האחים המוסלמים

תפילת הלוויה סימבולית באיסטנבול. התמונה להמחשה בלבד, למצולמים אין קשר לפרסום. צילום: Kemal Aslan / Shutterstock.com

האחים המוסלמים הינם תנועה אסלאמית המזוהה עם האסלאם הפוליטי, אשר נוסדה בעיר איסמעיליה במצרים בשנת 1928 על ידי חסן אל-בנא. התנועה הוקמה בזמנים שבהם העולם המוסלמי חווה ירידה בכוחו לאחר התמוטטות האימפריה העות'מאנית בסיומה של מלחמת העולם הראשונה. האחים המוסלמים שאפו לעודד חזרה של מוסלמים לחיק האמונה והחוק האסלאמי, ולהילחם במעורבות של מעצמות זרות במדינות האסלאם, ובכלל זאת במצרים אשר נשלטה על ידי בריטניה עד לשנות החמישים.

האחים המוסלמים - דיוקן

ייסוד האחים המוסלמים

האחים המוסלמים נוסדו בשנת 1928 על ידי חסן אל-בנא במצרים, בזמנים שבהם האומה המוסלמית חוותה ירידה בקרנה לאחר התמוטטות האימפריה העות'מאנית בסיומה של מלחמת העולם השניה ושליטתן של מעצמות כדוגמת בריטניה וצרפת על מדינות ערב במרחב המזרח תיכוני.

המטרות של האחים המוסלמים

מאחורי ההקמה של האחים המוסלמים עמד הרצון להשתחרר מעול האימפריאליזם המערבי, לצד קירוב לבבותיהם של המוסלמים בחזרה לעקרונות האסלאם הסלפי אשר מתבססים על החוק הדתי (השריעה). כל זאת, תוך ההתאמה של הפעילות מטעם אנשי התנועה לנסיבות השוררות בכל מקום וזמן.

פעילותם של האחים המוסלמים

במהלך ההיסטוריה האחים המסולמים עשו שימוש באמצעים שונים בכדי לקדם את תפיסת העולם הרעיונית של התנועה ולהרחיב את אחיזתה הגלובלית, אגב חתירה לעבר מטרותיה של התנועה. בכלל זאת ניתן לציין הטפה דתית הנעשית על ידי אנשי דת במסגדים, לצד פעילות חינוכית שמטרתה להחדיר ערכים אסלאמיים. 

בנוסף לכך, התנועה הפעילה הן במצרים והן במדינות נוספות מערכים של ארגוני רווחה וצדקה, אשר קיימו פעילויות תוך מגע ישיר עם קהילות מוסלמיות. כמו כן, אנשי התנועה מגלים מעורבות יתרה במערכת הפוליטית במדינות שונות, בהן האחים המוסלמים פועלים לעיתים באמצעות מפלגות המקדמות את האינטרסים שלהם.

מאמרים בולטים בנושא האחים המוסלמים

האחים המוסלמים מהווים תנועה המשתייכת לזרם הסוני באסלאם אשר מזוהה עם עקרונות האסלאם הפוליטי. התנועה מהווה בגדר כוח משמעותי בעולם המוסלמי, ולה השפעה ניכרת על קהילות המשתייכות לדת האסלאם אשר מתגוררות באזורים נוספים בעולם מחוץ למדינות האסלאם.

התנועה מזוהה בעיקרה עם טקטיקות לא אלימות לקירוב לבבות המוסלמים לעקרונותיה, למעט מקרים חריגים במהלך ההיסטוריה של האחים. כל זאת באמצעות הטפה דתית, שימוש במוסדות חברתיים, היעזרות במערכת הפוליטית במדינות בהן התנועה פועלת, ועוד.

בשיא כוחם האחים המוסלמים הצליחו להשתלט על מוסד הנשיאות במצרים, ערש הולדתה של התנועה, כאשר מועמד אשר זוהה עם התנועה, מוחמד מורסי, נבחר לתפקיד הנחשק לאחר הדחתו של נשיאה המיתולוגי של מצרים, חוסני מובארק. כהונתו של מורסי במוסד הנשיאות היתה קצרה, בעקבות הדחתו על ידי הצבא המצרי אשר נשלט דאז על ידי נשיאה המכהן של מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי.

מלבד מצרים, לאחים נוכחות במדינות רבות נוספות, בתוך ומחוץ לעולם המוסלמי. בכלל זאת ניתן לציין את ישראל, שטחי איו"ש ורצועת עזה, ירדן (בה חיה אוכלוסייה פלסטינית גדולה), סוריה (במסגרתה התנועה היתה פעילה במיוחד עד ההתקוממות האזרחית נגד נשיא סוריה חאפז אל-אסד), תוניסיה, מרוקו, ועוד. בנוסף, האחים המוסלמים פעילים במדינות יבשת אירופה כדוגמת צרפת ובלגיה, וכן בארה"ב.  

חמאס
בתמונה - אנשי הזרוע הצבאית של חמאס. צילום: Anas-Mohammed / Shutterstock.com

האחים המוסלמים נחשבים למשפיעים במיוחד בקרב ארגונים פונדמנטליסטיים בעולם המוסלמי, הן בכל הנוגע לרעיונות ותפיסות עולם והן בקשר לכוח אדם, כאשר דור המייסדים של רבים מארגוני טרור דומיננטיים היו חברים בעברם בתנועה. בהקשר זה, אנשיה התנועה ייסדו במהלך המאה העשרים תנועות וארגונים המזוהים עם האסלאם הפונדמנטליסטי, ואף כאלו אשר משלבים פרקטיקות סלפיות, פוליטיות וג'יהאדיות בפעילותם, כדוגמת הג'יהאד האסלאמי המצרי, חמאס, אל קאעידה, ועוד.

בשל פעילותם הפוליטית ואופיים המהפכני, האחים המוסלמים מעוררים חשש רב בקרב משטרים ערביים, ובייחוד כאלו אשר נוטים להפריד ככלל בין דת למדינה. משטרים אלו עומדים בפני ביקורת ואף פעילות פוליטית של אנשי התנועה או גורמים השואבים מהאחים המוסלמים השראה בפעילותם.

לתנועה יש ספקטרום אידיאולוגי רחב, החל מגורמים מתונים הדוגלים בהשתתפות דמוקרטית ועד לחברים שמרניים המקדמים סדר יום אסלאמיסטי וסלפי מחמיר. ככלל והיסטורית, התנועה הטיפה לטובת חזרה לעקרונות הכתובים בקוראן ובחדית' לצורך ארגון מחדש של האומה האסלאמית ולעיצוב החברה אשר תחיה על פי הדת והאמונה אשר נוסדה על ידי מוחמד במאה השביעית לספירה.

מתנגדיה של התנועה מעלים טענות אודות היעזרותה ברמייה או העמדת פנים בפעילותה, תוך שימוש לעיתים במסכת פוליטית לגיטימית או ברטוריקה של זכויות אדם וצדקה, אשר מסתירות לכאורה את מניעיה האמיתיים.

האחים המוסלמים
תפילת הלוויה סימבולית באיסטנבול. התמונה להמחשה בלבד, למצולמים אין קשר לפרסום. צילום: Kemal Aslan / Shutterstock.com

הקמת האחים המוסלמים והתפשטות התנועה

במשך הזמן האחים המוסלמים התפשטו מעבר למצרים והקימו סניפים נוספים וארגוני בת במדינות מוסלמיות אחרות ואף במדינות אירופה ובארה"ב. הגירה רחבה של פעילי התנועה התרחשה בתקופת שלטונו של נשיא מצרים גמאל עבד אל-נאצר. במהלך שלטונו של נאצר בשנות החמישים של המאה העשרים, האחים המוסלמים הוצאו אל מחוץ לחוק במצרים. בתקופה זו התנועה ידעה יד קשה מצד הרשויות המקומיות, אשר עצרו פעילים רבים של האחים המוסלמים ובעוד שאחרים עזבו את המדינה וייסדו שלוחות של התנועה מחוץ למצרים.

במהלך השנים הבאות תפיסת העולם של האחים המוסלמים התפשטה מעבר לגבולות מצרים, במדינות כדוגמת ירדן, סוריה, סודאן, תוניסיה, אלג'יריה, ועוד. בערב הסעודית פעילי האחים השתלבו אף במוסדות החינוך והמשיכו להפיץ את תורתה של התנועה, כל זאת במדינה אשר הדוקטרינה הדתית שרווחה בה התבססה בחלקה גם על עקרונות הסלפיזם מבית מדרשה של משפחת עבד אל-ווהאב.

בחלק מהמדינות כדוגמת ירדן השכנה, פעילי האחים המוסלמים הקימו תשתיות חברתיות ומפלגות, אשר אפשרו לתנועה להמשיך להעביר את מסריה ולצבור אהדה ודומיננטיות הן במרחב האזרחי והן באמצעות היעזרות במערכת הפוליטית.

פעילותה של התנועה והרעיונות המזוהים עמה השפיעו רבות על התפתחותו של האסלאם הפוליטי. לצד הדומיננטיות וההשפעה שצברו במישרין, האחים המוסלמים אף השפיעו על ארגונים אסלאמיים שונים, בין אם ברמה הרעיונית ובין אם בעצם ההקמה של ישויות פונדמנטליסטיות כדוגמת הג'יהאד האסלאמי המצרי, אל קאעידה, חמאס, ועוד, אשר בראשיתן יוסדו על ידי פעילי האחים.  

למרות העדנה לה זכתה, התנועה נותרה מוגבלת יחסית בכוחה בפוליטיקה של העולם הערבי עד מלחמת ששת הימים אשר התרחשה בשנת 1967. בהקשר זה, הדומיננטיות של האסלאמיזם ותפיסות המזוהות עם האסלאם הפוליטי ואף פונדמנטליזם אסלאמי עלתה על חשבון הלאומיות הערבית, החילונית והעממית לאחר התבוסה של מדינות ערב לישראל.

מצרים
צילום: BUTENKOV ALEKSEI / Shutterstock.com

האחים המוסלמים באביב הערבי

עד להפיכה הצבאית שהתרחשה במצרים בהובלת עבד אל-פאתח א-סיסי בשנת 2013 סניף האם המצרי של התנועה נחשב היה למרכזי והחזק ביותר, למרות מגבלות אשר הוטלו על האחים המוסלמים במצרים לאורך השנים.

בעקבות האביב הערבי התחזקה התנועה וזכתה בתחילה בכוח פוליטי משמעותי. האחים המוסלמים המצריים הפכו לחוקיים במצרים בשנת ב-2011, גרפו חלק ניכר מקולות המצביעים עבור בית המחוקקים ואף זכו בבחירות לנשיאות מצרים. כל זאת, כאשר מועמד אשר זוהה עם התנועה, מוחמד מורסי, זכה במרבית הקולות בשנת 2012.

שנה לאחר מכן, בעקבות הפגנות מאסיביות ותסיסה בקרב הציבור המצרי, לצד חשש בקרב מוקדי כוח כדוגמת הצבא המצרי מפני פעילותה של התנועה ואנשיה, מורסי הודח על ידי הצבא והוכנס למעצר בית. בהמשך לכך ולאחר ההפיכה הצבאית במצרים, האחים המוסלמים הוצאו אל מחוץ לחוק וכוחה של התנועה נחלש משמעותית.

א-סיסי
צילום: 360b / Shutterstock.com

האידאולוגיה של האחים המוסלמים

היסטורית, האחים המוסלמים דגלו בהכפפתן של קהילות פוליטיות לחוקי השריעה האסלאמית ובאיחוד של מדינות ערב והאסלאם תחת קהילה פוליטית אחת, ושחרורם מפני אימפריאליזם זר. האחים הושפעו מתנועת הסלפיה ותומכים ככלל בתחייה הסלפית, אולם כל זאת תוך התאמת חיי היום יום של המוסלמים לאתגרים העכשוויים והמודרניים.

בהתאם למשנתם של האחים המוסלמים, נדרש לרתום את המדע והטכנולוגיה לצורך קידום השקפת העולם האסלאמית, כאשר על המוסלמים לערוך ג'יהאד אישי וקהילתי כדי להביא לשינויים פוליטיים. 

האחים מזוהים עם עקרונות סלפיים, ובהם (א) דבקות בעקרון המונותאיזם בכל הנוגע לתכונות האלוהיות; (ב) טיהור האסלאם ממנהגים עממיים, בהם מנהגים הקשורים לתנועה הסופית של האסלאם; (3) התמקדות בשלמותם המוסרית של יחידים מוסלמים.

אסלאם
צילום: Reephotoeasy / Shutterstock.com

הפצת המשנה האסלאמית על ידי האחים המוסלמים

האחים המוסלמים מפיצים ככלל את משנתם הרעיונית באמצעות הטפה דתית הנעשית במסגרות חינוכיות, בקהילות ובמסגדים, וכן באמצעות פעילויות בעלות נופך חברתי כדוגמת מוסדות רווחה וצדקה, ועוד.

נדבך מרכזי נוסף עבור פעילותם של האחים המוסלמים מתרחש במערכת הפוליטית, באמצעות יוזמות פוליטיות והיעזרות במפלגות אשר מקדמות את האג'נדה של האחים במוסדות המדינה. פעילות שכזו באה לידי ביטוי בתקופות שונות במצרים (כאשר התנועה לא הוצאה אל מחוץ לחוק), כמו גם בירדן ובמדינות ערביות נוספות.

תוכן עניינים

פרויקטים מיוחדים

דעות ופרשנויות

תפריט נגישות