המזרח התיכון
ערב הסעודית ואיראן מאשרות את מחויבותן להסכם בייג'ינג
גורמים פלסטינים מביעים חשש מפני תמיכה של טראמפ בסיפוח של איו"ש
ראש ממשלת קטאר: לבנון תומכת בהפרדת החזיתות ויישום החלטה 1701
ישראל העבירה לארה"ב מסמך עם תנאים לסיום המלחמה בלבנון
חיזבאללה מכריז על מעבר לשלב חדש והסלמה בעימות מול ישראל
המזרח התיכון משתרע על פני יבשות אסיה, אפריקה ואירופה, וכולל במסגרתו עשרות מדינות, תרבויות ועמים, המבטאים היסטוריה ומורשת אשר חוזרים אלפי שנים אחורה בזמן. התרבויות המרכזיות במזרח התיכון הן התרבות ערבית, הפרסית והטורקית, אשר משקפות ערב רב של אורחות חיים, אמונות והשקפות עולם המביאות לידי ביטוי אלפי שנות היסטוריה ומורשת.
לצד הדומיננטיות של מדינות ערב וארצות האסלאם במרחב המזרח תיכוני, מדינות המזרח התיכון מכילות במסגרתן מיעוטים אתניים וקבוצות המבטאים תרבויות שונות ואורח חיים מגוון, לרבות אמונות ודתות, השקפות פוליטיות ואידאולוגיות הלוקחות חלק פעיל בעיצוב האזור ומשפיעות על דרכי התפתחותו.
המזרח התיכון ועלייתה של התרבות הערבית
עד לעליית האסלאם במאה השביעית לספירה אירופה והמזרח התיכון נחשבו כרצף טריטוריאלי אחד. המרחב המשתרע במזרח התיכון של ימינו התחלק בעבר בין אזורים תחת השפעה נוצרית ואוכלוסייה דוברת יוונית אשר השתייכה לתרבות היוונית־רומית תחת שליטה של האימפריה הביזנטית לבין אזורים תחת השפעה של האימפריה הפרסית.
לאחר עליית דת האסלאם בחצי האי הערבי נוצר תהליך הדרגתי של מזרח תיכון חדש, במסגרתו האזור חזה בהיפרדות ופיצול האזור לשטח תרבותי נפרד. אירועים אלו התרחשו בעקבות הכיבושים הערביים מחוץ לחצי האי הערבי על ידי ממשיכי דרכו של מייסד האסלאם מוחמד, אשר הגיעו עד לצפון אפריקה, אירופה ומרכז אסיה וסין. הכיבושים הערביים לוו בדרך כלל בהמרה של דתות המקום לדת האסלאם, בתהליך אשר סייע לצייר קווי גבול תרבותיים-פוליטיים בין העולם המוסלמי, אירופה ומדינות מרכז אסיה וסין.
מאימפריה ערבית לסולטנות טורקית וכיבושים מונגוליים במזרח התיכון
לאחר כניסתם של הסלג'וקים הטורקים לאזור המזרח התיכון באמצע המאה האחת עשרה חלה ירידה בדומיננטיות ובהשפעה של הערבים. הסלג'וקים, אשר היגרו מאזורי מוצאם במרכז אסיה למרחב המזרח תיכוני, כבשו את אזור הסהר הפורה, הלבנט, ארץ ישראל, טורקיה, חלקים מחצי האי ערב ומצרים (שנפלה בשלב מאוחר יותר תחת הנהגת השושלת הפאטימית). הסלג'וקים שלטו באזור במאתיים השנים הבאות, אף שעד מהרה התפרקה האימפריה הסלג'וקית לכדי מספר סולטנויות קטן יותר.
במאה השלוש עשרה צבאות של האימפריה המונגולית פתחו במסע כיבושים במזרח התיכון, בהם שטחי איראן ועיראק המודרניות, סוריה וחלקים מאסיה הקטנה. שושלות מונגוליות המשיכו לשלוט בצפון מזרח המזרח התיכון במשך כ-200 שנים עד שלבסוף הורחקו השליטים המונגולים מזרחה.
מזרח תיכון בתקופה העות'מאנית
בראשית המאה החמש עשרה התחזקו האמירים העות'מאנים שבאנטוליה המערבית, אשר הלכו והסתמנו כשליטיו הבאים של אזור המזרח התיכון, ואף כבשו את אזור קונסטנטינופול במאה החמש עשרה (איסטנבול של היום), אשר לאחריו העות'מאנים הכריזו על עצמם כסולטאנים. הממלוכים, אשר שלטו במצרים ובאזורים נוספים אשר היו קודם תחת שליטת השושלת העבאסית, הצליחו להגן על אדמותיהם מפני העות'מאנים במשך קרוב למאה שנים, עד לשנת 1514 אשר במהלכה העות'מאנים פתחו במסע כיבושים ברחבי האזור, דבר אשר שם קץ לשושלת הממלוכית. העות'מאנים איחדו את האזור כולו תחת שליט אחד, לראשונה מאז האימפריה העבאסית מהמאה העשירית, והוסיפו לשלוט בחלקים ניכרים ממנו במהלך 400 השנים הבאות.
המזרח התיכון במאה העשרים
במהלך המאה העשרים חלה עלייה בחשיבותו הפוליטית, הכלכלית, הדתית והאסטרטגית של המזרח התיכון. תהליך זה החל לצבור תאוצה בעקבות הימצאותם של מצבורי נפט גולמי וגז במזרח התיכון, פעילותם של ארגוני טרור במרחב המזרח תיכוני אשר להם השפעה מגוונת על מדינות שונות בעולם וכן קיומם של סכסוכים שונים כדוגמת הסכסוך הישראלי ערבי להם השפעה החורגת מהמרחב האזורי.
אירועים חשובים בראשית המאה העשרים במזרח התיכון היו מלחמת העולם הראשונה שהובילה לנפילת האימפריה העות'מאנית בשנת 1917 והקמת ממלכות ערביות תחת השפעה מערבית לצד מדינות מנדט שנשלטו על ידי בריטניה וצרפת (בהן ארץ ישראל, לבנון וסוריה) על פי החלוקה ביניהן במסגרת הסכם סייקס פיקו.
תמורות במזרח התיכון לאחר מלחמת העולם השנייה
קרנו של המזרח התיכון עלתה על רקע פעילותן של ארה"ב וברית המועצות בקרב מדינות האזור וניסיונן לחתור אחר תמיכה אזורית בימי המלחמה הקרה. פעולות אלו נעשו על ידי וושינגטון ומוסקבה מתוך מטרה להעמיק את הדומיננטיות שלהן באזור, וזאת כחלק ממאבק בין גושי שהתפתח בין המחנה הקומוניסטי בראשות ברית המועצות למחנה המערבי-קפיטליסטי בראשות ארה"ב.
לאחר מלחמת יום הכיפורים ועל רקע התקרבותה של מצרים לארצות הברית, והמגעים להסכם שלום עם ישראל למרות התנגדות ברית המועצות, סוריה ועיראק הפכו למדינות החסות העיקריות של ברית המועצות במזרח התיכון ומנגד ישראל נטתה להזדהות עם מדינות המערב ובראשן ארה"ב.
מזרח תיכון במאה העשרים ואחת – התפתחויות במדינות המזרח התיכון
מס' אירועים מהותיים שהתרחשו במזרח התיכון במהלך המאה העשרים ואחת הובילו לשינויים במפת הכוחות האזורית וזאת לאחר שנים שבהן המרחב המזרח תיכוני נחשב היה לאזור בעל חשיבות פחותה. לשם ההמחשה לציין את פיגועי 11 בספטמבר במגדלי התאומים ובפנטגון ומהעבר האחר את מלחמת אפגניסטאן והפלישה של ארה"ב לעיראק ב-2003 כתגובה למתקפה כנגד ארה"ב וכחלק ממערכה כוללת למלחמה בטרור.
לצד האמור יש לציין את הסכמי אוסלו ותקופת האינתיפאדות, וכן לאחר מכן את שינוי מאזן הכוחות ברצועת עזה במסגרת ההפיכה שבוצעה על ידי ארגון חמאס אשר הובילה לשלטונו לאחר קרבות פנימיים ברצועה בינו לבין תנועת הפת"ח.
בשנת 2010 ושנים לאחר מכן החלו גלי מחאה, מהפכות וניסיונות מהפכה אשר התרחשו במדינות שונות במזרח התיכון, בהם צפון אפריקה, הלבנט, הסהר הפורה והמפרץ הפרסי ואשר כונו "האביב הערבי". אותם אירועים הסתיימו בחלק מהמקרים בסילוקם של משטרים ומנהיגים ערביים אשר אחזו ברסן השלטון במשך עשרות שנים.
שינויים אלו גרמו להתחזותם של כוחות פוליטיים אזוריים אשר זוהו עם המחנה השיעי בהובלתה של איראן, שהצליחה ליצור לעצמה מנגנוני השפעה בלבנון, בעיראק, בתימן וברצועת עזה, ועם הפלגים אשר זוהו עם הזרם הסלאפי-ג'יהאדי ובראשו ארגון המדינה האסלאמית שהחל לכבוש שטחים בעיראק וסוריה.
כיבושי המדינה האסלאמית וההישגים אשר נלוו לכך נעצרו עד לכדי היפוך במגמה והיחלשות הארגון, בהמשך לתקיפות הקואליציה בראשותה של ארה"ב באזור סוריה ועיראק, וסיועה של רוסיה למשטרו של בשאר אל-אסד במלחמת האזרחים שהתחוללה בסוריה.