במוקד
שגריר ארה"ב בניו דלהי הודיע שהודו תוזמן להצטרף לברית Pax Silica אשר נוסדה בארה"ב לפני מס' שבועות. במסגרת הברית חברה כיום גם ישראל, כאשר על המייסדות של היוזמה נמנות בין היתר ארה"ב, בריטניה ויפן.
הברית הבינלאומית החדשה נועדה בכדי לייצר ולשמר שרשרת אספקה עצמאית של רכיבים אשר דרושים לתעשיית הבינה המלאכותית, לרבות מינרלים, מוליכים, ועוד.
תוכן עניינים
Pax Silica מרחיבה את שורותיה
שגריר ארה"ב בהודו, סרג'יו גור, הודיע שהודו תוזמן להצטרף לברית Pax Silica בפרסום ב-X. לדברי גור "בזמן שהעולם מאמץ טכנולוגיות חדשות, חיוני שהודו וארצות הברית יעבדו יחד בשיתוף פעולה הדוק". בכך, היוזמה הבינלאומית מעבה את שורותיה מאז נוסדה בסוף שנת 2025.
בהתאם לפרסום של מחלקת המדינה האמריקאית, Pax Silica מהווה יוזמה אשר מובלת על ידי ארצות הברית ומטרתה לבנות "מערכת אקולוגית טכנולוגית מאובטחת, עמידה ומונעת חדשנות".
בפועל, הברית שמה לנגד עיניה את היצירה והשימור של שרשרת אספקה עצמאית ובלתי תלויה בגורמים חיצוניים עבור רכיבים אשר דרושים לצרכי בינה מלאכותית.
שרשרת האספקה מכוונת בעניין זה בין היתר למינרלים, מוליכים, תשתיות ועוד. בנוסף, במסגרת מטרותיה של הברית ניתן למנות גם את ההגנה על טכנולוגיות אשר מוערכות כרגישות ובנייה של תשתית דיגיטלית אמינה.
בברית Pax Silica חברות כיום מס' מדינות, ובהן ארה"ב, בריטניה, יפן ואף ישראל אשר הצטרפה וחתמה על ההצהרה במהלך הועידה הבינלאומית שנערכה בוושינגטון לפני חודש ובמהלכה הושקה היוזמה.
בעצם צירופה לברית, ישראל יכולה למצוא את עצמה באותו הצד של המתרס יחד עם מדינות אחרות במרחב האזורי, ובהן מדינות ערביות אשר היחסים עמן הפכו למתוחים בימים שלאחר ה-7 באוקטובר.
זום אאוט
המרוץ בין המעצמות על הבינה המלאכותית
בהינתן ההשלכות האפשריות לעתיד לבוא בפיתוחים טכנולוגיים וההשפעה על הכלכלה העולמית, בינה מלאכותית הולכת ותופסת חלק משמעותי יותר במסגרת מדיניות החוץ של מדינות בעולם, ובכלל זאת ארה"ב וסין.
כעת, Pax Silica נוסדה בזמנים של תחרות מתגברת בין המעצמות בתחום הבינה המלאכותית אשר נכנסה לקצב מואץ בשנים האחרונות, כאשר סין החלה להציג יכולות מתקדמות בתחום אשר כוללות פיתוחים של מודלים ויישום מעשי של בינה מלאכותית בקנה מידה רחב.
על אף האמור, ובמסגרת המרוץ לבינה המלאכותית, הענק האסייתי נמצא לרוב מאחור בכל הקשור לשבבים מתקדמים ומודלים כלליים של AI. לצד זאת, ההתרחשויות הן דינמיות והפער בין הצדדים כפי שקיים היום עשוי להשתנות במשך הזמן.
מעבר לכך, קיים חשש מפני ההיצע העתידי של רכיבים אשר דרושים לצרכי תעשיית ה-AI, או היכולת לתת מענה לביקושים הולכים וגוברים, בהינתן ההתפתחויות בזירה הבינלאומית.
כל זאת, בנסיבות שבהן סין מחזיקה באמתחתה מאגרים של מתכות נדירות, לצד יכולת ייצור של שבבים בהיקפים גדולים ובעלויות נמוכות, אשר חיוניות לתעשייה של בינה מלאכותית.
בהקשר זה, התחרות בין המעצמות
נותנת את אותותיה, והמחשה לכך ניתנה אך לאחרונה כאשר המערכת הבינלאומית היתה
עדה למלחמת סחר בין וושינגטון לבייג'ינג לאחר עלייתו של דונלד טראמפ לבית הלבן,
אשר נמשכה מס' חודשים.
