האחים המוסלמים

צילום: Tom Bert / Shutterstock.com

האחים המוסלמים הינה תנועה אסלאמיסטית המשתייכת לאסלאם הסוני אשר נוסדה בסוף שנות ה-30 של המאה העשרים באיסמעיליה, מצרים אשר בשטחי המזרח התיכון, על ידי חסן אל-בנא. התנועה דוגלת בחזרה לעקרונות הכתובים בקוראן ובחדית' לצורך ארגון מחדש של האומה האסלאמית ולעיצוב החברה אשר תחיה על פי הדת והאמונה אשר נוסדה על ידי מוחמד במאה השביעית לספירה. לאחר היווסדותה הוקמו ארגונים קשורים ומסונפים לאחים המוסלמים, כמו גם תנועות אשר שאבו מהם השראה במדינות ערב, ובהן  מצרים, סוריה, ירדן, מדינות המפרץ, צפון אפריקה ועוד. 

הקמת האחים המוסלמים והתפשטות התנועה

האחים המוסלמים התפשטו והקימו סניפים נוספים וארגוני בת במדינות מוסלמיות ומערביות אחרות. עד להפיכה הצבאית שהתרחשה במצרים בהובלת עבד אל-פאתח א-סיסי בשנת 2013 סניף האם המצרי של התנועה נחשב היה למרכזי והחזק ביותר, למרות מגבלות אשר הוטלו על האחים המוסלמים במצרים לאורך השנים. 

התנועה נותרה קבוצת שוליים בפוליטיקה של העולם הערבי עד מלחמת ששת הימים ב-1967, אז הצליח האסלאמיזם להחליף את הלאומיות הערבית החילונית העממית לאחר תבוסה ערבית של מדינות ערב לישראל.

בעקבות האביב הערבי התחזקה התנועה וקיבלה כוח פוליטי משמעותי בתחילה. האחים המוסלמים המצריים הפכו לחוקיים במצרים בשנת ב-2011 וזכו בבחירות לפרלמנט ולנשיאות, כאשר מועמד התנועה מוחמד מורסי גרף את מרבית הקולות ב-2012 והפך לנשיא מצרים הראשון שזכה בשלטון באמצעות בחירות. 

שנה לאחר מכן, בעקבות הפגנות מאסיביות ותסיסה, מורסי הודח על ידי הצבא והוכנס למעצר בית. אך בהמשך להפיכה הצבאית במצרים התנועה הותקפה קשות על ידי כוחות הביטחון המצרים והוכרזה כארגון טרור.

כיום, המדינות הבולטות התומכות באחים המוסלמים הן קטאר וטורקיה.

האחים המוסלמים
קרדיט: Kemal Aslan / Shutterstock.com

האחים המוסלמים בישראל

עבד אל-רחמן אל בנא ,אחיו של מייסד הארגון, הקים את שלוחתה של התנועה בשטחי המנדט הבריטי בשנת 1935. חאג' אמין אל-חוסייני, אשר מונה על ידי הבריטים למופתי הגדול של ירושלים, שימש כמנהיגה של התנועה בשטחי המנדט. בשנת 1945 הקימה הקבוצה סניף בירושלים, ועד 1947 קמו עוד עשרים וחמישה סניפים, בערים יפו, לוד, חיפה, שכם, טול כרם ועוד, שמספר החברים הכולל בהם נע בין 12,000 ל-20,000 איש.

חברי האחים לחמו לצד הצבאות הערביים במהלך מלחמת העצמאות ב-1948, ולאחר הקמתה של ישראל, משבר הפליטים הפלסטיני שנוצר עודד יותר מוסלמים פלסטינים להצטרף לקבוצה.

האחים המוסלמים בשטחים הפלסטינים

לאחר מלחמת העצמאות פעילותה של התנועה בגדה המערבית הייתה בעיקרה חברתית ודתית, כאשר האחים המוסלמים נעדרו מהחיים הפוליטיים. לעומת זאת, התנועה התעמתה לעתים קרובות עם הממשלה המצרית ששלטה ברצועת עזה עד 1967.

במהלך השנים 1975-1987 האחים המוסלמים הקימו עמותות ומוסדות לימוד, השתמשו בארגוני צדקה על מנת לספק סיוע לפלסטינים עניים, העניקו לסטודנטים הלוואות, השתמשו בוואקף כדי להשכיר רכוש ולהעסיק אנשים והקימו מסגדים. במהלך אותה תקופה גברה התנגדות אלימה במעורבות התנועה כלפי תנועות פלסטיניות חילוניות ולאומניות כדוגמת הפתח ברחוב הפלסטיני ובקמפוסים.

בשנת 1987, בתחילת ימי האינתיפאדה הראשונה, הוקמה תנועת ההתנגדות האסלאמית הידועה בשם חמאס במעורבות ארגוני צדקה ומוסדות חברתיים הקשורים לאחים המוסלמים, שזכו לדריסת רגל חזקה בקרב האוכלוסייה המקומית. במהלך האינתיפאדה הראשונה חמאס הפך לאחת הקבוצות המיליטנטיות הפלסטיניות החזקות ביותר.

האידאולוגיה של האחים המוסלמים

עקרונותיו של הארגון כוללים ראשית את הכפפת המדינה לחוקי השריעה האסלאמית ושנית לפעול לאיחוד מדינות ערב והאסלאם תחת קהילה פוליטית אחת ולשחררם מפני אימפריאליזם זר. האחים מושפעים מאוד מתנועת הסלפיה המוקדמת ודוגלים בתחייה הסלפית, תוך התמודדות והתאמת חיי היום יום של המוסלמים לאתגרים העכשוויים והמודרניים, והקמת מדינה אסלאמית באמצעות יישום השריעה והג'יהאד נגד כופרים.

בהתאם למשנתם של האחים המוסלמים נדרש לרתום את המדע והטכנולוגיה לצורך קידום השקפת העולם האסלאמית, כאשר על המוסלמים לערוך ג'יהאד אישי וקהילתי כדי להביא לשינויים פוליטיים. האחים חולקים אמונות דתיות משותפות עם תנועות סלפיות אחרות, ובהן (א) מונותאיזם קפדני בכל הנוגע לתכונות האלוהיות; (ב) טיהור האסלאם ממנהגים עממיים, בהם מנהגים הקשורים לתנועה הסופית של האסלאם; (3) התמקדות בשלמותם המוסרית של יחידים מוסלמים.

יחסם של האחים המוסלמים לבני דתות אחרות

בשנת 1997 המדריך הכללי של האחים המוסלמים, מוסטפא משהור, אמר בראיון עיתונאי שהוא חושב שהנוצרים הקופטים והיהודים האורתודוקסים במצרים צריכים לשלם את מס הג'יזיה (מס גולגולת) אשר היה נהוג בהיסטוריה האסלאמית בשטחים שהיו בשליטתם של המוסלמים. אותו מס הוטל על לא-מוסלמים בתמורה להגנה מהמדינה, בהתאם להשקפה שלא-מוסלמים פטורים משירות צבאי בעוד שהוא חובה למוסלמים. הוא המשיך ואמר שבעוד שנוצרים יכולים להיות חברים באסיפת העם, בעלי התפקידים הבכירים במדינה מוסלמית, ובמיוחד בצבא, צריכים להיות מוסלמים.

תוכן עניינים

פרויקטים מיוחדים

דעות ופרשנויות

דילוג לתוכן