BDS ודה-לגיטימציה

מפגינים צועדים לעבר הבית הלבן במחאה על מבצע "צוק איתן", 2 באוגוסט 2014. הצילום להמחשה בלבד, למצולמים אין קשר לפרסום.

צילום: Ryan Rodrick Beiler / Shutterstock.com

BDS (ראשי תיבות של Boycott, Divestment and Sanctions – חרם, משיכת השקעות וסנקציות) מהווה תנועה עולמית אשר מטרתה לקדם חרם על מדינת ישראל בעל היבטים שונים, ובכלל זאת חרם כלכלי, חרם תרבותי וחרם אקדמי. BDS נוסדה בשנת 2005 על ידי קבוצות חברה אזרחית פלסטיניות, ומטרתה המוצהרת הינה להפעיל לחץ על ישראל לסיים את הכיבוש של השטחים הפלסטינים. BDS שואב השראה ממאבקי עבר כנגד האימפריאליזם ואומץ טרמינולוגיה אנטי-קולוניאליות לצד תמיכה בזכויות אדם אשר מיושמת על ידו בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אגב סיווגה של ישראל ככוח כובש וקולוניאליסטי.

BDS - דיוקן

משמעות ראשי התיבות BDS

BDS מהווים ראשי תיבות של Boycott, Divestment and Sanctions, ומייצגים תנועה עולמית אשר הוקמה בשנת 2005 ומקדמת שיתופי פעולה, יוזמות פוליטיות ואירועים אשר מטרתם המוצהרת הינה להפעיל לחץ על ישראל במטרה לסיים את "הכיבוש" של שטחים פלסטינים, קידום זכויותיהם של ערביי ישראל וזכות השיבה.

הטקטיקות של BDS

BDS שמה דגש על עידוד חרמות כלכליים, אקדמאיים ותרבותיים על מדינת ישראל על רקע הסכסוך הישראלי פלסטיני, וכל זאת באמצעות שיתופי פעולה עם ארגונים אקדמאים, תאגידים מסחריים, איגודים מקצועיים וגופים נוספים.   

ביקורת על BDS

מטרות התנועה מוכוונות ככלל בהיבט ההצהרתי לזכויות אדם בהקשר הפלסטיני וכן זכויותיהם של ערביי ישראל. אולם ולצד זאת, BDS הואשם לא אחת בעידוד אנטישמיות ושנאה כנגד יהודים, אגב טשטוש בפועל בין ישראליות או ציונות לבין יהדות וקידום יוזמות כדוגמת זכות השיבה הפלסטינית אשר משמעותן בפועל חיסולה של מדינת ישראל.  

BDS יוזמת קמפיינים אשר מטרתם לעודד חרמות, עיצומים וביקורת בינלאומית כנגד מדינת ישראל על רקע הסכסוך בין ישראל לפלסטינים. תנועת BDS מנוהלת בעיקרה על ידי ארגונים לא-ממשלתיים ופרו פלסטיניים אשר פועלים במזרח התיכון, אירופה, ארה"ב, ועוד.

שלושת המטרות המוצהרות של BDS הינן כדלקמן: (1) סיום "כיבוש" אדמות פלסטיניות; (2) קידום הזכויות של ערביי ישראל (מתוארים על ידי פעילי BDS כפלסטינים החיים בישראל); (3) קידום של זכות השיבה של הפלסטינים לשטחי מדינת ישראל.

BDS מעורר ביקורות מצד גורמים שונים בעולם ונטען לגביו לעיתים כי אינו מכיר בזכות קיומה של מדינת ישראל, ופעיליו מעודדים שיח אנטישמי ואנטי ישראלי, וכן הסתה המופנית כנגד יהודים, גם כאלו המתגוררים מחוץ לשטחי מדינת ישראל.

BDS ודה לגיטימציה
פעילים פרו-פלסטינים מתאספים במרכז לונדון - 22.04.2022. התמונה להמחשה בלבד, למצולמים אין קשר לפרסום. צילום: Koca Vehbi / Shutterstock.com

BDS והחרם על ישראל

קמפיין BDS נחשב כבולט בתופעת החרם על ישראל בעולם. פעילות החרם ננקטת לרוב על מנת להביע ביקורת על מדיניותה של המדינה ופעולותיה ביחס לפלסטינים, ומתאפיינת בהיבטים כלכליים, אקדמאיים ותרבותיים.

בהקשר זה, ניתן להפנות לשיתופי פעולה אשר מתקיימים בין פעילי התנועה לבין ארגונים ומוסדות שונים בעולם, ובהם ארגוני סטודנטים, ארגונים המאגדים במסגרתם אקדמאים ואנשי מקצוע, תאגידים מסחריים, מוסדות תרבות, ועוד.

פעילות של BDS קוצרת לעיתים הצלחות בעקבות צמצום קשרים ויוזמות משותפות, הן במישור הציבורי והן במישור הפרטי, בין ארגונים שונים לבין מדינת ישראל או גורמים המזוהים עמה, וזאת בשל זיקתם למדינה.

במסגרת פעילותה, BDS עלתה לכותרות בין היתר בעקבות מעורבותה בשבוע האפרטהייד הישראלי, אשר נערך פעם בשנה ובמסגרתו מתקיימים מגוון אירועים ברחבי העולם המערבי, ובייחוד בקמפוסים וברחובות ארה"ב ומדינות אירופה, אשר מוקדשים להבעת ביקורת כלפי ישראל בשל פגיעתה לכאורה בפלסטינים ובזכויותיהם.

BDS ודה לגיטימציה
מפגינים צועדים לעבר הבית הלבן במחאה על מבצע "צוק איתן", 2 באוגוסט 2014. הצילום להמחשה בלבד, למצולמים אין קשר לפרסום. צילום: Ryan Rodrick Beiler / Shutterstock.com

ההקמה של BDS

BDS הוקמה בשנת 2005 על ידי עשרות ארגוני חברה אזרחית פלסטינים וביום השנה לפסיקה של בית הדין הבינלאומי לצדק אשר הכריזה כי גדר ההפרדה בשטחי הגדה המערבית הינה לא חוקית.

ישנה עמדה אשר סבורה כי האירוע המכונן שהוליד את היוזמה ואת התגבשות הרעיון להקמה של מערך ארגוני ובינלאומי לעידוד חרם ותעמולה כנגד ישראל נוצר על רקע וועידת דרבן מטעם האו"ם שנערכה בדרום אפריקה בשנת 2001.

במסגרת הוועידה ניתנה ההצהרה המפורסמת אשר השוותה בין ציונות לגזענות, אגב הקריאה לחרם כנגד ישראל ובידודה הבינלאומי, בעקבות טענות אשר הופנו כלפיה כמדינה המקדמת לכאורה מדיניות של אפרטהייד כלפי הפלסטינים.

BDS ודה לגיטימציה
פעילים נושאים שלטים הקוראים לחרם על ישראל במהלך מצעד האחד במאי באוסלו, נורבגיה, 1 במאי 2016. הצילום להמחשה בלבד, למצולמים אין קשר לפרסום. צילום: Ryan Rodrick Beiler / Shutterstock.com

השתתפות בתנועת הדה לגיטימציה ו-BDS

ישנם אישים מוכרים ומפורסמים אשר לוקחים חלק פעיל מזה מס' שנים בעידוד יוזמות שונות המתמקדות בחרם ובתעמולה המופנית כנגד ישראל.

בנוסף, תנועת BDS נהנית מתמיכה של תנועות וארגונים חרדיים אנטי ציוניים כדוגמת נטורי קרתא, אשר מצטרפים לעיתים להפגנות הנערכות על ידי פעיליה.

מלבד האמור, התנועה מקיימת שיתופי פעולה מול ארגונים המזוהים עם השמאל הפוליטי באירופה וארה"ב, וביניהם גם גופים יהודים פרו-פלסטינים.

אנטישמיות
צילום: ChameleonsEye / Shutterstock.com

BDS ואנטישמיות

על אף מטרותיה המוצהרות של תנועת BDS המתמקדות לכאורה בקידום זכויותיהם של הפלסטינים, גורמים שונים באים בביקורת כלפי פעיליה בגין עידוד וייזום שיח ורטוריקה המתאפיינים במוטיבים אנטישמיים כלפי יהודים בכלל וישראלים בפרט. כל זאת, אגב טשטוש הגבולות בין ישראלים ליהדות התפוצות.

מטרות התנועה ופעילותה כוללת היבטים אשר עשויים להעמיד בסימן שאלה את מוכנותה להכיר דה פקטו בפתרון שתי המדינות, מאפיין בולט אשר מבדיל בינה לבין השקפותיהם של ארגוני שמאל אשר משתייכים למיינסטרים הפוליטי במדינות המערב.

בהקשר זה ניתן לציין פעילויות עבר של התנועה לקדם את זכות השיבה בשם הפלסטינים, אימוץ של סיסמאות כדוגמת 'מהים עד לנהר' על ידי פעילים בהפגנות בהן התנועה לוקחת חלק, ועוד.

גורמים אחרים אף מקשרים בין התנועה ופעיליה לבין הסתה כנגד מדינת ישראל, ישראלים ויהודים בעולם. פעילות זו באה לידי ביטוי באמצעות השוואות בין מדינת ישראל למשטר הנאצי ואף קידום מיתוסים אנטישמיים אשר רווחו באירופה במאות השנים האחרונות.

אנטישמיות
צילום: jorisvo / Shutterstock.com

חקיקה נגד BDS

בשנים האחרונות, על רקע פעילות ענפה מצד אנשים, ארגונים ומדינת ישראל, נחקקו חוקים ותקנות כנגד פעילות התנועה בארה"ב ובאירופה, לצד גינויה ואף זיהויה לעיתים כארגון המפעיל קמפיינים אנטישמיים.

במדינת ישראל אפשר להפנות לחוקים אשר נחקקו בכנסת, אשר מטרתם להגביל את פעילות BDS בשטחי ישראל, ובכלל זאת באמצעות מגבלה על מתן אשרות ורישיונות לגורמים וגופים המקדמים חרם על המדינה.

המערכת הפוליטית
צילום: Igal Vaisman / Shutterstock.com

השלכות פעילות דה לגיטימציה ו-BDS על ישראל

על אף ניסיונה של תנועת BDS לעודד חרמות ודה לגיטימציה כנגד ישראל, מרבית פעילותה השוטפת אינה נושאת פרי, כאשר לצד הצלחות נקודתיות, ניסיונותיה של התנועה לבודד את ישראל בעולם ולחבל בקשרי החוץ שלה לא נחלו הצלחה.

בהקשר זה יש לציין כי על אף קמפיין הדה לגיטימציה ישראל מצליחה גם כיום להמשיך לטפח קשרים בזירה הבינלאומית, ובכלל זאת לעגן יחסים דיפלומטיים רשמיים ובלתי רשמיים עם מדינות אשר עד לאחרונה הקשר בינן לבין ישראל נחשב היה בגדר טאבו.

לשם ההמחשה ניתן להביא כדוגמא את הסכמי אברהם אשר נחתמו בין ישראל לבין מדינות ערב, כאשר ברקע מתקיימים מגעים להעמקת הנורמליזציה עם העולם הערבי תוך ניסיון להכשיר את התשתית לקראת יחסים דיפלומטיים עם ערב הסעודית.

בנוסף, הבסיס הכלכלי האיתן של ישראל, היותה מעצמה טכנולוגית וביטחונית וכמו גם קיומו של אויב משותף בדמות איראן מסייע לישראל להמשיך ולבסס את קשריה עם מדינות האזור, ובכלל זאת מדינות ביבשת אסיה ומדינות ערב המתונות.

לצד זאת יש להדגיש כי BDS מצליח מעת לעת להעמיד את ישראל במבוכה, באמצעות מאמצי השתדלנות שמפעילה התנועה באקדמיה ברחבי העולם, והפרויקטים אותם היא יוזמת בארגונים בינלאומיים.

פעילות זו מתבטאת לעיתים בגינויים המופנים כנגד ישראל, לצד ביטול הגעתם של אישים ומפורסמים לישראל וכן הימנעותם של גופים ומוסדות לשתף פעולה עם ישראל.

תוכן עניינים

פרויקטים מיוחדים

דעות ופרשנויות

תפריט נגישות