המזרח התיכון

מבט מבפנים

ברית המשושה בעת פירוקים ואיחודים במזרח התיכון | ניתוח

דבריו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מישיבת הממשלה שנערכה היום באשר להקמתו של 'משושה של בריתות' מגיעים בזמנים העשויים להסתמן כסידור מחדש של מאזן הכוחות במרחב המזרח תיכוני, על רקע היחלשות כוחו של הציר השיעי ומנגד יצירה של בריתות בקרב מדינות סוניות בעלות תפיסות שמרניות
Facebook
Twitter
WhatsApp
בנימין נתניהו
צילום: Ververidis Vasilis / Shutterstock.com

במוקד

רה"מ ישראל התייחס היום לכוונה ליצור מערך בריתות המתאפיין בתפיסה משותפת באשר לאתגרים ומציאות מול הציר השיעי הרדיקלי והציר הסוני הרדיקלי.

חזונו המדיני של נתניהו הביא לביקורת מקרב דובר חמאס אשר תיאר את הדברים בתור זלזול במדינות ערב וכאיום על אינטרסים אסטרטגיים שלהן, כך בהתאם לפרסום בסוכנות הידיעות שהאב ניוז ב-X.

תוכן עניינים

בישיבת הממשלה אשר נערכה היום, ראש הממשלה בנימין נתניהו שטח את חזונו המדיני למרחב האזורי ואמר "בחזון שאני רואה לנגד עיניי, אנחנו נייצר מערכת שלמה, בעצם מין משושה של בריתות סביב או בתוך המזרח התיכון."

עוד הוסיף ראש ממשלת ישראל כי "הכוונה כאן היא ליצור ציר של מדינות שרואות את המציאות והאתגרים והיעדים בעין אחת מול הצירים הרדיקלים. גם הציר הרדיקלי השיעי שאנחנו הכנו בו חזק מאוד, וגם מול הציר המתהווה – הציר הסוני הרדיקלי."

לצורך כך נתניהו נקב בהודו, אשר ראש ממשלתה נרנדרה מודי צפוי להגיע השבוע לביקור מדיני אסטרטגי בישראל, לצד יוון וקפריסין, וכן מדינות נוספות באפריקה ובאסיה.

נרנדרה מודי
צילום: YashSD / Shutterstock.com

המהות בעיתוי - משושה של בריתות ברקע שינויים במאזן הכוחות האזורי

דבריו של בנימין נתניהו מגיעים בזמנים שבהם המזרח התיכון חווה תזוזות ושינויים משמעותיים במערכים של בריתות, עוצמה והשפעה של מדינות ושחקנים אזוריים.

הדברים נכתבים בהמשך למכות שספגו איראן ובעלות בריתה והחשש מפני מתקפה אמריקאית על אדמת טהראן, ומנגד עלייתו של משטר סוני בסוריה לאחר עשרות שנים של שליטה עלווית ופרו-שיעית.

אירועים אלו ואחרים עשויים לסמן את היחלשותו של הציר השיעי בהובלתה של הרפובליקה האסלאמית, במקביל לעלייתו של ציר סוני אשר הולך ומתגבש במסגרת חיזוק השורות בקרב מדינות סוניות המזוהות עם תפיסות שמרניות, ובהן ערב הסעודית, טורקיה וסוריה.

מבצע עם כלביא
צילום: Itij Design / Shutterstock.com

משם ומכאן - החשש בעולם המוסלמי מפני הגמוניה ישראלית

גיבוש של ציר חדש במזרח התיכון אשר יוצא מגדרי התרבות הערבית והאסלאמית עשוי להרתיע מדינות במרחב האזורי מפני דומיננטיות גוברת של ישראל, אשר בתורה תעמיד בסכנה את מעמדן.

חיזוק לכך ניתן בעצם ערעור כוחם של גורמים אשר במשך שנים העמידו 'מאזן אימה' מול ישראל, ובהם חיזבאללה מצפון, חמאס מדרום והרפובליקה האסלאמית של איראן בתור המנצחת על ציר הטרור שהופנה כנגדה.

בהקשר זה מעניין להפנות לתגובה של דובר חמאס חאזם קאסם לדבריו של רה"מ ממשלת ישראל באשר למערך חדש של בריתות באזור, כפי שפורסמה היום על ידי סוכנות הידיעות שהאב ב-X.

במסגרת דבריו, קאסם הדגיש כי השיח אודות ההקמה של ציר חדש מהווה בגדר זלזול במדינות ערב במרחב האזורי. עוד הוסיף דובר חמאס והתייחס לכך בתור איום על אינטרסים אסטרטגיים של מדינות ערב.

חיזבאללה
צילום: Tomas Ragina / Shutterstock.com

הפרסומים האחרונים מגיעים בהמשך לדברים שאמר ביום שישי האחרון שגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי בפודקאסט The Tucker Carlason Show, באשר לזכותם התנ"כית של היהודים על אדמות במזרח התיכון.

במהלך הפודקאסט המראיין שאל את האקבי באשר לאדמות אשר ניתנו לאברהם על פי ספר בראשית, והזכיר פרשנות מומחים לפיה הכוונה עשויה לכלול אזורים שכיום ממוקמים במצרים, ישראל, סוריה, עיראק, טורקיה וירדן.

כמענה לשאלתו, השגריר האקבי אמר כי "זה יהיה בסדר אם הם ייקחו את הכל", אולם הוסיף מייד שאין בכוונתה של ישראל לעשות זאת וכי לא על כך מדובר היום.

דבריו של האקבי הובילו לתגובות זועמות בעולם המוסלמי ואף להודעת גינוי משותפת מטעם 14 מדינות ערביות ואסלאמיות, בנוסף למזכירויות של הארגונים הליגה הערבית וכן הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.

תקציר אסטרטגי

הקמתו של ציר חדש של מדינות במעורבותה של ישראל, בעל אינטרסים שונים מאלו של הציר השיעי המוכר והציר הסוני המתהווה במזרח התיכון, הינו שלב נוסף ברצף של אירועים המתרחשים במרחב אזורי אשר מצוי בעתות של פירוקים ואיחודים. 

שינויים אלו עשויים בתורם להביא, לאחר התייצבותם, לסידורים חדשים במאזן הכוחות האזורי ובמערך השחקנים והבריתות אשר ייטלו בכך חלק.

כעת, על רקע התפתחויות מהותיות במזרח התיכון, אשר הזרעים שלהן הוטמנו עוד במהלך ימי האביב הערבי, העולם המוסלמי עומד בפני צומת אשר עשויה להוביל לחישוב מסלול מחדש ושינוי סדרי עדיפויות במדיניות החוץ ובתפיסת הביטחון הלאומי של החברות בו.

כל זאת, בהינתן סימני שאלה באשר לעצם היכולת של איראן, הגדולה מבין אויבותיה של ישראל, לשרוד בטווח הזמן הארוך, המשך התעצמותה הצבאית, המודיעינית והטכנולוגית של האחרונה בהשוואה לשכנותיה, וההשלכות שעשויות להיות לכך ביום שאחרי ולטווחים ארוכים קדימה.

תפריט מדינה
מבט אזורי
עוד בנושא
ראו גם
עדכונים אחרונים
מבט חדש
הרחבת היריעה
קראו עוד
דעות
בוית אחרת

תפריט נגישות