לקראת תחילתו של מה שמסתמן כשלב הבא במערכה של ישראל ברצועת עזה, פרסום בסוכנות הידיעות רויטרס מעלה שאלות באשר למטרות המלחמה והיעדרה של 'אסטרטגיית יציאה' ותנאים ברורים מצדה של ירושלים לסיומה.
בשונה ממבצעים קודמים, מלחמת 'חרבות ברזל' מהווה סוג אחר של מערכה, בהמשך לטבח שבוצע על ידי חמאס ביישובי הדרום וההצהרות של בכירים ישראלים באשר לשאיפה לחיסולו של החמאס.
על רקע האמור גורמים רשמיים בקרב בעלות בריתה של ישראל וכן בתקשורת העולמית מזהירים או מביעים את חששם מחציית נקודת האל חזור והעצמת הקרבות ללא הגדרת מטרות ברורות למלחמה ותכניות ליום שאחרי אשר יאפשרו לסיים את הלחימה בשטח.
בהקשר זה יש לציין את סוגיית הריבונות והשליטה על שטחי הרצועה והפלסטינים, אשר כפי שצפוי יישארו להתגורר בה גם במקרה של השמדת חמאס או לכל הפחות השמדת יכולותיו הצבאיות של הארגון.
לטענת הפרסום מטרתה המיידית של ישראל הינה לתקוף תשתיות ברצועת עזה על מנת לעודד הגירה של תושבי הרצועה לחלקה הדרומי, ולנהל באזורים המפונים את הלחימה מול חמאס באמצעות פיצוץ מערכת המנהרות שבנה הארגון.
עם זאת ובתום הקרבות ישראל תידרש להכריע באשר לזהות הגורמים אשר להם יימסרו המושכות, כמו גם לאופנים שבמסגרתם תנוהל הרצועה.
ישנם פרסומים המדווחים בין היתר על הכוונות להקמה של ממשל אזרחי-מקצועי בגיבוי משטרה מקומית וכוח בינלאומי אשר ימשלו ברצועה.
עם זאת, סיטואציות מקבילות אחרות ובהן הניסיון של ישראל להיאבק בהתעצמותו של חיזבאללה לאחר מלחמת לבנון השנייה ומעורבותו הכושלת במובן של כוח יוניפי"ל בדרום לבנון מעלים ספקות בעניין.
בעקבות זאת עולה שאלה אם תידרש בנוסף נוכחות צבאית של ישראל לטווח הזמן הקרוב והבינוני ברצועה.
על רקע האמור נדרש לקחת בחשבון את התרחיש לפיו השמדה מוחלטת של ארגוני הטרור ברצועת עזה וכן של מעגל תומכיהם ברצועה תתגלה כמשימה מאתגרת לביצוע.
בנוסף לכך יש לציין את הקשיים הקיימים בעניין אטימה הרמטית של שטחי הרצועה מפני מעבר של כספים ואנשים בהכוונה איראנית או גורמים רדיקלים באסלאם הסוני.
* רויטרס
* ynet
