מלחמת חרבות ברזל והפעולה הצבאית של צה"ל כנגד יעדי חמאס מייצרות זיקה בין העימותים המקומיים בשטחי רצועת עזה לבין התפתחויות במרחב האזורי, אשר להן השלכות גלובליות יותר.
בימים האחרונים מתרבים הדיווחים באשר לתקיפות מצד הח'ותים בתימן (אנסאר אללה) של ספינות משא באזור הים האדום, אשר חורגות בהיקפן ובמשמעותן משיגורי הטילים שזוהו עם המיליציה הפרו-איראנית בחודשיים הראשונים למלחמה.
במקביל לכך, עיראק עדה לתקיפות של איראן כנגד מטרות של ישראל לכאורה באזור כורדיסטן, המהוות מעורבות ישירה וראשונה מצדה של טהראן במלחמה בחודשים האחרונים.
שיגורי הטילים ליעדים אשר ביניהם מה שאיראן כינתה 'מטה המוסד' בעיראק נעשו במישרין על ידי הרפובליקה האסלאמית, ולא בעזרת שימוש בארגוני פרוקסי, שיטת פעולה בה עושה איראן שימוש במרחב האזורי.
התפתחויות אלו מתרחשות על רקע אזהרות מצד בכירים המשתייכים לציר הסוני המתון ובהן גורמים רשמיים מערב הסעודית אשר מעלים חשש מפני ההסלמה באזור על רקע המלחמה בעזה.
סקירה חדשותית
מתקפות הדדיות של הח'ותים וארה"ב בתימן ובסביבת הים האדום
על רקע שיגורי הטילים המכוונים לעבר ספינות משא בים האדום מצד המיליציה הח'ותית, פרסום באל-ערביה מיום 14 בינואר 2024 מדווח כי הח'ותים התחייבו להמשיך עם ההתקפות עד להפסקת המלחמה ברצועת עזה, אגב אזהרה כי גם ספינות אמריקאיות על הכוונת של הארגון.
פעילותם של הח'ותים מול הספינות במיצר באב אל-מנדב הביאו לתגובה חסרת תקדים מצד ארה"ב, אשר החלה לתקוף בשבוע שעבר יעדים של אנסאר אללה ברחבי תימן יחד עם בריטניה ובגיבוי של קואליציה ייעודית שהוקמה לצורך כך על ידי האמריקאים.
סוכנות הידיעות רויטרס מדווחת בפרסום מיום 16 בינואר 2024 על סדרה של תקיפות מצד ארה"ב אשר האחרונה שבהן מיום שלישי, במסגרתן הושמדו טילים בליסטיים אשר היו מוכנים לשיגור.
כאמור בדיווח, התקיפה התרחשה כיממה לאחר שהח'ותים פגעו בספינה בבעלות אמריקאית, מה שמעיד על המשך מתקפותיה של המיליציה גם לאחר הפשיטות האוויריות מצד ארה"ב ובריטניה בשבוע שעבר שמטרתן היתה לפגוע ביכולותיה.
שיגור טילים מצד איראן כנגד מטרות בכורדיסטן
בכתבה שפורסמה ביום 16 בינואר 2024 באל ערביה דווח על גינוי מצד עיראק בעקבות תקיפה של איראן בעיר ארביל, בירת חבל כורדיסטן, והצהרות שיצאו מטעמה של עיראק לפיהן המדינה תנקוט בכל האמצעים החוקיים על מנת להגן על עצמה.
נשיא עיראק עבד אל לטיף ג'מאל ראשיד הוסיף והדגיש כי הפעולה של איראן מאיימת על יציבות האזור ומהווה הפרה של הריבונות העיראקית, דברים שעליהם חזר גם משרד החוץ העיראקי.
קריאות למניעת הסלמה על רקע מלחמת חרבות ברזל
התפתחויות כאמור במזרח התיכון הביאו לתגובות מהקשת הפוליטית האזורית, המתמקדות במניעת התדרדרות המצב.
פרסום מיום 16 בינואר 2024 בא-שרק אל-אווסט מביא מדבריו של שר החוץ הסעודי, הנסיך פייסל בן פרחאן, אשר נאמרו במסגרת הפורום הכלכלי בדאבוס שהתכנס השבוע, במסגרתם קרא הבכיר הסעודי בשמה של ערב הסעודית להפסקת אש מיידית בעזה ולצמצום ההסלמה בים האדום ובאזור בכלל.
פרשנות
ההתפתחויות מהשבועיים האחרונים מעידות על עליית מדרגה בסכסוך האזורי בקרב המחנות השונים, במסגרתם מצד אחד עומד הציר של ארה"ב, ישראל ובעלות בריתן ומהעבר האחר פועל הציר השיעי בהובלתה של איראן, הזוכה לתמיכה מצד רוסיה וסין.
על כך ניתן ללמוד מהצטרפותן של איראן וארה"ב לראשונה במישרין ללחימה באזור בתימן ובעיראק, פעילות אשר עד לאחרונה הן נמנעו ממנה, על רקע ניסיונותיו של הבית הלבן לנקוט בגישה דיפלומטית לצורך שיכוך ההסלמה ושימושה של טהראן בארגוני פרוקסי לצורך הכתבת מדיניותה.
ההסלמה האזורית עוד לא מבשרת על שבירת הכלים מצד מדינות וארגונים אשר אינם מעורבים ישירות במלחמת חרבות ברזל, להם שיקולים ומערך אינטרסים שונה בהשוואה לאלו של ישראל וחמאס.
בהקשר זה אף ייתכן כי פעולות התגמול ההדדיות של האמריקאים והח'ותים בתימן וכן של האמריקאים והמיליציות השיעיות בעיראק עשויות לצמצם את ההסלמה מצד הצדדים לממדיה הקודמים, אגב הבנתם שפעולה נוספת עשויה להוציא את המצב משליטה על רקע מוכנותו של הצד שכנגד להגיב באותו מטבע.
לצד האמור, השלכות נוספות של האירועים האחרונים עשויות לבוא לידי ביטוי בהשפעה של ההסלמה האזורית והאינטרסים של גורמים הפועלים ב-'מעטפת המלחמה' על עתיד התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים.
קו ישיר עובר בין הפעולות של מדינות וארגונים אשר אינם עומדים בליבת הסכסוך והמלחמה בעזה לבין הסכסוך הישראלי פלסטיני.
זיקה שכזו עולה על רקע הצהרות מהימים האחרונים מטעם שר החוץ הסעודי, הנסיך יורש העצר הסעודי ואף אמיר קטאר אשר מקשרים בין סיומה של מלחמת חרבות ברזל ונורמליזציה של מדינות ערב עם ישראל לבין חידוש התהליך המדיני עם הפלסטינים והקמתה של מדינה פלסטינית.
החיבור בין המלחמה בחמאס לתהליך מדיני מול הפלסטינים זוכה לתגובות צוננות מצד ירושלים, על רקע חוסר הוודאות הנלוות לכך בעקבות מעמדה המעורער של הרשות הפלסטינית והיעדרו של גורם רשמי, בעל לגיטימציה ומשנה סדורה אשר עמו ניתן יהיה לקיים שיחות שלום.
היבטים אלו מדגישים את סדרי העדיפויות של ישראל, העומדת ראשית על נקיטת הפעולות הדרושות אשר יצמצמו את כוחה של מדינת הטרור העזתית וימנעו את הישנותם של אירועי ה-7 באוקטובר.
בהקשר זה, עמדותיהן של מדינות ערב ואף של חלק מבעלות בריתה של ישראל קושרות בין החזרה לשולחן המשא ומתן עם הפלסטינים לבין שיכוך ההסלמה האזורית בכלל והישראלית-פלסטינית בפרט.
לעומת זאת, ישראל למודת הניסיון ומי שצפויה להיפגע במישרין במקרה של אימוץ פתרון שגוי, על רקע הצורך לבחור בין מסלול דיפלומטי למסלול צבאי (או שילוב ביניהם), מצויה בעיצומו וייתכן שגם בתחילתו של דיאלוג פנימי באשר למתכונת הפעולה הרצויה ומטרותיה לטווח הזמן והבינוני.
היבטים אלו עשויים להישאר במחלוקת בין גורמים רשמיים בישראל ואף בקרב הציבור הישראלי, כאשר תהליך הבחינה יוסיף לעמוד בראש סדר היום ונדמה שילך ויתעצם במידת חשיבותו בתקופה הקרובה.
מקורות:
אל ערביה; רויטרס; א-שרק אל-אווסט
