מדינפדיה

תוכן עניינים

אל-חשד א-שעבי

אל-חשד א-שעבי, או בשמם האחר 'כוחות הגיוס העממי', מהווה ארגון מסגרת של מיליציות שיעיות עיראקיות אשר פועלות בשטחי עיראק וסוריה. הארגון נוסד בשנת 2014 בזמן המלחמה של עיראק מול דאעש, על רקע התחזקותו של ארגון הטרור הסוני הקיצוני וכיבושיו בארץ שני הנהרות, ובכלל זאת השתלטותו על העיר המרכזית מוסול בצפון עיראק, במקביל לפעילותו והתחזקותו של דאעש בשטחי סוריה בימי מלחמת האזרחים במדינה. הקמתו של אל-חשד א-שעבי נעשתה בתמיכה של איראן ובמעורבותו של מפקד כוח קודס לשעבר קאסם סולימאני, אשר חוסל בתקיפה אמריקאית בשנת 2020 יחד עם אבו מהדי אל-מוהנדס שכיהן כסגן מפקד כוחות אל-חשד א-שעבי. מטרתו המרכזית של אל-חשד א-שעבי בעת הקמתו היתה להילחם בכוחות דאעש, וזאת על רקע פתווה (פסק הלכה) אשר פורסמה בחודש יוני 2014 מצד האייתולה העיראקי הבכיר עלי סיסתאני, אשר קראה לתושבים להגן על עיראק ולקחת חלק במתקפת הנגד מול דאעש.   כוחות הגיוס העממי מתבססים בעיקרם על מיליציות שיעיות אשר חלקן מזוהות עם הרפובליקה האסלאמית של איראן וסרות בפועל למרותה בעוד מיליציות אחרות מתאפיינות בהשקפה פרו-עיראקית, נאמנות לעיראק ומתנגדות להשפעה זרה לרבות מצד איראן על אדמת עיראק. במסגרת המיליציות הבולטות באל-חשד א-שעבי ניתן למנות את חטיבת בדר, המהווה המיליציה הבולטת בארגון אשר מפעילה עשרות אלפי לוחמים. בנוסף מיליציות רבות אחרות פועלות במסגרת הארגון, כדוגמת עסאיב אהל אל-חק, כתאיב סייד אל-שוהדא וכן גדודי חיזבאללה העיראקיים, אשר לאחר פרוץ מלחמת חרבות הברזל החלו לתקוף בסיסים אמריקאים המוצבים בשטחי עיראק וסוריה. צילום: Attila JANDI / Shutterstock.com
קראו עוד
צילום: Attila JANDI / Shutterstock.com
אבו מאזן
צילום: a katz / Shutterstock.com

אש"ף, או בשמו המלא 'הארגון לשחרור פלסטין', נוסד לקראת אמצע שנות השישים במאה העשרים.

מטרתו של הארגון לשחרור פלסטין היא לקדם את זכויותיהם הלאומיות של הפלסטינים בזירה העולמית. מאז שנות הקמתו היווה אש"ף מסגרת דומיננטית לפעילותם של ארגונים ותנועות פלסטיניות שונות, אשר המרכזית שבהן היא תנועת הפת"ח.

אש"ף הוקם במעורבותן וביוזמתן של מדינות העולם הערבי מתוך מטרה להוות ארגון מרכזי אשר ייצג את האינטרסים הלאומיים והפוליטיים של הפלסטינים, לצד ניהול מאבק חמוש כנגד ישראל.

האחים המוסלמים

האחים המוסלמים הינם תנועה אסלאמיסטית ואסכולת חשיבה אשר נוסדה בשנת 1928 במצרים על ידי חסן אל-בנא. התנועה משתייכת לזרם הסוני באסלאם, מזוהה עם האסלאם הפוליטי ונוטה לקדם את השקפת עולמה ע"י שימוש באמצעים לא כוחניים, אגב התנגדות לאלימות. האחים המוסלמים. האידאולוגיה של האחים המוסלמים התפשטה מעבר למצרים וממשיכה להשפיע עד היום על תנועות איסלאמיסטיות שונות, החל מארגוני צדקה ועד למפלגות פוליטיות ואף לארגוני טרור. בתחילה, כתנועה פאן-אסלאמית, דתית וחברתית, האחים הטיפו לטובת חזרה למקורות האסלאמיים והשריעה. לצורך קידום מסריה בקרב הציבור המוסלמי התנועה סיפקה שירותי רווחה עבור המעמדות הנמוכים במצרים, לרבות לימודי קרוא וכתוב, הקמת בתי חולים ומפעלים עסקיים, שירותי דת ועוד. בשלבים מאוחרים יותר בפעילותם, האחים המוסלמים החלו לפעול גם בזירה הפוליטית, במטרה לשים קץ לשליטה הקולוניאלית הבריטית במצרים ומאבק בשלטונות המצרים בימים שלאחר נסיגת הכוחות הבריטים. המטרה המוצהרת של התנועה היא הקמת מדינה הנשלטת על ידי חוקי השריעה, כאשר המוטו של הארגון הינו "האסלאם הוא הפתרון". צילום: Kemal Aslan / Shutterstock.com
קראו עוד
צילום: Kemal Aslan / Shutterstock.com

הסכסוך הישראלי פלסטיני

הסכסוך הישראלי פלסטיני החל עובר להקמת מדינת ישראל ומקורותיו ביחסים בין התושבים היהודים לתושבים הערבים של שטחי המנדט הבריטי לשעבר. יש המחשיבים את שנת 1860 כמועד תחילתו של הסכסוך, אז הוקמה משכנות שאננים. עד להקמתה של נציגות פלסטינית רשמית מדינות ערב הובילו את העימות אל מול ישראל בשם דרישותיהם של תושביה הערביים של הארץ. בזמנים אלו ויש מי שיאמרו שעד היום העימותים בין הצדדים התמקדו בעצם נוכחותם הפוליטית של היהודים בשטח המצוי בסביבה ערבית-מוסלמית אשר נחשב על ידי העם היהודי כמולדתו ההיסטורית. לאורך השנים הסכסוך הישראלי-פלסטיני החל ללבוש קווי מתאר שונים ולהתפתח במהלך המחצית השנייה של המאה העשרים, עת שבה התנועה הלאומית הפלסטינית החלה להתגבש עם הקמתו של ארגון אש"ף. במהלך שנות השבעים תביעותיהן של מדינות ערב והתושבים הערבים באזור התמקדו בשליטה על שטחי המנדט בכללותם. בהמשך החל הסכסוך לקבל קווים לאומיים יותר אגב העברת מוקד המאבק לתביעותיהם הלאומיות של הפלסטינים וייצוגם על ידי אש"ף, על רקע מוכנות הנציגים הפלסטינים להכיר בקיומה של מדינת ישראל. (צילום: Netpixi / Shutterstock.com)
קראו עוד
Netpixi / Shutterstock.com

חמאס

חמאס מהווה ארגון פלסטיני המשתייך לזרם הסוני באסלאם והוכרז על ידי ישראל, ארה"ב והאיחוד האירופי כארגון טרור. החמאס נוסד בשנת 1987 כזרוע הצבאית של תנועת האחים המוסלמים בשטחי רצועת עזה, אשר באותה העת נמצאה ביריבות מול אש"ף על השליטה ברחוב הפלסטיני. חמאס זוכה לתמיכה רחבה ברחוב הפלסטיני ומהווה אלטרנטיבה לרשות הפלסטינית, אש"ף ופת"ח המזוהים עם אבו מאזן. הארגון משלב אלמנטים לאומניים ואסלאמיסטים בפעילותו לצד שימוש ברטוריקה ובתעמולה פונדמנטליסטית המתמקדים במוטיב הג'יהאד הצבאי לצורך השגת מטרותיו - הקמת מדינה פלסטינית בכל השטחים שממערב לנהר הירדן המתבססת על עקרונות השריעה. הארגון מאגד תחתיו אגפים האחראים על תחומים שונים, בהם האגף החברתי, המדיני והצבאי (גדודי עז אל דין אל קאסם). חמאס שולט בשטחי רצועת עזה בהמשך להפיכה שביצע בשנת 2007 במהלך העימותים בינו לבין תנועת הפתח המתחרה, השומרת ברובה אמונים ליו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. (צילום: Anas-Mohammed / Shutterstock.com)
קראו עוד
Anas-Mohammed / Shutterstock.com

מלחמת חרבות ברזל

מלחמת חרבות ברזל הינה מלחמה ומערכה צבאית המתנהלת בין מדינת ישראל לארגוני הטרור ברצועת עזה, ובראשם חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. המלחמה החלה ביום 7 באוקטובר 2023 בחג שמחת תורה לאחר מתקפת הפתע שביצע חמאס יחד עם הג'יהאד האסלאמי ופלישתם ליישובי הדרום במדינת ישראל ולבסיסי צה"ל באזורים הסמוכים לרצועת עזה. המתקפה התמקדה בהשתלטות של ארגוני הטרור על מוצבים צבאיים, וכן פלישה ליישובים וקיבוצים ישראלים בשטחי עוטף עזה (עוטף ישראל) לפרק זמן של מס' שעות. במסגרת המתקפה המחבלים הוציאו להורג, עינו וטבחו במאות אזרחים ישראלים וזרים, ובהם נשים, זקנים, תינוקות וילדים, במעשים אשר תועדו על ידם ופורסמו בכלי התקשורת ברחבי העולם. מלבד מעשי הטבח מחבלים מצד חמאס, הג'יהאד וארגוני טרור נוספים מרצועת עזה חטפו מאות אזרחים לשטחי הרצועה בפעולה חסרת תקדים בהיקפה ובתוצאותיה בהיסטוריה של מדינת ישראל. (צילום: Anas-Mohammed / Shutterstock.com)
קראו עוד
Anas-Mohammed / Shutterstock.com
תנועת פתח
צילום: Anas-Mohammed / Shutterstock.com

פת"ח הינה תנועה פלסטינית אשר הוכרזה על ידי ישראל כארגון טרור. התנועה כוללת במסגרתה זרוע מדינית-פוליטית וכן זרוע צבאית, ומהווה המפלגה הפלסטינית הדומיננטית הפועלת במסגרת ארגון אש"ף.

תוכנית הגרעין האיראנית

תוכנית הגרעין האיראנית החלה כפרויקט אזרחי למטרות שלום וייצור חשמל בשנות השישים במאה העשרים במהלך שנות שלטונו של השאה האיראני, מוחמד רזא פהלווי. השאה האיראני שלט באותם הזמנים במדינה הפרסית היחידה במזרח התיכון, בסיוע מצד מדינות מערב אירופה וארה"ב. בעקבות המהפכה האסלאמית באיראן בשנת 1979, אשר במהלכה עלה לשלטון האייתולה רוחאללה חומייני, הוחלט לזנוח את פרויקט הגרעין האיראני וזאת מטעמים שהינם הלכתיים-אסלאמיים בחלקם, לצד קשיים אשר עלו כתוצאה מהפסקת הסיוע מצד גרמניה, צרפת וארה"ב לפיתוח התוכנית. לאורך השנים עלו חשדות בקרב המערב לפיהן פרויקט הגרעין האיראני כולל נדבכים צבאיים ומטרתו ייצור נשק גרעיני, וזאת כחלק מתפיסת הביטחון הלאומי של איראן. לאחר פרישתה של ארה"ב מהסכם הגרעין בשנת 2015 נעשו ניסיונות לצרכי הסדרת תכנית הגרעין האיראנית בהסכם נוסף וזאת ללא הצלחה, וזאת בין היתר על רקע טענותיה של סבא"א כי איראן הסתירה פעילויות העשרת אורניום במתקני הגרעין שבשליטתה. (צילום: Hamara / Shutterstock.com)
קראו עוד
Hamara / Shutterstock.com
דילוג לתוכן