נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הציג את Project vault ('פרויקט כספת') במסגרת מסיבת עיתונאים אשר נערכה אתמול בבית הלבן. מטרתה של היוזמה היא ליצור מאגר לאומי של מינרלים קריטיים עבור התעשייה האמריקאית ולוודא שלא יהיה מחסור במינרלים לעסקים בארה"ב.
טראמפ השווה את הפרויקט למאגרים של נפט ומינרלים אשר פותחו בעבר עבור צרכי הביטחון הלאומי של ארה"ב, כאשר הממשל האמריקאי מציע כעת פתרון גם למגזר העסקי.
היוזמה האמריקאית מתחילה כעת עם חתימתו של נשיא ארה"ב על צו נשיאותי, וכוללת מימון בסכום של עשרה מיליארד דולרים מטעם הבנק לייצוא-ייבוא (Exim Bank) וכן מימון נוסף בסכום של כשני מיליארד דולרים מהמגזר הפרטי.
בין השורות – היוזמה החדשה של הבית הלבן מהווה מהלך נוסף שאותו מובילה המעצמה האמריקאית בהקשר המסחרי, אשר מיועד להוריד את התלות בסין ולהבטיח משאבים הדרושים לצורך פעילות מסחרית.
בהקשר הזה, הועדה המיוחדת לענייני סין בבית הנבחרים האמריקאי אשר הוקמה במטרה להתמקד באיום ובתחרות הנשקפים מסין הגיבה לדברים בפרסום ב-X, וטענה כי "סין הפכה את שליטתה במינרלים קריטיים לכלי נשק והכריזה מלחמה כלכלית נגד ארצות הברית."
עוד הוסיפה הועדה ותיארה את Project Vault בתור מענה לאיום מבייג'ינג אשר בהתאם לדברים "שובר את אחיזתה של סין בשרשראות אספקה חיוניות".
זום אאוט – ההתפתחות האחרונות מגיעה על רקע יוזמות אחרות, ובהן הקמת מאגר אסטרטגי של נפט וכן היוזמה המכונה בשם Pax Silica בה לוקחת חלק גם ישראל יחד עם מדינות נוספות, אשר טקס החניכה שלה נערך בוושינגטון לפני כמה שבועות.
מטרתה של Pax Silica היא להקים שרשראות אספקה בטוחות ועצמאיות לרכיבים חיוניים לעידן הבינה המלאכותית, החל משבבים וחומרי גלם קריטיים ועד תשתיות ייצור ועיבוד מתקדמות.
צעדים אלו ואחרים מבטאים המשך של הגישה האקטיבית אשר מאפיינת את הבית הלבן בתחרות מול הכלכלה השניה בעולם, ניחנים במבט צופה פני עתיד ומיועדים לצמצם את התלות בבייג'ינג ולהבטיח אינטרסים אמריקאים מפני מקבלי ההחלטות במעצמה האסייתית.
בעוד Project Vault ומאגר הנפט הינם בעלי מאפיינים מקומיים ומתמקדים במישרין בהבטחה של המשאבים הדרושים לצרכי התעשייה והביטחון של ארה"ב, Pax Silica מקבלת הקשר בינלאומי ומאגדת סביבה מדינות שונות.
מבט להמשך – המהלכים האחרונים בהובלה של הבית הלבן תחת ממשל טראמפ מגיעים על רקע צעדים סיניים להגבלת יצוא של חומרי גלם אסטרטגיים, שנתפסים במערב כניסיון להשתמש במשאבים ככלי לחץ כלכלי.
המשך היוזמות של ארה"ב והשימוש בצעדי מנע שנועדו למנוע מצבים דומים בעתיד משקפים טקטיקה נוספת בה נוקטת המעצמה האמריקאית במערכת הכלכלית הבינלאומית כנגד איומים על אינטרסים אמריקאים אשר נשקפים מצד מתחרותיה.
כל זאת, בד בבד עם השימוש הגובר במכסים מאז כניסתו של טראמפ למוסד הנשיאות במטרה להיטיב את התנאים המסחריים ביחסים כלכליים בילטראליים ומולטילטרליים בהם ארה"ב מעורבת יחד עם מדינות נוספות.
בעוד התגובה למכסים האמריקאים אשר הוטלו בעבר כנגד סין גררה תגובה בדמות מכסים נגדיים מצד בייג'ינג, הקמה של שרשראות אספקה ופלטפורמות מתחרות יכולים להוביל לצעדים מקבילים שאינם מתאפיינים בעימות ישיר בין הצדדים.
במובן זה, סין עשויה לנצל את קשריה בארגונים בינלאומיים, ליצור חבירות משלה ולחזק את גישתה למשאבים חיוניים שמקורם במדינות אחרות, תוך היעזרות בדריסת רגל קיימת שלה באזורים שונים במסגרת פרויקטים של פיתוח בהן היא מעורבת.
