BDS ודה-לגיטימציה

תכלית פעילותו של BDS הינה ייזום קמפיינים אשר מטרתם לעודד חרמות ועיצומים כנגד מדינת ישראל אגב יצירת תעמולה והפניית ביקורת בינלאומית כנגדה על רקע הסכסוך בין ישראל לפלסטינים. תנועת ה-BDS מנוהלת בעיקרה על ידי ארגונים לא-ממשלתיים ופרו פלסטיניים אשר פועלים במזרח התיכון, אירופה, ארה"ב ועוד. 

שלושת המטרות המוצהרות של ה-BDS הינן: (1) סיום "כיבוש" אדמות פלסטיניות; (2) קידום הזכויות הבסיסיות של הערבים הישראלים (המוגדרים על ידי פעילי התנועה כפלסטינים החיים בישראל) ומתן שוויון מלא לכולם; (3) קידום של זכות השיבה של הפלסטינים לשטחי מדינת ישראל.

ה-BDS מעורר ביקורות מצד גורמים שונים בעולם ונטען לגביו לעיתים כי אינו מכיר בזכות קיומה של מדינת ישראל, בעוד פעיליו מעודדים שיח אנטישמי ואנטי ישראלי לצד הסתה המופנית כנגד יהודים, גם כאלו המתגוררים מחוץ לשטחי ישראל. 

BDS ודה לגיטימציה
צילום: Koca Vehbi / Shutterstock.com

BDS והחרם על ישראל

קמפיין ה-BDS כאמור נחשב כבולט בתופעת החרם על ישראל בעולם. פעילות החרם ננקטת לרוב על מנת להביע ביקורת על מדיניותה ופעולותיה ביחס לפלסטינים, ולה היבטים כלכליים, אקדמאיים ותרבותיים.

בהקשר זה ניתן לציין שיתופי פעולה המתקיימים בין פעילי התנועה לבין ארגונים ומוסדות שונים בעולם, ובהם ארגוני סטודנטים, ארגונים המאגדים במסגרתם אקדמאים ואנשי מקצוע, תאגידים מסחריים, מוסדות תרבות ועוד. פעילות ה-BDS נושאת לעיתים הצלחות בעקבות צמצום קשרים ופעילויות משותפות ברמה הציבורית וכן הפרטית והמסחרית כאחד בין אותם ארגונים לבין מדינת ישראל או גורמים המזוהים עמה וזאת בשל זיקתם למדינה.   

במסגרת הפעילות התעמולתית של התנועה ה-BDS נודע במיוחד בעקבות מעורבותו בשבוע האפרטהייד הישראלי, הנערך פעם בשנה ואשר במסגרתו מתקיימים שלל אירועים ובייחוד ברחבי הקמפוסים וברחובות ארה"ב ומדינות אירופה המוקדשים להבעת ביקורת כלפי ישראל בשל פגיעתה לכאורה בפלסטינים ובזכויותיהם. 

הקמתה של תנועת ה-BDS

ישנם גורמים אשר תולים את הקמתה של התנועה בנסיבות ובזמנים שונים. עמדה מקובלת סבורה כי האירוע המכונן אשר הוליד את היוזמה ואת התגבשות הרעיון להקמת מערך ארגוני ובינלאומי לייזום ועידוד חרמות ותעמולה כנגד ישראל נוצר על רקע וועידת דרבן מטעם האו"ם שנערכה בדרום אפריקה בשנת 2001. במסגרת הוועידה ניתנה ההצהרה המפורסמת אשר השוותה בין ציונות לגזענות, אגב הקריאה לחרם כנגד ישראל ובידודה הבינלאומי, בעקבות טענות אשר הופנו כלפיה כמדינה המקדמת לכאורה מדיניות של אפרטהייד כלפי הפלסטינים. 

BDS ודה לגיטימציה
קרדיט: Ryan Rodrick Beiler / Shutterstock.com

אישים בולטים בתנועת הדה לגיטימציה וה-BDS

ישנם אישים ואף מפורסמים אשר לוקחים חלק פעיל מזה מס' שנים בעידוד יוזמות שונות המתמקדות בחרם ובתעמולה המופנית כנגד ישראל. ביניהם ניתן לציין את סולן להקת פינק פלויד, רוג'ר ווטרס, כוכב טרילוגיית שר הטבעות, ויגו מורטנסן, הפיזקאי סטיבן הוקינג, ועוד.

תנועת ה-BDS נהנית מתמיכה של תנועות וארגונים חרדיים אנטי ציוניים כדוגמת נטורי קרתא, אשר מצטרפים לעיתים להפגנות הנערכות על ידי פעילי התנועה. 

בנוסף התנועה מקיימת שיתופי פעולה מול ארגונים המזוהים עם השמאל הפוליטי באירופה וארה"ב, אשר ביניהם גופים יהודים כדוגמת קול יהודי לשלום, אשר עלה לאחרונה לכותרות בהמשך למעורבותו בחסימת הגרנד סנטרל בניו יורק על רקע מלחמת חרבות ברזל.

BDS ואנטישמיות

על אף מטרותיה המוצהרות של תנועת BDS המתמקדת לכאורה בקידום זכויותיהם של הפלסטינים, גורמים שונים באים בביקורת כלפי פעיליה בגין עידוד וייזום שיח ורטוריקה המתאפיינים במוטיבים אנטישמיים כלפי יהודים בכלל וישראלים בפרט, אגב טשטוש הגבולות בין ישראלים ויהדות התפוצות.

לצד האמור מטרות התנועה כוללת במסגרתן היבטים המעלים בפני ספק את מוכנותם של פעיליה להכיר בפתרון שתי המדינות, מאפיין המבדיל במידת מה בין ה-BDS לבין השקפותיהם של ארגוני שמאל המשתייכים למיינסטרים של המפה הפוליטית במדינות המערב.

בהקשר זה ניתן לציין את ניסיונה של התנועה לקדם את זכות השיבה בשם הפלסטינים, סיסמאות המועלית מצד פעיליה בהפגנות כדוגמת 'מהים עד לנהר', ועוד דוגמאות רבות נוספות, אשר משמעותן מסתכמת לעיתים בהשמדתה של מדינת ישראל, על חשבון קידום שלום בין ישראל לפלסטינים אגב הכרה בזכות קיומה של ישראל.

גורמים אחרים אף מקשרים בין התנועה ופעיליה לבין פעילות הסתה וטרור המופנית כנגד מדינת ישראל, ישראלים ויהודים בעולם. פעילות שכזו באה לידי ביטוי באמצעות עידוד תעמולה והשוואות בין מדינת ישראל למשטר הנאצי ואף קידום מיתוסים אנטישמיים אשר רווחו באירופה במאות השנים האחרונות, כדוגמת הפרוטוקולים של זקני ציון. פעילויות אחרות אשר עומדות במוקד הביקורות נוגעות לתמיכה או הזדהות של פעילי התנועה עם פגיעה בגורמים המבטאים אידאולוגיה פרו-ישראלית לצד מעורבות ישירה באירועים בהם מופנית אלימות כנגד ישראלים ויהודים. 

בין האנשים והמוסדות אשר הכירו בזיקה הקיימת בין BDS לבין פעילות אנטישמיות ניתן למנות את המשפטן אלן דרשוביץ, מרכז שמעון ויזנטל, נבחרי ציבור ישראלים ועוד. 

בעקבות היעדר ההפרדה בין מדינת ישראל וישראלים לבין יהודים בכללותם המאפיינת לטענת גורמים שונים את הרטוריקה, היוזמות והקמפיינים מצד תנועת ה-BDS, יש מי שמתארים את התנועה כדוגמא חיה לאנטישמיות החדשה. צורה זו של אנטישמיות מאפיינת את המאה העשרים ואחת ובמרכזה הניסיון להסוות שנאה כלפי יהודים באמצעות שימוש בביטויים ובאידאולוגיה המתיימרת להיות אנטי ציונית וכזו המופנית כנגד מדינת ישראל בלבד. 

אנטישמיות
קרדיט: jorisvo / Shutterstock.com

חקיקה נגד BDS

בשנים האחרונות, על רקע פעילות ענפה מצד פרטים, ארגונים ומדינת ישראל כנגד פעילות BDS, חוקקו חוקים ותקנות כנגד פעילות התנועה בארה"ב ובאירופה, לצד גינויה ואף זיהויה לעיתים כארגון המפעיל קמפיינים אנטישמיים. 

לצד האמור יש לציין חוקים אשר נחקקו בכנסת במדינת ישראל אשר מטרתם להגביל את פעילות BDS בשטחי ישראל, ובכלל זאת באמצעות מגבלה על מתן אשרות ורישיונות לגורמים וגופים המקדמים חרם על המדינה.

השלכות פעילות דה לגיטימציה ו-BDS על ישראל

על אף ניסיונה של תנועת ה-BDS לעודד חרמות ודה לגיטימציה כנגד ישראל, מרבית פעילותה השוטפת אינה נושאת פרי, כאשר לצד הצלחות נקודתיות, ניסיונותיה של התנועה לבודד את ישראל ולחבל בקשרי החוץ שלה לא נחלו הצלחה. בהקשר זה יש לציין כי על אף קמפיין הדה לגיטימציה ישראל מצליחה גם כיום להמשיך לטפח קשרים בזירה הבינלאומית, ובכלל זאת לעגן יחסים דיפלומטיים רשמיים ובלתי רשמיים עם מדינות אשר עד לאחרונה הקשר בינן לבין ישראל נחשב היה בגדר טאבו. 

לשם ההמחשה ניתן להביא כדוגמא את הסכמי אברהם אשר נחתמו בין ישראל לבין מדינות ערב, כאשר ברקע מתקיימים מגעים להעמקת הנורמליזציה עם העולם הערבי תוך ניסיון להכשיר את התשתית לקראת יחסים דיפלומטיים עם ערב הסעודית. הבסיס הכלכלי האיתן של ישראל, היותה מעצמה טכנולוגית וביטחונית וכמו גם קיומו של אויב משותף בדמות איראן מסייע לישראל להמשיך ולבסס את קשריה עם מדינות האזור, ובכלל זאת מדינות ביבשת אסיה ומדינות ערב המתונות.

לצד זאת יש להדגיש כי ה-BDS מצליח מעת לעת להעמיד את ישראל במבוכה, באמצעות מאמצי השתדלנות שמפעילה התנועה באקדמיה ברחבי העולם, והפרויקטים אותם היא יוזמת בארגונים בינלאומיים. פעילות זו מתבטאת לעיתים בגינויים המופנים כנגד ישראל, לצד ביטולי הגעתם של אישים ומפורסמים לישראל וכן הימנעותם של גופים ומוסדות לשתף פעולה עם ישראל. חלקם כאמור נקלעים לתעמולה אותה מפעילים ה-BDS ופעילים פרו-פלסטיניים גם כלפיהם, מתוך מטרה להפעיל לחץ ולהניע אותם מלהמשיך לקיים מגעים וקשרים עם מדינת ישראל וגורמים ישראליים. 

תוכן עניינים

פרויקטים מיוחדים

דעות ופרשנויות