מעורבות בעלות בריתה של איראן באזור הסהר השיעי במלחמת חרבות ברזל תפסה את הכותרות זמן קצר לאחר תחילתה של המלחמה, אשר החלה עם גל תקיפות של חיל האוויר והמשיכה עם הכניסה הקרקעית לשטחי רצועת עזה.
ארגונים ומיליציות חמושות שעד אירועי ה-7 באוקטובר נותרו מחוץ למערכה המתנהלת בין ציר הרשע בהובלת הרפובליקה האסלאמית לבין ישראל, החלו לפתוח בחזיתות נוספות כנגד ישראל לאחר הכרזת המלחמה על חמאס.
החל מירי טילים בליסטיים וטילי שיוט, שיגורי כטב"מים, הכוונת ספינות מסחר בים האדום ועד לפרסום הצהרות וסרטונים אשר מביעים איומים לפלישה ליישובי ישראל במקרה של הסלמה בקרבות, נדמה כי נכנסנו לשלב חדש במערכה בין טהראן ובעלות בריתה לירושלים.
הארגונים אשר החלו להציב איום ישיר על ישראל פועלים באזורים אשר מהווים לתפיסתה של איראן יעדים מרכזיים לייצוא המהפכה האסלאמית ומצויים במסגרת מרחב ההשפעה האיראני.
מקומות כגון עיראק, תימן, סוריה ולבנון מתאפיינים בנוכחות בולטת של אוכלוסייה מוסלמית המשתייכת לזרם השיעה באסלאם, כאשר מיליציות חמושות וארגונים שונים מסייעים יחדיו לאיראן לגבש רצף יבשתי משטחה במזרח ועד לים התיכון במערב.
ראשון מבין בעלי בריתה של איראן אשר פועלים במרחב הינו ארגון הטרור הלבנוני – חיזבאללה. חיזבאללה מוכר בנוף הישראלי, מהווה שותפה העוצמתי של טהראן ומחזיק במלאי אמצעי לחימה הגדול ביותר בהשוואה לארגונים אחרים בעולם שאינם פועלים במסגרת מדינתית.
ארגון הטרור הלבנוני נוצר במעורבות ישירה של אנשי משמרות המהפכה האיראניים ומתוך מטרה להילחם בכוחות מערביים, וביניהם ישראל, אשר שהו על אדמת לבנון במהלך ימי מלחמת האזרחים שהתנהלה בה.
מנגד, בעוד הוותק של חיזבאללה הולך אחורה עד לשנת 1982, המהווה את שנת הקמתו, בעלות ברית אחרות של איראן הוקמו לאחר שנות האלפיים ובנסיבות שונות מנסיבות הקמתו של ארגון הטרור הלבנוני, אשר לא נגעו בראשיתן למאבק בישראל.
החל מהחות'ים בדרום חצי האי ערב ועד למיליציות השיעיות אשר פועלות במרחבי הסהר הפורה והלבנט, הסהר השיעי הנאמן לאיראן ולמנהיגה העליון מבטא את שאיפתה של הרפובליקה האסלאמית לייצא את המהפכה האסלאמית המזוהה עם מייסדה, רוחאללה ח'ומיייני.
העמקת ההשפעה האיראנית במרחב האזורי נעשית באמצעות מינוף יכולתה של איראן לנצל היטב את מערכת הנסיבות האזוריות בכל מדינה במרחב לצרכי הקמה של תשתיות צבאיות אשר מופעלות על ידי ארגוני פרוקסי ועושי דברה.
הנדבך הצבאי השיעי שאותו איראן מבססת, מטפחת ומחזקת בכל אזור מיתרגם לבסוף לנדבכים מדיניים, פוליטיים, חברתיים וכלכליים אשר מעמיקים את חדירתה של טהראן למדינות במרחב, אגב השפעה ישירה על הזירה הפוליטית, המערכת הכלכלית ומדיניות החוץ שלהן.
החזית הצפונית: שת"פ שיעי-סוני
החזית המשמעותית ביותר במלחמה כנגד ישראל מלבד רצועת עזה הינה החזית הצפונית על אדמת לבנון, בה מתקיים שיתוף פעולה שיעי-סוני ואסלאמי במעורבות השלוחה של חמאס בלבנון, חיזבאללה והארגון הסוני-אסלאמיסטי אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה.
חיזבאללה
חיזבאללה מעורב במלחמת חרבות ברזל מתחילת הקרבות, ואימץ את תפקיד המסייע לחמאס והארגון שמוביל חזית משנית למערכה המרכזית המתנהלת ברצועת עזה.
על אף ציפייתו של חמאס לכניסה מלאה של איראן ובעלות בריתה למלחמה, בטהראן הבהירו לארגון הטרור בשלב מוקדם שאין בכוונתם לקחת חלק בקרבות, ואף ביקרו את חמאס על הפלישה לישראל ב-7 באוקטובר ללא מתן התראה מוקדמת לאיראן (www.telegraph.co.uk, פורסם ביום 15.11.2024)
האמרה שיצאה מטהראן מבטאת מערך אינטרסים וסדר עדיפויות שונה של הרפובליקה האסלאמית ובעלות בריתה השיעיות.
עמדה זו משפיעה מטבעה על מידת המעורבות של חיזבאללה במערכה, בתור ארגון הנאמן לאיראן ואשר גם לו שאיפות ייחודיות הנוגעות בחלקן לזירה הלבנונית ולשמירה על מעמדו וחוזקתו בארץ הארזים, המהווה את הבסיס לפעילותו.
על אף שאיפתה של איראן למאבק מול ישראל והמכנה המשותף הקיים בעניין עם חמאס, נראה שבאיראן ובחיזבאללה מעדיפים לבחור את המקום והזמן המתאימים עבורם לניהול מלחמה כוללת מול צה"ל וכך לשלוט כמה שיותר בנסיבות.
מלחמה שכזו כאמור עתידה להמיט הרס ונזקים רחבים גם עליהם, וככזו גם דורשת תכנון מוקדם ובחירה בעיתוי ובזמן הנכונים להוצאתה אל הפועל.
לעת עתה, במסגרת שיקוליהם ישנו הרצון של איראן לשמר את יכולותיו של חיזבאללה, בעל הברית החזק בלבנון.
בעניין זה, הארגון הלבנוני מסייע לציר השיעי להפגין שליטה ודומיננטיות בארץ הארזים ובמדינות נוספות במרחב, לייצר מאזן אימה מול ישראל מתוך מטרה למנוע תקיפה עתידית כנגד מתקני הגרעין של איראן, ועוד.
יותר מכל, יש להניח שחיזבאללה עתיד להוות בגדר שחקן המפתח המרכזי במערכה עתידית וכוללת מול ישראל, ומי שלוחמיו יובילו מערכה שכזו, בהינתן הניסיון של חיזבאללה בקרבות לאחר מלחמת האזרחים בסוריה, המשאבים שעומדים לרשותו וכוח האדם הסר למרותו.
לפיכך, במקום אחדות שורות מלאה כנגד ישראל, באיראן ובחיזבאללה אימצו דרך פעולה מוגבלת שמטרתה לשמר חזית לחימה נוספת ופעילה מול צה"ל.
במסגרת זאת, בחיזבאללה ממשיכים בירי רקטי לכיוונה של ישראל, שימוש בטילי נ"ט כנגד יעדים בסמוך לגבול עם ישראל ושיגורי כטב"מים.
פעולות אלו הביאו לנפגעים בצד הישראלי ולנזקים לרכוש, ואגב כך לפינוים של מאות אלפי אזרחים ישראלים מבתיהם, הישג תדמיתי חסר תקדים בעבור הארגון.
בעניין זה יש לציין שחלק ניכר ממתקפותיו של חיזבאללה מכוונות כנגד יעדים צבאיים ובסיסים של צה"ל בצפון המדינה.
התנהלות זו מבשרת על שינוי בתפיסתו של הארגון הלבנוני, אשר בעבר נהג לתקוף בעיקר יעדים אזרחיים וכיום נדמה שרואה בצה"ל כיריבו המרכזי במערכה עתידית.
דברים אלו מתרחשים על רקע השדרוג ביכולותיו הצבאיות של חיזבאללה והחזקתו באמל"ח וטכנולוגיה אשר עשויים לאפשר לארגון, לתפיסתו, לקרוא תיגר על מי שנחשב בגדר הצבא החזק במזרח התיכון.
מעורבות מוגבלת במערכה מול ישראל הביאה ליצירת משוואה אשר קושרת בין המערכה המתנהלת ברצועת עזה לבין זו המתנהלת בלבנון.
כך ובעבור ישראל, הסלמה מול חמאס עשויה להביא לתגובה בהתאם גם בקרבות מול חיזבאללה, ואילו הסלמה מול חיזבאללה עשויה להביא לתגובת נגד עוצמתית עוד יותר.
בדרך זו חיזבאללה אינו מטיל את מלוא כובד משקלו למערכה שבה פטרוניתו אינה שולטת בנסיבותיה וכזו שאינה מתנהלת בתנאים מיטיבים עבורו ועבור הציר השיעי בכללותו, כאשר ברקע ישנן מטרות גדולות ואסטרטגיות יותר אשר יחכו ליום אחר.
אולם ומנגד, הארגון שומר על מעורבות ישירה במלחמה ומחייב בכך את צה"ל להילחם במס' חזיתות במקביל, ואגב כך לפצל את הכוח הצבאי ומשאביה של מערכת הביטחון הישראלית לאזורים שונים.
באמצעות זאת, בחיזבאללה שומרים על תדמיתם כארגון התנגדות אשר תכליתו המרכזית הינה ההגנה על לבנון על ידי מאבק בישראל, כאשר אנשי הארגון אינם מצטיירים כמי שנוטשים את חזונם לטובת הרצון להישמר ולשמור על עצמם על רקע החשש מתגובה ישראלית.
כמו כן, סוגיה נוספת וחשובה שרצוי לתת עליה את הדעת הינה הניסיון הצבאי והמלחמתי שבחיזבאללה (ובאמצעותו גם באיראן) צוברים במסגרת המערכה מול ישראל, אשר עשוי לשמש את ארגון הטרור השיעי ובעלות ברית אחרות של איראן במלחמה בהיקף מלא בעתיד.
שיגורי הכטב"מים מאפשרים לחיזבאללה לצבור ידע ופרקטיקה בהפעלה של אמצעי לחימה חדשים מול צה"ל. חשוב מכך, ירי הטילים על צפון המדינה מספק לארגון הזדמנות לבחון אמצעים אשר יאפשרו לו להתגבר על יכולותיה של כיפת ברזל ולהמיט נזקים בהיקפים משמעותיים יותר על הצד הישראלי, וכך לשנות את מאזן הכוחות בין הצדדים.
אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה
המערכה המתנהלת מול חמאס וארגוני הטרור הפלסטינים ברצועת עזה והחזית הצפונית אשר נוצרה כתוצאה מכך העלו לסדר היום הציבורי ארגון לבנוני נוסף, אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה, וזאת בהמשך לדיווחים על מעורבותו בירי על ישראל צד לצד ובמקביל לפעילות של חיזבאללה.
אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה הינו ארגון אסלאמי סוני אשר נוסד בלבנון בשנת 1964 והיווה במקור שלוחה של תנועת האחים המוסלמים המצרית הידועה אשר הוקמה בשנת 1928, עלתה לגדולתה לאחר הדחתו של הנשיא המצרי חוסני מובארק ומאז איבדה מכוחה.
הארגון נוסד בשנים שבהן שלוחות נוספות של תנועת האם החלו לקום במדינות ערב, ואימץ בראשיתו פעילות חברתית שהתאפיינה בקידום אידאולוגיה אסלאמית-סונית מבית היוצר של האחים המוסלמים, כאשר איש הדת הלבנוני פתחי יכן פעל כהוגה הדעות המרכזי שלו.
בדומה לחיזבאללה, גם הזרוע הצבאית של אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה, כוחות אל-פג'ר, נוסדה בתחילת שנות השמונים, במהלך מלחמת לבנון הראשונה.
בנוסף, בשנת 2009 הארגון החל להתחרות בבחירות הכלליות בלבנון וכיום מחזיק במושב אחד בפרלמנט הלבנוני.
בעוד שבחיזבאללה מקבלים תמיכה מהאוכלוסייה השיעית הגדולה אשר חיה בלבנון, אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה פעיל באזורים סונים ברובם, כדוגמת העיר צידון וכן עיירות וכפרים סונים ברחבי ארץ הארזים.
על אף שיתוף באינטרסים בכל הנוגע למאבק בישראל, יש לציין כי הארגון הסוני וחיזבאללה אינם רואים עין בעין בסוגיות אחרות.
דבר זה בא לידי ביטוי בייחוד במלחמת האזרחים בסוריה, במהלכה אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה התנגד למשטרו של בשאר אל-אסד (www.al-monitor.com, פורסם ביום 29.4.2024), בעל ברית של חיזבאללה, בעוד ארגון הטרור השיעי לחם כתף אל כתף יחד עם הצבא הסורי כנגד ארגוני האופוזיציה.
אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה שומר על מערכת יחסים קרובה עם השלוחה של חמאס בלבנון, ארגון נוסף אשר במקור החל את דרכו כזרוע של האחים המוסלמים ביהודה ושומרון ורצועת עזה.
בעניין זה, שני הארגונים מזוהים עם תפיסת עולם סונית אשר מתבססת על האסלאם הפוליטי, כאשר דיווחים אף מתארים שיתוף פעולה בשטח בין הארגונים אשר מתבטא בהוצאה לפועל של מתקפות משותפות. (www.al-monitor.com, פורסם ביום 29.4.2024)
מאז תחילתה של מלחמת חרבות ברזל, פעילי הארגון לוקחים חלק בירי הרקטי לשטחה של ישראל מלבנון, ומנגד בצה"ל פועלים על מנת לסכל את פעילי הארגון ובהם מפקדים בכירים בשורותיו.
כך למשל, בסוף חודש מרץ 2024 שבעה מפעילי הארגון חוסלו בתקיפה של חיל האוויר בדרום לבנון.
בחודשים שלאחר מכן בכירים נוספים משורות אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה נפגעו מתקיפות של צה"ל, אשר האחרון שבהם הוא מוחמד חמד ג'ברה, מנהיג בכיר בארגון, שחוסל בתקיפת כטב"מ ביום 18.7.2024 בעת ששהה ברכב במערב בקאע. (www.arabnews.com, פורסם ביום 18.7.2024)
החזית המזרחית: המיליציות השיעיות במוקד
החזית המזרחית אשר עיראק עומדת במוקד שלה מהווה שלב חדש במאבק המתנהל בין ישראל לאיראן, בהובלת המיליציות השיעיות הנאמנות לרפובליקה האסלאמית אשר פועלות במרחב.
לראשונה, ומאז מלחמת חרבות ברזל, הסהר הפורה ובמרכזו ארץ שני הנהרות שינו את מעמדם ותפקידם הגאו-אסטרטגי מאזור אשר לוקח חלק במערכה בין המלחמות במעורבות טהראן וירושלים לכדי חזית פעילה ממנה מוצאות אל הפועל מתקפות ישירות לעבר ישראל.
בכך החזית המזרחית חוזרת למרכז הבמה לאחר שנים שבהן ישראל התמקדה ברצועת עזה ובלבנון כאיומים המרכזיים אשר עומדים מולה ביום יום, לאחר מלחמת המפרץ השניה וחיסול האיום שנשקף לישראל מעיראק עם מותו של סדאם חוסיין וההשמדה של צבאו.
במוקד חזית זו ניצבות המיליציות השיעיות המזוהות עם תפיסת עולמה של הרפובליקה האסלאמית ומכירות בבכירותו ובהנהגתו של המנהיג העליון האיראני, עלי ח'מינאי, כחלק מהתאולוגיה אשר התפתחה לאחר המהפכה האסלאמית המתאפיינת בעקרון שלטון חכם ההלכה.
המיליציות השיעיות הוקמו לאחר הפלישה של ארה"ב לעיראק והחלו לפעול במסגרת כוחות הגיוס העממי (אל-חשד א-שעבי) לאחר שנת 2014, בימי המלחמה מול דאעש.
בזמנו, תכליתן של המיליציות היתה להילחם בארגון הג'יהאד הסוני הבינלאומי שהחל להשתלט על שטחים נרחבים בעיראק ובסוריה השכנה על מנת למנוע את כיבושה של עיראק, וזאת לאחר שורת ניצחונות וכיבושים של דאעש באזורים שונים בצפון עיראק.
מבין הארגונים אשר משתייכים לכוחות הגיוס העממי, ישנם כאלו שנאמנים לאיראן ולבעלות בריתה באזור, מקיימים שיתופי פעולה עם משמרות המהפכה וכוח קודס בהובלת מחליפו של קאסם סולימאני, אסמאעיל קאאני, ומקבלים מהן סיוע במימון, ייעוץ צבאי ואספקה של אמצעי לחימה.
מיליציות שיעיות אלו פעילות במלחמה מול ישראל, כאשר הבולטות שבהן הינן גדודי חיזבאללה, חיזבאללה אל-נוג'בה, אסעיב אהל אל-חק וגדודי סייד א-שוהדא, כאשר חלקן מוגדרות על ידי ארה"ב כארגוני טרור.
כל מיליציה מונה סדר גודל של אלפי לוחמים עם ניסיון לחימה עשיר אשר החל בימי המאבק מול דאעש ונמשך בקרבות שהתנהלו במלחמת האזרחים בסוריה כנגד ארגוני האופוזיציה הסורים.
השפעתן של המיליציות השיעיות בעיראק אינה מתוחמת לפן הצבאי בלבד ומשתרעת גם למערכת הפוליטית בעיראק, בעוד שהן פועלות כארגוני חסות של איראן ומייצגות אותה ואת האינטרסים שלה בעיראק.
ארגונים אלו מנהלים מזה מס' שנים מאבק חמוש כנגד כוחות צבא ארה"ב שנותרו בעיראק, אשר מתבטא בין היתר בירי של טילים וכטב"מים לבסיסים אמריקאים המוצבים במדינה, מתוך מטרה לאלץ את ארה"ב לסגת מהאזור.
כך למשל, מתקפה של גדודי חיזבאללה שכוונה כנגד בסיס אמריקאי בארביל שבצפון עיראק בחודש דצמבר 2023 ובמסגרתה נעשה שימוש בכטב"ם, הובילה לפציעתם של שלושה חיילים מצבא ארה"ב, ולאחריה האמריקאים הגיבו בתקיפה של יעדים המזוהים עם המיליציה.
חודש לאחר מכן, המיליציות השיעיות הוציאו לפועל מתקפה נוספת באמצעות כטב"ם כנגד בסיס אמריקאי בירדן המכונה בשם 'מגדל 22', ואשר במסגרתה נהרגו שלושה חיילים מצבא ארה"ב.
לאחר תחילתה של מלחמת חרבות ברזל החלו הארגונים השיעים ליזום מתקפות כנגד ישראל באמצעות ירי של טילי שיוט ושיגורי כטב"מים לשטחה.
בעשותן זאת, המיליציות השיעיות פועלות תחת הכסות של חזית ההתנגדות האסלאמית בעיראק, אשר מאגדת במסגרתה ארגונים שונים המזוהים עם איראן ופעילים גם בכוחות הגיוס העממי, בניסיון לעמעם את פעילותן כנגד ישראל וארה"ב.
בסך הכל הארגונים הנאמנים לאיראן יזמו עשרות מתקפות אשר כוונו לאזורים שונים בישראל, ובהם צפון המדינה, נמל התעופה בן גוריון, חיפה, אילת ועוד.
לשם ההמחשה, חזית ההתנגדות האסלאמית יזמה את מתקפת הכטב"ם באילת בתחילת חודש אפריל האחרון, במהלכה נפגע בנין בעיר הדרומית באירוע שהסתיים ללא נפגעים בנפש. (www.reuters.com, פורסם ביום 1.4.2024)
בימים האחרונים גדודי חיזבאללה פרסמו הצהרה לתקשורת במסגרתה הזהירו את ישראל מפני הסלמה נוספת במלחמה (www.fdd.org, פורסם ביום 14.7.2024):
"האויב הציוני מבין רק את שפת הנשק, ואת מה שנלקח בכוח אפשר להחזיר רק בכוח, מה שמצריך להגביר את קצב המבצעים"
האיום מצד גדודי חיזבאללה הגיע לאחר אזעקות שנשמעו באילת בשבוע שעבר בעקבות שתי מטרות זרות אשר עשו את דרכן לעיר הדרומית מכיוון עיראק ויורטו על ידי חיל האוויר הישראלי.
ניתוח היעדים של התקיפות מעיד שבמקרים רבים הן מכוונות כלפי נמלים בישראל ועשוי ללמד על השאיפה של בעלות הברית השיעיות המזוהות עם איראן להטיל מצור על המדינה (www.washingtoninstitute.org, פורסם ביום 15.5.2024), ייתכן שכמענה למגבלות הכניסה והיציאה המוטלות על רצועת עזה.
לצד זאת, יש לציין כי פעילותן של המיליציות השיעיות אינה מוגבלת לעיראק לבדה, כאשר על אף שעיקר מתקפותיהם מגיעות ממזרח, הארגונים החמושים המזוהים עם איראן שומרים על נוכחות ניכרת גם בסוריה השכנה.
המדינה הסורית אשר חזרה בעיקרה לשליטת משטר אסד מהווה מרכיב אסטרטגי במדיניות החוץ של טהראן ובתכניתה לייצא את המהפכה האסלאמית אל מחוץ לשטחיה, בשים לב למיקומה הגאוגרפי של סוריה כמדינה נוספת אשר חולקת גבול עם ישראל וכזו שגם מקשרת בין עיראק לבין לבנון.
בעניין זה, אותן מיליציות אשר יוזמות שיגורי טילים וכטב"מים לכיוון ישראל מעיראק עמדו לפני מס' שנים כתף אל כתף עם כוחות אסד במלחמת האזרחים בסוריה מול האופוזיציה הסונית, ושמרו מאז על נוכחות במדינה הלבנטינית וכן על תשתיות ומתקנים אשר משמשים אותן בפעילותן.
כראייה לכך יש לציין שיעדים המזוהים עם בעלות בריתה של איראן בסוריה הותקפו מס' פעמים על ידי חיל האוויר הישראלי מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל.
על הכוונת – מטרות המזוהות עם המיליציות הנתמכות על ידי איראן באזורים שונים בסוריה, ובהם העיר הצפונית חלב, אזור הגבול שבין סוריה לעיראק, הבירה דמשק, ועוד. (www.i24news.tv, פורסם ביום 3.6.2024)
יש להניח כי הבחירה של איראן ובעלות בריתה להוציא אל הפועל מתקפות משטחה של עיראק נועדה להשאיר את סוריה מחוץ לטווח האש, וזאת בשים לב שהנסיבות הביטחוניות ומידת אחיזתה של איראן בסוריה מעורערות יותר בהשוואה למצב בעיראק.
אולם לא מן הנמנע כי סוריה תהווה בעתיד בסיס קדמי למתקפה כוללת כנגד ישראל בדומה ללבנון השכנה, בהינתן הנוכחות של מיליציות שיעיות בשטחה, כאשר ברקע פרסומים שמדווחים לאחרונה על שינוע של לוחמים שיעים נוספים לסוריה.
החות'ים בתימן
אם החזית הצפונית בהובלת חיזבאללה מעמידה את האיום האסטרטגי הביטחוני המשמעותי ביותר על ישראל, האיום החות'י בדרום חצי האי ערב מהווה האיום האסטרטגי הכלכלי המשמעותי ביותר וכזה שטומן בחובו גם השלכות ביטחוניות בצדו.
חברי המיליציה החות'ית הידועה בשם אנסאר אללה משתייכים לפלג הזיידי באסלאם השיעי הרווח בתימן, אשר מהווה כ-25% מהאוכלוסייה במדינה הענייה.
בשונה מהמוסלמים אשר משתייכים לשיעה האימאמית הנפוצה באיראן, בלבנון ובעיראק, הזיידים אינם מייחסים תכונות אלוהיות לאימאמים ההיסטוריים ומנהיגי הקהילה השיעית בעבר ואף אינם מכירים בכל שנים עשר האימאמים עמם מזדהה הרפובליקה האסלאמית.
לצד זאת ועל אף פערים תאולוגיים, החות'ים בתימן מהווים בעלי ברית קרובים של המשטר האיראני, ובגדר זרוע נוספת ומשמעותית של איראן במרחב האזורי אשר באמצעותה הרפובליקה האסלאמית מייצאת את המהפכה האסלאמית.
החות'ים החלו לבצר את שליטתם על אזורים נרחבים בתימן ובכלל זאת הבירה צנעא במהלך המלחמה בתימן לאחר שנת 2011, במסגרתה הודח שליטה עלי עבדאללה סאלח, כאשר אנשי המיליציה נהנים מסיוע צבאי מצד איראן ובעלות בריתה.
הצבא החות'י מונה מאות אלפי לוחמים מבני הפלג הזיידי בתימן. בכירי הצבא החות'י אומנו על ידי משמרות המהפכה האיראנים, אשר מספקים ייעוץ והדרכה וכן אספקה של אמצעי לחימה, ובכלל זאת כטב"מים וטילי שיוט.
בהתאם לפרסומים בכלי תקשורת זרים החות'ים ביצעו עשרות תקיפות כנגד ישראל מאז תחילתה של מלחמת חרבות ברזל, באמצעות שיגורי טילים וכלי טיס בלתי מאוישים לכיוונה.
המעורבות החות'ית במלחמת חרבות ברזל החלה מס' ימים לאחר תחילת המלחמה, כאשר אנשי המיליציה שיגרו טילי שיוט וכטב"מים לישראל, אשר יורטו על ידי משחתת אמריקאית ששטה באזור הים האדום.
מתקפות החות'ים המשיכו ביתר שאת במהלך המלחמה והתמקדו בייחוד בעיר הדרומית אילת, כאשר מערכות ההגנה האווירית של ישראל ובהן מערכת חץ 3 משתתפות ביירוט האיומים.
על אף שעיקר התקיפות סוכלו מבעוד מועד על ידי צה"ל וצבאות זרים, בהם ארה"ב ובריטניה, מס' אירועים הסתיימו באבדות בנפש ובנזק לרכוש בשטחה של ישראל.
דוגמא לכך מהעת האחרונה הינה בתקיפת הכטב"ם אשר התרחשה בלילה שבין חמישי לשישי בסמוך לחופי תל אביב, והביאה למותו של יבגני פרדר ולמס' פצועים נוספים מרסיסים בעקבות הפיצוץ של כלי הטיס.
לאחר המתקפה שעליה לקחו החות'ים אחריות, דובר הצבא החות'י אמר את הדברים הבאים (www.edition.cnn.com, פורסם ביום 19.7.2024):
"נמשיך לפגוע ביעדים אלה בתגובה למעשי הטבח והפשעים היומיומיים של האויב נגד אחינו ברצועת עזה"
…
"הפעולות שלנו ייפסקו רק כשהתוקפנות תיפסק והמצור על העם הפלסטיני ברצועת עזה יוסר"
מלבד ירי תלול מסלול והשימוש בו עושים החות'ים בכלי טיס בלתי מאוישים, האיום מצד המיליציה השיעית אשר הלך והתעצם לאורך המלחמה מתמקד בייחוד בהכוונת כלי שיט וספינות מסחר בבעלות ישראלית או כאלו המקושרות לישראל.
ספינות אשר שטות בסביבת הים האדום ותעלת סואץ נתונות תחת האיום החות'י, בעקבות מעברן במיצר באב אל-מנדב המרכזי, אשר נמצא במסגרת טווח האש של המיליציה.
בהקשר זה, אנשי המיליציה שולטים ברצועת החוף של מערב תימן, ובכלל זאת בעיר הנמל חודיידה, ועושים שימוש בטילי שיוט, טילים בליסטיים וכלי טיס בלתי מאוישים לצורך פגיעה בספינות מסחר אשר מובילות אספקה וחוצות את הים האדום.
על אף ההתמקדות החות'ית בישראל במסגרת פעילותם, האיום הגובר מצד המיליציה השיעית על כלי שיט בסביבת הים האדום ותעלת סואץ החל לייצר קשיים ומגבלות לסחר הבינלאומי מפאת פגיעה בכלי שיט רבים וחשיבותם של מסלול השיט למעבר של סחורות.
אירועים אלו אשר הובילו זה מכבר להחלטה מצד חברות ספנות בינלאומיות לשנות מסלולי שיט, עשויים לייצר השלכות רחבות יותר על הכלכלה והסחר העולמי אשר צפויות להשפיע על מדינות נוספות מלבד ישראל, בעקבות התייקרות מחירי הסחורות, התארכות זמני התובלה, ועוד.
בתגובה להתפתחויות אלו, מועצת הביטחון קיבלה בחודש ינואר 2024 החלטה מס' 2722 אשר קראה לחות'ים לחדול מתקיפותיהם כנגד ספינות מסחר.
לאחר החלטת מועצת הביטחון, ארה"ב ובריטניה הובילו סדרה של תקיפות בחודש ינואר ואף בחודשים שלאחר מכן, אשר כוונו כנגד אתרים המשויכים לחות'ים בתימן באמצעות שימוש בטילי שיוט ומטוסי קרב.
