מלחמת חרבות ברזל

הוויכוח הפנימי במדינת ישראל על הפסקת אש במלחמת חרבות ברזל מציף מס' עמדות מרכזיות אשר רווחות בחברה הישראלית ומהווים מקור למתיחות וחילוקי דעות על רקע המגעים הנמשכים להפסקת אש.

פערים אלה משקפים סדרי עדיפויות שונים: ביטחון לעומת חילוץ של בני ערובה בעודם בחיים; הרתעה ארוכת טווח לעומת אינטרסים הומניטריים; ניצחון צבאי אסטרטגי לעומת לגיטימציה בינלאומית.

הניצחון המוחלט במלחמת חרבות ברזל באמצעות מיטוט חמאס

עמדה רווחת אחת בקרב הציבור הישראלי ונבחריו מצדדת בהמשך המלחמה עד להשגת מטרותיה, כפי שהוגדרו על ידי הדרג המדיני.

בהקשר זה ניתן להפנות בייחוד לדרישה למיטוט שלטונו של חמאס ברצועת עזה והזרוע הצבאית של הארגון, גם אם לא השמדה מוחלטת של חמאס כרעיון ואידאולוגיה.

עמדה זו רואה בהמשך הישרדותו של חמאס כאיום קיומי על ישראל בו נדרש להילחם, וכל עוד הינו קיים ישנו החשש מפני הישנותם של אירועי ה-7 באוקטובר 2023 ואף גרוע מכך.

לצד ההיגיון הטמון במסגרת אותה גישה, ישנם חסרונות אשר חשוב להציף. ראשית, המשך המערכה להשמדתו של חמאס מעמידה בסכנה את החטופים שעוד נותרו בשבי של ארגוני הטרור ברצועת עזה.

נכון למועד כתיבת שורות אלו ישנם על פי הערכות עשרות חטופים חיים המוחזקים ברצועת עזה. הימשכותה של המלחמה מעמידה את חיי החטופים בסכנה, הן מפני פגיעה מצד השובים שלהם, הן מפני הפצצות צה"ל והן מפני התנאים הקשים אשר שוררים ברצועת עזה.

מעבר לכך, המשך המלחמה אשר המיטה הרס רב על רצועת עזה והביאה לעשרות אלפי הרוגים פלסטינים מעמידה בסכנה את מעמדה של ישראל בעולם, אשר הולך ומתערער.

בשבועות האחרונים, סיטואציה זו החלה לקבל היבטים מעשיים על רקע ההכרה הקרבה של צרפת במדינה פלסטינית והסחף המדיני השלילי אשר עשוי להיווצר כתוצאה באמצעות הכרה בזכויותיהם של הפלסטינים מצד מדינות נוספות.

מנהיגים מערביים עומדים בפני לחץ בדעת הקהל, כמו גם בלחצים פוליטיים לפרוץ את הסכר הדיפלומטי ולהכיר ב'פלסטין'. המראות הקשים אשר עולים מרצועת עזה עשויים לתרום לכך, בעת שבה הסוגיה הפלסטינית חזרה זה מכבר לסדר היום האקטואלי העולמי והמשכם של התנאים הקשים במרחב מוסיפים למגמה מדינית שלילית עבור ישראל.

החשש מפני פגיעה בחטופים, לצד הלחצים אשר עולים מכיוונה של הקהילה הבינלאומית אשר מתבססים על  טענות בדבר רעב לכאורה אשר קיים ברצועת עזה, מגבילים את הלחימה של ישראל, אשר נכנסת לחודש ה-22 ומוסיפים מורכבות נוספת לסיטואציה.

סיום מיידי של מלחמת חרבות ברזל לטובת שחרור החטופים

אל מול העמדה אשר תומכת ככלל בהמשך המערכה ושמה דגש על מיטוט יכולותיו של חמאס, ישנה עמדה נגדית אשר מציגה סדרי עדיפויות שונים ובמרכזם שחרור החטופים.

גישה זו מתעדפת את האזרחים והחיילים אשר נשבו על ידי ארגוני הטרור הפלסטינים גם במחיר של סיום המלחמה, ומשמעותה בפועל היא המשך הישרדותו של חמאס בתור כוח צבאי ברצועת עזה.

טענתם בצדק של מי שמצדדים בגישה זו היא שככל שעובר הזמן הסכנה לחטופים הולכת ומחמירה. כל זאת, על רקע ההרעה בתנאים ברצועת עזה, הסיכון הנשקף לחטופים מפני הפצצות צה"ל בשטח אדמה קטן וצפוף, והחשש מפני פגיעה בחטופים לרעה על ידי שוביהם במקרה שיחושו בסכנה.