במוקד
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז על עסקה עם הרפובליקה האסלאמית של איראן, שבמסגרתה לאיראן לא יהיה נשק גרעיני, וציין כי המסמכים נמצאים על סף השלמה. טראמפ תיאר את ההתפתחות כ"דבר גדול".
לדבריו, החתימה על המסמכים צפויה להתקיים בקרוב. הנשיא הודה למנהיגים המעורבים בתהליך וציין כי שוחח עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, לצד מנהיגים נוספים באזור.
בהמשך לכך, הבית הלבן פרסם מדבריו של טראמפ, שלפיהם ביטל מתקפה שתוכננה נגד איראן אמש, לאחר שהמגעים עם הרפובליקה האסלאמית אושרו, בהתאם להודעה, על ידי ההנהגה הבכירה בטהראן.
לפי הפרסום, ארה"ב וישראל, לצד מדינות נוספות ובהן ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות וקטאר, אישרו הן את עקרונות ההסכם והן את מרבית פרטיו המרכזיים.
רקע
הודעתו של טראמפ מגיעה לאחר מספר ימים מתוחים במיוחד, שבמהלכם הופל מסוק קרב אמריקאי מאש איראנית. מנגד, ארה"ב הגיבה בתקיפות נגד מטרות צבאיות באיראן, אשר מצדה המשיכה בצעדי תגמול נוספים.
ההתפתחויות הללו העלו חששות מפני הידרדרות נוספת ביחסים בין וושינגטון לטהראן ואף מפני התרחבות העימות למוקדים נוספים במרחב האזורי. על רקע זה, ההודעה על ההבנות המתגבשות בין הצדדים מסמנת שינוי מגמה ביחס לדינמיקה שאפיינה את הימים האחרונים.
בין השורות
הצהרותיו של טראמפ והמסרים שפרסם הבית הלבן מציגים תמונה של תמיכה רחבה יחסית בהבנות המתגבשות בין וושינגטון לטהראן, ובכלל זאת מצד ההנהגה הבכירה באיראן ומצד מקבלי ההחלטות בירושלים.
עם זאת, בשלב זה עדיין לא ברור מהו היקף התמיכה שלה זוכה העסקה בקרב כלל הצדדים המעורבים, ובייחוד בקרב ישראל והרפובליקה האסלאמית עצמה.
סימני השאלה הללו קיבלו ביטוי גם בתגובות שפורסמו באיראן בשעות שלאחר הודעתו של טראמפ. כך למשל, דובר משרד החוץ האיראני איסמאעיל באקאי אמר לסוכנות הידיעות IRNA כי בטהראן טרם התקבלה החלטה סופית בנוגע לעסקה.
בהקשר זה פרסמה לשכת ראש הממשלה מדבריו של נתניהו, שלפיהם: "אף שישראל אינה צד למזכר ההבנות, ראש הממשלה הביע את הערכתו למחויבותו של הנשיא טראמפ שההסכם הסופי בגמר המשא ומתן יכלול את הוצאת החומר המועשר, פירוק תשתיות ההעשרה, הגבלת ייצור הטילים והפסקת התמיכה של איראן בשלוחות הטרור שלה באזור".
הדברים בולטים במיוחד על רקע התנגדותה ארוכת השנים של ישראל להסכם הגרעין הקודם שנחתם בין איראן למעצמות. בירושלים טענו לאורך השנים כי ההסכם לא סיפק מענה מספק להיבטים מרכזיים בתוכנית הגרעין האיראנית, וכי הוא הותיר פערים משמעותיים מבחינת האינטרסים הביטחוניים של ישראל.
מכאן ומשם
לדברי הנשיא האמריקאי, ההסכם המתגבש צפוי למנוע מהרפובליקה האסלאמית להשיג נשק גרעיני. עם זאת, בשלב זה טרם פורסמו מלוא פרטיו, ולא ברור באיזו מידה הוא נותן מענה לדרישותיה של ישראל.
נזכיר כי ממשלת ישראל שבה והדגישה בשנים האחרונות את הקווים האדומים שלה במגעים מול איראן. בראשם עומדים הוצאת החומר המועשר משטחה של הרפובליקה האסלאמית והטיפול בתשתיות פרויקט הגרעין האיראני.
ואולם, מבחינת ישראל, סוגיית הגרעין אינה עומדת לבדה. בירושלים עמדו פעם אחר פעם גם על הצורך לטפל בפרויקט הטילים האיראני ובתמיכתה של טהראן בארגוני טרור ובארגוני פרוקסי הפועלים במרחב האזורי נגד ישראל.
מבט לעתיד
לצד ישראל וארה"ב, שחקן מרכזי נוסף בסוגיה הוא מדינות המפרץ הערביות, אשר עמדו במהלך מבצע "שאגת הארי" בפני מתקפות חוזרות ונשנות מצד הרפובליקה האסלאמית, שפגעו במתקנים צבאיים ואזרחיים בשטחן.
מנקודת מבטן של מדינות אלו, שאלת הגרעין האיראני היא רק חלק ממכלול רחב יותר של איומים. בהתאם לכך, היעדר טיפול במערך החימוש האיראני במסגרת הסכם עתידי, ובפרט בפרויקט הטילים ובמערך כלי הטיס הבלתי מאוישים, עשוי להותיר אותן תחת איום איראני מתמשך.
בהקשר זה, אי טיפול ביכולותיה הצבאיות של איראן, אשר שימשו אותה לא אחת במערכות מול ארה"ב, ישראל ומדינות ערב, לצד שימור מאזן הכוחות הקיים, עשויים להשפיע על הדינמיקה האזורית גם לאחר חתימת הסכם אפשרי.
במציאות שכזו עשויות מדינות המפרץ לחפש חלופות שיחרגו מהסתמכות בלעדית על המטרייה הביטחונית האמריקאית. חלופות אלו עשויות לבוא לידי ביטוי בחיזוק יכולותיהן הצבאיות וההגנתיות מחד גיסא, או לחלופין בהעמקת הדיאלוג והקשרים עם טהראן במטרה לצמצם את הסבירות לעימותים דומים בעתיד.
הדילמה הזו צפויה להמשיך ללוות את מדינות האזור גם אם ייחתם הסכם בין וושינגטון לטהראן, שכן מבחינתן שאלת היציבות האזורית והאיום הצבאי האיראני רחבה יותר מסוגיית הגרעין לבדה.
