השיקולים המרכזיים העומדים בפני הכניסה הקרקעית לרצועת עזה

בעוד חיל האוויר ממשיך להפציץ את שטחי הרצועה רבים מעלים תהיות באשר לעיכובים בכניסה הקרקעית ולתחילת השלב הבא במלחמה. פרסומים בתקשורת הזרה עומדים על מערך שיקולים מגוון אשר נוגע בחלקו גם לאינטרסים זרים ומייצר תמונת מצב מורכבת החורגת מעבר למלחמה בעזה
Facebook
Twitter
WhatsApp
רצועת עזה
קרדיט: Anas-Mohammed / Shutterstock.com

על רקע ההתעכבות בכניסה הקרקעית לרצועת עזה תקיפותיו של חיל האוויר נמשכות במלוא העוצמה כנגד יעדי חמאס וגורמי טרור אחרים, כאשר מאות מטרות הופצצו גם במהלך הלילה שבין ראשון לשני.

פרסום ביומון אל-קודס מדווח על מותם של כ-400 פלסטינים במהלך היממה האחרונה כתוצאה מתקיפות צה"ל אשר בוצעו באזורים שונים ברצועה.

לצד המשך ההפצצות האוויריות רבים מביעים תמיהה מדוע אחרי יותר מ-17 ימים ממועד פרוץ מלחמת חרבות ברזל עוד לא החל השלב הבא במלחמה, אשר הינו חיוני לצורך מימוש מטרות המלחמה שהוגדרו על ידי הדרג המדיני.

מידע אשר מפורסם בתקשורת הערבית מאפשר לשרטט תמונת מצב די מורכבת באשר למערך השיקולים העומדים לנגד עיניו של הדרג המדיני לצורך מתן האישור לכניסה קרקעית לרצועת עזה.

זליגת המלחמה לזירה הצפונית ולשטחי איו"ש

פרסום ביומון אל-ערבי אל-ג'דיד מספק פרטים על חלק מהשיקולים ועומד בראש ובראשונה על ההערכה באשר להתחממותן של זירות לחימה נוספות לאחר הכניסה הקרקעית, ובהן הזירה הצפונית וכניסתו של חיזבאללה לעימות.

מלבד ההתייחסות לחיזבאללה הפרסום מתמקד בנוסף בהתעצמות העימותים ביהודה ושומרון, אשר מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל הביאו למותם של פעילי טרור פלסטינים וכן גם למותם ולפציעתם של חיילי צה"ל.

על אף שעיקר הסיקור התקשורתי מתמקד בנעשה ברצועת עזה, יש לציין שבשתי הזירות האחרות, הצפונית ואיו"ש, חוסלו ונהרגו בהתאם לפרסומים רשמיים עשרות מחבלים פלסטינים ועשרות מחבלים מארגון חיזבאללה, כאשר הערכות מדברות על מספרים גבוהים יותר בפועל.

על רקע האמור ובעוד שההסלמה מתרחשת במקביל לתקיפות האוויריות ברצועה, עולה החשש שבמקרה של כניסה קרקעית תחול הקצנה נוספת בעימותים עד לכדי פתיחתן של זירות לחימה נוספות.

סוגיה זו והחשש מפני פתיחתן של זירות לחימה שונות הועלו בהתאם לפרסומים בתקשורת הישראלית גם במהלך דיונים בהם היה מעורב ראש הממשלה בנימין נתניהו.

כאן יש לציין את הפעילות האינטנסיבית הנעשית על ידי צה"ל והשב"כ בשטחים ועל המעצרים המתבצעים בכל לילה של פעילי חמאס וארגוני טרור אחרים, אשר בהתאם לפרסום בסוכנות שהאב ניוז נמשכו גם הלילה.

פעילות זו של כוחות הביטחון נועדה בין היתר על מנת למנוע את המשך ההסלמה במצב בשטחי איו"ש והרצון למקד את עיקר הפעילות ברצועת עזה.

במקביל לכך צה"ל ממשיך לפעול כל העת כנגד חיזבאללה ותוקף מטרות של הארגון באזור דרום לבנון.

תיק החטופים והלוחמה הפסיכולוגית של חמאס

היבט נוסף המתקשר לשיקולי הכניסה הקרקעית נוגע לחטופים המוחזקים בשבי חמאס והג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה והניסיון של חמאס לעשות שימוש בחטופים על מנת לדחות את הפעולה הצבאית.

פרסומים ביומון העזתי פלסטין ניוז אשר הביא מדברי חמאס מדגיש שארגון הטרור מעוניין לשחרר את החטופים האזרחיים כאשר הנסיבות הביטחוניות תאפשרנה זאת.

בכך מעלה הארגון בפועל תנאי להפסקת ההפצצות על הרצועה והפוגה בלחימה על מנת לדון לכאורה בשחרור החטופים האזרחיים.

יש לציין שלצד האמור בחמאס כבר הדגישו שחיילי צה"ל המוחזקים בידיו ישוחררו בתמורה לשחרורם של כל האסירים הפלסטינים הכלואים בבתי הכלא בישראל.

פעילות זו של חמאס נעשית גם באמצעות לוחמה פסיכולוגית במהלכה הארגון שחרר שתי חטופות בעלות אזרחות כפולה, פעולה אשר נודעה בין היתר להפעיל לחץ על ישראל לדחות את הכניסה הקרקעית.

שחרורן של החטופות נעשה לאחר שהארגון הודיע על מותם של חטופים אחרים בעקבות ההפצצות הישראליות ואיומיו של חמאס להוציא להורג את החטופים אם ההפצצות לא ייפסקו.

תיק החטופים מתקשר גם לדרישותיהן של בעלות בריתה של ישראל ובהן ארה"ב, אשר ביקשה מישראל לדחות את הכניסה הקרקעית מתוך מטרה לנהל מו"מ על שחרורם של חטופים נוספים.

בהקשר זה עיתון הניו יורק טיימס מדווח על פנייה של ממשל ביידן לישראל ועל הצהרותיו של חמאס לפיהם כניסה קרקעית תצמצם את האפשרות לשחרור החטופים.

הגדרת מטרות המלחמה והגורם שאליו יועברו המושכות לאחר המלחמה

שיקול נוסף אשר מעסיק את הדרג המדיני מתמקד ביום שאחרי המלחמה, היעדים והתנאים לסיומה וכן זהות הריבון אשר ישלוט ברצועת עזה ביום שאחרי.

פרסומים בכלי תקשורת ובהם סוכנות הידיעות רויטרס מדווחים על השיחות בין ממשל ביידן לדרג המדיני בישראל באשר להגדרת מטרות מבצע ברורות אשר יאפשרו לסיים את המלחמה לאחר השגתן.

דיווחים באשר לזהות הגורם שישלוט ברצועה פורסמו גם בתקשורת הישראלית כאשר בעניין זה הועלו מס' אפשרויות, החל מהקמת כוח רב לאומי, הקמת ממשלה מקצועית שתורכב מתושבי רצועת עזה ותקבל גיבוי מכוחות משטרה מקומיים ועד לאפשרות כניסתה של הרשות הפלסטינית לרצועה.

כאן יש לציין שסיום המלחמה ללא הקמת כוח אכיפתי ומנגנוני ממשל מסודרים ברצועה עלולים להביא להתדרדרות במצב.

שיקולים אלו עלו גם במסגרת פרסום ביומון אל-ערבי אל-ג'דיד, אשר התייחס בעניין זה למצב 'ההתנגדות' הקיים בשטחי איו"ש אשר מתעצם בימים אלו גם ללא שליטה של חמאס בשטחים.

שמירה על האינטרסים של ארה"ב באזור

סוגיה נוספת שעולה בהקשר של הכניסה הקרקעית לרצועת עזה מתמקדת ברצונה של וושינגטון 'להרוויח זמן' נוסף לפני תחילת השלב הקרקעי על מנת לפעול לצרכי הגנה על האינטרסים שלה באזור.

בהקשר זה יש לציין שארה"ב מחזיקה במס' בסיסי צבא בעיראק ומדינות המפרץ, אשר חלקם עמדו תחת מתקפות של ארגוני הטרור הפועלים במרחב באמצעות מרגמות ושימוש במטוסים הנשלטים מרחוק.

בנוסף, ישנם אזרחים אמריקאים אשר נמצאים בשטחי לבנון, בעוד ארה"ב פועלת על מנת להוציא אותם מהאזור תחת הציפייה שהמשך המלחמה בעזה יוביל להסלמה גם במרחב שמחוץ לישראל ולרצועה אשר תעמיד בסכנה את חייהם של אזרחים אמריקאים.

* אל-קודס

* אל-ערבי אל-ג'דיד

* שהאב ניוז

* ניו יורק טיימס    

* רויטרס

עשוי לעניין אותך

פרויקטים מיוחדים

כתבות אחרונות

דילוג לתוכן