימו בחלק מהמקרים בסילוקם של משטרים ומנהיגים ערביים אשר אחזו ברסן השלטון במשך עשרות שנים. המחאות הובילו בין היתר להפלת משטריהם של בן עלי בתוניסיה ומועמר קדאפי בלוב, הדחת נשיא מצרים חוסני מובארכ ולמלחמות אזרחים ארוכות בתימן ובסוריה.

שינויים אלו הביאו להתחזקותם של כוחות פוליטיים אזוריים אשר זוהו עם המחנה השיעי בהובלתה של איראן בארצות ערב, אשר הצליחה לייצר מנגנוני השפעה בלבנון, בעיראק, בתימן וברצועת עזה. 

לצד התחזקות הציר השיעי חלה התחזקות בכוחו של הזרם הסלאפי-ג'יהאדי ובראשו ארגון דאעש (המדינה האסלאמית), שהחל לכבוש שטחים נרחבים בעיראק ובסוריה. כיבושיו של דאעש וההישגים אשר נלוו לכך נעצרו עד לכדי היפוך במגמה והיחלשות הארגון, בהמשך לתקיפות הקואליציה בראשותה של ארה"ב באזור סוריה ועיראק, וסיועה של רוסיה למשטרו של בשאר אל-אסד במלחמת האזרחים שהתחוללה בסוריה.

תוכן עניינים

פרויקטים מיוחדים

מבט על

דעות ופרשנויות

דילוג לתוכן