מלחמת חרבות ברזל

מלחמת חרבות ברזל הינה השם שניתן בישראל למלחמה המתנהלת בין ישראל לבין ארגוני הטרור ברצועת עזה, ובהם חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, בהמשך לפלישה לישראל והטבח שבוצע ביישובי הדרום ביום 7 באוקטובר 2023.

המלחמה מכונה בכלי תקשורת פלסטינים בכינוי 'מבול אל אקצא' או 'שיטפון אל אקצא', בהם נעשה שימוש לצורך תיאור הפלישה של ארגוני הטרור הפלסטינים לשטחי ישראל והמערכה אשר נפתחה בעקבות כך בשטחי רצועת עזה.

מלחמת חרבות ברזל - ציר זמנים

מלחמת חרבות ברזל - פרטים בולטים

חזיתות במלחמת חרבות ברזל

החזית העיקרית בלחימה מתנהלת ברצועת עזה מול חמאס וארגוני טרור נוספים הפועלים בשטח.

חזית נוספת מתנהלת באזור יהודה ושומרון, בו צה"ל ערך מס' מבצעים צבאיים כנגד ארגונים, פעילים ותשתיות טרור במרחב האזורי.

חזית שלישית במלחמה נפתחה מול חיזבאללה ושלוחת חמאס בלבנון. חזית זו התנהלה בעצימות נמוכה עד לפתיחתו של מבצע חיצי הצפון שכלל גם פלישה קרקעית לדרום לבנון.

חזית רביעית וחמישית התנהלה אל מול ארגוני הטרור השיעים בעיראק ומול החותים (אנסאר אללה) בתימן אשר שיגרו לישראלים טילים וכלי טיס בלתי מאוישים שבחלקם הביאו לאבדות בנפש וברכוש.

הישגים בולטים במלחמה

צה"ל הצליח להשתלט על שטחים נרחבים ברצועת עזה, ובכלל זאת על ציר נצרים שעובר במרכז הרצועה וכן ציר פילדלפי הסמוך לגבול עם מצרים ואשר היווה נתיב הברחה מרכזי עבור ארגוני הטרור הפלסטינים. כל זאת, במקביל לסלילתם של צירים אסטרטגיים נוספים ובהתאם לצרכי הביטחון של המדינה. בנוסף, צה"ל סיכל חלק ניכר מהמערך הלוחם של חמאס, ובכלל זאת בכירים בזרוע הצבאית והמדינית של ארגון הטרור. 

בחזית הלבנונית צה"ל חיסל את ההנהגה של חיזבאללה, לרבות מזכ"ל הארגון חסן נסראללה ושדרת הפיקוד של כוח רדואן. 

בהיבט המדיני ישראל חתמה על הסכם הפסקת אש בעת שבה חיזבאללה מוחלש בכוחו, אשר מעגן הבנות בדבר הרחקתו של חיזבאללה מהגבול הצפוני.

מלחמת חרבות ברזל והעמדות המרכזיות לסיום המערכה - עושים סדר

הוויכוח הפנימי במדינת ישראל על הפסקת אש במלחמת חרבות ברזל מציף מס' עמדות מרכזיות אשר רווחות בחברה הישראלית ומהווים מקור למתיחות וחילוקי דעות על רקע המגעים הנמשכים להפסקת אש.

פערים אלה משקפים סדרי עדיפויות שונים: ביטחון לעומת חילוץ של בני ערובה בעודם בחיים; הרתעה ארוכת טווח לעומת אינטרסים הומניטריים; ניצחון צבאי אסטרטגי לעומת לגיטימציה בינלאומית.

הניצחון המוחלט במלחמת חרבות ברזל באמצעות מיטוט חמאס

עמדה רווחת אחת בקרב הציבור הישראלי ונבחריו מצדדת בהמשך המלחמה עד להשגת מטרותיה, כפי שהוגדרו על ידי הדרג המדיני.

בהקשר זה ניתן להפנות בייחוד לדרישה למיטוט שלטונו של חמאס ברצועת עזה והזרוע הצבאית של הארגון, גם אם לא השמדה מוחלטת של חמאס כרעיון ואידאולוגיה.

עמדה זו רואה בהמשך הישרדותו של חמאס כאיום קיומי על ישראל בו נדרש להילחם, וכל עוד הינו קיים ישנו החשש מפני הישנותם של אירועי ה-7 באוקטובר 2023 ואף גרוע מכך.

לצד ההיגיון הטמון במסגרת אותה גישה, ישנם חסרונות אשר חשוב להציף. ראשית, המשך המערכה להשמדתו של חמאס מעמידה בסכנה את החטופים שעוד נותרו בשבי של ארגוני הטרור ברצועת עזה.

נכון למועד כתיבת שורות אלו ישנם על פי הערכות עשרות חטופים חיים המוחזקים ברצועת עזה. הימשכותה של המלחמה מעמידה את חיי החטופים בסכנה, הן מפני פגיעה מצד השובים שלהם, הן מפני הפצצות צה"ל והן מפני התנאים הקשים אשר שוררים ברצועת עזה.

מעבר לכך, המשך המלחמה אשר המיטה הרס רב על רצועת עזה והביאה לעשרות אלפי הרוגים פלסטינים מעמידה בסכנה את מעמדה של ישראל בעולם, אשר הולך ומתערער.

בשבועות האחרונים, סיטואציה זו החלה לקבל היבטים מעשיים על רקע ההכרה הקרבה של צרפת במדינה פלסטינית והסחף המדיני השלילי אשר עשוי להיווצר כתוצאה באמצעות הכרה בזכויותיהם של הפלסטינים מצד מדינות נוספות.

מנהיגים מערביים עומדים בפני לחץ בדעת הקהל, כמו גם בלחצים פוליטיים לפרוץ את הסכר הדיפלומטי ולהכיר ב'פלסטין'. המראות הקשים אשר עולים מרצועת עזה עשויים לתרום לכך, בעת שבה הסוגיה הפלסטינית חזרה זה מכבר לסדר היום האקטואלי העולמי והמשכם של התנאים הקשים במרחב מוסיפים למגמה מדינית שלילית עבור ישראל.

החשש מפני פגיעה בחטופים, לצד הלחצים אשר עולים מכיוונה של הקהילה הבינלאומית אשר מתבססים על  טענות בדבר רעב לכאורה אשר קיים ברצועת עזה, מגבילים את הלחימה של ישראל, אשר נכנסת לחודש ה-22 ומוסיפים מורכבות נוספת לסיטואציה.

סיום מיידי של מלחמת חרבות ברזל לטובת שחרור החטופים

אל מול העמדה אשר תומכת ככלל בהמשך המערכה ושמה דגש על מיטוט יכולותיו של חמאס, ישנה עמדה נגדית אשר מציגה סדרי עדיפויות שונים ובמרכזם שחרור החטופים.

גישה זו מתעדפת את האזרחים והחיילים אשר נשבו על ידי ארגוני הטרור הפלסטינים גם במחיר של סיום המלחמה, ומשמעותה בפועל היא המשך הישרדותו של חמאס בתור כוח צבאי ברצועת עזה.

טענתם בצדק של מי שמצדדים בגישה זו היא שככל שעובר הזמן הסכנה לחטופים הולכת ומחמירה. כל זאת, על רקע ההרעה בתנאים ברצועת עזה, הסיכון הנשקף לחטופים מפני הפצצות צה"ל בשטח אדמה קטן וצפוף, והחשש מפני פגיעה בחטופים לרעה על ידי שוביהם במקרה שיחושו בסכנה.

עמדה זו רואה במשא ומתן והמגעים מול חמאס בתור האופציה הטובה ביותר למען שלום החטופים ושחרור של כולם, על פני פעימות מצומצמות יותר במסגרת הפסקת אש או מבצעי חילוץ של כוחות הביטחון.

גישה כאמור מבטאת תפיסה הומניטרית בעלת השלכות חיוביות כלפי צדדים שונים במערכה בטווח הזמן המיידי, ויחד עם זאת טומנת במסגרתה סיכונים פוטנציאליים עבור מדינת ישראל וציבור האזרחים אשר חשוב להזכיר.

החשש מאימוץ של הפתרון המוצע נובע בעיקרו מהמשך הישרדותו של חמאס ביום שאחרי מלחמת חרבות ברזל ושימור המסגרת הצבאית של ארגון הטרור, באופן אשר יאפשר לפעיליו לחדש את כוחו בהמשך.

סיטואציה שכזו אשר במסגרתה חמאס מצליח לשרוד את המערכה הארוכה והקשה ביותר אשר עמד בפניה מראשית היווסדותו עלולה להוות בגדר ניצחון מוראלי עבור ארגון הטרור ודרך 'ההתנגדות' המזוהה עמו. כל זאת, במקביל למכה אשר עשויה להיגרם להתרעה הישראלית, גם אם בו בזמן רצועת עזה בכללותה ותושביה ייחשבו בגדר המפסידים הגדולים ביותר.

המשך קיומו  של חמאס עלול להעמיד את יישובי הדרום בסכנה בטווח הזמן הבינוני והארוך, לייצר פוטנציאל למתקפות חוזרות ונשנות, ובכלל זאת לחטופים ישראלים ולמעגל של מלחמות בעצימות גבוהה, על כל ההשלכות השליליות הנלוות לכך.

במימד הדיפלומטי, הישארותו של חמאס בתצורתו הנוכחית, אגב שימור נוכחותו במערכת הפוליטית הפלסטינית והשפעתו על הסכסוך עם ישראל, עלולה להקשות על חידוש התהליך המדיני ולייצר סיטואציה שבה הפלסטינים זוכים להכרה מדינית ללא הכרה נגדית מצדם בישראל.

מדיניות רב-כיוונית של הממשלה במלחמת חרבות ברזל

ממשלת ישראל פעלה במלחמת חרבות ברזל בחתירה במקביל לעבר המטרות השונות של המלחמה, ובמרכזן ההכרעה של חמאס ושחרור החטופים.

התנהלות זו התבססה על מערכה עצימה וממושכת כנגד ארגוני הטרור ברצועת עזה, אגב מוכנות להגיע להפסקות אש מוגבלות בזמן אשר כללו שחרור של חטופים, כמו גם מבצעים ממוקדים לחילוץ חטופים באמצעות כוח צבאי.

בעשותה כך הממשלה הכירה בדחיפות המיידית של הצלת חיי החטופים, לצד החשיבות האסטרטגית והמכרעת של המאבק ארוך הטווח בחמאס, אשר הפך לכדי איום קיומי על המדינה ואזרחיה.

לצד זאת, השאיפה לאזן בין מטרות המלחמה השונות מייצרת קשיים משלה, על רקע המגבלות בפניהן עומד צה"ל במערכה המתקיימת ברצועת עזה בעקבות החשש מפני פגיעה בחטופים.

מעבר לכך, אין להתעלם מהתפתחויות פנימיות במדינה, הפגיעה המנטלית במשפחות החטופים והמשך הערעור של המרקם החברתי, על רקע הפגיעה הקשה בלוחמי צה"ל והישארותם של חטופים בשבי על אף האפשרות התאורטית להוציאם באופן מיידי.

קשיים אלו ממשיכים להעמיק ככל שמלחמת חרבות ברזל נותרת בעינה, כאשר חתירה כוללת לעבר מטרות שונות ובעת ובעונה אחת נותנת את אותותיה.

מהעבר האחד, מדינת ישראל קוצרת הישגים בלתי מבוטלים בשטח, בדמות היחלשות ניכרת בכוחו הצבאי והמשילותי של חמאס בעזה, וכן שחרור עיקר החטופים שנחטפו לשטחי הרצועה.

מהעבר האחר, המערכה נמשכת ללא הכרעה (בינתיים) או השגה מלאה של אילו מבין המטרות אשר הוגדרו על ידי הדרג המדיני, וזאת גם לאחר למעלה מ-600 ימי מלחמה.

מלחמת חרבות ברזל החלה ביום שבת, 7 באוקטובר 2023 בחג שמחת תורה, לאחר הפלישה של חמאס אל תוך שטחי ישראל, יחד עם ארגוני טרור פלסטינים נוספים ותושבים מרצועת עזה.

מתקפת הטרור אשר הצליחה להפתיע את מערכת הביטחון הישראלית התמקדה במוצבים צבאיים וכן ערים, יישובים וקיבוצים הסמוכים לרצועת עזה.

במהלך האירועים ארגוני הטרור הצליחו להשתלט על אזורים בתוך ישראל לפרק זמן של מס' שעות, כאשר העימותים עצמם נמשכו במשך מס' ימים מאז תחילתם.

במסגרת הפלישה ליישובים המחבלים טבחו במאות אזרחים ישראלים, ובהם נשים, תינוקות, ילדים וזקנים, וכן אנסו שבויים והתעללו בהם.

מאות אזרחים ישראלים ועשרות תושבים זרים נרצחו על ידי ארגוני הטרור אשר חדרו לשטחי ישראל במסגרת מתקפת הפתע.

מקרב הנרצחים, כ-400 בני אדם נרצחו על ידי חוליות מחבלים במסיבת טבע שנערכה ליד היישוב רעים, בה השתתפו כ-3,500 מבלים.

מלבד הטבח שבוצע באזרחים, ארגוני הטרור חטפו לשטח רצועת עזה למעלה מ-250 אזרחים וחיילים ישראלים וכן תושבים זרים, וביניהם עשרות ילדים ונשים.

מלחמת חרבות ברזל
הפגנה בדרישה להשבת החטופים, תל אביב, 21.10.2023. התמונה להמחשה בלבד, למצולמים אין קשר לפרסום. צילום: Yehuda Bergstein / Shutterstock.com

אירועי ה-7 באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל

ביום שבת בבוקר, ה-7 באוקטובר 2023, אשר אירע בחג שמחת תורה החל ירי טילים מאסיבי מצד ארגוני הטרור הפלסטינים לשטחי מדינת ישראל, ובכלל זאת לאזור הדרום, ירושלים וגוש דן.

על רקע מטחי הטילים, לקראת השעה 7:00 בבוקר אלפי מחבלים אשר השתייכו לחמאס, הג'יהאד האסלאמי ולארגוני טרור פלסטינים נוספים, וכן תושבים פלסטינים המתגוררים ברצועת עזה, חדרו לשטחי ישראל.

במהלך מתקפת הטרור המחבלים השתלטו על קיבוצים ויישובים הממוקמים בסמוך לשטחי רצועת עזה, ואף כבשו מס' מוצבים של צה"ל.

המחבלים הצליחו לחדור לישראל באמצעות עשרות פרצות בגדר המערכת שנוצרו בעקבות שימוש במטעני חבלה וכלי רכב הנדסיים, לצד שימוש בכלי רחיפה.

במקביל לקרבות מול חיילי צה"ל, חוליות מחבלים נוספות פלשו לערים שדרות ואופקים וכן ליישובי עוטף עזה והוציאו להורג אזרחים.

הפשיטה על יישובי הדרום אירעה לצד רצח המוני של אזרחים ישראלים וזרים אשר השתתפו באותה עת במסיבת טבע באזור קיבוץ רעים.

במהלך מתקפת הטרור ברעים נרצחו למעלה מ-357 בני אדם, במה שנחשב כיום לפיגוע הבודד הרצחני ביותר שאירע מאז קום המדינה.

בנוסף למקרי הטבח וההתעללות, ארגוני הטרור הפלסטינים חטפו 251 אזרחים וחיילים, בהתאם לנתונים אשר התפרסמו על ידי לשכת העיתונות הממשלתית שנה לאחר האירועים.

המחבלים הובילו את החטופים לשטחי רצועת עזה באמצעות כלי רכב וכן באופן רגלי. בהתאם לדיווחים, חלק מהחטופים הוצאו להורג לאחר חטיפתם, בעוד שחטופים נוספים הוחזקו בתנאים קשים ואף סבלו מפציעות חודרניות ומסכנות חיים.

מלחמת חרבות ברזל
צילום: Yehuda Bergstein / Shutterstock.com

עימותים בין כוחות הביטחון למחבלים ביום הראשון למלחמת חרבות ברזל

ביום הראשון של מלחמת חרבות ברזל, עם הגעתם של ארגוני הטרור לאזורים מאוכלסים בתוך שטחי ישראל, כיתות הכוננות ביישובים נלחמו במחבלים ופעלו על מנת למנוע את חדירתם.

כל זאת, במקביל לקרבות שניהלו מול המחבלים שוטרי משטרת ישראל ולוחמי צה"ל ובהם חטיבות חי"ר אשר הוצבו באותה העת בקרבת מקום.

בהמשך לכך, הוקפצו לאזור לוחמים מיחידות מיוחדות אשר ניהלו קרבות מול המחבלים, וזאת במקביל להגעתם של כוחות צבאיים משמעותיים ובהיקפים גדולים יותר של צה"ל.

חמאס
בתמונה - אנשי הזרוע הצבאית של חמאס. צילום: Anas-Mohammed / Shutterstock.com

החטופים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל

במהלך הפלישה לישראל 251 אנשים נחטפו לשטחי עזה, וביניהם עשרות עובדים זרים ובעלי אזרחויות זרות, ובכלל זאת אזרחי ארה"ב, רוסיה, צרפת וגרמניה.

פלסטינים שבו את החטופים מערים ויישובים הממוקמים בקרבה לרצועת עזה, ובהם אופקים, שדרות, קיבוץ ניר עוז, קיבוץ כפר עזה, קיבוץ בארי, קיבוץ נחל עוז, וכן יישובים נוספים.

בנוסף, אירוע חטיפה המוני אירע במסיבה ברעים, בה נחטפו 43 אנשים, במקביל לטבח והוצאות להורג המוניות אותן ביצעו חמאס וארגוני הטרור במבלים.

בין החטופים עשרות ילדים, נערים ותינוקות בגילאי מס' חודשים, וכן אנשים מבוגרים אשר נלקחו מבתיהם באירועים שחלקם תועדו בצילומים על ידי המחבלים.

חטופים בעזה
צילום: Tomas Vynikal / Shutterstock.com

ב-22 לחודש נובמבר 2023 ישראל וחמאס הגיעו להבנות באשר להפסקת אש ושחרור של חטופים כנגד אסירים פלסטינים בתיווכן של ארה"ב, מצרים וקטאר.

במסגרת העסקה שוחררו 80 חטופים כנגד שחרורם של 240 אסירים פלסטינים, ביחס של 3 אסירים עבור כל חטוף אחד, במסגרת מס' סבבים עוקבים של שחרור חטופים-אסירים.

חטופים נוספים שוחררו מחוץ להסכם, ובהם 23 אזרחים תאילנדים אשר נחטפו מיישובי הדרום ביום 7 באוקטובר 2023, 2 אזרחיות אמריקאיות אשר שהו בישראל בזמן הפלישה ושתי אזרחיות ישראליות מבוגרות.

הסכם הפסקת אש נוסף נחתם בין הצדדים בחודש ינואר 2025 ובמסגרת יישומו שוחררו עשרות חטופים נוספים במהלך מס' פעימות אשר נערכו בחודשים ינואר-פברואר 2025.

מלבד אנשים שנחטפו לרצועת עזה ושוחררו במסגרת הבנות שהושגו עם חמאס, ישנם חטופים בעזה אשר שוחררו במבצעים צבאיים של מערכת הביטחון.

ביניהם, התצפיתנית אורי מגידיש אשר שוחררה במבצע 'ראשית אור' ביום 30 באוקטובר 2023, פרננדו מרמן ולואיס הר אשר שוחררו במבצע 'יד זהב' ביום 12 בפברואר 2024 וכן נועה ארגמני, שלומי זיו, אלמוג מאיר ג'אן ואנדרי קוזולוב אשר שוחררו במבצע 'ארנון' ביום 8 ביוני 2024.

חרבות ברזל
פלסטינים מחפשים ניצולים לאחר מתקפה ברפיח, 12.10.2023. התמונה להמחשה בלבד, למצולמים אין קשר לפרסום. צילום: Anas-Mohammed / Shutterstock.com

הפלישה לרצועת עזה במלחמת חרבות ברזל

בהמשך למתקפת הפתע על יישובי הדרום, מלחמת חרבות ברזל החלה ברצועת עזה במתקפות של צה"ל מהאוויר ומהים, במקביל לגיוס נרחב של מאות אלפי חיילי מילואים לשטחי הכינוס בסמיכות לרצועת עזה.

בשלביה הראשונים של המלחמה הופצצו יעדים רבים של חמאס והג'יהאד האסלאמי בשטחי הרצועה, וחוסלו בכירים בארגוני הטרור.

ביום 13 באוקטובר 2023 כוחות חי"ר ושריון של צה"ל נכנסו לרצועת עזה וכשבועיים לאחר מכן, ביום 26 באוקטובר 2023, נכנסו כוחות קרקעיים נוספים של צה"ל לשטחי עזה.

אירוע זה היווה כניסה קרקעית בהיקף מוגבל אל תוך שטחי הרצועה, ובהמשך הפשיטה התרחבה לכדי מערכה קרקעית מלאה עם כניסתם של כוחות נוספים מס' ימים לאחר מכן.

מלחמת חרבות ברזל
התמונה להמחשה בלבד. צילום: Anas-Mohammed / Shutterstock.com

החזית הצפונית ומבצע חיצי הצפון

במקביל למערכה הקרקעית ברצועת עזה נפתחה חזית בעצימות נמוכה בשטחה הצפוני של ישראל ובדרום לבנון בין כוחות צה"ל לחיזבאללה, חמאס והג'יהאד האסלאמי, לצד מעורבותם של ארגוני טרור אסלאמיים-סונים.

הלחימה בצפון כללה ירי טילי נ"ט של חיזבאללה לעבר מוצבי צה"ל בצפון לצד ירי רקטות ליישובים ישראלים מצד חמאס והג'יהאד האסלאמי, וכן ניסיונות חדירה של חוליות מחבלים לשטחה של ישראל.

צה"ל השיב מנגד עם ירי ארטילרי ותקיפות מהאוויר באמצעות מטוסי קרב וכן מטוסים לא מאוישים, אשר הביאו לעשרות הרוגים בקרב שורות חיזבאללה וארגוני הטרור העזתים הפועלים בלבנון.

במהלך מבצע חיצי הצפון התרחשו מס' אירועים בולטים, ובהם חיסולו של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה ושדרת הפיקוד של כוח רדואן, וכן מבצע הביפרים אשר במהלכו התפוצצו מכשירי קשר רבים אשר שימשו מחבלים בחיזבאללה והביאו לפגיעה מהותית בכוח האדם של הארגון.

מבצע חיצי הצפון תם בחודש נובמבר 2024 במסגרת הסכם הפסקת אש אשר הושג בין ישראל ללבנון. חיזבאללה יצא מוחלש בסיום המבצע בהמשך לפגיעה בבכירי הארגון ובהנהגתו, כאשר בסיום האירועים מוקד הלחימה חזר לרצועת עזה.

חיזבאללה
צילום: mohammad kassir / Shutterstock.com

מלחמת חרבות ברזל בראייה בינלאומית

מלחמת חרבות ברזל הביאה לתגובות, פעולות והצהרות שונות כלפי ישראל וחמאס בזירה הבינלאומית אשר התמקדו בטבח שבוצע ביישובי הדרום והמשך ירי הטילים לשטחה של ישראל על ידי חמאס מחד והמתקפות של צה"ל ברצועת עזה מאידך.

המלחמה חזתה במעורבות גוברת מצדם של ארגונים בינלאומיים כדוגמת האו"ם, ושיאה בא לידי ביטוי בהחלטת מועצת הביטחון ביום 15.11.2023 אשר קראה להפסקת אש, שחרור החטופים הישראלים והגברת הסיוע ההומניטרי לשטחי רצועת עזה. 

בנוסף, ביה"ד הבינלאומי לצדק בהאג פתח בהליכים כנגד ישראל וזאת בעקבות בקשה שהוגשה על ידי דרום אפריקה ביום 29.12.2023. בחודש ינואר 2024 נערכו דיונים בביה"ד בהשתתפותה של ישראל, אשר הועברו בשידור חי בכלי התקשורת.

בהמשך לכך, ביה"ד הבינלאומי לצדק בהאג הוציא צווים בהם הורה לישראל לנקוט בכל הצעדים הדרושים על מנת למנוע רצח עם ברצועת עזה, ואולם מנגד לא הורה לישראל לעצור את מתקפותיה ברצועה.

בנוסף, ובמה שנחשב בגדר צעד חסר תקדים, ביה"ד הוציא צווי מעצר לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ולשר הביטחון יואב גלנט.

תוכן עניינים

פרויקטים מיוחדים

דעות ופרשנויות

תפריט נגישות