תוכנית הגרעין האיראנית

קרדיט: Inspired By Maps / Shutterstock.com

תוכנית הגרעין האיראנית מהווה סוגיה אקטואלית ונושא שנוי במחלוקת המעלה חשש בקרב ישראל ומדינות ערב המתונות, על רקע העוינות והמאבק על שליטה אזורית ופערים באינטרסים בינן לבין הרפובליקה האסלאמית של איראן ובעלות בריתה. תוכנית הגרעין הולכת אחורה בזמן עשרות שנים, ומקורותיה מגיעים עד לאמצע המאה העשרים, בעת שבה איראן היתה נתונה לשלטונו של השאה בזמנים שלפני המהפכה האסלאמית. 

במהלך שנות השבעים במאה העשרים איראן הגבילה את תוכנית הגרעין לפרויקט אזרחי ואף פעלה על מנת לאפשר פיקוח וביקורת על מתקני הגרעין מצד הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. מצב דברים זה השתנה לאחר המהפכה האסלאמית ועלייתו של משטר האייתולות באיראן, אשר ראה בארה"ב כאויבת. 

שינויי הנסיבות הערימו קשיים על שיתוף הפעולה בין הצדדים בכל הנוגע להכוונתו של פרויקט הגרעין האיראני למסלול אזרחי. לאורך השנים עלו חשדות לפיהן איראן, אשר המשיכה את הפרויקט על אף ניתוק הקשרים עם בעלת בריתה הקודמת, החליטה לשנות את אופייה של תוכנית הגרעין לכדי פרויקט בעל היבטים צבאיים. 

תוכנית הגרעין האיראנית
קרדיט: Hamara / Shutterstock.com

החייאת תוכנית הגרעין האיראנית בעקבות מלחמת איראן עיראק

פרויקט הגרעין האיראני קיבל חשיבות מיוחדת לתפיסת משטרו של רוחאללה חומייני בעקבות מלחמת איראן-עיראק והסכנה שעמדה בפני הרפובליקה האסלאמית, וזאת כאמצעי אשר דרוש להמשך הישרדותו של המשטר. כתוצאה מכך המשטר האיראני חידש והעמיק את תוכנית הגרעין האיראנית של השאה אגב הניסיון לשתף פעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) ולהציג את פרויקט הגרעין לעולם כתוכנית אזרחית אשר מתבססת על מניעים של שלום ולא של מלחמה.

בהתאם להערכות, פיתוח נשק גרעיני נועד לשמור על המשטר באיראן מפני מאמציהם של גולים איראנים ואנשי ממשל השאה לשעבר לפגוע באייתולות. בנוסף לכך יש למנות את חששה של איראן מפני פעילותן של ארה"ב וישראל, אשר סיווגן כאויבותיה של הרפובליקה האסלאמית מתקיים עד היום וביתר שאת, עת שהמשטר ממשיך לפנות אליהן כאל "השטן הגדול והשטן הקטן".

כתוצאה מכך, תוכנית הגרעין חודשה ביתר שאת לאחר מותו של ח'ומייני בהובלתו של מחליפו בתפקיד המנהיג העליון של איראן עלי ח'מינאי וכונתה 'פרויקט אמאד', ולשם כך הסתייעה איראן בעזרתן של רוסיה, סין וארגנטינה.

עלי חמינאי
קרדיט: Attila JANDI / Shutterstock.com

תוכנית הגרעין האיראנית תחת פיקוח של סבא"א

איראן מכחישה את דבר קיומו של נדבך צבאי בתוכנית הגרעין האיראנית, וממשיכה להצהיר כל העת שפרויקט הגרעין נועד להפיק אנרגיה על רקע שאיפה של הרפובליקה האסלאמית להפוך למעצמה בתחום האנרגיה הגרעינית. שאיפה זו לכאורה מהווה לטענת איראן פיתוח טבעי של מגזר האנרגיה במדינה השיעית הגדולה, אשר נכון להיום מחזיקה בשטחה מקורות עצומים של נפט וגז טבעי. 

לצד האמור קיימים סממנים שונים אשר יש בהם בכדי להעלות חשש אודות אופייה הצבאי של תוכנית הגרעין האיראנית, ובהם הימצאותם של מתקני גרעין על אדמת איראן אשר לא דווחו מצד הרפובליקה האסלאמית, לצד הסתרת חריגות באשר להיקפי העשרת אורניום בניגוד להבנות והסכמות שהושגו בין איראן למעצמות בעבר. 

הערכות אלו כאמור התבססו בין היתר על גילויים חדשים אשר נגעו לפרויקט הגרעין ושפורסמו על ידי ארגוני ביון זרים וקבוצות אופוזיציה באיראן. גילויים כאמור, כדוגמת הדיווחים שפורסמו בתקשורת באשר למתקן העשרת אורנים בפורדו, העלו חששות באשר לתוכניות פיתוח של יכולות הנדרשות לפצצה גרעינית.

פרויקט גרעין סעודי
קרדיט: Alones / Shutterstock

העימותים בין איראן למעצמות על רקע פרויקט הגרעין האיראני

בעקבות זאת, החל משלהי שנת 2006 הוחלט על הטלת סנקציות במסגרת החלטות שונות של מועצת הביטחון (אשר הוסרו לאחר מכן עם החתימה על הסכם הגרעין). סנקציות כאמור הוטלו בין היתר כתוצאה מהיעדר שיתוף פעולה מצד איראן עם סבא"א שמטרתו נועדה לוודא כי תוכנית הגרעין האיראנית תישאר אזרחית וללא מקבילה צבאית שעלולה להוביל לייצור נשק להשמדה המונית.

העימות וחילוקי הדעות בין איראן ומעצמות המערב החמירו בהמשך לפרסום דוח מצד סבא"א בחודש נובמבר 2011 לפיו איראן מבצעת ניסויים ופעולות שמטרתם היחידה היא פיתוח נשק גרעיני, וזאת על אף כי הערכות הממשל האמריקאי באותה העת היו כי איראן אינה פועלת לפיתוח נשק גרעיני.

בחודש יוני 2011 הודיעה סבא"א על מידע חדש המצביע על מרכיבים צבאיים בתוכנית הגרעין של איראן. יומיים לאחר מכן הודיעה איראן על הקמת מערך צנטריפוגות חדשות ומתקדמות במתקני הגרעין לצורך הגברת מידת העשרת האורניום לרמה של 20 אחוז (שמאפשרת שימוש למטרות צבאיות). הודעה כאמור זכתה לביקורות מצד ארה"ב ומדינות האיחוד האירופי, אשר באופן מסורתי נקטו בגישה מקלה יותר כלפי איראן בהשוואה למעצמה האמריקאית. 

עמדות כאמור מצד מעצמות המערב קיבלו חיזוק במסגרת התייחסותן של רוסיה וסין להתפתחויות, אשר הדגישו את החשיבות שבשיתוף פעולה מצד איראן עם סבא"א. אישוש לחששות של המעצמות ולפרסומים של סבא"א הגיע בחודש נובמבר 2011, במהלכו אושר בדוח חמור של סבא"א אשר תיאר ניסויים שאותן מבצעת איראן בשטחה לצרכי פיתוח פרויקט גרעין צבאי. התפתחויות אלו כאמור סללו את הדרך למו"מ אינטנסיבי בין איראן והמעצמות עד לחתימה על הסכם הגרעין, כפי שיפורט להלן.

האיחוד האירופי
קרדיט: artjazz / Shutterstock.com

חתימה על הסכם הגרעין ופרישת ארה"ב

ביום 14.7.2015 הושגו הסכמות בין הצדדים באשר להסכם גרעין להסדרת תוכנית הגרעין האיראנית, אשר קבע שפרויקט הגרעין האיראני יוקפא למשך 10–15 שנים תמורת הסרת כל הסנקציות שהוטלו עליה במשך השנים. החתימה על ההסכם התאפשרה לאחר הדיווחים לפיהם איראן צמצמה את מאגרי האורניום שבחזקתה, בהתאם לדרישת המעצמות. אולם לאחר בחירתו של דונלד טראמפ לתפקיד נשיא ארה"ב הודיע האחרון בחודש מאי 2018 על פרישתה של ארצות הברית מהסכם הגרעין והטלת סנקציות חדשות על איראן.

טראמפ
קרדיט: TsvirPixel / Shutterstock.com

ייצור נשק גרעיני – מסלול פלוטוניום ומסלול אורניום

שני חומרים בקיעים עיקריים משמשים לפיתוח נשק גרעיני – פלוטוניום 239 ואורניום מועשר לרמה גבוהה. שני החומרים מופקים מאורניום במהלך שלבים שונים של תהליך כימי.

הפקת הפלוטוניום מהווה תהליך מתמשך אשר עלול גם להשאיר חתימה גרעינית מעצם היותו מלווה בהפקת חומרים בעלי קרינה רדיואקטיבית גבוהה. במסגרת זאת נדרשת הכנת דלק גרעיני לצד טיפול בנוזלים רדיואקטיביים ובמתכת הפלוטוניום. 

במסגרת המסלול השני לפיתוח פצצה גרעינית אשר מתבסס על אורניום מועשר נעשה שימוש באורניום טבעי המועשר באיזוטופ 235 הקיים בטבע. קיימות מס' שיטות שונות להעשרה, ובהן השימוש בצנטריפוגות אשר מסתובבת במהירות עצומה ואשר מסייעות להפריד בין איזוטופ 238 לאיזוטופ 235, המאפשר לייצר תגובת שרשרת גרעינית. במהלך תהליך ההעשרה נוצר חומר המוכר בשם 'עוגה צהובה' המהווה אבקה מרוכזת של אורניום ומשמש לייצור דלק גרעיני ונשק גרעיני.

אורניום מועשר משמש בנוסף להפקת אנרגיה בכורים גרעיניים, כאשר רמת ההעשרה הנדרשת לצורך כך נמוכה מהרמה הנדרשת לצורך ייצור פצצה גרעינית. בשונה מהמסלול לייצור פצצה גרעינית באמצעות שימוש בפלוטוניום, בתהליך העשרת האורניום נוצרת פליטה רדיואקטיבית חלשה יותר אשר קשה לגילוי. מסלול האורניום המועשר היווה ככל הנראה המסלול המרכזי בעבור איראן לצרכי פיתוח נשק גרעיני בעבר. 

מתקני הגרעין בתוכנית הגרעין האיראנית

הכור בבושהר אשר על פי הצהרות של איראן נועד להפקת אנרגיה, ובפועל ייתכן וקיימים בו מתקנים נוספים שטיבם אינו ברור אשר עשויים לאפשר ניצול הדלק הגרעיני להפקת פלוטוניום.

בסיס פר'צין הסמוך לטהראן המשמש לצורך פיתוח הנשק הגרעיני.

מרכז גרעיני באספהאן.

מרכז להעשרת אורניום בנתנז.

מתקן לייצור מים כבדים באראק.

מתקן פורדו המשמש לפי הערכות לצרכי העשרת אורניום.

הסבירות לתקיפת מתקני הגרעין האיראניים

תקיפה צבאית של מתקני הגרעין באיראן מצד ישראל עלולה לעמוד בפני קשיים ומגבלות שונים ובהם: (1) פיזור תכנית הגרעין האיראנית במסגרת מתקני גרעין שונים הממוקמים באזורים שונים ברפובליקה האסלאמית; (2) ריחוקה של איראן מישראל ; (3) החשש מפני תגובה איראנית הרסנית; (4) ההערכה לפיה תקיפה צבאית עשויה שלא לחסל לחלוטין את איום הגרעין השקף מאיראן, על רקע הקושי (ואולי גם חוסר היכולת) להשמיד את הניסיון והידע שנצברו על ידי איראן, אשר ייתכן ויאפשרו לרפובליקה האסלאמית לחדש את פרויקט הגרעין תוך מס' שנים מהתקיפה.

תוכן עניינים

פרויקטים מיוחדים

דעות ופרשנויות

דילוג לתוכן