המערכה העתידית ברפיח והמגעים לשחרור החטופים אשר היוו שני צירים מקבילים ומרכזיים בחודשים הראשונים למלחמת חרבות ברזל מגיעים כעת לנקודת מפגש, במהלכה בישראל ובחמאס מבינים כי הבחירה ביעד אחד עשויה להרחיק את ירושלים מהיעד האחר.
הדילמה אשר מלווה את הדרג המדיני מתחילת המלחמה באשר לסדרי העדיפויות בין שחרור החטופים לבין הכרעת חמאס הלכה ונעשתה מוחשית יותר בתקופה האחרונה.
העיכוב בכניסה לרפיח ויישום תוכניות המבצע אשר תלויות ועומדות מזה זמן מה ממחיש את המשחק הטקטי אשר מתנהל מאחורי הקלעים.
כעת, השאיפה של כל צד במלחמה מהווה אמצעי בידיים של הצד האחר בו הינו עושה שימוש על מנת לממש את היעדים העומדים בראש סדר העדיפויות.
מזה חודשים רבים נדמה לציבור שהמערכה ברפיח עומדת להתחיל. דיונים בקבינט, חילופי דברים בין נבחרי ציבור לדרג הצבאי, אישור של תכניות מבצעיות והצהרות לתקשורת.
סימני השאלה סביב המערכה ברפיח החלו לעלות בתקופה על רקע חילופי הדברים בין גורמים בכירים בצבא לשרים בקבינט באשר לסיבות לעיכובים בכניסה של צה"ל למעוז המרכזי של חמאס ברצועת עזה שצה"ל עוד לא נכנס אליו.
המערכה הצבאית כאמור מוגדרת על ידי גורמים אחדים בדרג המדיני ובצבא כהכרחית בדרך להבסתו של ארגון הטרור השולט ברצועת עזה, אשר מחזיק בהתאם להערכות ארבעה גדודים ברפיח.
וויתור על המערכה ברפיח, כפי שנאמר לא אחת על ידי גורמים בדרג המדיני, כמוה כוויתור על הבסתו של חמאס וכישלון המלחמה אשר עוד בתחילתה התנהלה תחת השאיפה לסיים את שלטונו ברצועה.
לצד זאת, מוקד שני ובולט במלחמת חרבות ברזל מתמקד במגעים המתקיימים בין ישראל לחמאס והמאמצים של המתווכות בהובלת ארה"ב, מצרים וקטאר להגיע להבנות אשר יאפשרו שחרור של חטופים ישראלים נוספים.
כזכור, שיאם של המגעים התרחש בסמוך לפני צום הרמדאן אז נדמה היה כי הצדדים קרובים להסכמות לפני תחילתו של החודש הקדוש למוסלמים, במה שנדמה היה כאינטרס הדדי של כל הגורמים המעורבים.
בשיחות המו"מ דובר על שיקום רצועת עזה והכנסה של סיוע הומניטרי לצד שיחות שנערכו בנוגע למפתח השחרור של אסירים כנגד חטופים, אשר בהתאם להערכות סיכויי הישרדותם הולכים וקטנים ככל שעוברים הימים בשבי.
סוגיות שנותרו במחלוקת התמקדו בדרישתו של חמאס לנסיגה של צה"ל מהציר התוחם את רצועת עזה והתרת חזרתם של התושבים העזתיים לביתם שבצפון הרצועה.
בנוסף לכך עלתה הדרישה של חמאס לקבל ערבויות אשר יבטיחו את סיום המלחמה בשלב מתקדם של עסקה רחבה אשר תכלול מס' שלבים.
אולם על אף שבועות ארוכים שבהן נדמה שכל ההכנות לכניסה לרפיח הושלמו, נכון להיום לא התקבלה ההחלטה הסופית מצד הדרג המדיני וחברי הקבינט המצומצם להשלים את כיבוש הרצועה.
מנגד, בעוד שנרשמה התקדמות בשיחות המו"מ בהמשך לריכוך עמדותיה של ישראל ובעת שבה נדמה היה כי חמאס נסוג מדרישתו לסיום המלחמה ונסיגה של צה"ל מהרצועה, לבסוף המגעים בין ישראל לחמאס כשלו כאשר קטאר אף החלה לשקול מחדש את תפקידה בשיחות.
ההתפתחויות האחרונות והעמימות אשר התלוותה להן עשויות לבשר כי ישראל וגם חמאס פועלות בתווך שבין הכניסה לרפיח לבין השיחות להפסקת אש ולשחרור החטופים מתוך מטרה לקדם את מטרותיהן במלחמה, אגב השימוש במוקדי המלחמה השונים כאמור לצרכיהן.
התנהלות שכזו חושפת בפועל את סדרי העדיפויות של כל צד במערכה והדרכים שבהן הינו עושה שימוש על מנת להשיג את יעדיו.
באשר לישראל, הדרג המדיני פועל על מנת למנף את איום הכניסה לרפיח על מנת ללחוץ על חמאס להסכים לעסקה אשר במסגרתה ישוחררו חטופים נוספים.
על אף כי הבסת חמאס מהווה אחד מיעדי המלחמה, בעוד כניסה צבאית לרפיח מסתמנת כהכרחית לצורך כך, בתקופה האחרונה נדמה שאותו שלב חדש במערכה מהווה בעיקר כאמצעי על מנת לגרוף הישגים במו"מ.
הקדימות אשר עושה הרושם שניתנת בעת הזו מצד חברי הקבינט למגעים משקפת את הדינמיקה הקיימת בין שני יעדי המלחמה המרכזיים, אשר נתפסים גם כיעדים עצמאיים וגם כיעדים השלובים אחד בשני.
בעיני הדרג המדיני מידת הקדימות של כל יעד משתנה בהתאם לנסיבות, כאשר כל אחד לעיתים עובר לקדמת הבמה ולעיתים לוקח צעד לאחור על חשבון או לטובת היעד האחר.
מידת החשיבות שמקבל כל יעד בנקודת זמן נתונה תלויה בהיתכנות להשגת התקדמות לעברו באותה העת לצד ההשלכות שעשויות לנבוע מהניסיון לקדם את היעד על ההיתכנות להשגת היעד האחר בהמשך.
כניסה לרפיח, מעוז חמאס המרכזי שנותר ברצועת עזה, מהווה אחד ממנופי הלחץ האחרונים בידיים של הממשלה אשר עשויים להביא את חמאס להסכים לתנאים שאותם ישראל יכולה לקבל לצורך שחרור החטופים.
בהקשר זה, מערכה צבאית שתיפתח בפועל בעיר הדרומית עשויה לדחוק את חמאס עם הגב אל הקיר ולאלצו להגיע להבנות, ואולם מהעבר האחר גם להתברר כבלתי מסוכנת עבור הארגון, או לכל הפחות כזו שלא צפויה להעמיד בסכנה את מטרותיו המרכזיות במלחמה.
מצב שכזה עשוי להנחית מכה קשה על ישראל, בעת שבה צה"ל מוציא את האוגדות מרצועת עזה על רקע דיווחים לפיהם בחמאס פועלים על מנת לשמר את כוח האדם שלהם, נמנעים מעימותים ישירים מול צה"ל ובעוד המטרות הצבאיות ברצועת עזה הולכות ואוזלות ועמם גם מנופי הלחץ על חמאס.
מנגד, בחמאס מודעים למערך השיקולים של ישראל ופועלים למנף את המגעים לשחרור החטופים על מנת לעכב את המערכה ברפיח שעשויה להעמידו בפני סיכון ואף את המערכה הצבאית בכללותה במבט רחב יותר.
להבדיל מישראל אשר מתקדמת בשני צירים מקבילים בהתאם למטרות המלחמה, הציר הצבאי מול חמאס והציר הדיפלומטי עבור החטופים, שאיפותיו הצבאיות של חמאס הולכות ומפנות את מקומן עם התקדמות המלחמה לשאיפה להבטחת עתידו ברצועת עזה, גם אם בתצורה מדינית בלבד.
בנוסף, לצד המשך פעילותו של חמאס ברצועה לארגון הטרור יש אינטרס לשחרר את אסיריו הכלואים בישראל.
מהלך שכזה עשוי להוות בגדר חיזוק מורלי וסמלי לארגון ולאהדה עבורו בקרב הציבור הפלסטיני, כמו גם חיזוק בכוח אדם בהמשך לאבדות הרבות שספג במלחמה.
לצורך כך חמאס תולה את כל מאווייו בחטופים הישראלים, אשר באמצעותם מקווה ארגון הטרור להגיע לעסקה שתשיג עבורו את יעדיו המרכזיים.
בנוסף, בחמאס עושים שימוש בחטופים ובמגעים מול ישראל בתיווכה של ארה"ב על מנת להרוויח זמן ולשרוד עד להיווצרותם של לחצים שיופעלו על ירושלים מכיוונים אחרים ויביאו אותה לסיים את המלחמה.
התנהלות זו של חמאס נעשית על רקע ההבנה של ארגון הטרור כי בישראל לא ממהרים להיכנס לרפיח, לפחות כל עוד לא מוצו הניסיונות לשחרר את החטופים במסגרת השיחות העקיפות.
ניסיונות אלו כוללים את השימוש ברפיח כאמצעי לחץ, תחת ההבנה של שני הצדדים כי ההיתכנות לשחרור החטופים באלטרנטיבה צבאית נמוכה הרבה יותר.
לאור האמור נדמה כי המגעים לשחרור החטופים מקבלים בתקופה האחרונה את הבכורה, בעוד המערכה הצבאית משמשת יותר כאמצעי מאשר מטרה בפני עצמה.
מצב זה יימשך לכל הפחות עד למיצוי ההזדמנויות לשחרור החטופים באמצעים הנתפסים כבעלי הסיכויים הגבוהים ביותר והמתאימים מכל לצורך כך.
במובן זה מתפתחת סיטואציה שבה ישראל וגם חמאס אינן מעוניינות בעת הזו במערכה צבאית ברפיח. חמאס, בעקבות הסכנה שתעמוד מולו במקרה של כניסת צה"ל לעיר הדרומית, וישראל, בעקבות החשש מפני אבדן אמצעי הלחץ האחרון שנותר בידיה לשחרור החטופים.
התפתחויות אלו מתרחשות על רקע היתרון העומד בידי חמאס אשר נלחם כעת בעיקר בחזית הדיפלומטית והתקשורתית ודוחף לסיום המלחמה במסגרת השיחות בהתאם לעמדת הקהילה הבינלאומית.
מנגד, יתרונה של ישראל טמון בכוחה הצבאי, שעשוי לאלץ את חמאס לוותר ולהגמיש את עמדותיו בשיחות ולהסכים לעסקה שתביא לשחרור החטופים.
ואולם להבדיל מחמאס, ישראל ממשיכה לפעול על מנת להשיג את שתי מטרות המלחמה המרכזיות אשר לא תמיד מצויות בהלימה אחת עם השניה, מה שהופך את פעילותה למורכבת וכזו הנושאת סיכון רב יותר בדרך למימוש כל אחד מבין היעדים.
