ביום רביעי האחרון בכיר בזרוע המדינית של חמאס, ח'ליל אל-חיה, התראיין לסוכנות הידיעות AP ובמקביל לכך ערך ריאיון עם ערוץ הטלוויזיה אל אקצא המזוהה עם חמאס.
בדבריו התייחס אל-חיה למלחמה של חמאס מול ישראל, המניעים של חמאס בפלישתו לישראל, ההתפתחויות האחרונות במלחמה וההישגים של חמאס, לצד הפתרונות אותם יהיה מוכן ארגון הטרור לקבל לצורך סיום הקרבות והסדרה של הפסקת אש ארוכת טווח.
בהקשר זה, בריאיון לערוץ הטלוויזיה אל אקצא אל-חיה עומד על ערעור מעמדה של ישראל בקרב הציבור במדינות המערב לצד הפגיעה במוניטין של ישראל בכל הקשור לעוצמתה הצבאית בהשוואה למצב ששרר לפני ה-7 באוקטובר.
באשר להתפתחויות במלחמה, אל-חיה מתאר את קריסתה לכאורה של אוגדת עזה, לצד היעדר הישגים של ישראל במלחמה, אשר השמידה לטענתו חלקים מהותיים מרצועת עזה ואולם רק 15% מהיכולת הצבאית של ארגוני הטרור.
במסגרת הריאיון לסוכנות AP אל-חיה מציג עמדות מתונות מהרגיל בשם חמאס באשר לתהליך מדיני עתידי, לרבות מוכנותו של הארגון להקמה של מדינה פלסטינית בגבולות 1967 לצד מדינת ישראל, בכפוף לתנאים אותם מונה הבכיר במהלך הריאיון ומפורטים להלן.
ירידה לפרטים
בריאיון לסוכנות AP שנערך ביום רביעי, ח'ליל אל-חיה, בכיר בזרוע המדינית בחמאס, סיפק מס' הצהרות אשר מהן משתמע מיתון בעמדותיו של ארגון הטרור כלפי ישראל והצעדים אותם מוכן חמאס לקבל לצורך סיום מלחמת חרבות ברזל. (www.apnews.com, פורסם ביום 25.4.2024)
במסגרת הריאיון אשר סוקר בהרחבה בכלי התקשורת בישראל ובעולם אל-חיה מאשר את העמדות הקיימות בקרב בכירים בישראל על פיהן בחמאס ישחררו את החטופים רק בכפוף לסיומה של המלחמה, באומרו כי "אם לא מובטח לנו שהמלחמה תסתיים, למה שאמסור את השבויים?"
באשר ליחסים עם ישראל בהסתכלות ארוכת טווח אל-חיה אמר שחמאס יהיה מוכן להפסקת אש לתקופה של חמש שנים ומעלה, במה שנדמה כדברים חסרי תקדים לאור הצהרות קודמות אשר ניתנו מטעם חמאס אשר באופן מסורתי מסרב להכיר בקיומה של ישראל.
עוד הוסיף וציין הבכיר הפלסטיני כי במסגרת הפסקת האש חמאס יניח את נשקו ויתנהל כמפלגה פוליטית ככל ותוקם מדינה פלסטינית בגבולות 1967.
בנוגע לסכסוך הפנים פלסטיני בין חמאס לפתח ומנגנוני הרשות הפלסטינית, אל-חיה הציע פתרון המקובל על חמאס בדמות הצטרפותו של חמאס לאש"ף, ארגון אותו מובילים בפועל אנשי פתח, והקמה של ממשלת אחדות פלסטינית ברצועת עזה ובגדה המערבית.
יש לציין כי מלבד הריאיון בסוכנות AP ח'ליל אל-חיה ערך באותו היום השבוע ריאיון בערוץ אל אקצא, ערוץ הטלוויזיה המזוהה עם תנועת חמאס.
בעוד שהדברים אותם אומרים בכירים חמאס בכלי תקשורת בינלאומיים מופנים גם לקהל דובר אנגלית, המסרים של הארגון בערוצי המדיה הפלסטינים ובייחוד אלו המזוהים עם חמאס מופנים קודם לציבור הפלסטיני והערבי.
בריאיון אל-חיה שוטח את מטרות מבצע מבול אל אקצא (הכינוי הניתן על ידי חמאס לפלישה לישראל ומלחמת חרבות ברזל) ובהן החייאתה של הסוגיה הפלסטינית וחזרתה לסדר היום העולמי.
אל-חיה חוזר בריאיון על הדברים שאמר לסוכנות AP באשר להקמתה של מדינה פלסטינית בגבולות 1967 ועומד על השאיפה להשתמש בהישגי מבול אל אקצא על מנת להקים מדינה פלסטינית עצמאית ברצועת עזה ובגדה המערבית.
בכיר חמאס התייחס בריאיון לאל אקצא לערעור המוניטין והעוצמה של ישראל בעקבות המלחמה בהשוואה למצב אשר שרר לפני ה-7 באוקטובר לצד הפגיעה במעמדה בעולם על רקע ההפגנות בארה"ב ובבריטניה והאהדה לה זוכים הפלסטינים בקרב הציבור והחשש של בכירים בישראל מפני תביעות משפטיות.
בנוסף, אל-חיה חזר והדגיש את נראטיב ההתנגדות המאפיין את חמאס ותיאר את מאבקם של הפלסטינים כמלחמת אין ברירה, על רקע הירידה בחשיבות הסוגיה הפלסטינית, ניסיונותיה לכאורה של ישראל לנכס את השטח האזורי כולו לעצמה והעימותים הגוברים עם המתנחלים.
בין השורות
דבריו של אל-חיה באשר להקמתה של מדינה פלסטינית בגבולות 1967 והמוכנות של חמאס להפסקת אש ארוכה בת חמש שנים לפחות הינם חסרי תקדים.
לצד האמור עולים מס' דברים שאותם נדרש לקחת בחשבון לצורך הבנת דרכו לעתיד של חמאס, כאשר חלקם נאמרו על ידי אל-חיה וחלקם נעדרו מדבריו.
ראשית, יש להדגיש כי מלבד הקמתה של מדינה פלסטינית בגבולות 1967 בכיר החמאס התנה במסגרת הריאיון בסוכנות AP את התפרקות חמאס מנשקו בחזרתם של 'הפליטים הפלסטינים', כלשונו, בהתאם להחלטות בינלאומיות.
דרישה זו של חמאס מהווה יישום הלכה למעשה של זכות השיבה, תנאי אשר לו ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית מתנגדת בכל תוקף.
בעניין זה עולות שאלות באשר לפרשנות של זכות השיבה מנקודת מבטו של חמאס, כאשר היצמדות למשמעות המסורתית של ההגדרה משמעה התרחקות מפתרון שתי המדינות בפועל וזאת בניגוד להצהרותיו של אל-חיה.
בהקשר זה, בהנחה שכוונתו של חמאס בזכות השיבה היא לחזרתם של מיליוני פלסטינים החיים מחוץ לגבולות ישראל לשטחי 1948, משמעות הדבר היא ערעור ושלילה בפועל של הרוב היהודי במדינת ישראל וסיום אופייה כמדינה יהודית.
היבט נוסף אליו לא התייחס בכיר החמאס ואשר עלה בכתבה שפורסמה באתר AP הינו העמימות באשר לאימוץ פתרון שתי המדינות מצד חמאס כפתרון בהתאם גם לסיום הסכסוך הישראלי פלסטיני או שלב ביניים בדרך להשמדתה של ישראל.
חשוב להדגיש כי אמנת חמאס אינה מותירה מקום לספק באשר לשאיפותיו של הארגון האסלאמי להשתלט על האזור המשתרע גם בשטחי מדינת ישראל בגבולותיה הנוכחיים, וכן אף בגבולות 1967 ובגבולות אשר הותוו בהתאם לתוכנית החלוקה לפני מלחמת יום העצמאות.
היעדר הצהרה או אמרה מפורשת מצד חמאס ובכיריו באשר למוכנותו של הארגון לסיים את הסכסוך עם ישראל ולהתפרק מנשקו לאחר הקמתה של מדינה פלסטינית מעלים חשש שמה הקמתה של מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל במעורבותו של חמאס לא תבטיח את הישרדותה של ישראל בטווח הארוך.
לאור האמור, הצעד עשוי להוות בבחינת הישגים מדיניים בלתי מבוטלים עבור הפלסטינים אשר יערערו את אחיזתה הביטחונית של ישראל בשטחי רצועת עזה והגדה המערבית, בהיעדר ערבויות באשר לשינוי בתפיסתם ובמטרותיהם של הפלסטינים אשר ימנעו את הישנותם של אירועי ה-7 באוקטובר והאינתיפאדות אשר קדמו להם.
התמונה הרחבה
הצהרתו של בכיר חמאס ח'ליל אל-חיה לפיה פלישתו של חמאס ליישובי ישראל נועדה על מנת להחזיר את הסוגיה פלסטינית בחזרה לסדר היום העולמי ממחישה את הקשרים הקיימים בין ההתפתחויות האזוריות האחרונות לבין הסכסוך הישראלי פלסטיני, המושפע משינויים בסכסוך הישראלי ערבי הרחב יותר.
בדברים שאמר אל-חיה בריאיון בערוץ אל אקצא הדגיש הבכיר הפלסטיני את השאיפה לעצור את תהליך הנורמליזציה אגב החייאת ההתנגדות האזורית לישראל.
בהקשר זה, התקדמותה של ישראל לפתרון הסכסוך עם מדינות ערב מתפרשת על ידי חמאס כדחיקת השאיפות הלאומיות של הפלסטינים לשוליים.
בתרחישים חלופיים הכוללים התנגדות מזוינת לישראל ושלילת קיומה, נורמליזציה ערבית עם ישראל וערעור מעמדם של הפלסטינים או הכרה במדינת ישראל ובפתרון שתי המדינות, בחמאס נוטים כעת לאמץ את האופציה האחרונה.
להבדיל מסיטואציות מקבילות בעבר שבהן הארגון תמך במאבק אלים וחזר על אמרתו לפיה אין להכיר בישראל, אגב השאיפה לכבוש את מלוא השטח שבין נהר הירדן לאגן הים התיכון, לאחרונה נדמה כי בחמאס משנים רטוריקה ומתאימים את דבריהם למגמה הנצפית בזירה הבינלאומית.
כאמור, בחודשים האחרונים מנהיגים במדינות דמוקרטיות ובקרב בעלות בריתה של ישראל הולכים ומאמצים בפתיחות את השיח בדבר הכרה במדינה פלסטינית.
על רקע אותם הדברים ובשימת לב לחלופה ברת הקיימה של נורמליזציה בין ישראל למדינות ערב, נדמה כי בחמאס קוראים את המפה ומיישרים קו עם הדברים והאופציה הטובה ביותר האפשרית לתפיסתו של הארגון בזמנים אלו.
בהתאם, בחמאס משנים את הדגש ממאבק אלים המלווה בהתנגדות נחרצת לקיומה של מדינת ישראל לכיוון של מלחמת אין ברירה מצד הפלסטינים המובלים על ידי 'ציר ההתנגדות' כאמצעי למען התנעתו של תהליך מדיני ופתרון שתי המדינות, אשר לאחריו בחמאס יתפרקו מנשקם.
מחד, התמיכה במדינה פלסטינית בגבולות 1967 עשויה להעלות את קרנו של חמאס ואת החשיבות של הסוגיה הפלסטינית בקרב מדינות המערב, הרואות כעת אור בקצה המנהרה לפתרון הסכסוך.
דרך שכזו עלולה בנוסף לעכב את שיחות הנורמליזציה עם העולם הערבי ככל ואינן כוללות פתרון של הסוגיה הפלסטינית, מחשש לחזרה לאחור לימים שלפני ה-7 באוקטובר והישנותם של האירועים שהובילו לפרוץ מלחמת חרבות ברזל.
מאידך, סירובו של חמאס לוותר על זכות השיבה והיעדר אמירה ברורה באשר לסיום סופי של הסכסוך מעלים את האפשרות לקביעה של תנאים נוקשים למדיי עבור ישראל במסגרת שיחות עתידיות אשר יותירו מרחב תמרון גדול יותר לפלסטינים במו"מ.
מרחב תמרון שכזה עשוי להיתרגם לכדי עיכובים וקשיים בשיחות בטענה לסירובה של ישראל לקבל את הדרישות של הפלסטינים אשר ידוע מניסיון העבר שאין ביכולתה של ישראל לקבלן.
