בימים האחרונים חודשו השיחות בין ישראל לחמאס להפסקת אש ושחרור החטופים הישראלים על רקע הצעה חדשה שהועברה לחמאס באמצעות המתווכות.
ההצעה מסדירה את שחרורם של 134 החטופים בשלושה שלבים, כאשר בין השלבים מרווחי זמן של 10 שבועות.
בהקשר זה, פרסומים בתקשורת הערבית מדווחים שעיקר המחלוקת נסובה סביב ההגדרה של הפסקת האש, בעוד חמאס מעלה הסתייגויות מהנוסח הקיים לפיו יישמר 'שקט בר קיימא' אינו נוקט בלשון ברורה המחייבת את הפסקת הלחימה (www.alquds.co.uk, פורסם ביום 3.5.2024).
לצד זאת נקודה נוספת במחלוקת נוגעת להתחייבות שתעוגן במסגרת ההסכם שמסדירה מו"מ עתידי להקמתה של מדינה פלסטינית.
התנאי האחרון נדמה כסוגיה חדשה אשר מצטרפת לחילוקי הדעות שחזרו בשיחות בנוגע לסיום המלחמה, חזרת העקורים הפלסטינים לביתם ונסיגה של צה"ל מרצועת עזה.
בין השורות
הכרה במדינה פלסטינית מהווה חלק משיח שהחל לצבור תאוצה לאחר תחילתה של מלחמת חרבות ברזל, ובו מעורבים מנהיגים בקרב בעלות בריתה של ישראל בארה"ב, בריטניה וצרפת.
לאחרונה פורסמו דיווחים שמס' מדינות אירופאיות אף פועלות באופן עצמאי על מנת לקדם את היוזמה ולהכריז חד צדדית על הכרה במדינה פלסטינית, ובהן בלגיה וספרד, אשר ידועה בביקורתה כלפי ישראל ותמיכתה בפלסטינים.
קשירת הפסקת האש בצעדים לעתיד לבוא להקמתה של מדינה פלסטינית נדמית בעיניים מערביות כהמשך טבעי לשיחות הפסקת האש, לפיו נדרש פתרון יציב וארוך טווח לסכסוך על מנת למנוע את הישנותם של האירועים האחרונים, החל מהטבח ב-7 באוקטובר וכלה במלחמה אשר הגיעה בעקבותיו.
התמונה הרחבה
הצהרות הנוגעות לחידוש התהליך המדיני עם הפלסטינים נדמות כמקדימות את זמנן, בעת שבישראל אין קונצנזוס בקרב נבחרי הציבור והאזרחים באשר לישות הלגיטימית שמוסכם שתשלוט ברצועת עזה, כמו גם בעצם הלגיטימציה לשיחות שלום לאחר אירועי ה-7 באוקטובר.
מהצד הפלסטיני, התנעתו של תהליך מדיני צפויה להיתקל בקשיים לאור ערעור מעמדו של אבו מאזן והתמיכה לה זוכה חמאס ברחוב.
סקרים מצביעים על פגיעה באהדה לאבו מאזן גם בקרב חברים בתנועת הפתח, בעוד קרבות הירושה ברשות הפלסטינית ובאש"ף עוד צפויים להתעורר בהמשך, לקראת שלהי כהונתו של הראיס.
נסיבות אלו מעלות שאלות באשר לגורמים בעלי לגיטימציה ציבורית וכאלו אשר גם מעוניינים להוביל תהליך מדיני שסיומו בהסכם שלום עם ישראל, לצד תהיות על היתכנות לאכיפה של הסכם שכזה בקרב הפלסטינים.
ההתפתחויות האחרונות מובילות לסוגיה נוספת לה ראוי לתת תשומת לב והיא היעדרן של הסכמות באשר לסיום נוכחותו של חמאס ברצועת עזה במסגרת שיחות הפסקת האש בין הצדדים.
מגעים להפסקת אש שמסדירים קווי יסוד ועקרונות להקמתה של מדינה פלסטינית נדרשים להסדיר את עתידו של חמאס ברצועת עזה.
בהקשר זה, החתירה אחר שאיפותיהם הלאומיות של הפלסטינים צפויה להיות כרוכה ומותנית ביצירת הנסיבות והסביבה המתאימה להכרה נגדית בקיומה של מדינת ישראל.
סיטואציה שבה שיחות מו"מ יסדירו הפסקת אש קבועה ותחילתו של תהליך מדיני ללא קבלת הערבויות המתאימות לסיום שלטונו של חמאס ברצועת עזה והתפרקות מנשקו עשויה להערים קשיים בהמשך הדרך ופוטנציאל עתידי לערעור המצב לקראת חזרתם של הצדדים למקום שבו היו לפני תחילתה של המלחמה.
