חמאס אשר שולט בשטחי רצועת עזה מוכר כארגון טרור ותנועה רעיונית המפעילה זרוע מדינית שאחראית על הפעילות הפוליטית של הארגון ומשילות בשטחי הרצועה ומחוצה להם.
לצד זאת, חמאס מפעיל זרוע צבאית אשר מחזיקה בזמנים רגילים בארסנל אמצעי לחימה מגוון המונה עשרות אלפי טילים, ציוד לחימה ימי ואווירי, לצד כלי נשק נוספים.
פעילותו של חמאס מתמקדת בניהול שטחי רצועת עזה, המונים למעלה מ-2 מיליון תושבים, הוצאה לפועל של פעולות טרור כנגד יעדים ישראלים, וכן ניהול עימותים מזוינים ומערכות צבאיות נרחבות מעת לעת מול צה"ל.
עם זאת, נדבך משמעותי בפעילותו של חמאס אשר אינו עומד בראש סדר היום האקטואלי הינו הנדבך הכלכלי. לאחר למעלה מ-35 שנות קיום הצליח הארגון לבנות אימפריה כלכלית ופיננסית אשר מגלגלת מחזור העולה על מיליארד דולרים בכל שנה.
רשת מקורות המימון של חמאס מגוונת ומתבססת על אפיקים שונים, ובהם מקורות מימון עצמאיים, סיוע ישיר מצד מדינות, תרומות באמצעות ארגוני צדקה, גיוס כספים באתרי מימון המונים, פעילות השקעה, סחר בנכסים דיגיטליים, גביית מסים ועוד.
מקורות הכנסתו של חמאס מאפשרים לארגון הטרור שבסיסו ברצועת עזה להפגין את משילותו ברצועת עזה, להוציא לפועל יוזמות צבאיות, לבנות שלוחות נוספות מחוץ לשטחי הרצועה ואף להעמיק את קשריו עם גורמים נוספים, בהם מדינות וארגוני טרור עמם חמאס משתף פעולה במסגרת מאבקו בישראל.
דוגמא לפעילותו המגוונת של חמאס והאופנים שבהם הינה משליכה במישרין על החברה הישראלית נראתה במלחמת חרבות ברזל, בעת שבה הארגון הצליח לשגר אלפי רקטות לשטחה של ישראל מלבנון ומסוריה בעזרת שלוחה אותה מפעיל חמאס ושנבנה לאורך השנים בגבולה הצפוני של ישראל.
על אף היותו מוגדר ארגון טרור בישראל ובארה"ב, במקביל לסיווגה של הזרוע הצבאית של חמאס המכונה 'גדודי עז אל-דין אל-קאסם' כארגון טרור במדינות האיחוד האירופי ובריטניה, חמאס מצליח לשמור על היקף הכנסות רחב למדי המאפשר לו להמשיך בפעילותו.
הבסיס הכלכלי של התנועה נשען בחלקו על היכולת של הארגון לאתר פרצות ולפעול מסביב למשטר הסנקציות המופעל עליו מצד ישראל ומדינות נוספות, וכך לאתגר את ישראל ובעלות בריתה בארה"ב ואירופה אשר מתקשות לאתר ולסתום את מקורות המימון המגוונים של חמאס.
אתגרים אלו נובעים בין היתר בשל משטר סנקציות שונה המופעל כלפי הארגון על ידי מדינות שונות שאינן מחזיקות בעמדה אחידה באשר לגורמים בחמאס שעליהם נדרש להטיל מגבלות וכן במהות המגבלות אותן יש להטיל על הארגון.
בנוסף, פעילותו הפיננסית של הארגון נעשית במקביל להתמודדותו עם מגבלות הכרוכות בהימצאות עיקר מפעיליו ברצועת עזה, שטח שכאמור כפוף למגבלות, ניטור ופיקוח מצדה של ישראל.
משטר המיסוי שחמאס מיישם כלפי עסקים ותושבים בעזה
מימון פעילותו של חמאס הינה מגוונת ואולם חלק מהותי ממנה מתבסס על עצם הפוזיציה של ארגון הטרור כמי ששולט ומנהל את רצועת עזה, שטח המאכלס למעלה מ-2 מיליון בני אדם.
בהקשר זה, מקור בולט של מימון לפעילותו של חמאס מגיע מתושבי רצועת עזה ובעקבות משטר המיסוי אותו מיישם חמאס בשטחים שבשליטתו, לרבות מס שהארגון גובה בעבור מוצרים המיוצרים ברצועת עזה או מיובאים אליה מבחוץ. (www.cnbc.com, פורסם ביום 8.12.2023)
בהתאם להערכות, חמאס מכניס כ-360 מיליון דולר בכל שנה באמצעות מסים על מוצרים אשר מיובאים משטחי יהודה ושומרון ומצרים לרצועת עזה. (www.economist.com, פורסם ביום 20.11.2023)
מקור מימון זה של הארגון נתון לשליטה יחסית מצדה של ישראל אשר מגבילה את כניסתן של סחורות לרצועה. אולם לצד האמור יש לציין כי עובר לפלישה של צה"ל לרפיח לפני מס' ימים תעשיית ההברחות באזור הגבול בין עזה למצרים ובייחוד בשטחי ציר פילדלפי שגשגה ונעשתה מתחת לרדאר בידיעה ואישור של חמאס, ובאופן שהגביל יותר את הפיקוח של ישראל.
בהתאם להערכות, מחזור ההכנסות היומי בעבור כל מנהרה המשמשת להברחת סחורות לרצועה עומד על מאות אלפי דולרים, מה שמהווה מקור מימון בולט עבור חמאס אשר גוזר קופונים ומסים עבור ההפעלה של המנהרות ובגין הסחורות המוברחות דרכן.
קמפיינים למימון המונים וארגוני צדקה בשירות חמאס
מקור מימון נוסף של חמאס מתבסס על פעילותם של ארגוני צדקה, המגייסים כספים עבור הארגון וחלקם מוגדרים על ידי משרד האוצר האמריקאי כמממני טרור.
ארגונים כאמור פועלים הן במדינות מוסלמיות והן במדינות מערביות, בעוד חלקם מעבירים את הכספים הנתרמים לחמאס באופן ישיר וחלקם נעזרים בטכניקות הלבנת כספים ומשתפים לשם פעולה עם גורמים ומוסדות נוספים הפועלים בעבור חמאס.
בנוסף, היבט חשוב בפעילותם של ארגוני הצדקה נוגע למטרות השונות אליהן מיועדים הכספים, ובייחוד מטרות הומניטריות המקשות על פיקוח אחר הכספים ומניעת הגעתם לחמאס.
בהקשר זה, לטענת גורמים אמריקאים רשמיים חמאס מקבל תרומות מטעם רשת של ארגוני צדקה, אשר לעיתים מפנים חלק מהכספים לצרכי סיוע לאזרחים ברצועת עזה. (www.cnbc.com, פורסם ביום 8.12.2023)
סיטואציה זו, במהלכה חלק מהכספים משמשים עבור מטרות לגיטימיות, מקשה על ההפרדה של כספים המיועדים לחמאס ולמטרות טרור מכספים המיועדים למטרות חוקיות, וזאת בייחוד על רקע היותו של חמאס הגורם שמנהל בפועל את רצועת עזה על כל תושביה.
חלק מאותם ארגוני צדקה נוסדים על ידי פעילי חמאס ומנוהלים על ידי אנשיו ופעילי טרור מוכרים אחרים. דוגמא לכך הינו ארגון 'איחוד הטוב' (Union of Good), אשר הוכרז על ידי ארה"ב בשנת 2008 כמממן טרור (https://home.treasury.gov/news/press-releases/hp1267, פורסם ביום 12.11.2008).
ארגונים אלו מסייעים בהעברה של כספים לידי חמאס ולעיתים משמשים כמתווכים בין ארגוני צדקה אחרים הפזורים בעולם, לרבות באירופה, ארה"ב והעולם הערבי, לבין ארגון הטרור העזתי ומוסדות המופעלים על ידו בשטחי רצועת עזה והרשות הפלסטינית.
בין אותם ארגוני צדקה ניתן למנות גם את הקרן לסיוע הומניטרי IHH הידועה בעקבות משט המרמרה לרצועת עזה בו נטלה חלק, ואשר בהתאם לתביעה שהוגשה בשנת 2019 בביהמ"ש הפדרלי בארה"ב מנהלת את עסקיה הפיננסיים עם חמאס באמצעות איחוד הטוב.
כספים אלו משמשים במישרין לצורך פעילות הזרוע הצבאית והמדינית של חמאס, סיוע למשפחות של מחבלים וכן לצרכי מימון מיזמים ופרויקטים של רווחה אותם מפעיל חמאס בעבור הציבור הפלסטיני. (https://home.treasury.gov/news/press-releases/hp1267, פורסם ביום 12.11.2008)
מלבד ארגוני צדקה חמאס נעזר באתרי אינטרנט המשמשים כפלטפורמות למימון המונים אשר דרכם מגייס הארגון כספים, לעיתים באמצעות הסוואת התרומה כסיוע למטרות הומניטריות ואגב הסתרת התכלית המקורית והיעד של הכספים.
חשבונות קריפטוגרפים המקושרים לחמאס
ההערכה היא שישנם מאות חשבונות של מטבעות קריפטוגרפים המקושרים לחמאס אשר באמצעותם מקבל ארגון הטרור תרומות מאת אזרחים וארגונים.
חמאס עושה שימוש בנכסים דיגיטליים לצורך מימון פעילותו, ובכלל זאת באמצעות ארגונים וגורמים שמספקים שירותי העברה וסחר חליפין של נכסים מסוג זה המכונים virtual asset service providers – VASP.
ארגונים אלו שחלקם פועלים מרצועת עזה כדוגמת התאגידיםBuy Cash Money ו- Money Transfer Company סווגו על ידי משרד האוצר האמריקאי כמרכזים בולטים בפעילות גיוס הכספים של חמאס הנעשית באמצעות נכסים ווירטואליים. (2024 National Terrorist Financing Risk Assessment, פורסם בחודש פברואר 2024)
לבד מאותם ארגונים, בהתאם למשרד האוצר האמריקאי חמאס מבריח עשרות מיליוני דולרים באמצעות רדין, פלטפורמה המאפשרת המרת מטבעות בה נעשה שימוש באיסטנבול. (www.economist.com, פורסם ביום 20.11.2023)
דוגמא נוספת הינה מסחר שנעשה דרך Binance, בורסת הקריפטו הגדולה בעולם על פי היקפי מסחר, שאפשרה למשתמשים שלה לבצע עסקאות עם חמאס. (www.economist.com, פורסם ביום 20.11.2023)
פעילות הבלוקצ'יין של חמאס נתונה למעקב על ידי ישראל, אשר הקפיאה בשנים האחרונות חשבונות המקושרים לחמאס והחרימה מיליוני דולרים שיועדו לארגון בדרך זו. (www.reuters.com, פורסם ביום 16.10.2023)
כתוצאה מכך בתקופה האחרונה ניכרת ירידה בשימוש שעושה חמאס בגיוס כספים למימון פעילות הארגון באמצעות מטבעות דיגיטליים.
מימון מצד מדינות
חמאס מקבל סיוע ותרומות מצד מדינות ערביות ומוסלמיות ובהן איראן, קטאר ומדינות נוספות הממוקמות במפרץ הפרסי.
בהתאם לדוח שפורסם על ידי מחלקת המדינה האמריקאית בשנת 2021, איראן תורמת כ-100 מיליון דולר בכל שנה לארגוני טרור פלסטינים, ובהם חמאס, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני והחזית העממית לשחרור פלסטין.
הסיוע האיראני לחמאס מתמקד בחלקו הארי לפעילות הזרוע הצבאית של ארגון הטרור, ומתבטא בהעברה של אמצעי לחימה, הדרכות וייעוץ צבאי וכן אימונים על אדמת איראן ובקרב מבינות הסהר השיעי.
הסיוע הפיננסי המגיע מאיראן נעשה במעורבותן של חברות קש, כאשר בהתאם להערכות לפחות חלק מהכספים מגיעים מרווחי תעשיית הנפט האיראנית אשר מייצאת את עיקר הנפט המופק על ידי איראן לסין.
פעילות זו נעשית אגב עקיפת הסנקציות האמריקאיות החלות על מגזר האנרגיה של איראן, במקביל למודעותה של ארה"ב אחר הנעשה, וזאת על רקע החשש של וושינגטון מעלייה במחירי הנפט במקרה של אכיפת מוגברת יותר של הסנקציות במקרה של צמצום היקף הייצוא של הנפט האיראני.
לצד תרומה ישירה לחמאס על ידי איראן, מדינה בולטת נוספת שעלתה לכותרות כמממנת של הארגון הינה קטאר, עליה דובר רבות בתקופה האחרונה בתקשורת הישראלית.
להבדיל מהמימון המתקבל מהרפובליקה האסלאמית, הכספים המועברים מדוחא מיועדים לפחות ברמה ההצהרתית לניהולה השוטף של רצועת עזה, לתושביה וכן למען שיקומה לאחר מערכות צבאיות המתנהלות בין ישראל לחמאס.
כספים קטאריים מועברים לרצועה בסיוע של ישראל, אשר מקבלת את המימון בהעברות בנקאיות ומעבירה בתורה את הכספים במזומן עד לגבולה של רצועת עזה. משם הכספים מועברים למשפחות נזקקות ברצועה ולעובדי ציבור פלסטינים כתשלומי שכר ומשכורת בעבור עבודתם. (www.reuters.com, פורסם ביום 16.10.2023)
עובדים אלו משתייכים לפחות בחלקם לממשל המונהג על ידי לחמאס ברצועת עזה ובסיועם חמאס מנהל את הרצועה.
מדינה נוספת התורמת רבות לחמאס הינה טורקיה תחת משטרו של רג'יפ טאיפ ארדואן, אשר להבדיל מאיראן וקטאר מייעדת את כספיה, הנאמדים במאות מיליוני דולרים, לפרויקטים בעבור ציבור התושבים ברצועת עזה, אשר בחלק מהמקרים מבוצעים במעורבות של ארגונים ותאגידים טורקיים.
השקעות באמצעות רשתות של תאגידים המסונפים לחמאס
בבעלות חמאס רשת ענפה של תאגידים ברחבי המזרח התיכון שמנהלים בעבור הארגון תיקי השקעות בהיקף של מאות מיליוני דולרים, אשר מניבים הכנסות שנתיות לחמאס לצורך פעילותו.
בהתאם לפרסומים מאת משרד האוצר האמריקאי, חמאס מחזיק בנכסים ששווים מוערך בלמעלה מחצי מיליארד דולרים וכולל תאגידים הפזורים ברחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה. (https://home.treasury.gov/news/press-releases/jy0798, פורסם ביום 24.5.2022)
כאמור בדיווח של משרד האוצר האמריקאי, פעילות הבקרה והפיקוח אחר תיק ההשקעות של חמאס נעשית על ידי מועצת השורא והוועד הפועל של הארגון, בעוד ניהולו השוטף של תיק ההשקעות מתבצע על ידי משרד ההשקעות של חמאס.
הגורמים המפעילים את פעילות המימון של חמאס יושבים בעיקרם בטורקיה, אשר נחשבת כבירה העסקית עבור פעילות הארגון, וזאת להבדיל מקטאר הנוהגת לארח את חברי הזרוע המדינית של חמאס. (www.economist.com, פורסם ביום 20.11.2023)
אנשי חמאס המנהלים את הזרוע הפיננסית נהנים מאירוח בחסות הנשיא הטורקי ארדואן ונעזרים במערכת הבנקאית הטורקית המסייעים לארגון הטרור לנהל את פעילותו הפיננסית ולחמוק מסנקציות אמריקאיות. (www.economist.com, פורסם ביום 20.11.2023)
בהקשר זה, מתקיים לעיתים סנכרון בין מקורות המימון השונים של חמאס, כאשר פעילות ההשקעות שלובה עם פעילותם של ארגוני הצדקה אשר מגייסים כספים לצרכי הארגון ואגב כך מלבינים הכנסות ורווחים אותם גורף חמאס במסגרת השקעותיו.
בהתאם לגורמים אמריקאים רשמיים, תאגידים הלוקחים חלק בפעילות ההשקעות של חמאס ומנוהלים בפועל על ידי אנשיו תורמים את ההכנסות למוסדות צדקה אשר מעבירות את הכספים לחמאס. (www.economist.com, פורסם ביום 20.11.2023)
