בשנים האחרונות התרבו הדיווחים אודות מגעים המתקיימים בין ישראל לבין ערב הסעודית באשר להסדרת יחסי ישראל וערב הסעודית והיתכנות להחלה של קשרים דיפלומטיים מלאים בין ריאד לבין ירושלים. השיחות המתקיימות בין המדינות בתיווכה של ארה"ב נחשבו עד לפני מספר שנים כאל תרחיש עם סבירות נמוכה להצלחתו בשל חשיבותה ההיסטורית של הסוגיה הפלסטינית בעיני בכירים בממלכה הסעודית.
במסגרת זאת, שקיעת התהליך המדיני עם הפלסטינים ונקיטת צעדים חד צדדיים על ידי ההנהגה ברמאללה וממשלות ישראל הוסיפו לאבדן האמון בין ישראל והפלסטינים. פעולות אלו תרמו אגב כך בתורן להמשך הקיפאון המדיני בין ישראל למדינות המפרץ הערביות.
על אף יחסים בלתי רשמיים הקיימים מזה זמן מה בין מדינות המפרץ לבין ישראל, ערב הסעודית ובעלות בריתה האזוריות הציבו באופן מסורתי את פתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני על בסיס יוזמת השלום הערבית כתנאי לפתרון כולל לסכסוך הקיים בין העולם הערבי לבין מדינת היהודים מאז הקמתה.
הסכמי אברהם והשינויים במדיניות החוץ הסעודית ביחס לישראל
הסכמי אברהם אשר נחתמו ביום 15 בספטמבר 2020 בין ישראל לבין איחוד האמירויות ובחריין, אשר אליהם הצטרפו מאוחר יותר גם מרוקו וסודאן, סימלו שלב חדש והיסטורי ביחסים של ישראל עם מדינות ערב. מוכנותן של מדינות המפרץ לנרמל את יחסיהן עם ישראל באמצעות הסכמי אברהם התקבלה בהתאם להערכות לאחר הסכמה של ערב הסעודית למהלך, בצעד אשר מהווה פועל יוצא של שינוי במדיניות החוץ של ריאד ובעלות בריתה כלפי ישראל.
אימוץ עמדה הפתוחה לשיח עם ישראל מאת הבכירה מבין מדינות ערב נובע מסיבות מגוונות, אשר מרביתן אינן קשורות במישרין לירושלים אלא משקפות שינויים רחבים יותר במרחב המזרח תיכוני בכלל ובסביבת המפרץ הפרסי בפרט. במסגרת זאת ניתן לציין בראש ובראשונה את הפניית המבט הסעודי לכיוון האינטרסים הישירים של הממלכה על חשבון נאמנותה לפלסטינים והתערבותה בסכסוכים הרחוקים מגבולותיה.
לכך יש להוסיף את עלייתו של דור הנהגה חדש בערב הסעודית ונטילת המושכות על ידי הנסיך יורש העצר מוחמד בן סלאמן, לצד תהליכים מקבילים המרחשים באיחוד האמירויות, מדינה בעלת השפעה עצמאית על הנעשה בסביבת המפרץ הפרסי.
להבדיל מההנהגה הוותיקה אשר רואה את עצמה ככבולה בחובת הנאמנות לפלסטינים ולפתרונות שתי המדינות לשני עמים, הדור הצעיר מתמקד ונושא את עיניו לעתיד מדינתו. התפתחות זו מתבטאת בהקשר הסעודי בחזון 2030 של בן סלמאן והרצון לגוון את הכלכלה המקומית ולהשיל את התלות בתעשיית הנפט המקומית, צעד אשר ירושלים יכולה למלא בו תפקיד בהינתן הידע והיכולות של ישראל בתעשיות שונות ובהן ההייטק והחקלאות.
המאבק מול הציר השיעי בהובלת הרפובליקה האסלאמית
לצד מתן עדיפות לשיקולים כלכליים בשינוי עמדתן של מדינות המפרץ כלפי ישראל יש לציין בנוסף את ההיבט הגאו-אסטרטגי והאינטרסים הביטחוניים של ערב הסעודית ובעלות בריתה הערביות אשר ישראל יכולה לקחת חלק במימושם. במסגרת זאת היריבות מול איראן והארגונים הנתמכים על ידה במרחב המזרח תיכוני נותנת את אותותיה על ערב הסעודית, אשר נדמה כי תתקשה לנהל את הסיכונים הנוצרים בדינמיקה מול הרפובליקה האסלאמית לבדה.
במסגרת זאת יש לציין את המשך פיתוח תוכנית הגרעין האיראנית ומה שנדמה כאל חתירתה של איראן לנשק גרעיני, וכמו גם את תוקפנותה של טהראן כלפי ריאד ומדינות המפרץ. דוגמא לכך ניתנה באמצעות תקיפת מתקני הנפט בממלכה הסעודית בחודש ספטמבר 2019 על ידי המיליציה הח'ותית הנתמכת על ידי הרפובליקה האסלאמית.
דברים אלו מקבלים דגש בעקבות הסימנים שמראה ארה"ב באשר להפחתת מעורבותה במרחב המזרח תיכוני וערעור היחסים בין המעצמה האמריקאית לבין ערב הסעודית, התפתחויות המסמלות אודות היחלשות המשענת הביטחונית שמספקת ארה"ב לממלכה מזה עשרות שנים.
הפגיעה ביחסי ריאד-וושינגטון החלה לאחר פרשת חאשוקג'י ומעורבותו של מוחמד בן סלמאן בה והחמירה עד לאחרונה לאחר סירובם של הסעודים להיענות לבקשות האמריקאיות לפעול מול חברות ארגון אופ"ק על מנת להגיע להסכמות בדבר הגברת תפוקת הנפט.
חשיבות האינטרסים הביטחוניים בשיחות הנורמליזציה
חשיבות האינטרסים הביטחוניים של ערב הסעודית במסגרת שיחות מו"מ לנורמליזציה עם ישראל קיבלו ביטוי באמצעות הדרישות הסעודיות להשלמת התהליך אשר הועברו על ידי ריאד לאמריקאים. להבדיל משנים קודמות שבהן ניתן דגש לחידוש התהליך המדיני בין ישראל לבין הפלסטינים ואימוץ פתרון שתי המדינות, התנאים הסעודים שהועברו לצורך הכרה בישראל נושאים כעת אופי אחר.
במסגרת זאת הדרישות של ריאד למהלך התמקדו בקבלת ערבויות ביטחוניות מצדה של ארה"ב, התחייבות להעברת משלוחי נשק בדומה להתנהלות המאפיינת את ארה"ב במגעיה עם חברות ברית נאט"ו וסיוע בהקמת פרויקט גרעין אזרחי.
נורמליזציה עם ישראל צפויה לספק מענה (לכל הפחות חלקי) לאתגרים הביטחוניים הניצבים בפני ערב הסעודית במישרין ואף בעקיפין בזכות השפעתה של ישראל בפוליטיקה האמריקאית. החלת יחסים דיפלומטיים עם ירושלים יכולה לפתוח בפני ריאד ערוץ תקשורת נוסף לבית הלבן ולקונגרס האמריקאי, אשר בתקופה האחרונה הביע את סלידתו מפגיעתה של ערב הסעודית בזכויות אדם ומעורבותה במלחמה בתימן.
עוד יש לציין שחיזוק הקשרים עם ישראל יכול לסלול את הדרך לסיוע מודיעיני-צבאי משותף ואף לכדי יצירת ברית ישראלית-מפרצית כנגד איראן ושלוחותיה במרחב, אשר תאפשר ניצול יעיל של המודיעין, הניסיון, הטכנולוגיה והמימון של המדינות אשר יהיו חברות בה.
