הסכסוך הישראלי פלסטיני

הסכסוך הישראלי פלסטיני מהווה חלק מהסכסוך הישראלי ערבי הרחב יותר הנוגע בעיקרו למחלוקות הקיימות בין יהודים וערבים במרחב המזרח תיכוני באשר לשליטה על שטחי המנדט הבריטי הממוקמים באזור ארץ ישראל ההיסטורית ומאבקם של היהודים תושבי הארץ להקים באזור בית לאומי יהודי. 

התנועה הפן-ערבית משייכת את שטחי המדינה לאומה הערבית הגדולה, תביעה לה גם היבט דתי בהינתן כי הטריטוריה נשלטה בעבר על ידי שלטון מוסלמי ולפיכך נחשבת כחלק משטחי האומה האסלאמית (דאר אל אסלאם). 

מסכסוך אזורי עם מדינות ערב לסכסוך מקומי עם התנועה הפלסטינית

שורשיו של הסכסוך הישראלי-ערבי בסכסוך פוליטי על רקע שאיפות טריטוריאליות בעקבות קריסת האימפריה העות'מאנית ובלוחמת מיליציות ערביות מול היהודיות בתקופה הבריטית. 

הסכסוך בין היישוב היהודי לאוכלוסייה הערבית בשטחי המנדט הבריטי השתנה במשך השנים מעימותים בין ישראל למדינות ערב לסכסוך בין היישוב היהודי שהלך והתפתח בהדרגה לבין האוכלוסייה הפלסטינית אשר מרביתה עזבה את שטחי המדינה בעקבות אירועי מלחמת העצמאות. 

בהקשר זה, לאורך השנים לאחר הקמתה של מדינת ישראל החל הסכסוך לקבל מאפיינים מקומיים יותר, במסגרתם הוחלפה התביעה הערבית על השטח בתביעה להקמתה של מדינה פלסטינית. 

התפתחויות אלו התרחשו על רקע החתימה על הסכמי שלום עם מצרים וירדן והתגבשותה של הזהות הפלסטינית, במקביל לעלייתם של אש"ף וחמאס.
לפיכך, הסכסוך בין ארצות ערב לישראל על בסיס מחלוקות טריטוריאליות הסתיים בעיקרו, פרט לטענות טריטוריאליות של סוריה וחיזבאללה הנוגעות לרמת הגולן ולאזורים בצפונה של ישראל, כאשר מרכז הכובד עבר לעימות טריטוריאלי מול הפלסטינים.
הסכסוך הישראלי פלסטיני
קרדיט: abu adel - photo / Shutterstock.com

הרקע לסכסוך הישראלי ערבי והסכסוך הישראלי פלסטיני

הסכסוך הישראלי ערבי והסכסוך הישראלי פלסטיני הינם סבוכים ומורכבים בעקבות המניעים והרקעים השונים אשר עומדים בבסיס המחלוקות בין הצדדים, להם היבטים דתיים, לאומיים, היסטוריים ומודרניים.

מקורם של חילוקי הדעות נטוע עוד במהלך ההיסטוריה האסלאמית והכיבוש המוסלמי של שטחי ארץ ישראל ההיסטורית, אשר בעקבותיהם סווגה הטריטוריה שבמחלוקת לתפיסת המוסלמים כחלק משטחי האסלאם והאומה המוסלמית.

לכך ניתן להוסיף את ראייתם ההיסטורית של המוסלמים את היהודים כבני חסות אשר אינם רשאים לעלות לשלטון, ועל מנת להתגורר בשטחי מחיה אסלאמיים עליהם לשלם דמי חסות. 

תפיסה זו החלה לעטות קווים מודרניים ולאומיים יותר עם התפתחות התנועה הפלסטינית באזור, אגב העלאה של תביעות לאומיות המתבססות על הטענות של הפלסטינים בדבר זכותם להגדרה עצמית, ותוך ראיית ישראל ככוח כובש בעל מאפיינים מערביים-אירופאיים ואף קולוניאליסטיים.

הסכסוך הישראלי-ערבי-פלסטיני בתקופה העות'מאנית

בזמנים שקדמו למלחמת העולם הראשונה אזור המזרח התיכון היה נתון למרותם של השליטים העות'מאניים. התנהלותה של האימפריה העות'מאנית ויחסה כלפי האוכלוסייה הערבית, לצד שאיפתם של היהודים לעצמאות ולסילוקה של האימפריה מהאזור הביאו לתמיכתם של יהודים וערבים בברית מדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה, אשר נלחמו מול האימפריה העות'מאנית ובעלות בריתה, ובכללן גרמניה ואוסטרו-הונגריה. 

זמנים אלו אשר התרחשו לאחר אביב העמים באירופה ועלייתה של הלאומיות התאפיינו בהתגבשותו של הלאום הערבי ושאיפתם של הערבים והיהודים לעצמאות, אגב המאבק על השטח בין הצדדים.  

יש לציין כי הטריטוריה האזורית חוותה לאורך ההיסטוריה נוכחות של יהודים וערבים בתקופות שונות, אגב יצירת צידוקים וטיעונים לבעלות על הקרקע בעבור הצדדים. בהקשר זה ניתן להדגיש מחד את הנוכחות היהודית וממלכות ישראל המקראיות אשר שלטו באזור ומאידך את הכיבוש הערבי-מוסלמי של הטריטוריה במאה השביעית לספירה כחלק ממסע כיבושים רחב שהחל לאחר יציאתם של צבאות ערב מחצי האי ערב מאידך.     

המנדט הבריטי ותחילת ההסלמה ביחסי יהודים וערבים בישראל

בשנת 1917 ולאחר הפסדן של מעצמות המרכז וחלוקת שטחי ארץ ישראל וירדן לבריטניה במסגרת הסכמי סייקס-פיקו, הכיר השלטון הבריטי בתביעה היהודית להקמת בית לאומי ליהודים בשטח שבמחלוקת במסגרת הצהרת בלפור. 

לאחר פרסום הצהרת בלפור חלה הרעה ומתיחות ביחסים בין יהודים לערבים. יחסים אלו שהחלו להתערער החמירו אף יותר לאחר הגעתו של ציבור ערבי נוסף לירושלים בהובלתו של המופתי חאג' אמין אל-חוסייני משטחי סוריה.

במקביל לכך החלו גלי עלייה של יהודים לשטחי המנדט הבריטי אשר חיזקו בתורם את הזיקה בין הצדדים ככזו המתבססת על מאבק לאומי סותר ולראיית הערבים גם כמשחק סכום אפס על שליטה בשטח, שבו שאיפתם של היהודים עתידה לערער ולהציב בסכנה את שאיפתם שלהם.

בזמנים אלו החל הסכסוך בין הצדדים לקבל גוונים לאומניים יותר, על רקע השאיפות של היהודים והערבים להקמת מדינה מטעמים לאומיים והתפיסה הערבית לפיה השלטון הבריטי מצדד בתביעות של היהודים. תהליכים אלו הובילו לפרוץ המרד הערבי אשר נמשך כשלוש שנים, עד לשנת 1939, וזאת על רקע העמקת הסכסוכים באירופה בין גרמניה הנאצית לבריטניה ומס' שנים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. 

הסכסוך הישראלי פלסטיני
קרדיט: Everett Collection / Shutterstock.com

מדינות ערב והליגה הערבית מתנגדים לתכנית החלוקה

לאחר החזרת המנדט הבריטי על שטחי ארץ ישראל בחזרה לאו"ם, התכנסה ועדת אונסקו"פ מטעם האו"ם לקביעת עתידו של האזור, ולבסוף החליטה להמליץ על חלוקת שטחי המנדט לשעבר לשטחים נפרדים עבור האוכלוסייה היהודית ועבור האוכלוסייה הערבית. 

תוכנית החלוקה כאמור הועלתה להצבעה במסגרת העצרת הכללית של האו"ם בחודש נובמבר 1947 וזכתה לרוב קולות, על רקע התנגדותן של מדינות ערב וציבור הערבי בשטחי ארץ ישראל.

פלישת מדינות ערב והקמת מדינת ישראל

ב-14.5.1948 ישראל הכריזה על עצמאותה לפי תוכנית החלוקה ובעקבות כך החלה פלישתן של מדינות ערב לשטחי המדינה החדשה שקמה ולתחילתה של מלחמת העצמאות. על אף סדרת כיבושים של שטחים על ידי צבאות ערב צה"ל הדף את הפולשים ואף הרחיב את גבולותיה של המדינה מעבר לגבולות שנקבעו בתוכנית החלוקה, אגב השגת שליטה על מרבית השטח שממערב לנהר הירדן.

במסגרת המלחמה החלה נטישה המונית של מאות אלפי ערבים אשר התגוררו בשטחי המדינה למדינות ערב, ובייחוד לירדן וללבנון, חלקם בשל חשש מפני הקרבות והצבא הישראלי וחלקם תחת ההנחה כי לאחר שיושלם כיבוש השטח על ידי מדינות ערב הם יוכלו לחזור לבתיהם.  

לאחר החתימה על הסכמי שביתת הנשק בשנת 1949 המלחמה תמה, אגב גיבוש קווי הגבול של מדינת ישראל הידועים כקו הירוק.

המלחמות הגדולות בין ישראל ומדינות ערב

בשנים שלאחר מלחמת העצמאות הסכסוך הישראלי ערבי המשיך לשאת את אותותיו בשטח בעצימות שונה בתקופות שונות, ואף התפתח לכדי מלחמות בקנה מידה רחב.

בהקשר זה ניתן לציין את מלחמת סיני שהחלה בחודש אוקטובר 1956 עם פלישתה של ישראל לחצי האי סיני בעקבות סגירת מיצרי טיראן ותעלת סואץ על ידי מצרים והטלת מצור על מפרץ אילת. במהלך המלחמה כבשה ישראל את שטחי רצועת עזה וסיני (האחרונים הוחזרו למצרים כחלק מההסכמות אשר הובילו לחתימה על הסכם השלום בין הצדדים בשנת 1979).

בעקבות פלישתם של כוחות מצרים לחצי האי סיני בניגוד להבנות שהושגו על רקע שביתת הנשק לאחר מלחמת סיני וכן כוונתן של מדינות ערב לפתוח במלחמה כנגד ישראל, פתחה האחרונה ביום 5 ביוני 1967 במתקפה אווירית כנגד חיל האוויר של מצרים, ירדן וסוריה במה שנודע לימים כאות הפתיחה של מלחמת ששת הימים. מתקפה כאמור סייעה להכריע את מדינות ערב, כאשר בסיום המלחמה שטחי מזרח ירושלים ורמת הגולן עברו לאחיזתה של ישראל, ומצויות בשליטה ישראלית עד היום.

ביום 6.10.1973 החלה מלחמת יום הכיפורים בעקבות מתקפת פתע מצד סוריה ומצרים על ישראל, אשר החלה את המלחמה בעמדת מגננה ועברה לבלימה של המתקפה וייצוב השטח, עד להפסקת האש ביום 24.10.1973 אשר הושגה בחסותן של ארה"ב וברית המועצות.

מעבר מסכסוך ישראלי ערבי לסכסוך ישראלי פלסטיני

בחודש מרץ 1979 חתמו ישראל ומצרים על הסכם שלום, אשר היווה הכרה ערבית רשמית ראשונה במדינת ישראל, אשר החלה להעביר את מרכז הכובד של הסכסוך עם ישראל ממדינות ערב לפלסטינים.

תהליך זה התעצם בעת שבה ישראל וירדן התקשרו בהסכם שלום נוסף בחודש אוקטובר 1994 במסגרתו הסכימו השתיים על סיום מצב הלחימה ביניהן.

הנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב המשיכה להעמיק בעקבות החתימה על מערכת הסכמי אברהם בחודש ספטמבר 2020 בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וסודן

הסכמי קמפ דיוויד
קרדיט: esfera / Shutterstock.com

הסכסוך הישראלי פלסטיני – הסכמי אוסלו בין שתי אינתיפאדות

נקודת השיא בסכסוך הישראלי פלסטיני החלה עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה בחודש דצמבר 1987 שהתפשטה מרצועת עזה למזרח ירושלים ושטחי איו"ש. במהלך האינתיפאדה נקטו הפלסטינים במעשי טרור ואלימות כנגד האוכלוסייה הישראלית כוחות צה"ל, לצד חרמות ושביתות כלליות בציבור הפלסטיני. 

כשש שנים לאחר מכן בחודש ספטמבר 1993 חתמו ישראל ואש"ף על הראשון מבין הסכמי אוסלו, אשר הבא אחריו נחתם בחודש ספטמבר 1995. בעקבות הסכמי אוסלו ניתנה לפלסטינים אוטונומיה למחצה בשטחי איו"ש ורצועת עזה.

בחודש ספטמבר פרצה האינתיפאדה השנייה, אשר התבטאה בהתקוממות אלימה מצד הפלסטינים ובאירועי טרור רבים כנגד האוכלוסייה הישראלית בערים שונות במדינת ישראל. 

בעקבות האירועים החלה ישראל בשנת 2002 במבצע חומת מגן שנועד למגר את קיני הטרור בשטחי הגדה המערבית ושבמסגרתה בוצעה השתלטות על שטחי A שהיו בשליטת הרשות הפלסטינית בעקבות ההסכמות שהושגו כמסגרת הסכמי אוסלו. 

בשנים 2003-2005 מדינת ישראל יישמה את תוכנית ההתנתקות במסגרתה נסוגה משטחי רצועת עזה ומאזורים בשטחי איו"ש, אגב פינוי היישובים היהודיים מהאזור, בהחלטה אשר התקבלה על ידי ראש הממשלה באז אריאל שרון. 

תוכן עניינים

פרויקטים מיוחדים

דעות ופרשנויות

דילוג לתוכן