מלחמת 'חרבות ברזל' והקרבות מול חמאס ממשיכים להתרחש גם מחוץ לשטחי ישראל ורצועת עזה.
לצד מערכה בין-יבשתית המתמקדת במישור התודעתי ובדעת הקהל העולמית בקמפוסים, בתקשורת העולמית וכן ברחובות במדינות באירופה, אסיה, ארה"ב ועולם האסלאם, נמשכים במקביל המאבקים הדיפלומטיים והמשפטיים אשר מתרחשים בימים אלו במוסדות האו"ם.
פרסום בסוכנות הידיעות AP דיווח לפני זמן קצר על החלטת מועצת הביטחון של האו"ם לדחות את הצעת ההחלטה הרוסית, אשר לא קיבלה את תשעת הקולות להם נדרשה לצורך קבלתה בקרב חמישה עשר חברות המועצה.
כאמור, הצעת ההחלטה הרוסית שהוגשה למועצת הביטחון מגנה את האלימות והטרור המופנה כנגד אזרחים אולם נעדרה התייחסות מפורשת כלפי המעשים של חמאס והטבח שבוצע באזרחי מדינת ישראל.
המדינות אשר תמכו בהצעת ההחלטה מלבד רוסיה היו סין, איחוד האמירויות, מוזמביק וגאבון. בהקשר זה מעניין לציין שנשיאה של איחוד האמירויות היה הראשון בקרב מנהיגי מדינות ערביות אשר עמו שוחח ראש הממשלה בנימין נתניהו באשר להתפתחויות האחרונות.
הניסיון של איחוד האמירויות להמשיך ולהציג תמיכה פומבית בפלסטינים לצד שמירה על יחסיה עם ישראל ממחישה את המורכבות של המצב ואת חשיבותם של הפלסטינים בקרב הציבור הערבי במדינות האסלאם.
מנגד, המדינות אשר דחו את ההצעה הרוסית היו ארה"ב, בריטניה, צרפת ויפן. לצד היותן בעלות ברית של ישראל אשר מקיימות קשרים מסחריים, ביטחוניים ודיפלומטיים ענפים עמה, בריטניה וצרפת נוטות לנקוט לעיתים גישה נייטרלית כלפי סוגיות הנוגעות לסכסוך הישראלי פלסטיני.
כאן יש לציין את הקהילה המוסלמית הגדולה המתגוררת במדינות אירופה וכן אינטרסים כלכליים הקיימים בין לונדון ופריז לבין מדינות העולם הערבי.
התנגדותן להצעת ההחלטה הרוסית ממחישה מעט מהתמיכה הבינלאומית חסרת התקדים אותה מקבלת ישראל נכון לעכשיו לצרכי המלחמה בעזה ומול חמאס, אשר באה לידי ביטוי בין היתר בהתבטאויותיהם של בכירים אמריקאים ובהם נשיא ארה"ב.
עם זאת חשוב להדגיש שהתנהלות שכזו אינה מצופה להישמר לתקופת זמן בלתי מוגבלת וכי הלחץ על ישראל מכיוונן של המדינות המערביות צפוי לבסוף לגבור, כאשר שעון החול הדיפלומטי מהווה בתורו שיקול נוסף במערכה המתרחשת כעת ברצועת עזה.
הזיקה בין זכותה של ישראל להגן על עצמה לבין מעשי חמאס והמשבר ההומניטרי בעזה
מלבד הצעת ההחלטה הרוסית מועצת הביטחון תדון בנוסף בהצעה הברזילאית אשר קרובה יותר לעמדתן של המדינות הדמוקרטיות והליברליות במועצת הביטחון.
לצד הגינויים המפורטים בהצעה הברזילאית כלפי כל אלימות ועוינות כנגד אזרחים ומעשי טרור ההצעה כוללת גינוי ודחייה מפורשים כלפי "מתקפות הטרור המתועבות של חמאס", כלשון ההצעה.
פערים אלו מצטרפים להבדלים נוספים בנוסח שתי ההצעות המתייחסים ללחימה בעזה, כאשר ההצעה הרוסית קוראת ל-"הפסקת אש הומניטרית" ואילו ההצעה הברזילאית קוראת ל-"עצירה הומניטרית", וכך ייתכן ומקנה מרחב תמרון גדול יותר לישראל ולפעילותה ברצועת עזה.
שגרירת ארה"ב לאו"ם, לינדה תומאס גרינפילד, התייחסה בתורה גם לאזרחי רצועת עזה והדגישה שהאחרונים אינם צריכים לסבול מהזוועות של חמאס.
כך, הנציגה האמריקאית למעשה קושרת בין המשבר ההומניטרי בעזה אליו אינם מתכחשים האמריקאים לבין מעשי חמאס וכן לטבח שבוצע באזרחי ישראל ולזכותה של ישראל להגן על עצמה.
שתי ההצעות מדגישות את העמדות והבריתות המתחרות הקיימות כיום במועצת הביטחון בהקשר של המלחמה בין ישראל לחמאס, אשר חורגות מגבולותיו של הסכסוך האזורי ומשקפות את מצבה של המערכת הבינלאומית הרחבה יותר.
* סוכנות AP
