הסכמי אברהם

ביום 15 בספטמבר 2020 נפגשו נציגי ישראל, איחוד האמירויות ובחריין על מדשאת הבית הלבן וחתמו על הסכמי נורמליזציה הידועים בשם הסכמי אברהם, וזאת בתיווכה של ארה"ב תחת ממשלו של הנשיא האמריקאי הקודם דונלד טראמפ. האירוע ההיסטורי, המסמל שלב חדש ביחסים בין ישראל ומדינות ערב, אשר במרכזו הכרה רשמית במדינה היהודית ובריבונותה, הגיע בהמשך לתקופה שבמהלכה קיימו מדינות המפרץ יחסים לא רשמיים עם ישראל ושיתופי פעולה בהיקף מוגבל, מתחת לרדאר, והרחק מעין הציבור ומדעת הקהל הערבית.

הסכמי אברהם – איחוד האמירויות ובחריין תחילה

כינון היחסים הדיפלומטיים עם מדינות המפרץ הערביות סימן את יריית הפתיחה לקראת החתימה על סדרה של הסכמים שמטרתן הסדרת הנורמליזציה של מדינות בעולם הערבי וישראל, וזאת לאחר יותר מ-25 שנים מאז הסכם השלום הקודם שנחתם בין ישראל וירדן. במעמד החתימה שהתקיים בבית הלבן נחתמו הסכמי אברהם על ידי שרי החוץ של בחריין ואיחוד האמירויות מצד אחד, וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מצד שני, כאשר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שימש כעד. כינון יחסים רשמיים בין המדינות כאמור נערך בהמשך למשא ומתן שנוהל על ידי חתנו של טראמפ והיועץ הבכיר ג'ארד קושנר ועוזרו של קושנר אבי ברקוביץ'.

בעוד שההסכם עם איחוד האמירויות נחשב בגדר הסכם שלום אשר עיגן יחסים דיפלומטיים ונורמליזציה מלאה בין המדינה הערבית למדינת ישראל, הסכם הנורמליזציה עם בחריין הוגדר כאל הצהרת שלום, שיתוף פעולה והחלת יחסים דיפלומטיים ידידותיים בין המדינות.

הסכמי אברהם
קרדיט: noamgalai / Shutterstock.com

הצטרפותן של סודן ומרוקו להסכמי אברהם

בדצמבר 2020 הצטרפה מרוקו להסכמים ונרמלה את יחסיה עם ישראל בהמשך להכרה שניתנה על ידי ממשל טראמפ בריבונות המרוקאית באזור סהרה המערבית. בינואר 2021 הצטרפה סודן להסכמי אברהם ונרמלה את היחסים עם ישראל. חתימה של סודן על הסכמי אברהם התאפשרה בעקבות הסרת שמה של המדינה האפריקאית מרשימת המדינות המממנות טרור של מחלקת המדינה האמריקאית, בצעד אשר נועד להעניק לה חסינות מפני תביעות עתידיות מצד קורבנות טרור. ב-6 בינואר 2021 חתמה סודן רשמית על הסכמי אברהם. החתימה נערכה בבירת סודאן חרטום, בנוכחות שר האוצר האמריקני.

ההיתכנות להרחבת מעגל המדינות בהסכמי אברהם

במעמד החתימה אמר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שחמש מדינות ערביות נוספות יכולות להצטרף להסכמים בטווח הזמן הקרוב, כולל ערב הסעודית, אם כי אנליסטים סברו שסודן ועומאן היו מועמדות בטווח הקצר יותר.

ב-2 בפברואר 2021, דובר מחלקת המדינה, נד פרייס, אמר כי בכוונת ארה"ב להמשיך לפעול על מנת שמדינות נוספות ינרמלו את היחסים עם ישראל, ואולם הדגיש כי נורמליזציה היא אינה תחליף ואינה באה במקום תהליך השלום בין ישראל והפלסטינים.

הסיבות שמאחורי החתימה על הסכמי אברהם

עובר לחתימה על הסכמי אברהם מדינות ערב התנו את ההכרה בישראל בקידום תהליך השלום עם הפלסטינים על בסיס יוזמת השלום הערבית שהוצעה על ידי ערב הסעודית בשנת 2002. עם זאת נדמה כי בשנים האחרונות חל שינוי בקשר למדיניות החוץ של מדינות המזרח התיכון. נקודת השיא של תהליך זה כאמור התבטאה במוכנותן של מדינות ערביות לחתום על הסכמי אברהם, להכיר בריבונותה של ישראל על שטחה, לנרמל את יחסיהן עמה תוך הסדרת יחסים דיפלומטיים מלאים בין הצדדים, בזמנים שבהם לא נראה כי קיים אופק לחידוש תהליך השלום עם הפלסטינים.

אותן התפתחויות מתבססות על עיצוב מחדש של מפת האיומים וההזדמנויות במרחב המזרח התיכון כפי שהן נתפסות על ידי העולם הערבי, אשר הביאו את מדינות ערב לבחון מחדש את עמדותיהן ביחס לישראל, כאשר עד לא מזמן יחסים רשמיים עמה והכרה בלגיטימציה שלה נחשבו בגדר טאבו. בהקשר זה, מדינות ערב מייחסות כיום חשיבות הולכת וגוברת ליתרונות הביטחוניים, המדיניים והדיפלומטיים הנלווים לנורמליזציה עם ישראל. היבטים אלו מקבלים כעת מקום בולט בסדרי עדיפויותיהן של מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה ומכרסמות בעמדות המסורתיות ביחס לישראל אשר דגלו ביחסים בלתי רשמיים, תוך גיבוש דינמיקה חדשה בין שלושת צלעות המשולש המורכבות מהמדינה היהודית, העולם המוסלמי והפלסטינים.

במסגרת זאת ניתן לציין מס' גורמים, המשפיעים ולוקחים חלק בעיצוב סדרי העדיפויות של מדינות האזור, ובכללן המדינות החתומות על הסכמי אברהם: (1) כוונתה של ארה"ב לצמצם את מעורבותה במזרח התיכון, והפניית עיקר הדגש במדיניות החוץ שלה כלפי סין; (2) התגברות האיום הנשקף מאיראן, אשר עלה מדרגה בשנים האחרונות על רקע השימוש שעושה הרפובליקה האסלאמית בארגוני פרוקסי לצורך הוצאת מתקפות במדינות ערב המתונות, במקביל לפיתוח תוכנית הגרעין ופרויקט הטילים האיראניים, ובהמשך לפרישתה של ארה"ב מהסכם הגרעין; (3) נסיבות גאו-פוליטיות ואינטרסים ייחודיים לכל מדינה, אשר מובילים את מדינות בעולם הערבי לאמץ תפיסה שונה לגבי ישראל, בעקבות התמורות הנלוות לנורמליזציה עמה, והאופן שבו נוכחותה של המדינה היהודית במזרח תיכון חדש תועיל לאינטרסים שלהן.

תוכן עניינים

פרויקטים מיוחדים

דעות ופרשנויות

דילוג לתוכן