מסגד אל אקצא

קרדיט: ESB Professional / Shutterstock.com

מסגד אל אקצא המכונה גם המסגד הקיצון ממוקם בתוך שטח הר הבית בעיר העתיקה שבירושלים. המסגד נבנה 73 שנים לאחר מות מוחמד בשנת 705 לספירה על ידי שושלת בית אומיה אשר מקום מושבה היה בדמשק באותם הזמנים ואשר התחרתה אל מול גורמים נוספים בעולם הערבי על ההנהגה והבכורה בקרב האומה המוסלמית המתפתחת. 

המסגד ממוקם בעיר העתיקה בירושלים במתחם רחב יותר המכונה חראם אל-שריף. מסגד אל-אקצא מהווה האתר השלישי הקדוש ביותר באסלאם, אחרי הכעבה במכה ומסגד הנביא במדינה, שתי ערים הממוקמות בערב הסעודית שבחצי האי ערב.

המסגד הינו אתר בעל משמעות דתית עבור המשתייכים לדת האסלאם. במסגד ובסביבתו נערכות תפילות והתכנסויות דתיות, כאשר האתר מהווה מוקד מרכזי לעלייה לרגל בקרב פלסטינים ומוסלמים ממדינות שונות בעולם.

בשל קדושתו למוסלמים ומיקומו במתחם העיר העתיקה בעל משמעויות דתיות ופוליטיות ליהדות ולנצרות מסגד אל אקצא מהווה מוקד לחיכוכים ועימותים על רקע פוליטי וטריטוריאלי. 

משמעות השם מסגד אל אקצא

מסגד אל-אקצא מוזכר בסורת אל־אִסְרא שבקוראן, המתארת את המסע הלילי של מוחמד מהמסגד הקדוש שבמכה אל המסגד הקיצון. 

מסגד אל אקצא מזוהה עם המסע הלילי של מוחמד לשמיים על גבי חמורו אל-בוראק, כאשר בהתאם לקוראן עלייתו השמיימה של נביא האסלאם החלה מהמסגד הקיצון. בשל זאת למסגד חשיבות מיוחדת עבור המוסלמים, שכן על פי המסורת באותו מאורע קיבל מוחמד את הנחיות התפילה בעבור האומה המוסלמית מאת אללה.

שיוך המסע הלילי של מוחמד לשמיים לעיר ירושלים ולמסגד אל-אקצא נוצר ביוזמת שושלת בית אומייה וזאת על רקע מאבקים אשר התקיימו בין ההנהגה האומיית למורדים בשלטון המרכזי שהתיישבו במכה. 

על כן ומתוך מטרה למנוע הגעה של מוסלמים למכה וצמצום המגע בין העולים לרגל למורדים, ניסה השלטון האומיי בסוריה להעלות את מעמד הקדושה של ירושלים והמסגד בעיני המוסלמים כך שישמשו כיעד לצרכי עלייה לרגל וכאלטרנטיבה למכה.

פרשנות אחרת מקשרת בין המסגד הקיצון אשר מופיע בקוראן למרחב שמיימי ואלוהי אשר אינו מתקיים בשטחי העולם הארצי.

מסגד אל אקצא
צילום: Aynur Mammadov / Shutterstock.com

מסגד אל אקצא בתקופת מסעות הצלב

ירושלים נכבשה במסגרת מסעות הצלב בשלהי המאה האחת עשרה על ידי הצלבנים אשר הקימו בטריטוריה את ממכלת ירושלים. במסגרת אותם אירועים השליטה על מסגד אל אקצא הועברה לכובשים הנוצרים בשטחי ארץ ישראל אשר קראו למסגד בשם 'מקדש שלמה' ולכיפת הסלע 'מקדש האל'. 

בעוד כיפת הסלע הפכה לכנסייה נוצרית אוגוסטינית מסגד אל-אקצא שימש כארמון מלכותי אשר בסמוך לו הוקמה מפקדת האבירים הטמפלרים. הטמפלרים העמיקו והרחיבו את הבנייה במסגד כאשר אגפים אשר נבנו בתקופתם משמשים כיום כמקום תפילה עבור נשים מוסלמיות בשטחי מסגד אל אקצא וכמוזיאון של אסלאם.

אל אקצא בתקופה העות'מאנית

העות'מאנים אשר עלו לשלטון וכבשו את שטחי ארץ ישראל המשיכו במלאכת הבנייה במתחם, הוסיפו את מקדש האצילים וכן בנו שלוש כיפות אשר הבולטת מביניהם מכונה 'כיפת הנביא'. 

תקיפת מסגד אל-אקצא

בחודש אוגוסט 1969 הוצתה שריפה במסגד אל-אקצא על ידי תייר אוסטרלי בשם דניס מייקל רוהאן, נוצרי אוונגליסטי, מתוך מטרה לקדם את הפרוסיה, משמע ביאתו השניה של ישו בהתאם לאמונה הנוצרית. האירוע כאמור עורר תגובות קשות כנגד ישראל מצד מדינות ערב והאסלאם, והאיץ בתורו את הקמתו של הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי בשנת 1972. 

בעקבות השריפה נבנתה כיפת המסגד מחדש בבטון וחופתה באלומיניום, ובשנת 1983 הוחלף כיסוי האלומיניום החיצוני בעופרת כדי להתאים את מראה המסגד לעיצוב המקורי.

בשנות ה-80 תוכננה מזימה לפוצץ את מסגד אל אקצא ואת כיפת הסלע על ידי יהודים מתוך מטרה להביא להתעוררות רוחנית בישראל ולצורך בנייתו של בית המקדש השלישי על מיקום המסגד.

מסגד אל אקצא
קרדיט: CEW / Shutterstock.com

אדמיניסטרציה במסגד אל אקצא

הגוף המנהלי האחראי על כל מתחם מסגד אל-אקצא מכונה "הוואקף הירושלמי", המשויך לממשלת ירדן.

הווקף הירושלמי אחראי על העניינים המנהליים במתחם מסגד אל-אקצא. הסמכות הדתית במקום, לעומת זאת, היא באחריות המופתי הגדול של ירושלים, שמונה על ידי הרשות הפלסטינית.

הבעלות על מסגד אל-אקצא היא נושא שנוי במחלוקת בסכסוך הישראלי-פלסטיני. במהלך המשא ומתן בפסגת קמפ דייוויד 2000, דרשו הפלסטינים בעלות מלאה על המסגד ושאר המקומות הקדושים לאסלאם במזרח ירושלים.

תוכן עניינים

פרויקטים מיוחדים

דעות ופרשנויות