הליגה הערבית

הליגה הערבית נוסדה בחודש מרץ 1945 בקהיר שבמצרים, ומהווה ארגון המאגד תחתיו בסך הכל 22 מדינות, וביניהן מדינות העולם הערבי לצד מס' מדינות מוסלמיות נוספות בעלות זיקה לתרבות הערבית מיבשת אפריקה.

הארגון כולל במסגרתו נציגות פלסטינית שהחל משנת 1988 מכונה 'מדינת פלסטין', אשר לה קדם אש"ף שהיה חבר בארגון החל משנת 1976.

תכלית קיומה ומטרתה של הליגה הערבית הינה לפעול לטובת האינטרסים של מדינות ערב, ובכלל זאת להבטיח ולקדם תנאים טובים עבורן ואת עתידן.

בליגה הערבית חברות מדינות העולם הערבי הממוקמות באזור המפרץ הערבי, הסהר הפורה ומזרח אפריקה, לצד חברותן של מדינות ערב מאזור המגרב.

פעילות הליגה הערבית

הליגה הערבית מהווה מסגרת להתכנסות ומפגשים בהשתתפותם של מנהיגים ונציגים ממדינות ערב ולקיום דיונים והתייעצויות משותפות ביניהם.

תפקיד זה של הארגון הינו בעל חשיבות לצרכי התמודדותן של מדינות העולם הערבי עם איומים חיצוניים, כמו גם עם משברים המתחוללים במדינות הערביות.

לצד האמור הליגה הערבית מסייעת לעולם הערבי לגבש עמדות משותפות ורשמיות בנושאים שונים, לצד הצגתן והעברתן למדינות וארגונים בעולם.

הקמתה של הליגה הערבית

בשנות הארבעים של המאה העשרים פעלה מצרים להקמתה של הליגה הערבית בתמיכתה וסיועה של בריטניה, אשר לה היתה נוכחות באזור המזרח התיכון באותה תקופה.

מטרתה של בריטניה היתה לרתום את מדינות ערב למאבקן של בעלות הברית כנגד גרמניה הנאצית בזמן מלחמת העולם השניה, על רקע הקרבות אשר התנהלו בצפון אפריקה ותמיכתם של מנהיגים בעולם הערבי במדינות הציר, אשר העלו חשש בקרב הבריטים.

בחודש אוקטובר 1944 נחתם באלכסנדריה שבמצרים פרוטוקול אשר עיגן במסגרתו את עקרונות היסוד של איחוד מדינות הליגה הערבית. בהמשך לכך בשנת 1945 נערכה וועידה אשר ייסדה את הארגון, ובה לקחו חלק גם הפלסטינים במעמד של משקיפים.

מוסדות הליגה הערבית

הליגה הערבית מתבססת על מס' גופים עיקריים:

מועצת מדינות הליגה הערבית: המועצה מהווה הגוף בעל הסמכות הגבוהה ביותר לקבלת החלטות בליגה ובה חברים נציגים מכל המדינות החברות בארגון. מטרת המועצה הינה לגבש מדיניות וכן להוות פלטפורמה לדיונים בנושאים בעלי חשיבות אזורית ומזרח תיכונית.

המזכירות הכללית: המזכירות הכללית משמשת כזרוע המבצעת של הליגה הערבית אשר אחראית על יישום ההחלטות המתקבלות על ידי הליגה, לצד פעילויות נוספות ובהן ייצוג הארגון במסגרת יחסים עם מדינות וגופים נוספים. בראש המזכירות עומד המזכיר הכללי  אשר נבחר על ידי המועצה.

ועדות שרים: ועדות אמונות על טיפול בנושאים מוגדרים כדוגמת קשריה המדיניים של הליגה, עניינים כלכליים וחברתיים. לועדות השרים אין סמכות מחייבת אלא הן מהוות גוף המייעץ למועצה.

סמכותה ומעמדה של הליגה הערבית

עד לשנת 2005 תקנון הליגה הערבית הורה, כי החלטות במסגרת הארגון יתקבלו בהסכמת כל חברותיו, עקרון אשר הפחית מכוחה של הליגה ומסמכויותיה.

בעקבות זאת בפסגת אלג'יריה אשר התקיימה בחודש מרץ 2005 הוחלט לרכך את דרכי קבלת ההחלטות, ולקבוע כי חלק מההחלטות יתקבלו ברוב של שני שליש, לצד החלטות נוספות אשר יתקבלו ברוב רגיל.

הליגה הערבית וישראל

הליגה הערבית תמכה באופן מסורתי בקו ניצי כנגד הנוכחות היהודית בשטחי המנדט הבריטי ואף כנגד מדינת ישראל לאחר הקמתה.

בהקשר זה הוביל הארגון את החרם הערבי על היישוב היהודי בשנת 1946 אשר כלל איסור על סחר עם תושבי הארץ היהודים.

לצד פעולות בעלות אופי כלכלי הליגה היתה מעורבת גם ברמה הצבאית בנעשה בשטחי מדינת ישראל לאחר הקמתה, ועמדה בראש צבא ההצלה אשר הורכב ממתנדבים ערבים ופלש לשטחי ישראל מתוך מטרה למנוע את תכנית החלוקה והקמתה של המדינה היהודית.  

בשנת 1964 התקבלה במסגרת פסגת הליגה הערבית בקהיר החלטה להקים את הארגון לשחרור פלסטין, אשר התקבל כחבר בליגה כ-12 שנים לאחר מכן.

משברים וטלטלות בליגה הערבית

הליגה הערבית חוותה מאז הקמתה ולאורך השנים מס' משברים ומחלוקות בין חברות הארגון, אשר חלקם נגעו ליחסים של מדינות ערב עם ישראל ואחרים למאבקים ומלחמות בין מדינות ערב.

בהקשר זה ניתן לציין את המחלוקות אשר נוצרו בעקבות התקשרותה של מצרים, המדינה המארחת של הליגה, בהסכם שלום עם ישראל בשנת 1979, צעד אשר הביא להרחקתה של קהיר מהארגון, אליו התקבלה בחזרה כעבור עשר שנים.

בנוסף, בעקבות הפלישה של עיראק לכווית ופתיחתה של מלחמת המפרץ במעורבותה של ארה"ב יצא הארגון בתקיפות כנגד צעדיו של סדאם חוסיין ואף סייע לכוחות האמריקאים במלחמתם מול בגדד.

לבד מהאמור ניתן לציין בנוסף את השעייתן הזמנית של לוב וסוריה מהארגון על רקע מלחמות האזרחים אשר התחוללו בשטחיהן והאמצעים בהם עשו שימוש מועמר קדאפי ובשאר אל-אסד במאבקם כנגד האזרחים.    

לוב וסוריה חזרו לשורותיה של הליגה הערבית מס' שנים מאוחר יותר, כאשר חידוש חברותה של דמשק התרחש בעת האחרונה, לאחר ניצחונו של משטר אסד על ארגוני האופוזיציה והשתלטותו מחדש על מרבית שטחי המדינה בסיוע ועזרה של רוסיה ואיראן.

תוכן עניינים

פרויקטים מיוחדים

דעות ופרשנויות