איראן וסין שוחחו על חיזוק שיתוף הפעולה האסטרטגי בין המדינות
נובמבר 6, 2025
תוכנית הגרעין האיראנית
צילום: Inspired By Maps / Shutterstock.com
תוכנית הגרעין האיראנית מהווה מוקד לשיח אקטואלי ער בקהילה הבינלאומית, אשר מתמקד במהותו של הפרויקט ואם מדובר בתוכנית למטרות צבאיות כפי שנטען לא אחת על ידי ישראל או למטרות שלום כפי שנטען על ידי הרפובליקה האסלאמית. במוקד התוכנית מתקני גרעין אשר מפוזרים על פני שטחים נרחבים באיראן אשר במסגרתם מתבצעות פונקציות שונות, כדוגמת העשרת אורניום, ייצור דלק גרעיני, מחקר ופיתוח, ועוד.
פרויקט הגרעין של איראן החלה עוד בשנות החמישים של המאה העשרים, במעורבותה של ארה"ב ונמשכה לאחר המהפכה האסלאמית. במשך השנים ועל רקע עדויות אשר התגלו על ידי סבא"א באשר למתקני גרעין ופעולות העשרה בלתי מוכרזות, התגבר החשד שמא איראן שואפת לפיתוח פרויקט גרעין בעל היבטים צבאיים.
שר החוץ האיראני מאשים את ישראל במתקפה על הדיפלומטיה
נובמבר 3, 2025
מוחסן רזאי: מתקפה של ישראל תגרור מלחמה מול ארה"ב
ספטמבר 29, 2025
מקרון מנה תנאים שאינם כפופים למו"מ בקשר לגרעין האיראני
ספטמבר 25, 2025
עלי ח'מינאי שולל מו"מ עם ארה"ב בעקבות הדרישה לא להעשיר אורניום
ספטמבר 23, 2025
שר החוץ הצרפתי הביע דאגה מההסלמה במתיחות מול איראן
ספטמבר 17, 2025
שרי החוץ של איראן ומצרים שוחחו על הגרעין האיראני
ספטמבר 8, 2025
מזכ"ל האו"ם: איראן אינה שואפת לפתח נשק גרעיני
ספטמבר 1, 2025
מסעוד פזשכיאן: לא נשאיר את התוקפנות כלפי איראן ללא מענה
יוני 23, 2025
התגובות למבצע פטיש חצות – תמיכה, גינוי ואזהרה מפני הבאות
יוני 22, 2025
מבצע עם כלביא ודילמת התקיפה של טראמפ | מבט מדיני
יוני 18, 2025
תוכנית הגרעין האיראנית מהווה סוגיה שנויה במחלוקת המעלה חשש בקרב ישראל ומדינות ערב המתונות מפני פיתוח נשק גרעיני על ידי איראן. כל זאת, על רקע העוינות והמאבקים האזוריים בין איראן לשכנותיה, האיבה הקיימת בין הרפובליקה האסלאמית לבין ישראל והזרם הסוני באסלאם ופערים באינטרסים בין ישראל והעולם הערבי לבין הרפובליקה האסלאמית של איראן ובעלות בריתה.
תוכנית הגרעין הולכת אחורה בזמן עשרות שנים, ומקורותיה מגיעים עד לאמצע המאה העשרים, בעת שבה איראן היתה נתונה לשלטונו של השאה בזמנים שלפני המהפכה האסלאמית.
במהלך שנות השבעים במאה העשרים איראן הגבילה את תוכנית הגרעין לפרויקט אזרחי ואף פעלה על מנת לאפשר פיקוח וביקורת על מתקני הגרעין מצד הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. מצב דברים זה השתנה לאחר המהפכה האסלאמית ועלייתו של משטר האייתולות באיראן, אשר ראה בארה"ב כאויבת.
שינויי הנסיבות הערימו קשיים על שיתוף הפעולה בין הצדדים בכל הנוגע להכוונתו של פרויקט הגרעין האיראני למסלול אזרחי. לאורך השנים עלו חשדות לפיהן איראן, אשר המשיכה את הפרויקט על אף ניתוק הקשרים עם בעלת בריתה הקודמת, החליטה לשנות את אופייה של תוכנית הגרעין לכדי פרויקט בעל היבטים צבאיים.
החייאת תוכנית הגרעין האיראנית על רקע מלחמת איראן עיראק
פרויקט הגרעין האיראני קיבל חשיבות מיוחדת לתפיסת משטרו של רוחאללה חומייני בעקבות מלחמת איראן-עיראק והסכנה שעמדה בפני הרפובליקה האסלאמית, וזאת כאמצעי אשר דרוש להמשך הישרדותו של המשטר.
לאחר המהפכה האסלאמית המשטר האיראני חידש את תוכנית הגרעין האיראנית אשר החלה עוד בתקופתו של השאה. כל זאת, אגב הניסיון להציג את פרויקט הגרעין לעולם כתוכנית אזרחית אשר מתבססת על מניעים של שלום ולא של מלחמה.
בהקשר זה, תוכנית הגרעין חודשה ביתר שאת לאחר מותו של ח'ומייני בהובלתו של מחליפו בתפקיד, המנהיג העליון של איראן עלי ח'מינאי, וכונתה 'פרויקט אמאד', ולשם כך הסתייעה איראן בעזרתן של מדינות שונות ובהן רוסיה וסין.
ישנן חששות על פיהן פיתוח נשק גרעיני בידיים איראניות כיום עשוי לשמש כאמצעי לשימורו של משטר האייתולות באיראן והגנה על המשטר מפני פעילותן של מדינות מערביות ובראשן ארה"ב וישראל.
האחרונות מסווגות באיראן כאויבותיה של הרפובליקה האסלאמית, כאשר המשטר מוסיף לכנות אותן "השטן הגדול והשטן הקטן".
תוכנית הגרעין האיראנית תחת פיקוח של סבא"א
איראן מכחישה את דבר קיומו של נדבך צבאי בתוכנית הגרעין האיראנית, וממשיכה להצהיר כל העת שפרויקט הגרעין נועד למטרות שלום, על רקע השאיפה של הרפובליקה האסלאמית להפוך למעצמה בתחום האנרגיה הגרעינית.
במוקד ובהיבט ההצהרתי, ניתן דגש לפיתוח של מגזר האנרגיה במדינה השיעית הגדולה, אשר נכון להיום מחזיקה בשטחה מקורות עצומים של נפט וגז טבעי.
לצד האמור קיימים סממנים שונים אשר יש בהם בכדי להעלות חשש אודות אופייה הצבאי של תוכנית הגרעין האיראנית. בהם, הימצאותם של מתקני גרעין על אדמת איראן אשר לא דווחו מצד הרפובליקה האסלאמית כדוגמת המתקן הצבאי בפורדו, חריגות באשר להעשרת אורניום בניגוד להבנות והסכמות שהושגו בין איראן למעצמות בעבר, ועוד.
גילויים אלו ואחרים אשר נוגעים לפרויקט הגרעין האיראני ופורסמו בחלקם על ידי ארגוני ביון זרים וקבוצות אופוזיציה באיראן העלו חששות באשר לתכליות של פרויקט הגרעין האיראני ותוכניותיה הגרעיניות.
העימותים בין איראן למעצמות על רקע פרויקט הגרעין האיראני
בעקבות זאת, החל משלהי שנת 2006 מדינות החלו להטיל סנקציות בהמשך להחלטות שונות אשר התקבלו על ידי מועצת הביטחון. כל זאת, על רקע פערים אשר נתגלו בהקשר של תוכנית הגרעין האיראנית, היעדר שיתוף פעולה של איראן עם סבא"א, אשר מטרתו לוודא כי הפרויקט נותר למטרות אזרחיות וללא מקבילה צבאית שעלולה להוביל לייצור נשק להשמדה המונית, ועוד.
העימות וחילוקי הדעות בין איראן ומעצמות המערב החמירו בשנת 2011 על רקע התייחסויות של סבא"א באשר לפרויקט הגרעין האיראני. בהקשר זה, בחודש יוני 2011 סבא"א הודיעה על מידע בדבר מרכיבים צבאיים בפרויקט הגרעין, כמו גם על מערך חדש של צנטריפוגות לצרכי העשרה של אורניום לרמות גבוהות בהשוואה לעבר. בחודש נובמבר 2011 סבא"א פרסמה דוח לפיו איראן מבצעת ניסויים אשר נועדו לצרכי פיתוח נשק גרעיני.
חתימה על הסכם הגרעין ופרישת ארה"ב
ביום 14.7.2015 הושגו הבנות בין איראן לבין ארה"ב, סין, רוסיה, בריטניה, צרפת וגרמניה באשר להסכם גרעין לצרכי הסדרה של תוכנית הגרעין האיראנית.
הסכם הגרעין הסדיר מגבלות שונות על תוכנית הגרעין האיראנית למשך תקופה של 15 שנים, ובכלל זאת באשר להיקף האורניום המועשר ודרגות העשרה המותרות עבור איראן, מס' הצנטריפוגות אשר יופעלו על ידי איראן, פעילות המתבצעת במתקני הגרעין, ועוד.
הסכם הגרעין עיגן את שיתוף הפעולה של איראן מול סבא"א, כמו גם מנגנונים לריכוך הסנקציות אשר הוטלו על איראן וזאת כנגד עמידתה בהתחייבויותיה. החתימה על ההסכם התאפשרה לאחר הדיווחים לפיהם איראן צמצמה את מאגרי האורניום שבחזקתה, בהתאם לדרישת המעצמות.
אחת מהביקורות אשר התעורר בגין ההבנות שהושגו בין הצדדים עניינה במגבלת הזמן שנקבעה במסגרת ההסכם. המקטרגים העלו חששות מפני מה שעתיד להתרחש לאחר תום 15 השנים, והסכנה מפני חידוש תוכנית הגרעין בהתאם למתכונתה הקודמת. כל זאת, לאחר ההקלה אשר ניתנה לאיראן בעקבות ההסרה של הסנקציות.
לאחר בחירתו של דונלד טראמפ לתפקיד נשיא ארה"ב,, הוא הודיע בחודש מאי 2018 על פרישתה של ארצות הברית מהסכם הגרעין והטלת סנקציות חדשות על איראן.
ייצור נשק גרעיני – מסלול פלוטוניום ומסלול אורניום
שני חומרים בקיעים עיקריים משמשים לפיתוח נשק גרעיני – פלוטוניום 239 ואורניום מועשר לרמה גבוהה. שני החומרים מופקים מאורניום במהלך שלבים שונים של תהליך כימי.
הפקת הפלוטוניום מהווה תהליך מתמשך אשר עלול גם להשאיר חתימה גרעינית מעצם היותו מלווה בהפקת חומרים בעלי קרינה רדיואקטיבית גבוהה. במסגרת זאת נדרשת הכנה של דלק גרעיני לצד טיפול בנוזלים רדיואקטיביים ובמתכת הפלוטוניום.
המסלול השני לפיתוח פצצה גרעינית מתבסס על אורניום המועשר באיזוטופ 235. קיימות מס' שיטות שונות להעשרה, ובהן השימוש בצנטריפוגות אשר מסתובבת במהירות עצומה ומסייעות להפריד בין איזוטופ 238 לאיזוטופ 235, המאפשר לייצר תגובת שרשרת גרעינית.
במהלך תהליך ההעשרה נוצר חומר המוכר בשם 'עוגה צהובה' המהווה אבקה מרוכזת של אורניום ומשמש לייצור דלק גרעיני ונשק גרעיני.
אורניום מועשר משמש בנוסף להפקה של אנרגיה בכורים גרעיניים, כאשר רמת ההעשרה הנדרשת לצורך כך נמוכה מהרמה הנדרשת לצורך ייצור פצצה גרעינית.
בשונה מהמסלול לייצור פצצה גרעינית באמצעות שימוש בפלוטוניום, בתהליך העשרת האורניום נוצרת פליטה רדיואקטיבית חלשה יותר אשר קשה לגילוי.
מסלול האורניום המועשר היווה ככל הנראה המסלול המרכזי בעבור איראן לצרכי פיתוח נשק גרעיני בעבר.
מתקני הגרעין בתוכנית הגרעין האיראנית
תוכנית הגרעין האיראנית מתבססת על מערך נרחב של מבנים ומתקנים, אשר לוקחים חלק במאמץ הגרעיני ובהם מתבצעות פעילויות שונות.
בכלל זאת ניתן להזכיר את המתקנים המפורטים להלן:
- הכור הגרעיני בבושהר.
- בסיס פר'צין אשר סמוך לטהראן ועל פי הערכות משמש לצורך פיתוח הנשק הגרעיני.
- מרכז גרעיני באספהאן.
- מרכז להעשרת אורניום בנתנז.
- מתקן לייצור מים כבדים באראק.
- מתקן פורדו המשמש על פי הערכות להעשרת אורניום.
מבצע 'עם כלביא' - התקיפה של מתקני הגרעין האיראניים
בחודש יוני 2025 החלה ישראל במבצע עם כלביא אשר עניינו בתקיפה של מתקני הגרעין האיראניים ונכסים נוספים אשר קשורים לפרויקט הגרעין על אדמת איראן.
במהלך השעות הראשונות של המבצע ישראל הצליחה לחסל מדעני גרעין בכירים, כמו גם גורמים בשרשרת הפיקוד בכוחות הביטחון של איראן.
מבצע עם כלביא נמשך כ-12 ימים ובמהלכו הותקפו מתקנים רבים אשר משתייכים לפרויקט הגרעין של איראן.
במהלך המבצע של ישראל, ארה"ב הצטרפה למערכה ותקפה מתקני גרעין מרכזיים בתוכנית הגרעין האיראנית באיספהאן, נתנז ופורדו, ועל פי הערכות הסבה נזק רב למבנים.
תוכן עניינים
פרויקטים מיוחדים
דעות ופרשנויות
